רפאל
|
לפני 14 שנים •
6 בפבר׳ 2010
underfoot כתב/ה: משפטים דו-משמעיים הם סוג של אויב הבהירות.
אני מסכים עם זה מאוד, אבל אתה חושב שיש בהירות במזוכיזם? אפשר לזקק את החוויה ולהגיד "זה המזוכיזם שלי"? משהו קצר ותמציתי, ולא אותו "כשהיא העיפה לי סטירה נשבעתי שבחיים לא אשים את עצמי שוב במקום הזה, אבל מאז אני מאונן על הזיכרון כל לילה"? אני מסויג מאוד מחלק מהיצרים המזוכיסטים והסדיסטיים שלי, בין השאר מפני שהם הרבה פעמים דו-משמעיים ומעורפלים. חסר בהם את אותו ניקיון שאתה מדבר עליו. איזו אתיקה של סרגל שאפשר להיות נאמנים לה. או איזה קוד פשוט ותמציתי שאפשר להעביר בטלגרף. |
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
6 בפבר׳ 2010
כשהיא העיפה לי סטירה נשבעתי שבחיים לא אשים את עצמי שוב במקום הזה, אבל מאז אני מאונן על הזיכרון כל לילה
משפט מדויק ויפה שמשרת מטרה מסויימת ומחטיא אחרת. יש בו הרבה כנות ורגש אבל מעט נסיון להבין משהו. זה די סותם את השורה. יותר כמו זרם תודעה מאשר אג'נדה. יש בלבול וסתירה פנימית והשומע של המשפט יכול מקסימום למשוך בכתפיו ולשאול - נו, העברת לי את העניין בדיוק רב, אני קולט אותך לגמרי אבל לא מבין אותך. לי יש שתי מטרות, האחת להבין את הזהות המזוכיסטית ממנה אני סובל ולשים את האצבע על אג'נדות ועניינים עם חוקיות מסויימת, והשניה לנסות ולהפטר מהממד הנכה של המיניות הזאת (מהתלותיות שלי בה) המשפט שלך בעצם לא אומר לנו באיזה צד *אתה* עצמך נמצא. ואם היינו הופכים את סדר המשפט מה היה קורה? אני מאונן עליה כל יום אבל נשבעתי בחיים יותר לא להיות עם נשים שמנצלות ומכאיבות לי. |
|
|
אלימלך
|
לפני 14 שנים •
6 בפבר׳ 2010
underfoot כתב/ה: לי יש שתי מטרות, האחת להבין את הזהות המזוכיסטית ממנה אני סובל ולשים את האצבע על אג'נדות ועניינים עם חוקיות מסויימת, והשניה לנסות ולהפטר מהממד הנכה של המיניות הזאת (מהתלותיות שלי בה) אנדרפוט, תפסיק להלחם בזה , זה לא סבל, זו הנאה. ובטח ובטח אין בזה שום מימד נכה. ככל שתלחם בזה יותר זה ילחם בך בחזרה חזק יותר, תתחיל להשלים עם זה שטוב לך מתחת לסוליתה של האשה. אתה לא מבין את הזהות המאזוכיסטית שלך, אז אתה בא להסביר לנו מה לא בסדר אצלנו. תבין מה לא בסדר אצלך, ואז תבוא עם התאוריות שלך עלינו, אבל קודם כל תבין את עצמך. וזה לא שאני חושב שאתה לא בסדר. זה אתה שחושב שיש לך בעיה. |
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
6 בפבר׳ 2010
אלימלך, בשרשורים שלי לרוב תמצא פלפולים ופלפולי-פלפולים שנוגעים למיניות שלי שאותה אני לא מוכן לקבל כדבר מה מוגמר. אז מה הטעם בלהכנס לאחד מאותם שרשורים שכאלו, שאפילו הכותרת שלו מכריזה עוד לפני שנכנסת לדיון, שהולכים פה לזיין את השכל ולהיות פילוסופיים ופסיכולוגיים, ולומר לי להפסיק להלחם במשהו?
המלחמה שלי היא בבורות הנגזרת מהחרמנות ומההשלמה עם הנטיה ואני לא צריך להמשיך ולהתייחס ברדידות אל אבר משמעותי בגופי רק משום שזוהי הבחירה שלך. לטעמי יש הרבה משמעויות במשחקים המיניים שלנו ויותר מאשר הם מעניינים אותי מעניינת אותי הסיבה לכך, ולכן אני פחות מתעניין בסיפורי זימה ובפלירטוטי נשים ויותר מתעניין בצד האינטלקטואלי של המזוכיזם. אין לי שום עניין במה לא בסדר איתי או איתך וגם לא לבוא בתאוריות על אף אחד. מבחינתי זוהי שפה עיתונאית זולה שמעידה על צורך בניסוח מתלהם וברור על חשבון הבנה אמיתית של תהליך מורכב. אני לא בעד להפוך את הפאמדום לתחום מחקר אקדמי, אבל אני בהחלט מתכוון להתייחס לעניין בכובד ראש וברצינות כי בשבילי יש שם יותר מאשר ליקלוקי נעליים וזימה. אני לא מצפה ממך להבין את מניעי, זה בסדר. |
|
|
|
אלימלך
|
לפני 14 שנים •
7 בפבר׳ 2010
אנדרפוט, קבל את התנצלותי באם הערותי הרדודות פגעו בנפשך האינטלקטואלית.
|
|
|
| underfoot |
לפני 14 שנים •
7 בפבר׳ 2010
נפש אינטלקטואלית זה אוקסימורון כמעט כמו עבד שנקרא מלך.
|
|
|
|
אלימלך
|
לפני 14 שנים •
7 בפבר׳ 2010
יפה, פה אנחנו מסכימים.
עבד כי ימלוך. |
|
|
|
רפאל
|
לפני 14 שנים •
8 בפבר׳ 2010
underfoot כתב/ה: כשהיא העיפה לי סטירה נשבעתי שבחיים לא אשים את עצמי שוב במקום הזה, אבל מאז אני מאונן על הזיכרון כל לילה
משפט מדויק ויפה שמשרת מטרה מסויימת ומחטיא אחרת. יש בו הרבה כנות ורגש אבל מעט נסיון להבין משהו. זה די סותם את השורה. יותר כמו זרם תודעה מאשר אג'נדה. יש בלבול וסתירה פנימית והשומע של המשפט יכול מקסימום למשוך בכתפיו ולשאול - נו, העברת לי את העניין בדיוק רב, אני קולט אותך לגמרי אבל לא מבין אותך. אני מסכים איתך. אני הבאתי את המשפט הזה כדוגמא למשפט שמערפל. וכביטוי לכך שחלק מהדברים שאנחנו פולטים מהפה (תיאוריות, ומחשבות) לא נועדו כלל לתאר דברים או להסביר אותם, אלא שהם סימפטום של המבנה הנפשי שלנו. למרות שאני משתדל מאוד לשמור על ההבחנה הזו, אני לא תמיד מצליח להבחין הנטייה שלי להתעסק בפטישיזם ובסאדו-מזוכיזם באופן אינטלקטואלי, לבין הנטיות הפטישיסטיות והסאדו-מזוכיסטיות שלי עצמן. underfoot כתב/ה: לי יש שתי מטרות, האחת להבין את הזהות המזוכיסטית ממנה אני סובל ולשים את האצבע על אג'נדות ועניינים עם חוקיות מסויימת, והשניה לנסות ולהפטר מהממד הנכה של המיניות הזאת (מהתלותיות שלי בה)
המשפט שלך בעצם לא אומר לנו באיזה צד *אתה* עצמך נמצא. ואם היינו הופכים את סדר המשפט מה היה קורה? אני מאונן עליה כל יום אבל נשבעתי בחיים יותר לא להיות עם נשים שמנצלות ומכאיבות לי. אני גם שותף למטרות שאתה מציג. הניסיון להבין והניסיון להשתפר ולהבריא. אמנם המשפט ההוא אינו מגלה באיזה צד אני. אבל איני יודע אם יש לי צד בכלל. כל שהזמן עובר אני מוצא שמושגים כמו "שליטה גברית", "שליטה נשית", "סאדיזם" ו"מזוכיזם", גסים מכדי לאפשר הבנה טובה של הנפש שלי. הם שייכים לעולם הפנטזיה ולעולם הפורנו. כאשר אני נכנס לאתר פורנו, ברור לי שאני צריך לבחור בין הקטגוריה של שליטה גברית לבין הקטגוריה של שליטה נשית. אבל כשאני נכנס לנפש שלי אין באמת קטגוריות כאלו. הן קיימות רק במידה שהרגלתי את עצמי לפורנו ולמושגים זמינים וזולים. מושגים שאני מוצא רלוונטיים יותר להבנה שלי, ושיש בהם דיוק פסיכולוגי, יכולים להיות: הכחשה, התקרבנות, פסיביות, אקטיביות, ראקטיביות, פטישיסטיות, התנכרות, אמפתיה, אהבה, כבוד, שעמום, ועוד כמה. |
|
|