פינת המדע: על קללות וכאב

הלו

גוליבר​(שולט) • 27 ביולי 2009

למי קראת הדיוט?

ginger • 29 ביולי 2009

כתבו על זה גם כאן... :

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745416,00.html

קללה היא חלק נרכש בשפה, חלק נרכש מן התרבות... השימוש והאפקט שקללה יוצרת, הוא אפקט שאנו רוכשים אותו תוך כדי התבגרות וצפייה בסובבים אותנו. מעבר לכך, הזעם, אכן מפחית מן הכאב ומאפשר התמודדויות שלא היו מתרחשות אילולא היה בוער בתוכינו. היה נחמד אם אנשים היו מודעים לכך, ובוחרים לעשות בכך שימוש מושכל שמוכתב כאמור מתוך החלטה, מתוך בחירה. זה כח שאפשר לנצל אותו במצבים מסוימים.

בכל מקרה, זה מעניין.


.

רפאל • 31 ביולי 2009

אני לא מבין את זה. האם אפשר להגדיר את ההבדל שבין תחושה לבין כאב בדרך פיזיולוגית? האם יש נוציצפטורים של תחושה בניגוד לנוציצפטורים של כאב? האם newoldone טועה כשהיא אומרת שכאב אינו אלא סוג של תחושה שאדם מדווח עליה ומסווג אותה, באופן סובייקטיבי, ככאב?

מוזר, אני נאלמת כשכואב לי, ונוטה לקלל מתוך שיעמום,

מתחלפתלסביתגנרית • 4 באוג׳ 2009

ומשום מה קללות מיניות לא קיימות אצלי, פרט לזין שבא לתאר בעיקר מורת רוח מטכנולוגיה, חפצים לא הגיוניים, לוחות זמנים, וכולי, משום מה, לא משוכנעת שגברים אשמים בזה.
אולי תשוו אנשי "אוף" לאנשי "כוס אמק" לאנשי "אחח" לאנשי " אלוהים ומלאכי החבלה שלו"
היות ושיט ופאק הם מופרכים ושייכים לשרותים במזללות ציבוריות ולזיוני מוח.

ginger • 25 באוג׳ 2009

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3762585,00.html

עוד כמה דברים על כאב.
אולי בהקשר מעט יותר רפואי-מחלתי אבל עדיין רלוונטי בחלקו.

אחותופל • 25 באוג׳ 2009

רפאל, יש קולטנים של מגע, ושל תחושה מכל הסוגים.רק יש 2 רמות שצריך להבדיל ביניהן וזה גם ההבדל בין "סף הכאב" ל"סיבולת לכאב" עליו דיברתי מן ההתחלה:

סף הכאב - זהו פיזיקלית מה שקורה בגוף לנוציצפטורים - לקולטנים של הכאב ובאיזה גירוי הם פועלים ומעבירים אותות למוח.
המודעות לכאב וכן גם הסיבולת לכאב זוהי כבר הרמה התחושתית - היא יכולה להיות מושפעת ממלא דברים - החל מתרופות נגד כאב, ועד פשוט שוני בין בנות האדם (שוני תרבותי, מנטאלי, רוחני, אנרגטי, גופני, רגשי ועוד) שמתבטא בכך שיש להן ויסות גדול או קטן יותר של רמות הכאב שמגיע אל המוח (על זה אחראי גזע המוח).
כמובן שכאן בכלוב הרבה מכירות גם את האנדורפינים - שהם נוירוטרנסמיטורים מעכבי כאב בין היתר ונוצרים בגוף, והמקבילות הנרקוטיות (כמו המורפיום) שפועלות באופן דומה.

בקשר לשאלה שלך ממקודם - יש אנשים שגם מגע קל ביותר (שפיזית לא הפעיל שום נוציצפטור של כאב) ידווחו עליו ככואב - זה באמת משהו תחושתי, וזה קיים וקורה - וזה בדיוק ההבדל עליו אני מדברת - על הפרשנות התחושתית לעומת המדדים הפיזיים בגוף.
פשוט יש היום בלבול מאוד נפוץ בין הביטויים הללו (סף כאב וסיבולת כאב) כשתדיר מחליפות גם בין המשמעויות שלהן (המשמעות הפיסית בגוף נטו לעומת המשמעות התחושתית המתקבלת, אחרי שאבד או נוסף משהו בדרך).

אני חושבת גם שמה שיותר מעניין לשאול למה זה ככה? למה משהו שהוא פיסיקלית די דומה אצל רוב האנשים יוצר כאלה תחושות שונות? למה יש כאלו עם סיבולת כה גבוהה או לחילופין כה נמוכה? מה קרה שם בדרך במעבר מהפיסי אל התחושתי?
קבלת הכאב (פיסית) היא די דומה. אבל חווית הכאב - יכולה להיות מאוד שונה אצל כל אחת. זה מרתק!