הקאתי מול אדוני

Mary Jane

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

ניסיתי, אך לא הצלחתי להבין מה מקור הבושה ועל מה ולמה ההרהורים והתחבטויות. וכי מה, לו היו דוחפים ז' בנסיבות דומות לגרונו של אותו הגבר, לא היה הלז מקיא? סביר להניח, שגם הוא, ככל האנשים בעלי רפקלסים בריאים, לא היה מסוגל לעמוד בכך.

אולי תואילי להסביר מדוע את מתביישת?

Lady Mod(אחרת)

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

הבה נעשה סדר {או במילים אחרות, יש לי יותר מידי זמן פנוי היום כנראה..

}

בת יא ענה כתב/ה:

Morticia כתב/ה:

את בחרת להביא את זה לכאן
ואת טוענת שזו הדרך היחידה שלך לתקשר עם האדון שלך

איפה טענתי כזה דבר?

פה:

בת יא ענה כתב/ה:

יולי Yuli כתב/ה:

אין אפשרות לדבר איתו על זה פנים אל פנים, לשמוע איך הוא מתייחס לזה?

בדיוק בגלל זה אני כתבתי לו.

שוב, קבלי התנצלות {?} על כך שכשאת כותבת בפורום, ובצורה לא ממש ברורה כפי שכתבת בהבהרה שלך אח"כ , יש מי שיבינו בצורה לא מדוייקת את כוונותייך הפנימיות שנמצאות רק בתוכך ולא על גבי הפורום.

Match Girl כתב/ה:

אני לא יודעת כמה יותר ברור מזה, זה צריך להיות. היא כותבת למאסטר שלה. היא פונה אליו.
מדובר כאן בפורום שאמור להיות מאוכלס באנשים שמתעסקים עם בדסמ בכל דרגה שהיא. ואם הם בוחרים להשתמש בכלי הזה כדי להעשיר את השליטה ביניהם. איזו תחושה איזו מטרה. שיש מחיר או רווח לכתיבה אם היא תלויה בפרסום.

אז למה לא?

אם לא בפורום בדסמי איפה בערוץ הילדים?

ודבר שני, בת יא ענה כותבת כל כך יפה. שעצם ההצצה המתאפשרת היא מספיקה. בפני עצמה. לתוך רגע ספציפי וגזור. כל הקרביים בחוץ.

תענוג לקרוא.

ולהקיא לפניו, ככה.. ביחד עם תחושת ההשפלה המתמשכת הזו.
אני יודעת בדיוק על מה את מדברת.
אני רוצה לענות לך לשתף. אבל זה לא המקום.
זה שלך מולו בדיוק כמו שכתבת. זה לא המקום שלי.

לפחות נראה לי, ככה.

* ויולי

כתמיד מטיבה לכתוב ולהגיב.

בהיותי די לא חדשה בעסק כפני שבת יא ענה ציינה, יצא לי לקורא לא מעט שיתופים בחוויות
בדס"מיות, חלקן אף עוררו פלצות בקוראים וויכוחים רבים סביבן, אבל כשקראתי את החוויה שלה זה היה יותר נשמע כמו סוג של שיתוף בחוויה רעה לשיפוטכם..
חיזקו זאת משפטים כמו

"מאסטר,

כל פעם נדמה לי שזה צורב יותר. "

"לא מדובר כאן בנוזלים שנפלטים תוך כדי אקט של מציצה, ולא מדובר במשהו מכוון שנועד להשפיל אותי.
סה"כ סיטואציה לא כל כך נעימה ואני לא ממש יודעת איך להתמודד איתה או באיזה אופן לשחזר אותה.
אני נאבקת בעצמי כדי לא להישאר בתחושת ההשפלה שהרגשתי שם.
אולי אני מעט היסטרית בעניין הזה"

כשאת אומרת אולי אני מעט הסטרית בעניין נדמה כאילו נותר שם בסוף המשפט הזה סימן שאלה מרחף באוויר, דהיינו, אולי אני היסטרית, מה אתם חושבים??
אז אמרנו מה אנחנו חושבים, כל אחד מנקודת מבטו שלו..

אין מה לעשות כשכזה דבר נכתב בפורום ולא בבלוג או במכתב אישי זה מקבל פן אחר, אם את אוהבת פרסום, קחי את זה כחלק מהעניין.
את יודעת, העיקר שמאייתים את שמך נכון

בת יא ענה כתב/ה:

ליידי מוד, יולי ושאר המגיבים.
אני מקבלת תשובה על הפניה הזו. לא תמיד אני פונה אליו בדרך הזו, זו אחת הדרכים.
הוא קורא בדיוק כמוכם, אם יש לו מה לומר הוא אומר, אם אין (גם זה קורה) אז הוא לא אומר.
התקשורת הזוגית שלנו לא נפגעת. בסה"כ כמה אני נחשפת כאן?
זה לא משנה אם זה נכתב כאן, בבלוג שלי או בתיבת המסרים שלו.
אף אחד מכם לא מכיר אותי או אותו, אין לכם מושג מי אני ומה אני אז בסופו של דבר "החשיפה" הזו שלי היא מאוד מצומצמת ובגלל זה אין לי בעיה לכתוב את זה כאן.
למה אני כותבת את זה כאן? קודם כל אני אוהבת פרסום. אני אוהבת לקבל תגובות ואני אוהבת לקרוא חוות דעת של אנשים על סיטואציות שאני מעלה. ובכלל, אם מישהי מסוגלת לספר לי שגם היא חוותה כזה דבר והיא מבינה, אני בכלל גומרת מזה.
ליידי מוד, אני מבינה את התגובה שלך ואני מניחה שזה לא היום הראשון שלך כאן.
זה שכתבת שזה עשה לך רע ופירטת למה, מקובל לגמרי מבחינתי. תגובות כאלה מרתקות אותי.
התזכורת שלאחר מכן נראתה לי מעט מתנשאת. אני לא כתבתי שאני לא מסוגלת לשוחח על הסיטואציה עם אדוני. אבל בקשר שלנו כשקורים אקטים בדסמיים אז בדרך כלל הוא מניח לי להתמודד עם התחושות שלי בעצמי ואז אני משתפת אותו. וזה בדיוק מה שעשיתי כאן. במשך יומיים התמודדתי עם התחושות האלה ועכשיו אני מרגישה צורך לשתף אותו מה עובר לי בראש ומעבר עבר לי בראש בזמן הסיטואציה. אולי זו התקשורת שאתן כל כך שואפות אליה?
הסירו דאגה מליבכן. הנה. חשבתי על זה קודם!

"להעמיד אדם בחורף במקלחת ולתת לו לקפוא מקור, יכול להוביל לכך שיחלה,
זה לא לשמור על המתנה שנקראת היא וההתמסרות שלה.
לתת לה לעבור חוויה שיומיים אחריה היא נאבקת בתחושות הרעות וההשפלה שהיא חשה
בעקבות החוויה זה לפגוע בנפש שלה! "

מה שנכתב כאן זה שיא השיפוטיות.

ודבר נוסף, אני לא אוהבת שמעוותים דברים שאני כותבת.
המשפט "זה לא עניינכם" נכתב ישירות למשהו אחר שכתבתי.
סמכי עליי, לקחתי לתשומת לבי הכל, לא מתרגשת

עכשיו הכל יותר מובן..

רק הבהרה חשובה מצידי
אני בדס"מית פולנייה קלאסית {אני רק מעדיפה לשבת בחושך ולבכות כשעבד מעסה את רגליי, זה ההבדל היחיד ביני לבין סתם פולנייה..}
כתבת בפורום, וכן יקירתי זה עושה את כל ההבדל בין פרטי לציבורי.
ובפורום לי הבדספולנייה חשוב לציין דברים שמכוונים לכל הקוראים ולא רק לפותחת השרשור, השיפוטיות לא הייתה אליך או לאדונך, אלא דעתי על אקטים מסויימים.

Rage Cage כתב/ה:

LADY MOD כל מילה בסלע. אין מה להוסיף.

תודה מותק

מורטישה, ריספקט!

בלל בחייאת לא יכולת להיות קצת פחות מעודן

חמוד אתה }{

תותי, אין כמוך!

בברכת זדיינו ותקיאו בכיף. כולם , כולל אני.

עבודת מאסטר{lori}

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

שמישהו יזכיר לי - האם זהו פורום "הבנים על הבנות" באתר "הכלוב"?
או שזהו פורום "ייעוץ זוגי" באתר "קשר משפחתי"?

אני לא מצליח להבין למה חבורת אנשים שמתהדרים בקידוש החריג והכלתו, הופכים את עורם בכל פעם שעולה פוסט קצת יותר קשה מהמרשמלו הפואטי שהם רגילים לאכול כאן?

חבר'ה, מי שאין לו שיניים שלא ינסה ללעוס אגוזים. הוא עלול להחנק.

עזבו את מערכת היחסים של בת יענה ושל בן זוגה בשקט, תחסכו ממנה ומשאר הקוראים את הניתוח האקדמי שלכם לגבי הזוגיות שלה ותנו קצת יחס לסיטואציה. לטקסט. לכתוב עצמו.

באופן אישי, כאחד שלא מתחבר כל כך לBDSM קיצוני, דווקא התחברתי לסיטואציה הזו. התחברתי אליה בין היתר בעזרת רמת הכתיבה הגבוהה והדרך בה היא שופכת על המקלדת את מה שהיא מרגישה בזמן הסיטואציה, ולא את מה שמצפים ממנה להרגיש.

Morticia

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

עבודת מאסטר כתב/ה:

רמת הכתיבה הגבוהה אפשרה להערכתי במקרה זה להתעמק במהות שהכתיבה את הטקסט
והיא שבעיני חשובה ומהווה חלק אינטגרלי ממה שהופך את הטקסט ליפה, מעבר לבחירת המילים ה"מלומדת"

מה שנאמר כאן, במידה מה, זה עד כמה קשה להכיל השפלה כשנדמה שאין מי שיקח עליה אחריות
כשנדמה שבעצם משהו קרה במקרה והותיר אותה נבוכה מבלי שיהיה שם מי שיתמוך בזה, לטוב או לרע
אני שומעת בין המילים היפות מנגינה הנושאת בחובה תלונה וביקורת
על חוסר האחריות של הצד השולט
אל מול חווית הקושי להיות נשלט תחת כאלו נסיבות

לומר סתם שזה יפה בעיני מעליב בהרבה מלומר מה באמת בטקסט נגע
ואני מאמינה שפותחת השרשור שבחרה לעצמה את שמה את זה היטב מבינה

נשמע לי כמו נושא מאוד רלוונטי לעולם השליטה ולאתר הכלוב, ללא אפליה על רקע גזע, מין או דת הצד השולט ו/או הצד הנשלט.

ליידי מוד, רספקט בחזרה!

מקבי(מתחלף)

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

אני נוטה להתייחס לעניין בהומור (כמנהגי בקודש ובחול, אבל לא בחו"ל, שם צריך לשמור על פאסון).

"וואו, אני ממש מגעיל אותך, אהה?"

"את יודעת, זה אמור להישאר בפנים, ולצאת מהצד השני."

"חזרנו לגיל חמישה חודשים? לטפוח לך על הגב עכשיו?"

וכד'.

אין סיכון ממשי בהקאה, אם מקפידים לשתות לאחר מכן, וזה לא הופך לנוהג קבוע (ולא נלקחו תרופות חשובות טרם ההקאה).

ציטוט: עזבו את מערכת היחסים של בת יענה ושל בן זוגה בשקט, תחסכו ממנה ומשאר הקוראים את הניתוח האקדמי שלכם לגבי הזוגיות שלה ותנו קצת יחס לסיטואציה. לטקסט. לכתוב עצמו.

הטקסט בצבע לבן על-גבי רקע שחור, ומכיל אותיות עבריות חדשות (להבדיל מהכתב העברי העתיק, שאיננו בשימוש עוד). התחביר נראה תקין, למרות שסידור הטקסט לוקה מעט בחסר (הייתי מחלק למשפטים ופסקאות בצורה טובה יותר). אין שגיאות-כתיב, למעט שגיאת-הקלדה במילה 'מתכונן', כאשר הכווונה, כנראה, ל'מתוכנן'.

מעבר לכך, טקסט ברמה סבירה, ללא מליציות מיותרת, ומעביר את הסיטואציה בצורה נהירה.

לילי ש'

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

ולענייננו

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

בת, אם זה גורם לך להרגיש יותר טוב, או אפילו לגמור(!) :

יצא לי להקיא, כמה פעמים. בדרך כלל זה באמבטיה, נראה לי שהם כן מודעים לאפשרות הזאת ולכן אם הם רוצים להרגיש את הענבל שלך נמעך, אינסטנקטיבית זה יהיה על חרסינה.

פעם אחת הקאתי על מישהו, ממש על הזין והבטן שלו. שנינו לא היינו כל כך נבוכים, הוא פשוט קפץ לאמבטיה לשטוף את זה ואני אמרתי "צטערת".

שוב, זה משהו שצריך לקחת בחשבון שעלול לקרות כשדוחפים למישהי זין עמוק לפה.

את התמסרת, העברת לו את השליטה גם על עומק החדירה ולא מצופה ממך להתנגד כשאת עלולה להקיא, אלא הוא צריך לקחת אחריות גם על זה. ככה אני רואה את זה.

טוב די, זה מתחיל להדליק אותי

יולי Yuli(לא בעסק){טדי}

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

אני תוהה אם ההיסטריה הקלה לא נובעת בחלקה מהצורך להתמודד עם זה לבד טרם הפניה אליו. זה נראה לי נורא קשה לתפוס אירוע בממדים האמיתיים שלו, כשאת צריכה לעשות את השיפוט בעצמך.

לא לדעת מה הוא מרגיש לגבי זה נשמע לי יותר גרוע מקריז. אני עצמי לא הייתי מסוגלת. אם היה קורה משהו שמביך אותי או שאני לא יודעת איך להתייחס אליו, הייתי נורא צריכה את התגובה שלו בשביל להעמיד את הדברים בפרופורציה ולהבין איך אני בעצמי מרגישה.

בסך הכל, מה שאת מתארת לא נשמע כזה קיצוני. אני בטוחה שהרבה מאיתנו יודעות על בשרנו מה קורה לגרון כשדוחפים אליו זין בבוטות. התגובה של הגוף שלך הייתה די טבעית ומובנת. ובהתחשב באופי היחסים גם טבעי שתנקי וכל זה. אלא שהניתוק של הסיטואציה הזו, היעדר הצחוק בעקבותיה והיעדר התגובה המרגיעה שלו, גורמים לזה "להתנפח". ככה זה נראה לפחות, ממה שכתבת. כאילו החלק הכי מבלבל הוא לא עצם ההקאה, אלא הצורך לפרש לגמרי לבד תקרית שכל המעניין בה הוא שהיא נחוותה בשיתוף עם אדם נוסף.

ספרי עוד.

שרמומית

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

יולי Yuli כתב/ה:

ספרי עוד? בהתחלה (כמעט) כולם יורדים עליה, "דואגים לה", מפרשים אותה ואחרי זה אומרים לה, ספרי עוד.
נו באמת.

lori{ע_מ}

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

איכשהו הכל נשאר אותו דבר

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

ותמיד יהיו הנשמות הטובות שאוהבות להטיף לטיב מערכות היחסים שמתגלות כאן על דפי הפורום.
מאחלת לכל אחד ואחת מכם להיות במקום כזה בטוח ותומך שמאפשר לכם גם לעכל חוויות בצורה שונה ולא "לפי הספר".

ולעניין הפוסט, אני יכולה להבין את הלחץ של בת יא ענה.
תחשבו על זה. אנחנו מתאפרות, מתגנדרות, מורידות שיער מהרגליים ומעוד מקומות בגוף, מתלבשות יפה, מסדרות את השיער, משקיעות בעצמנו לא מעט לפני פגישה או סשן או סתם אקט עם האדונים שלנו כי אנחנו רוצות להרגיש הכי נשיות שיש, הכי במיטבנו.
לא פשוט להשקיע כל כך הרבה מאמצים ולהרגיש שהפנטזיה הולכת לאיבוד בגלל שהקאת על/מול האדון שלך.

ginger

לפני 14 שנים • 17 בינו׳ 2010

אני חושבת שכל היופי נמצא בנקודת השינוי.
בכלל אך בפרט במהפך מאישה מלוכלכת מזוהמת מלאת קיא וסחי לאישה מטופחת מאופרת מבושמת ולהפך. אולי יפה יותר ההפך

אלו מסממני העוצמה בעיני.
(חיוך טוב)