הזייה(נשלטת){Tיפוס} |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
על תיוג חברתי
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
הזייה(נשלטת){Tיפוס} • 16 בדצמ׳ 2009
תיוג חברתי זה באמת על הפנים.
כאילו, זה מה-זה לא יפה להכליל. רק צריך לזכור, של"תיוג" יכולות להיות השפעות חיוביות - נגיד אדם שכל חייו חשב שהיכולות שלו ממש נמוכות. ואז הוא מקבל אבחון - היי, יש לך תסמונת XYZ - יש על זה מידע, ויש דברים שעוזרים (ממש לא רק תרופות) - זו הקלה עצומה! להבדיל, אם תקראו קצת על תסמונת אספרגר (המכונה גם אוטיזם בתפקוד גבוה) תראו אנשים שקיבלו אבחנה בגיל 40, ותאמינו לי שאין תרופות לזה, כך שקשה לטעון לקונספירציה. אותם אנשים זעמו על כך שכל הזמן ניסו ונכשלו בדברים כה פשוטים לי ולך - להבין הבעות פנים של אדם אחר או ניואנסים בדיבור, לנהל חיי חברה סבירים. והנה, הדביקו להם "תיוג" שפתאום הכניס המון הגיון וסיבה ומסובב לעולמם. |
|
פסיכו לוג(שולט) |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
פסיכו לוג(שולט) • 16 בדצמ׳ 2009
המלט כתב/ה: המלט כתב/ה: http://www.youtube.com/watch?v=zWeLUilaljE
גם החלק הראשון שווה. הקטע שמתחיל ב 6:05 דקות ואילך רלבנטי לשרשור זה. סיפור יפה מאוד, ואינדווידואלי מאוד. הרבה סובלים מההפרעה אך יודעים איך להשתמש בה לתועלת. בבעיה של "האזנה למספר ערוצים" ושל "צורך בתנועתיות" אפשר למצוא גם תועלת! ורפאל, העובדה שישנם אנשי מקצוע שמתייגים איננה מעלימה פתאום את הבעיה ממאות המליונים שסובלים ממנה על אמת. תאמין לי שהם מתפללים שזה כן היה עושה זאת ולכאן נכנס האיבחון. להזכירכם- לתוצאה של איבחון יש מספר אפשרויות. ואחת מהן, די נפוצה האמת, היא שהנבדק כנראה איננו סובל מהפרעת קשב וריכוז. אז מה עדיף? לעצום עיניים, לשאת תפילה, ולסמוך על הפרופגנדה של שני הצדדים? או לגשת לאיבחון שסיכויי הגילוי שלו נאים בהחלט ולהתנסות בעצמך? |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
Re: דוגמה מצוינת
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
Morticia • 16 בדצמ׳ 2009
Dan_Kap כתב/ה: כפי שמחקרים מראים - לא מעט מהנשים שתויגו כמכשפות היו נשים עצמאיות ובעלות רכוש או נשים שעסקו בריפוי.
מתוקף מחקר רב שנים שאני באופן אישי עשיתי על תופעת המכשפות אני יכולה לספר לך שאכן היה מדובר בנשים עצמאיות שלרוב פשוט היו עושות מה שהן רוצות - הכי רחוק שאפשר להגדיר מכנועות (מה שהיום נוטים לכנות פמיניזם, על אף שאני ממש לא מסכימה עם הקביעה הזו ולא אפרט לגביה כעת) הן היו נשים יפות מאוד, קוסמות מאוד, היו מפילות בקלות גברים ברשתן, או שמא עליי לומר מכשפות? וזה לא שגברים באמת אוהבים נשים עצמאיות שמסוגלות להוריד אותם על ארבע, אתה יודע... הן בהחלט היו מלכות להבדיל מהשוביניזם האכזרי שהביא לסיומן האכזרי לא פחות הן כלל לא היו רעות (יש הפרדה בין מכשפות לשדות - מכשפות הן טובות לב, להבדיל מפראייריות אלפי הבדלות שהיו מאוד נבונות, מאוד יפות ואפשר לזהות אותן בין השאר באמצעות כפות רגליים של תרנגולת. אני מניחה שזה קשור להערצה לכפות רגליהן היפות לצד העיוות המציאותי שעשו לאמת או ניסיון לערער את בטחונן בזכותן לעיסוי מלכותי באותן כפות רגליים מדוברות...) הדוגמא אכן טובה אבל תמים לחשוב שהפסיקו לשרוף מכשפות פשוט שינו טכניקות והוסיפו קהלי יעד למדורות אולי זו אפלייה מתקנת? בוא נסתכל על הצד החיובי של הדברים - תמיד עדיף פסיכולוג בספת עור, תשמע... אין ספק שאתה איש מכירות נפלא אני מקווה שמשלמים לך בונוסים שמנים (אבל תזהר מהם כי הם רק עושים מעצמם מלכים! ) אתה מספר לי על מקרים של ילדים החיים בבתים עם הורים מדכאים שחיים על חשבון הילד שלהם זה שהם מתגלים כבעלי יכולת לפיזור קשב זה כמעט מקרי ולא הבעיה הראשונה לטפל בה אולי... יש ילדים שגדלים בסביבה מאוד אוהבת, תומכת ומפרגנת (Thank God! ואגב, מכשפות לא ממש הסכימו עם לא מעט משיטות חינוך הילדים המקובלות... הן באופן כללי קראו לא מעט תיגר על אכסיומות שולטות והאמינו בדרכן הנשית/אנושית להפליא - חלקן גם היו לסביות ולא רצו גברים בכלל - הזונות שלא מזמינות אתכם לצפות בהן רוקדות להנאתן ערומות! ) אותם ילדים שגדלים בסביבה מאוד אוהבת, תומכת ומפרגנת לא חיים תחת צל של דיכוי חופשיים להבין את מצבם ולבחור בדרך הנכונה להם מבלי להרגיש שיש להם הפרעה, אלא אם הם חשים בה מתוך עצמם וצר לי, באמת צר לי שאתה מתעקש לקרוא לזה בעייה זו לא בהכרח בעייה לחבר נעוריי זה הפריע לעשות את בחינות הבגרות הריטאלין הפריע לו לעשות את מרבית הדברים האחרים והוא גדל בבית שרק תמך ועודד אותו להיות בדיוק כמו שהוא אף אחד לא דיכא אותו ואף אחד לא הכריח אותו אני מסכימה שמדיניות הפחדה היא רעה הורים לא צריכים להפחיד את הילד שלהם כדי להזין את הצורך המתעלל שלהם ואתה לא צריך להפחיד אף אחד כדי להזין את חשבון הבנק שלך הנבואה שכל מי שיש לו את ההגדרה הזו הוא בהכרח סובל ומופרע שאם לא יטופל מצבו ייגמר בכי רע ואבוי לחברה היא נבואת שקר ומכשפות ידידיי להבדיל אלפי הבדלות בין השאר ופה ושם כשהיה צריך היו נביאות זעם ואפשר לומר דבר דומה על אמנים, יוצרים והוגים רבים לאורך ההיסטוריה שאכלו בעצמם מהחברה לא מעט חרא (שקראה בעיתונים שככה וככה זה נכון לאנשים ואם הם מתנהגים אחרת, אז תבינו למה כסילים זקוקים לעיתונים ותקנו מהם דגים. אז פשוט לא ידעו מה זה מחזור, אתה מבין?) |
|
פסיכו לוג(שולט) |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
פסיכו לוג(שולט) • 16 בדצמ׳ 2009
ירדת נמוך מורטישיה.
אם מה שכתבתי נראה לך כמו פרסומת מטעמי אז אין על מה לדבר. אה, ואגב, את אלו שביקשו להתייעץ הפניתי למקומות הקרובים לביתם, לא אלי. אולי מישהו מהם יספר לך. שאי ברכה |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
Morticia • 16 בדצמ׳ 2009
פסיכולוג בספת עור כתב/ה: ירדת נמוך מורטישיה.
אם מה שכתבתי נראה לך כמו פרסומת מטעמי אז אין על מה לדבר. אה, ואגב, את אלו שביקשו להתייעץ הפניתי למקומות הקרובים לביתם, לא אלי. אולי מישהו מהם יספר לך. שאי ברכה אם אני כל כך טועה בהבנת כוונתך אז אתה יכול לתקן אותי ולא להפגע כל כך לא ירדתי כזה נמוך ונדמה לי שדיברתי אליך יפה מהתחלה... מבחינתי זה לא משנה אם אתה מנסה לשווק את עצמך או מה פשוט ככה זה היה נראה גם לא רואה בכך שאתה מקדם את עצמך לגבי משהו שאתה מאמין בו כדבר רע (זו מדיניות ההפחדה באופן כללי ועקרוני שיש לי אתה בעיה) ובאמת התנצלותי הכנה באם פגעתי בך באיזו צורה זו פשוט לא היתה הכוונה (ואתה אולי לא אבל יכולת להיות איש מכירות נפלא - אתה יכול לנסות לקחת את זה כמחמאה...) |
|
הסרסורית |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
למורטישה
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
הסרסורית • 16 בדצמ׳ 2009
ודעותיך הנחרצות על הנושא מבוססות על ידיד אחד שהכרת?
|
|
God's Daughter(מתחלפת) |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
קראתי כמה מילים פה ושם
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
God's Daughter(מתחלפת) • 16 בדצמ׳ 2009
גם ככה אני אחרי יום עבודה....
אני מאובחנת טריה, משבוע שעבר - ADHD. מופתעת קצת מהH, אבל אולי אין לי מה להיות מופתעת. בכל מקרה, אני בקשר בדוא"ל עם הרופא המאבחן להתאמת הטיפול, וזה מוציא לי את המיץ להמתין כל פעם 24 שעות לתשובה שלו כשאני סובלת מכל מני תופעות לוואי הזויות או לחילופין לא מרגישה שום שינוי. סבלנות זה לא הצד החזק שלי, וזה מגביר את הסבל. במיוחד שזה סובב סביב זה בדיוק. בכל מקרה, אני אשמח לעוד חוו"ד לגבי התאמת הטיפול, ובכלל עוד מישהו לדבר אתו על זה, ואם אתה מתעסק בתחום ואפשר לשוחח אתך חופשי - (און ליין), מאוד אשמח. (אני עם ריטלין 10 מ"ג 3 פעמים ביום בינתיים ואני לא חשה כל הבדל. ואני גם רעבה. אוף. ) אני כבר לא זוכרת איך זה עובד באתר, אז אם תוכל לשלוח לי מסר במקום לענות כאן - יותר מאודה לך. באמת. ואם זו הודעה מלפני שלוש שנים ויצאתי דפקטה, אז ... אני אגלה את זה אחרי שאשלח כבר את ההודעה.... |
|
Morticia |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
Re: למורטישה
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
Morticia • 16 בדצמ׳ 2009
הסרסורית כתב/ה: ודעותיך הנחרצות על הנושא מבוססות על ידיד אחד שהכרת?
דעותיי, באם קראת את דבריי בתשומת לב, נחרצות באשר לחופש בחירה, המנעות מהגדרות מיותרות שלא נדבר על מדכאות ומדיניות הפחדה באשר לנטילת ריטאלין הדעות חלוקות - אין לי ספק וגם ציינתי שאין לי ספק שיש אנשים שהתרופה יכולה להועיל להם, בוודאי לדברים מסויימים אין לי גם ספק שהיא יכולה להזיק להם לפחות באותה המידה היא בפירוש לא הפתרון ההכרחי וגם לא היחיד היא בפירוש לא מונע פשע מספר אחד במדינה וטו קאט אה לונג סטורי שורט, לשאלתך אותו חבר היווה עבורי במקרה זה דוגמא אבל לא, ידיעותיי בנושא לא מסתכמות בו |
|
רפאל |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
Re: על תיוג חברתי
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
רפאל • 16 בדצמ׳ 2009
הזייה כתב/ה: רק צריך לזכור, של"תיוג" יכולות להיות השפעות חיוביות - נגיד אדם שכל חייו חשב שהיכולות שלו ממש נמוכות. ואז הוא מקבל אבחון - היי, יש לך תסמונת XYZ - יש על זה מידע, ויש דברים שעוזרים (ממש לא רק תרופות) - זו הקלה עצומה!
דבר לא יכול להיות תיוג-חברתי ותסמונת/מחלה בעת ובעונה אחת. אם "היות אדם לפלף" זה עניין של תיוג חברתי, אז אי-אפשר לומר שיש תסמונת של לפלפיות או מחלה של לפלפיות. ומנגד, אם סכרת היא מחלה, אז אי-אפשר לומר שהיא תיוג חברתי. וכמובן שיש הקלה עצומה בהצגה של תיוג חברתי כתסמונת. כי אז לא מוטלת על איש אחריות למה שקורה. זו פשוט "מחלה". זה הטריק, והוא פופולארי מאוד. אבל הוא שקרי. כך הורים ומחנכים לא צריכים להתמודד עם הסוגיה החינוכית כי הרי "אי-אפשר לחנך אדם לא להיות חולה", וכך גם אין סיבה שנחשוב מחדש אם אנחנו צריכים לשנות את הסטנדרטים החינוכיים שלנו, וכך גם הילד לא צריך לקחת אחריות על ההתנהגות שלו. זו הקלה עצומה לכולם, ובדרך חברות התרופות עושות מליארדים. פסיכולוג בספת עור כתב/ה: ורפאל, העובדה שישנם אנשי מקצוע שמתייגים איננה מעלימה פתאום את הבעיה ממאות המליונים שסובלים ממנה על אמת. תאמין לי שהם מתפללים שזה כן היה עושה זאת
ולכאן נכנס האיבחון. להזכירכם- לתוצאה של איבחון יש מספר אפשרויות. ואחת מהן, די נפוצה האמת, היא שהנבדק כנראה איננו סובל מהפרעת קשב וריכוז. אז מה עדיף? לעצום עיניים, לשאת תפילה, ולסמוך על הפרופגנדה של שני הצדדים? או לגשת לאיבחון שסיכויי הגילוי שלו נאים בהחלט ולהתנסות בעצמך? ארבעה אינקוויזיטורים רואים אישה, וכולם, באופן בלתי תלוי, במאבחנים שהיא מכשפה. תקרא לזה אבחון או תיוג? אבחון מגלה משהו שיש לאדם, תיוג גורם לאדם להיות בעל משהו. האישה היתה מכשפה קודם לאבחון, או שהתיוג עשה אותה למכשפה? וזו השאלה בנוגע להפרעת קשב. האם זו מחלה שמישהו סובל ממנה? או שזה תיוג? וכמובן שהעובדה שמשהו הוא בבחינת תיוג לא עושה אותו חסר משמעות או חסר ערך. אנחנו מתייגים אנשים כקמצנים, כמשעממים, כרכלנים, כסדיסטים, כרגישים, וכצייתנים. רק שאף פעם איננו שוגים וחושבים את אחד מן הדברים האלו למחלה שצריך לטפל בה בתרופות. זו התנהגות. ואם היא מסבה לנו או לאחרים סבל - אנחנו מתמודדים איתה. אבל שוב - ההתמודדות לא נעשית באצטלה של רפואה. (ואם אנחנו בוחרים להתמודד עם הדבר באמצעות כימיקלים שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, איננו קוראים לאותם כימיקלים בשם תרופה.) |
|
פסיכו לוג(שולט) |
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
לפני 14 שנים •
16 בדצמ׳ 2009
פסיכו לוג(שולט) • 16 בדצמ׳ 2009
רפאל, כאן נחלץ לעזרתך המחשב.
המחשב חף מכל דעה מוקדמת. המסכן סה"כ מודד מדדים נוירולוגים. שום רכילות, שום תיוג. אלא אם אתה מאמין שחזון המטריקס קם עלינו. אבוי אם אנשים היו מקשיבים למה שאתה אומר. אתה מדבר על אחוזים בודדים ורוצה לפסול לשאר 90 ומשהו האחוזים את השיפור באיכות חייהם. בשלב הבא נזרוק מאושפזים ממיטותיהם. כי שמענו על מקרה אחד של מאושפז שהטיפול בו לא עלה יפה. תאמין לי שאם היית רואה מה שאני רואה מידי יום, ושומע את מה שאני שומע מהאנשים עצמם, לא "מאחד שמבין ושמע מאחד שמבין אחר", היית משנה את דעתך. בעצם, למה שלא תשאל אותם? |
|