659: שורש הרע

בגדול אני מסכימה עם הרעיון שעומד מאחוריי מה שאתה אומר, אבל עם הסעיף הזה ספציפית יש לי בעיה .
אני ממש לא חושבת שפורקן מוסכם פותר משהו בעניין שכפול הטראומה.
שולט/ת שפורק/ת אגרסיות על הצד השני בסופו של דבר עושה בדיוק את אותו השכפול המעוות והמכער את התודעה , אי אפשר להשפיל לרמוס ולהרוס מישהו כאמצעי טיפולי ואוהב- צר לי אני לא קונה את הבולשיט הזה.
בפעולה כזאת הצד השולט משחזר והנשלט סופג ומשחזר את היותו חלש שנועד לספוג מילדותו.
זה מחזק ומעשיר את הקרקע שכבר נפגמה ביסודה .
גם מסגרות כמו צבא, עבודה בזרועות הבטחון הם קרקע פוריה לתיאוריה עבד כי ימלוח, כי היחס המתנשא המזלזל ונטול חמלא וכבוד בסיסי שמקבלים השבויים בדרגות הנמוכות יותר (החלשים יותר ) או האסירים, החיילים הפשוטים וכו הוא בסופו של דבר שום סוג של הסכמה אלה התעללות במישהו שחלש יותר כי יודעים שהוא יסתום את הפה ויספוג ויש חוק שיגן על אלו שטיפסו למעלה-שתיקת הכבשים שמעניקה לגיטימציה רגשית להתעלל.

בסופו של דבר כול פורקניי האגרסיות למיניהם על אנשים בחוץ שלא קשורים למעגל המצוקות שלנו והם לא המקור לאלימות שספגנו או המטפלים שנחשפים לכך, יולד בהם דור חדש של אנשים שהתעללו בהם ויתעללו הלא ויגידו שכך העולם בנוי אין מה לעשות.

בעיניי פורקן לאלימות בהסכמה יכול להיות רק מול מי שהתעלל בך מלך התחילה ועם המטפלים בך בדרך.
כול העוברים בדרך למיניהם לא באמת מסכימים לזה , נשלט שחייב להרגיש סמרטות בידיי שולטיו לא באמת משתחרר מתחושה שרק כך מגיע לו להיות אהוב( אם לא ההפך ומנציח תחושות אלו).

אני מאוד בעד ללמוד להחזיר נכון בכבוד ובגובע העיניים לכול המתעללים למיניהם מבלי לרדת לצורך האוביקט סוביקט שלהם, כך שהם ילמדו איך זה מרגיש בצד השני ויפסיקו לחשוב שמותר להם כי שם יסתמו את הפה.
אני מאוד בעד למצוא פורקן לאגרסיות לא בבני אדם , אלה בעבודה אומנות, ספורט ויצירתיות במיוחד עם טיפול נפשי נכון ומשחרר בדרך.
אבל בינינו זה כמובן דרכים קשות ומורכבות יותר של עבודה עצמית ,של הרבה חוט ומחט בנפש, והרוב ממש לא רוצים או מוכנים להתאמץ.
הרבה יותר קל לספר סיפורים של איזה שולט צדיק ונאור אני, ואיזה נשלט אוהב ומעריץ נהייתי.