בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברית מילה - כן או לא?

פייה{O}
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010

Re: זאת עדיין טראומה.

פייה{O} • 7 בנוב׳ 2010
אוויר לנשימה כתב/ה:
למרות מה שהורים אומרים לעצמם כדי להשקיט את המצפון. זה הליך רפואי ללא צורך, בכרוך בכאב רב. ויתכן שיש לו אף השפעות נפשיות עתידיות. (טראומה מודחקת. האם היהדות כולה היא חברה פוסט טראומטית? האם הכאב שהגברים שלנו סופגים בינקותם הופך אותנו לחברה מילטנטית וכל כך חסרת סובלנות?)
מוח התינוק אף רגיש יותר ממוחו של בוגר- למשל אם יש צורך בזריקה או בדיקת דם-כאדם בוגר את יכולה להגיד לעצמך שהכאב הוא חיוני ולספוג אותו ללא טראומה. תינוק לא יכול. הוא חווה את זה ככאב נטו.
וגוף האדם בנוי נהדר כפי שהוא.
אפילו תוספתן ושקדים, שבעבר כל כך מיהרו להוציא עם כל בעיה קטנה- היום רופאים הבינו שיש להם תפקיד ומנסים קודם כל להציל ולכרות רק במקרים של חוסר ברירה (ניתוחי שקדים כמעט וכבר לא קיימים היום אצל ילדים ותוספתן מוציאים רק במקרי פיצוץ ולא על כל דלקת)


אני חוזרת על מה שכתבתי קודם - מוח התינוק אינו בשל ולא ניתן לדעת אם בכלל קיימים זכרונות מתקופה זו ביילוד כיוון שההיפוקמפוס עדיין לא בשל, כך שאין שום אפשרות לקבוע שנוצרת איזושהי טראומה נפשית לתינוק. כמו כן, כאמור, ניתן לבצע מילה בהרדמה מקומית ללא כאבים.
אגב, תוספתן מודלק בהחלט יוסר כירורגית. מיקרי 'פיצוץ' הינם מסוכנים ומסובכים בהרבה וקורים בד"כ כאשר האפנדיציטיס לא אובחן בזמן.

למי שמעוניין - אצטט אבסטרקט של מאמר לגבי ההנאה המינית בגברים נימולים. למי שמתעצל לקרוא - נבדקה ההנאה המינית בגברים לפני ואחרי מילה כבוגרים. מסקנת המחקר היא שאין פגיעה בהנאה המינית.

TIThe effect of male circumcision on sexual satisfaction and function, results from a randomized trial of male circumcision for human immunodeficiency virus prevention, Rakai, Uganda.AUKigozi G; Watya S; Polis CB; Buwembo D; Kiggundu V; Wawer MJ; Serwadda D; Nalugoda F; Kiwanuka N; Bacon MC; Ssempijja V; Makumbi F; Gray RHSOBJU Int. 2008 Jan;101(1):65-70. OBJECTIVE: To investigate the relationship between adult male circumcision and sexual satisfaction and function in men, as observational studies on the effect of adult male circumcision on sexual satisfaction show conflicting results. SUBJECTS AND METHODS: We investigated self-reported sexual satisfaction and function among men enrolled in a randomized trial of male circumcision for human immunodeficiency virus (HIV) prevention conducted in Rakai, Uganda. In all, 4456 sexually experienced HIV-negative males aged 15-49 years were enrolled; 2210 were randomized to receive immediate circumcision (intervention arm) and 2246 to circumcision delayed for 24 months (control arm). Men were followed up at 6, 12 and 24 months, and information on sexual desire, satisfaction and erectile dysfunction was collected. These variables were compared between the study arms and over time within the study arms, using chi-square or Fisher's exact tests. The trial registration number is NCT00425984. RESULTS: There were no differences between the study arms at enrollment and problems with sexual satisfaction and function were reported by<2% of participants in both study arms at all time points. At 6 months, no difficulty with penetration was reported by 98.6% of circumcised men and 99.4% of controls (P = 0.02), and no pain on intercourse was reported by 99.4% circumcised and 98.8% of uncircumcised men (P = 0.05). There were no differences between the study arms in penetration or dyspareunia at later visits. Sexual satisfaction increased from 98.0% at enrollment to 99.9% at 2 years among the controls (P<0.001), but there was no trend in satisfaction among circumcised men (enrollment 98.5%, 2 years 98.4%, P = 0.icon_cool.gif. CONCLUSION: Adult male circumcision does not adversely affect sexual satisfaction or clinically significant function in men.ADRakai Health Sciences Program, Entebbe, Uganda.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010
עניין השונות לא נראה לי כזה חשוב. בכל ילד אפשר למצוא למה להיטפל, וכל הורה אמור ללמד את ילדו להתמודד עם זה. שונות זה לא סוף העולם. לעשות לילד שלי משהו *שסותר את מה שאני מאמינה שהוא טוב וראוי* רק בשביל שלא יהיה שונה, נראה לי קצת דבילי. מה גם שלא באמת אפשר למנוע שונות.

לעניין הסקס: לא מבינה מה הסרט. הייתי עם נימולים ועם ערלים, ולא יכולה לומר שיש לי העדפה. נימול טיפה יותר יפה, לערל טיפה יותר קל לעשות ביד. אבל למי אכפת בתכלס. כולה חתיכת עור על הזין, אפשר לחשוב. בכוס לא הרגשתי הבדל.

לעניין הכמו כולם: אין כאן באמת "כולם". אנחנו לא חיים בגטו. כל אחד מילדות ועד בגרות יכיר הרבה סוגים של אנשים. הקבוצה העתידית שהילד שלך ישתייך אליה לא מספיק הומוגנית בשביל שתוכל לקלוע לכל המכנים המשותפים שלה.

לעניין המצוות: זה לא החשיבות של המצווה כמו האופי שלה: זה האקט שמסמן את הגבר כיהודי, ולכן מסמל את השייכות שלו לעם. הבן שלי יכול לבחור אם לקיים מצוות, אבל את המצווה הזו אני בוחרת בשבילו. ולכן זו כזו דילמה. יש בויתור הזה מעין הצהרה שהשייכות לא חשובה לי. מצד שני - נשים יהודיות לא מסומנות בשום דרך, ולא נראה לי שיש לרובן בעיות זהות מיוחדות כתוצאה מזה.

לעניין ההגיינה: יש חינוך לניקיון, ויש מקלחות. יש אפילו אבא שיסביר בדיוק מה עושים. בדיוק כמו שמלמדים אותו לצחצח שיניים.

העצה היחידה שלי, אלקטרו - לך עם האמונה שלך ולא עם "מה יחשבו". נראה לי שהחלטה כזו צריכה להתבסס על סדר העדיפויות שלך, על מה שאתה מאמין שהוא חשוב ונכון וטוב עבור הבן שלך.

ובנימה קצת יותר קלילה, אם כי עדיין רוויית משמעות:
http://www.youtube.com/watch?v=Q8ABrcmWgH8&feature=related
ראובן
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010

ה''הסבר'' החילוני

ראובן • 7 בנוב׳ 2010
אוויר לנשימה,

הרשי לי להציע לך הסבר לאקט המילה אצל ישראלים חילוניים, מנקודת ראות פסיכו-ביולוגית.

על מנת לפענח אקט שרירותי שאין לו טעם מעשי, יש לזכור כי המוח עצמו הינו מבנה מרובד, היות וכל שכבה במוח האנושי התפתחה בהתאם לצרכים של אותו עידן. כיום, תהליך קבלת ההחלטות מחלחל בין שכבות המוח, מהעתיקה והחייתית ועד לגבוהה והמושכלת. בחלוקה מפושטת, ניתן לזהות שלוש שכבות עיקריות: המוח הקדום, המוח התיכון, קליפת המוח. להלן טיעוני ה''בעד ברית מילה'', אצל חילונים ישראליים, מחולקים לפי שכבות המוח:

המוח הקדום: טקס בעלות. האב חש פחד חייתי ותת-מודע מכוחו העתידי של בנו ומפגין בעלות צורבת על בשרו של הבן, כאשר עודו חסר ישע.

המוח התיכון: שכפול טראומה. ''מה שעשו לי, אעשה גם לאחרים'' (בעממית: ''זובור''). כך, הזכרון הטראומטי המודחק של השחתת הגוף אצל האב והאם, משתכפל בהשחתת הגוף של הבן. הדבר נעשה באצטלה של ''טקס חניכה מחשל'' (זה גם השורש של ה''הסבר'' בצורך בקבלה חברתית במקלחת המשותפת, אגב).

קליפת המוח: רקורסיה. רקורסיה היא תהליך של נסיגה מחשבתית. בהיעדר ערכים מוסריים ותחושת משמעות בהווה, מתרחשת נסיגה מתרפקת אל ערכי העבר. כך, האב הטרי והמבוהל אומר לעצמו, ''וואללה, אני יהודי וגם הבן שלי יהודי'' (ואחרי הברית נעצור ב''טיב-טעם'' ונקנה קצת שינקן לשבת). כך, גם האם הטריה אומרת לעצמה ''ישראל זה יהדות ואנחנו יהודים'' (וזאת למרות שבמשך שנים עשתה סקס אנאלי גם ביום כיפור... וקיים אצלה גם החשש האמפתי: ''מה אבא שלי יגיד אם לא נעשה ברית לילד..?''). עליך להבין כי רוב הישראלים החילוניים חיים בעוני רוחני ומחשבתי גדול, ואין להם את חוט השידרה המוסרי האישי, אשר יאפשר להם להתמודד עם הרגעים הגדולים של חייהם. או אז, מתרחשת נסיגה זמנית אל ערכים ישנים ומוכרים - שאמנם הם איומים ונוראים, אבל מפחידים פחות מאשר הריקנות הפנימית.

R
קיפופיף​(מתחלפת)
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010

Re: זאת עדיין טראומה.

קיפופיף​(מתחלפת) • 7 בנוב׳ 2010
[quote="פייה"]
אוויר לנשימה כתב/ה:
למרות מה שהורים אומרים לעצמם כדי להשקיט את המצפון. זה הליך רפואי ללא צורך, בכרוך בכאב רב. ויתכן שיש לו אף השפעות נפשיות עתידיות. (טראומה מודחקת. האם היהדות כולה היא חברה פוסט טראומטית? האם הכאב שהגברים שלנו סופגים בינקותם הופך אותנו לחברה מילטנטית וכל כך חסרת סובלנות?)
מוח התינוק אף רגיש יותר ממוחו של בוגר- למשל אם יש צורך בזריקה או בדיקת דם-כאדם בוגר את יכולה להגיד לעצמך שהכאב הוא חיוני ולספוג אותו ללא טראומה. תינוק לא יכול. הוא חווה את זה ככאב נטו.
וגוף האדם בנוי נהדר כפי שהוא.
אפילו תוספתן ושקדים, שבעבר כל כך מיהרו להוציא עם כל בעיה קטנה- היום רופאים הבינו שיש להם תפקיד ומנסים קודם כל להציל ולכרות רק במקרים של חוסר ברירה (ניתוחי שקדים כמעט וכבר לא קיימים היום אצל ילדים ותוספתן מוציאים רק במקרי פיצוץ ולא על כל דלקת)


אני חוזרת על מה שכתבתי קודם - מוח התינוק אינו בשל ולא ניתן לדעת אם בכלל קיימים זכרונות מתקופה זו ביילוד כיוון שההיפוקמפוס עדיין לא בשל, כך שאין שום אפשרות לקבוע שנוצרת איזושהי טראומה נפשית לתינוק. כמו כן, כאמור, ניתן לבצע מילה בהרדמה מקומית ללא כאבים.
אגב, תוספתן מודלק בהחלט יוסר כירורגית. מיקרי 'פיצוץ' הינם מסוכנים ומסובכים בהרבה וקורים בד"כ כאשר האפנדיציטיס לא אובחן בזמן.

למי שמעוניין - אצטט אבסטרקט של מאמר לגבי ההנאה המינית בגברים נימולים. למי שמתעצל לקרוא - נבדקה ההנאה המינית בגברים לפני ואחרי מילה כבוגרים. מסקנת המחקר היא שאין פגיעה בהנאה המינית.



נו,שהעיקר שאת מאמינה בלשכנע את המשוכנעים...
אישית אני יודעת מכמה גברים שעשו בגיל מבוגר יותר שטוענים שיש הבדל. אבל מה זה נסיון אישי מול מחקר?
שימי לב שאת מסתתרת מאחורי סמי -מדע ולא עונה על אף שאלה אידאלוגית עקרונית.
מאוד מאפיין את תופעת העדר שמאחורי ברית המילה.
-"למה עושים אתם עושים ברית?"
- "כי ככה סבא של הסבא של הסבתא עשה. השתגעת בכלל לשאול את זה? אנשים מתו בשואה כדי שתוכלי לשאול שאלות טיפשיות כאלו!!!

נו,ואם היטלר אני באמת לא יכולה להתווכח.

(לא כל תוספתן מודלק מסירים מידית כיום, אלא אם באמת המצב קריטי. עברתי את זה עם חברה שאושפזה לא מזמן, שהייתה צריכה ביחד עם רופא לקחת את ההחלטה אם להיכנס מידית לניתוח או לקבל טיפול אנטיביוטי מאסיבי תחת אשפוז של כמה ימים. לחברה ולתוספתן שלום)
פסיכיאטר מתורבת
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010

האאא

פסיכיאטר מתורבת • 7 בנוב׳ 2010
על הזין שלנו ( תרתי משמע ) אם תעשה לו או לא תעשה לו .
בלאוו הכי כשהוא יגדל הוא יאשים אותך בכל הבעיות שלו בחיים בגלל מה שלא עשית וכו' .
לקבל עיצות לחיים של אחרים מאתר הכלוב ,נו שויין .
קייסי
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010
קייסי • 7 בנוב׳ 2010
למזלי נולדו לי בנות, אבל האקס שלי ואני תכננו לא למול את בנינו אם יהיו לנו כאלה. הרהרנו בהשלכות החברתיות האפשריות, אבל החלטנו שהטלת מום בילדנו היא דבר בעייתי אפילו יותר. כשני חילונים בהכרה, נטולי מזוזה בבית, סברנו שיש סיכוי רב יותר שהוא יספוג את החינוך החילוני-ליברלי ויזדהה איתו יותר מאשר עם הסימבוליקה המסורתית הבלתי הפיכה הזו.

פרט לכך, יצאתי בנעוריי עם בחור שעלה ארצה ובחר במילה בגיל 18. לימים התחרט על כך וטען בתוקף שהשינוי (שעלה יפה מבחינה רפואית) פגם משמעותית בהנאה המינית שלו. האם מישהו היה מסכין עם כריתת אגודל וולונטרית אך מסורתית לצאצאיו הפעוטים? אז למה שנסכין עם כריתת עורלה אם אנחנו לא מחוברים למהות האלוהית מאחוריה? כי העורלה מוצפנת ונראית פחות שימושית? הטלת מום זו הטלת מום.

האם אנחנו מחויבים לציית למוסכמה החברתית או לדחוס את ילדינו לפורמט הנורמטיבי המקובל? מותר לחנך לחשיבה עצמאית, וזה יכול להיות השלב הראשון בהקניית החינוך הזה. ואני בטוחה שאתה לא היחיד. מפתיע לראות את השרשור האינטיליגנטי הזה שמציג לא מעט אנשים שהיו מעדיפים להחליט בעצמם. אם כולם יעשו מה שליבם מורה להם, גם הלחץ החברתי יתבטל. יש כאן לא מעט "שונים".

כמו יולי, גם אני ממליצה לך לנהוג על פי ראות עיניך ולסמוך על יכולתך לגדל ילד שעמוד השידרה שלו יציב מספיק למאבק ההשרדות האנושי, שתמיד יכיל שונות כזו או אחרת. וכמובן, המון מזל טוב!
פייה{O}
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010

Re: זאת עדיין טראומה.

פייה{O} • 7 בנוב׳ 2010
אוויר לנשימה כתב/ה:
נו,שהעיקר שאת מאמינה בלשכנע את המשוכנעים...
אישית אני יודעת מכמה גברים שעשו בגיל מבוגר יותר שטוענים שיש הבדל. אבל מה זה נסיון אישי מול מחקר?
שימי לב שאת מסתתרת מאחורי סמי -מדע ולא עונה על אף שאלה אידאלוגית עקרונית.
מאוד מאפיין את תופעת העדר שמאחורי ברית המילה.
-"למה עושים אתם עושים ברית?"
- "כי ככה סבא של הסבא של הסבתא עשה. השתגעת בכלל לשאול את זה? אנשים מתו בשואה כדי שתוכלי לשאול שאלות טיפשיות כאלו!!!

נו,ואם היטלר אני באמת לא יכולה להתווכח.

(לא כל תוספתן מודלק מסירים מידית כיום, אלא אם באמת המצב קריטי. עברתי את זה עם חברה שאושפזה לא מזמן, שהייתה צריכה ביחד עם רופא לקחת את ההחלטה אם להיכנס מידית לניתוח או לקבל טיפול אנטיביוטי מאסיבי תחת אשפוז של כמה ימים. לחברה ולתוספתן שלום)


ובכן,
קודם כל - זה לא סמי-מדע, זה מדע. ציטטתי מתוך כתב עת רפואי מכובד ונחשב מאמר שהוא חלק ממחקר נרחב מאוד.
לשאלת "מה זה נסיון אישי לעומת מחקר" – אם את בוחרת לבסס החלטות ונימוקים על הגיון, הרי שנסיון אישי הינו חסר משמעות לעומת מחקר מדעי נרחב.

ולשאלה העקרונית של ברית מילה – כאמור, מעבר לנימוקים הרפואיים והחברתיים, אצלי לפחות מדובר גם בשיקול אמוציונאלי של שייכות לאומה לה נולדתי. אני מרגישה שטוב לאדם שיהיה לו איזשהו קישור לאבות אבותיו. ברית מילה הינה הסמל להשתייכות הזאת.

אגב – הטיפול הרפואי המקובל לתוספתן מודלק הינו ניתוח. דווקא כאשר התוספתן "התפוצץ" לעיתים בוחרים ראשית לטפל אנטיביוטית מספר ימים ורק בהמשך לנתח כיוון שניתוח בסיטואציה כזו מסובך ומסוכן יותר, וגם דחיפותו יורדת (הדחיפות בניתוח תוספתן מודלק הינה בדיוק על מנת למנוע את ה"פיצוץ" המסוכן).
אני לא יודעת מה בדיוק קרה לחברה שלך, אבל שוב – דוגמא אישית ספציפית לא מהווה הוכחה מדעית ואי אפשר להסיק ממנה כלום.
קיפופיף​(מתחלפת)
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010

Re: זאת עדיין טראומה.

קיפופיף​(מתחלפת) • 7 בנוב׳ 2010
[quote="פייה"][quote="אוויר לנשימה"]
אצלי לפחות מדובר גם בשיקול אמוציונאלי


פה זה מתחיל ושם זה גם נגמר.
כל היתר-הצדקות ותירוצים.
Lakshmi​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010
Lakshmi​(נשלטת) • 7 בנוב׳ 2010
אם אתה מתכנן לו עתיד בישראל

רוצה שישרת בצבא כמו ישראלי טוב וימצא לו כלה יהודה מבית טוב ובכלל עתיד טוב.


נראה לי שלמרות העקרונות שלך, כדאי שיעבור ברית מילה, לעתיד טוב יותר..בשבילו..
Beta Male
לפני 13 שנים • 7 בנוב׳ 2010
Beta Male • 7 בנוב׳ 2010
כרובנו כאן עברתי ברית מילה,לא זכורה לי שום טראומה ועד היום אינני נושא עימי שום זיכרון רע מאותו אירוע
כמובן שפה להיות "כמו כולם" זה לא חשוב אבל אל תשכח לארגן לו מסיבת יום הולדת עם ליצן וקייטרינג בגיל 7 כדי שחו"ח לא ירגיש שונה מהאחרים...