Mary Jane
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
ציור מדהים של אגון שילה...
|
|
|
Morticia
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
שריר ושירלילית כתב/ה: פיה שעפה לה כתב/ה: פרלין כתב/ה: בזמנו אהבתי אותו מאוד וכמו שאיימי אמרה, קראתי אותו ביד אחת.
לאחרונה חזרתי אליו ומה אני אגיד... נו, שוין. די משעמם. האם קשר השליטה בינהם בריא? הוא מחרמן לעיתים וקיצוני מאוד. בריא? מה זה בריא בכלל? בריא מבחינתי שהוא קיים בנסיבות הנכונות, ממקום נכון... ובכל זאת... חווית הקריאה הראשונית שלך הייתה טובה. את הראשונה שאומרת את זה  בריא: היתה תקופה שאסם הוסיפה לבמבה ויטמנים וכאלה, והרבה אמהות דחפו לילד במבה רק בגלל זה (ואני מכורה לבמבה, עד היום, בזכות כמה צדיקים כאלה) אחרי זה יצא איזה מחקר שבמבה לילדים מתחת לגיל 3 זה לא רק לא בריא, אפילו מסוכן. בריא, בדיוק כמו שפוי או הגיוני או... מונח אמורפי. מה שטוב ונכון לך (ברמה האישית) לא בהכרח "בריא" למישהי/ו אחר. אולי בעצם יותר פשוט אם אכתוב לך ש*בריא* הוא יחסי אצל כל אחת ואחד מאיתנו? ביקורת עניינית? בכל מקרה, מבחינה ספרותית אין בספר הזה אוצרות או פנינים כל שהם. העלילה גם לא ממש קולעת לטעמי האישי. אבל אסור לשכוח שהספר הזה פתח צוהר לעולם הבדס"מ בזמנו וחולל הרבה רעש וצלצולים. זה קצת כמו לקרוא את החטא ועונשו. כולנו חייבים לקרוא אותו לבגרות, לא זוכרת שמישהו באמת נהנה מהעונש הזה . שיר-לילית מסכימה אתך פחות או יותר עד המשפט האחרון שממש ביאס אותי לקרוא. אישית נורא אוהבת את דוסטוייבסקי וממש נהנתי לקרוא את "החטא ועונשו" 
|
|
|
פיה שעפה לה(נשלטת){לא בעסק}
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
morgause כתב/ה: ציטוט: טוב יאלללה... אז בואי נריב
צ'יק פייט? 
אה, וגם תמונת השער: 
נראית כמו פורנוגרפיית-זומבים. חח.. לחלוטין! קצת בעייתי להסתובב עם הספר הזה בלי לקבל מבטי נאצה. |
|
|
|
פיה שעפה לה(נשלטת){לא בעסק}
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
שריר ושירלילית כתב/ה: פיה שעפה לה כתב/ה: פרלין כתב/ה: בזמנו אהבתי אותו מאוד וכמו שאיימי אמרה, קראתי אותו ביד אחת.
לאחרונה חזרתי אליו ומה אני אגיד... נו, שוין. די משעמם. האם קשר השליטה בינהם בריא? הוא מחרמן לעיתים וקיצוני מאוד. בריא? מה זה בריא בכלל? בריא מבחינתי שהוא קיים בנסיבות הנכונות, ממקום נכון... ובכל זאת... חווית הקריאה הראשונית שלך הייתה טובה. את הראשונה שאומרת את זה בריא: היתה תקופה שאסם הוסיפה לבמבה ויטמנים וכאלה, והרבה אמהות דחפו לילד במבה רק בגלל זה (ואני מכורה לבמבה, עד היום, בזכות כמה צדיקים כאלה) אחרי זה יצא איזה מחקר שבמבה לילדים מתחת לגיל 3 זה לא רק לא בריא, אפילו מסוכן. בריא, בדיוק כמו שפוי או הגיוני או... מונח אמורפי. מה שטוב ונכון לך (ברמה האישית) לא בהכרח "בריא" למישהי/ו אחר. אולי בעצם יותר פשוט אם אכתוב לך ש*בריא* הוא יחסי אצל כל אחת ואחד מאיתנו? ביקורת עניינית? בכל מקרה, מבחינה ספרותית אין בספר הזה אוצרות או פנינים כל שהם. העלילה גם לא ממש קולעת לטעמי האישי. אבל אסור לשכוח שהספר הזה פתח צוהר לעולם הבדס"מ בזמנו וחולל הרבה רעש וצלצולים. זה קצת כמו לקרוא את החטא ועונשו. כולנו חייבים לקרוא אותו לבגרות, לא זוכרת שמישהו באמת נהנה מהעונש הזה . שיר-לילית אין שום ספק שכל אחד מחפשת ואוהבת דברים אחרים בבדסמ, אבל אני חולקת לגבי דברים 'בריאים' - כי יש דברים שהם לא בריאים לכולם! אני רואה את הבדסמ שלי כחוויה רוחנית ומהותית שמשפיעה באופן ישיר על הלא מודע. שוב, כל אחד והבדסמ שלו... אבל שדברים קורים מהסיבות הלא נכונות - הם לא בריאים! נקודה. אני עדיין בהלם שלא קיבלתי אפילו תגובה אחד חיובית על הספר. עכשיו אני באמת מתלבטת אם להשקיע 80 שקל ע"מ לקנות אותו.... |
|
|
שלגי
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
פרלין כתב/ה: בזמנו אהבתי אותו מאוד וכמו שאיימי אמרה, קראתי אותו ביד אחת.
לאחרונה חזרתי אליו ומה אני אגיד... נו, שוין. די משעמם. האם קשר השליטה בינהם בריא? הוא מחרמן לעיתים וקיצוני מאוד. בריא? מה זה בריא בכלל? אכן. |
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
כאשר קראתי את הספר, לפני הרבה שנים, נהניתי ממנו מאוד. זו פנטזיה לתפארת, האישה יפה מאוד וסקסית מאוד, והגברים הם אריסטוקרטים בעלי כוח ואמצעים. היא נהדרת, ובכל זאת מתעללים בה ללא רחמים. הנסיבות מאפשרות קשר טוטלי, שנקי מטרדות היומיום. והאהבה עזה כמות.
הספר בכלל לא משעמם לדעתי. אפשר לקרוא אותו באחת, ולאונן עליו יותר מפעם אחת. אבל גם אינו עמוק במיוחד ואינו מציג מורכבויות של ממש. נקודה מעניינת שעולה בעקבות קריאה בספר היא הפרדוקסליות שאופיינית לאופן שבו רבים תופסים מיילדום: לכאורה הפנטזיה מתארת מציאות שבה האישה מתבטלת תחת ידיהם של גברים. היא עוברת החפצה ומשמשת להגשמת הפנטזיות שלהם והתשוקות שלהם. אבל למעשה, מדובר בכתיבה נשית, שחושפת את הפנטזיה המזוכיסטית של האישה, על כל צדדיה ומרוכבותיה. דווקא העולם הפנימי של השפחה מתגלה באופן אנושי מאוד, ואילו הגברים מוצגים באופן שטחי להחריד, כאילו לא היו אלא אינסטרומנטים בתוך אותו פנטזיה. ואחרון, הכתיבה שם מציגה פנטזיה. אין שם שום התמודדות עם שאלות שקשורות לחיים האמתיים. אין שם התיימרות לתאר משהו שיכול להיות מציאותי. לכן אין בכלל טעם לשאול אם הקשר שמוצג שם הוא בריא או לא בריא. |
|
|
|
פיה שעפה לה(נשלטת){לא בעסק}
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
רפאל כתב/ה: כאשר קראתי את הספר, לפני הרבה שנים, נהניתי ממנו מאוד. זו פנטזיה לתפארת, האישה יפה מאוד וסקסית מאוד, והגברים הם אריסטוקרטים בעלי כוח ואמצעים. היא נהדרת, ובכל זאת מתעללים בה ללא רחמים. הנסיבות מאפשרות קשר טוטלי, שנקי מטרדות היומיום. והאהבה עזה כמות.
הספר בכלל לא משעמם לדעתי. אפשר לקרוא אותו באחת, ולאונן עליו יותר מפעם אחת. אבל גם אינו עמוק במיוחד ואינו מציג מורכבויות של ממש. מה שכן, הספר חושף איזושהי פרדוקסליות שאופיינית לאופן שבו רבים תופסים מיילדום: לכאורה הפנטזיה מתארת מציאות שבהאישה מתבטלת תחת ידיהם של גברים. היא עוברת החפצה ומשמשת להגשמת הפנטזיות שלהם והתשוקות שלהם. אבל למעשה, מדובר בכתיבה נשית, שחושפת את הפנטזיה המזוכיסטית של האישה, על כל צדדיה ומרוכבותיה. דווקא העולם הפנימי של השפחה מתגלה באופן אנושי מאוד, ואילו הגברים מוצגים באופן שטחי להחריד, כאילו לא היו אלא אינסטרומנטים בתוך אותו פנטזיה. ואחרון, הכתיבה שם מציגה פנטזיה. אין שם שום התמודדות עם שאלות שקשורות לחיים האמתיים. אין שם התיימרות לתאר משהו שיכול להיות מציאותי. לכן אין בכלל טעם לשאול אם הקשר שמוצג שם הוא בריא או לא בריא. תודה רבה רבה על התגובה. ואתה בהחלט צודק. זו הסתכלות נכונה. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
בלה.
|
|
|
פלינט(שולט)
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
Morticia כתב/ה: שריר ושירלילית כתב/ה: פיה שעפה לה כתב/ה: פרלין כתב/ה: בזמנו אהבתי אותו מאוד וכמו שאיימי אמרה, קראתי אותו ביד אחת.
לאחרונה חזרתי אליו ומה אני אגיד... נו, שוין. די משעמם. האם קשר השליטה בינהם בריא? הוא מחרמן לעיתים וקיצוני מאוד. בריא? מה זה בריא בכלל? בריא מבחינתי שהוא קיים בנסיבות הנכונות, ממקום נכון... ובכל זאת... חווית הקריאה הראשונית שלך הייתה טובה. את הראשונה שאומרת את זה בריא: היתה תקופה שאסם הוסיפה לבמבה ויטמנים וכאלה, והרבה אמהות דחפו לילד במבה רק בגלל זה (ואני מכורה לבמבה, עד היום, בזכות כמה צדיקים כאלה) אחרי זה יצא איזה מחקר שבמבה לילדים מתחת לגיל 3 זה לא רק לא בריא, אפילו מסוכן. בריא, בדיוק כמו שפוי או הגיוני או... מונח אמורפי. מה שטוב ונכון לך (ברמה האישית) לא בהכרח "בריא" למישהי/ו אחר. אולי בעצם יותר פשוט אם אכתוב לך ש*בריא* הוא יחסי אצל כל אחת ואחד מאיתנו? ביקורת עניינית? בכל מקרה, מבחינה ספרותית אין בספר הזה אוצרות או פנינים כל שהם. העלילה גם לא ממש קולעת לטעמי האישי. אבל אסור לשכוח שהספר הזה פתח צוהר לעולם הבדס"מ בזמנו וחולל הרבה רעש וצלצולים. זה קצת כמו לקרוא את החטא ועונשו. כולנו חייבים לקרוא אותו לבגרות, לא זוכרת שמישהו באמת נהנה מהעונש הזה . שיר-לילית מסכימה אתך פחות או יותר עד המשפט האחרון שממש ביאס אותי לקרוא. אישית נורא אוהבת את דוסטוייבסקי וממש נהנתי לקרוא את "החטא ועונשו" אבל יקירתי... הרי ברור שתאהבי עונשים שכאלה 
|
|
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
30 בינו׳ 2010
Mary Jane כתב/ה: ציור מדהים של אגון שילה...
אבל את חייבת להודות שהיה קשה לחשוב על תמונה פחות הולמת בשביל הכריכה של הספר הזה (להוציא, אולי, תמונה של מארקס ואנגלס). O היא דוגמנית צרפתיה, צעירה וחלקה, שכל הזמן מלבישים אותה במחוכים ועקבים וגרביונים, וחצאיות (רק תחתונים היא לא לובשת). היא כל כך פלסטית ואסתטית. ואילו הנשים של אגון שילה האישה כל כך לא כאלו. יש להן בשר. ויש להן פרופורציות אינדיבידואליות. ויש להן ריח של זעה. כשמסתכלים על הציור הזה אפשר ממש להריח את הערווה של האישה. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך ראשון ינו' 31, 2010 12:11 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|