ההפגנה נגד יוקר המחיה

muscle man(נשלט)

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

מה אנחנו בעצם רוצות??(סתווש ודפני)

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

אני(סתיו המהממת) ודפניל'ה החלטנו להוציא מסמך דרישות בסיסי וראשוני.
אז ככה - בגלל שאי אפשר לקבל הכל החלטנו לצמצם את הדרישות למינימום :

1)חינוך חינם. כן כן חינם. אפילו בצרפת מקבלים חינוך חינם. אז נכון שיש לנו הרבה יותר מלחמות ופיגועים, אבל זה רק בגלל המתנחלים וביבי(זה מה שציפי אמרה לי להגיד - נשבעת). שהם ישלמו על זה. חוצמזה ביבי ממש עצבן אותי. הייתי בטוחה שהוא יפלוש לאיזה מדינה שכנה(מצרים, סוריה, ירדן או מצידי שישלח את השייטת לאיראן). בגלל שביבי לא עומד בהבטחות יצאתי מפגרת בערוץ Rt. שוב נתניהו דופק אותנו.
אז הדרישה היא למימון מלא מהפעוטון בכפר שמריהו ועד לתואר שני בכלכלה בMit או דוקטורט בייל או אוקספורד(הזול מביניהם). ביסודי יהיה זכאי כל ילד לחוגים בסיסיים לבחירתו כמו זמרה, נגרות, ג'ודו למתחילים, קראטה למתקדמים, טיסנאות ואווירונאוטיקה. וואו זה מזה בסיסי מה שאנחנו דורשות. בפרופסורה אנחנו מוכנות לחצי חצי עם המדינה - שלא תגידו שאנחנו מבקשות הרבה. כולו 40 מיליארד שקל. ציפי אמרה לנו שאם ביבי יבלה פחות בחו"ל ושרה תפטר את העוזרת, יהיה למדינה את הכסף.

2)בריאות חינם. זה יכלול קופת חולים, בית חולים ותרופות למניעת דכאון לאלה שהתייאשו מהמדינה הזו.
אגב אני חושבת גם שמגיע לרופאים יותר כסף. הרבה יותר כסף. מלא מלא כסף. היינו נותנות להם פי 3 משטייניץ הבונקר. אם אתם שואלים אז לדעתנו גם השוטרים, החיילים, הכבאים, המורים, השמרטפים, הקבלנים, האמנים, הזמרים(חוץ ממרגול שעצבנה אותנו ותראו מה קרה לה), הנהגים, המאבטחים, הספרים(בעיקר מאיר שלו ואתגר קרת השווים), הדיילות והחכ"ים(ציפי אמרה שהיא בקושי גומרת את החודש). בטח כל הכסף הולך על המטוסים של ביבי והשמלות המזוויעות של שרה(כאילו דעעע. היא חייבת שיעורי סטיילינג על ליאת אשורי).

3)שיחליפו את התוכנית "לילה כלכלי עם שרון גל" ל"צדק חברתי עם גיא מרוז".

4)שהראיונות של דפני ושלי יהיו רק עם יונית ויכללו שאלות מוכנות מראש על "צדק חברתי"
וההתנגדות לחוק הוודלים"(וואי דפני יש לך מושג מה זה? מקווה שלא יעלו עלינו).
אם תוך כדי שטרסלר ואברמוביץ' גם יגידו מדי כמה דקות שאנחנו מנהיגות וראויות יהיה בכלל מהמם.

5) הזכות לשאול לעברה הצבאי של דפני יוצא מחוץ לחוק. היא לא עשתה צבא כי היה לה פטור בשל מחלה(נכון), ושירות לאומי לא היה ב... שלה.

6)מנו טרכ.. טרכטנ... מנואל טרכי... וואו דפני אני בטוחה שביבי מינה אותו כדי שכולם יקבלו כאב ראש מהשם שלו וינטשו את המחאה.
אני לא אתפלא אם מחר נתניהו ימנה את טרכטנברג לרמטכ"ל והם ינסו לכבוש איזה מדינה על הדרך כדי להשקיט את המחאה. הוא מזה כפוי טובה הטרכטנברג הזה - אם לא אני ודפני הוא היה סתם מובטל עם שם מסובך ולא סלבריטי כמו עכשיו.

7)בריאות חינם. חינוך חינם. בגדים חינם. קולנוע חינם. דלק חינם. בלי מיסים ובלי מכס.
אם שטייניץ חושש שנסיים כמו יוון, תמיד הוא יכול להדפיס כסף.

שדפני תקבל את המקום ה - 20 בקדימה כמו שציפי הבטיחה ואני 40.
תגידו יש מצב שציפי עבדה עלי וזה כבר לא ריאלי? היא הבטיחה לנו שאחרי המחאה, בבחירות הבאות אני אהיה בכנסת.

9)אנרכיה. אנחנו רוצות אנרכיה.
אהה שיטטט. את הסעיף הזה לא היינו אמורות להגיד.

10)שצ'רלי ביטון יהיה שר האוצר הבא.

11)שגיא מרוז יהיה שר הרווחה הבא.

12)שרגב קונטס השווה יהיה שר הבטחון הבא.

13) פתרונות והצעות זה לחלשים ולטרכטנברג. אנחנו פשוט רוצות "צדק חברתי".

כן ההודעה הזו נכתבה בצורה צינית ומאוד מקצינה. אני יודע שזה לא באמת מה שהן מבקשות, ואני מקווה שזה לא היה בוטה מדי, אבל זה רק בשביל לחדד את הנקודה.
באמת שאין לי משהו אישי נגדן או נגד כל אחד אחר מחברי הנהגת המחאה, אבל הם חייבים להבין שהמטרה היא למצוא פתרונות ריאליים והגיוניים ולא לדחות הכל ולחפש אנרכיה.

אני מניח שאני אקבל אי אלו תגובות זועמות, אבל נשרוד את זה.

בחורה פשוטה

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

הדבר שאני הכי אוהבת בקריאה של הפורומים בכלוב, זה את היכולת המופלאה של אנשים מסויימים להציג את עצמם כנאורים וליברליים, תוך ביטוי של זווית ראיה מצומצמת עד כאב.

אז לכם - ציניקנים מהוללים (וזה בלי ציניות, אני מעריכה את היכולת שלכם לחשוב) חומר למחשבה:

כל מה שאמרתם הוא נכון. יש פה עסקנות פוליטית, ואינטרסים, ורחמנא ליצלן - שמאל.
כמו שאמרו לפני - זה לא ממש משנה.

היופי ותרומה העיקרית של המחאה הזאת, בעיני לפחות, נמצאים הרבה קודם לדיון על יוקר המחיה.
המחאה הזאת הוציאה אנשים מהבית. היא גרמה להם לדבר אחד עם השני. להחליף דעות, להתווכח, לא להסכים, להתעצבן. היא הוציאה אנשים (כן, כל אותם ציניקנים) מהשאננות שלהם, מהישיבה על הגדר, והחזירה להם את האמון בכוח שלהם כפרטים להשפיע ולשנות. היא הפכה אנשים למעורבים.

כתוצאה מגל המחאה נוספו לחיינו: חופש ביטוי במובן הכי מילולי של המושג, חשיבה ביקורתית, דיבורים על ערבות הדדית (אפשר להתווכח אם זה טוב או לא, אבל לפחות חושבים על זה), נוצר דו-שיח בין קבוצות שונות, נוצר עניין מחודש בפוליטיקה, נוצר צורך להבין יותר לעומק אינטרסים של פרטים וקבוצות בחברה.

גם אם לא יהיה שום שינוי ברמה הפוליטית, הכלכלית או המדינית, השינוי החברתי כבר קורה. קנה המידה שלו - תלוי רק בנו, ובכמה שנבחר לקחת בו חלק.

בנימה אישית:
כציניקנית חובבת גם אני ישבתי בבית, צקצקתי בלשוני, ודבקתי בעמדתי המתנשאת והמרוחקת. המחאה הזאת לימדה אותי, יותר מהכל, קצת ענווה. היא גרמה לי להבין שיש הרבה שאני לא יודעת. וכדי ללמוד עוד - זה לא מספיק להישאר בבית ולהזין את עצמי במה שלתקשורת יש להגיד. אני צריכה גם לקחת חלק.

אני מזמינה את כל מדירי-רגליהם למיניהם: צאו מהבית. בואו, תשתתפו. תשפיעו באופן שבו אתם מוצאים לנכון. תנווטו את המחאה הזאת למקום שבעיניכם הוא חשוב. לכולם יש מקום פה. וגם לכם. וזה כל היופי בעצם.

מד ו י ק

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

בחורה פשוטה כתב/ה:

וכדי ללמוד עוד - זה לא מספיק להישאר בבית ולהזין את עצמי במה שלתקשורת יש להגיד.

כמובן שלא. התקשורת אומרת לנו רק מה שהיא רוצה שנשמע. צריך גם לטרוח ולקרוא חומרים ממקורות נוספים ולא רק מידיעות, מעריב, ערוץ 1, 2 ו 10.
אני יודע שהוצאתי דברים מהקשרם. זה חלק מהכיף.

לצאת החוצה ולהפגין זה אולי נחמד בשביל החוויה. לתרום זה לא יתרום יותר מדי. המון דיבורים, כן. אבל לא ממש בכיוון הנכון.
אני מוכן לחתום כאן ועכשיו שעוד פחות מחצי שנה מהיום, המצב התודעתי בציבור חוזר למה שהיה לפני חצי שנה. אם מישהו בונה על כך שנוצר שינוי תודעתי בציבור - הוא טועה. אבל אין מה להתווכח על כך עכשיו. עוד חצי שנה.

בחורה פשוטה

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

אונס (על הניק שלך נדבר בהזדמנות אחרת...) -
מהו הכיוון הנכון לדיבורים? יותר נכון: מהו הכיוון הנכון לדעתך לדיבורים?
זוהי המהות. אתה חושב משהו אחד- ואני חושבת אחרת. וזה בסדר.

אנחנו לא רגילים לקבל ריבוי קולות כמשהו לגיטימי. אנחנו רגילים לחתור להחלטה, לשורה תחתונה. בגלל זה גם הקושי הגדול סביב המחאה.

החוויה של לצאת ולהפגין היא ממש לא שולית בעיני. להיפך - יש בה המון ערך. אתה לוקח את עצמך ועושה מעשה. אתה אקטיבי. כן, זה חשוב. זה שונה מאיך שאנחנו רגילים להיות.

הנבואה השחורה שלך לגבי המחאה יכולה להיות נכונה, וכמו שאתה ודאי מבין - אין לי שום יכולת להתווכח איתה. אני כן אגיד שני דברים: 1 - אני מקווה שאתה טועה. 2 - אני חושבת שיש לנו, כפרטים, השפעה על כך. אם נבחר לא לתת לשיוני התודעתי לגווע, אז הוא ישאר. וזה שוב מחזיר אותי לדרישה לאקטיביות.

מUחדת

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

Re: מה אנחנו בעצם רוצות??(סתווש ודפני)

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

כנוע טוטאלי23 כתב/ה:

14. דמגוג ילדותי.

מד ו י ק

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

עבודה בפיזיקה מוגדרת ככח לאורך דרך. האקטיביות כשלעצמה לא ממש משמעותית אם הדרך לא נכונה.

המאבק מתייחס לסימפטום ולא לבעיה עצמה. זו בעצם הטענה הגדולה ביותר שלי כלפי המאבק הזה.

בחורה פשוטה

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

מיוחדת כתבה:
14. דמגוג ילדותי.

ואני רוצה להוסיף:
15. שוביניסט.

מעניין שבחרת להגחיך ככה רק את מובילות המחאה, ולא את הגברים העומדים בראשה.

נו, מילא.

ואונס - לא הבנתי את תשובתך. היא היתה תמציתית מדי בשבילי.

מד ו י ק

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

קחי כסא. תלחצי עליו ממש חזק, עד שתרגישי שאת ממש מזיעה. את תרגישי שעבדת ממש קשה. אבל למעשה הכסא לא זז מילימטר.
עכשיו עם קצה האצבע תדחפי אותו מהצד. הכסא יזוז, מבלי שהתאמצת.

ליצור שינוי - לא מספיק להתאמץ. צריך להתאמץ בכיוון הנכון.

בחורה פשוטה

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

[/quote]קחי כסא. תלחצי עליו ממש חזק, עד שתרגישי שאת ממש מזיעה. את תרגישי שעבדת ממש קשה. אבל למעשה הכסא לא זז מילימטר.
עכשיו עם קצה האצבע תדחפי אותו מהצד. הכסא יזוז, מבלי שהתאמצת.

ליצור שינוי - לא מספיק להתאמץ. צריך להתאמץ בכיוון הנכון.[quote]

הסבר מעולה, תודה.
אם כך - מהו הכיוון הנכון בעיניך?

ואחרי שמצאת תשובה לשאלה הזו (אני עדיין מחפשת),

אז קום מהכסא, צא מהבית, ותתחיל להשפיע.

לפעמים כאן(מתחלף)

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

מסכים במאה אחוז

לפני 13 שנים • 1 בספט׳ 2011

בחורה פשוטה כתב/ה:

הדבר שאני הכי אוהבת בקריאה של הפורומים בכלוב, זה את היכולת המופלאה של אנשים מסויימים להציג את עצמם כנאורים וליברליים, תוך ביטוי של זווית ראיה מצומצמת עד כאב.

אז לכם - ציניקנים מהוללים (וזה בלי ציניות, אני מעריכה את היכולת שלכם לחשוב) חומר למחשבה:

כל מה שאמרתם הוא נכון. יש פה עסקנות פוליטית, ואינטרסים, ורחמנא ליצלן - שמאל.
כמו שאמרו לפני - זה לא ממש משנה.

היופי ותרומה העיקרית של המחאה הזאת, בעיני לפחות, נמצאים הרבה קודם לדיון על יוקר המחיה.
המחאה הזאת הוציאה אנשים מהבית. היא גרמה להם לדבר אחד עם השני. להחליף דעות, להתווכח, לא להסכים, להתעצבן. היא הוציאה אנשים (כן, כל אותם ציניקנים) מהשאננות שלהם, מהישיבה על הגדר, והחזירה להם את האמון בכוח שלהם כפרטים להשפיע ולשנות. היא הפכה אנשים למעורבים.

כתוצאה מגל המחאה נוספו לחיינו: חופש ביטוי במובן הכי מילולי של המושג, חשיבה ביקורתית, דיבורים על ערבות הדדית (אפשר להתווכח אם זה טוב או לא, אבל לפחות חושבים על זה), נוצר דו-שיח בין קבוצות שונות, נוצר עניין מחודש רבפוליטיקה, נוצר צורך להבין יותר לעומק אינטרסים של פרטים וקבוצות בחברה.

גם אם לא יהיה שום שינוי ברמה הפוליטית, הכלכלית או המדינית, השינוי החברתי כבר קורה. קנה המידה שלו - תלוי רק בנו, ובכמה שנבחר לקחת בו חלק.

בנימה אישית:
כציניקנית חובבת גם אני ישבתי בבית, צקצקתי בלשוני, ודבקתי בעמדתי המתנשאת והמרוחקת. המחאה הזאת לימדה אותי, יותר מהכל, קצת ענווה. היא גרמה לי להבין שיש הרבה שאני לא יודעת. וכדי ללמוד עוד - זה לא מספיק להישאר בבית ולהזין את עצמי במה שלתקשורת יש להגיד. אני צריכה גם לקחת חלק.

אני מזמינה את כל מדירי-רגליהם למיניהם: צאו מהבית. בואו, תשתתפו. תשפיעו באופן שבו אתם מוצאים לנכון. תנווטו את המחאה הזאת למקום שבעיניכם הוא חשוב. לכולם יש מקום פה. וגם לכם. וזה כל היופי בעצם.

בדיוק על זה אני מדבר. ושוב. אשמח לראות את כולכם בהפגנה במוצש.