שריל(נשלטת){A}
|
לפני 12 שנים •
8 בינו׳ 2012
תענוג...
פשוט תענוג לקרוא את "החוויות" שלך
זה בדסמ טהור, אמיתי וחזק. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 12 שנים •
8 בינו׳ 2012
הכול במידה כתב/ה: ... לא מצאתי ולו נקודת אור או אושר או סיפוק אחת. לא מצאתי שום עונג הנובע מן הכאב לא קראתי כל הנאה מן הסבל הזה. ולכן זו התעללות בעיני.
ושוב, אני רוצה להדגיש - כך אני קוראת אותך. איני יודעת מהי המציאות שלך. אתמקד בנקודה הזו ספציפית. אני מחלקת את המזוכיזם שלי לשני חלקים: לעתים אני נהנית מלכאוב להנאה שלי, אך לעתים אני נהנית לכאוב פשוט להנאת בן זוגי. לפורקן הסדיזם שלו. כפי שהגדרתי זאת בבלוגי בעבר - "מזוכיזם גם כהכלת סדיזם". לפעמים פשוט ככה בא לי. לכאוב בעבורו, כדי שהיצרים הסדיסטיים שלו ימצאו פורקן, ולאו דווקא כדי שהיצרים המזוכיסטיים שלי יקבלו פורקן קודם כל. יתכן שכך יקרה, אך לא זו המטרה הראשונית. כמו שקראתי את דבריה של לורי (ותקני אותי אם אני טועה, אני לוקחת פה לעצמי חירות מסוימת ואני לא יודעת אם מותר לי, אבל נראה לי שקצת קלטתי את זה מתוך דבריך, ושוב, אלף סליחות אם טעיתי) - זה מה שגם היא בחרה. זה המקום שבו גם היא נמצאת. היא מוכנה לשים את עצמה בצד, ולתת מקום לבן זוגה ולסדיזם שלו, ובתוך המשוואה הזוגית שלהם - יהיה ויש מקום גם לזה, במכלול הכללי. זה אולי לא פי סי, ואולי לא נראה טוב בעין, אבל זה המקום שבו היא בחרה לשים את עצמה. אני אישית מעריצה אותך על כך, לורי. ועל כך שאת מסוגלת לכתוב בצורה כל כך מדויקת על המקום הזה, שמדהים אותי ומרטיט אותי כל פעם מחדש, ואני אומרת לך פה תודה - תודה שלא נשברת מאנשים כמו שאני היתי, שהעברתי ביקורת בצורה מכוערת בעבר הלא רחוק על השולט שלך, ותודה שהשכלת להתעלות מעלי ומעל שכמותי ולהמשיך ליצור ולכתוב פה את עצמך בצורה כל כך יפה. תודה לך על כך. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
13 בינו׳ 2012
בהצטרפות לדבריה של לוקסי - כן, כן, לורי, את נהדרת, בבקשה תמשיכי! כל פוסט שלך אני קוראת בשקיקה. כל כך טוב שאת פה.
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 12 שנים •
13 בינו׳ 2012
רגעים
התקשורת
המילולית והלא מילולית ביניכם מדהימה אותי כל פעם מחדש. הכתיבה שלך, כרגיל, מותירה אותי ישובה אצלכם בסלון מחכה שיסיים איתך ואוכל לנקות אחריכם. וחלילה לא להגיש קפה. ולתגובות פה. כמי שמכירה את הנפש הפועלת ואת הנפש המפעילה (מי הוא מי?) אני יכולה להעיד על 2 אנשים חזקים, אסרטיביים ודומיננטיים בחייהם האישיים. אני מוצאת את זה יפה ואפילו נערץ שלורי מצליחה להגיע למקום מתמסר כל כך ברגעים האלו. ביטול עצמי? כן, יש בזה גם מקומות של ביטול עצמי מסויים, למרות שהמילה הזו בגדר סטטוס קוו, דווקא כאן באתר הזה. אבל זה בעיקר ביטול אגו. הבחירה להכנס ליחסים, לקיים אינטראקציות, סשנים היא הבחירה שלנו כנשלטות. בסשן מתקיימים לא אחת דברים שמבטלים את ההעדפות שלי מתוך רצון (וצורך) לספק את השולט שלי. הבחירה היא להשאר שם. אגב, זו לא אני שמבטלת את העצמי הזה. זו אני שנותנת לו את האפשרות לבטל את החלקים האלה ברגעים מסויימים. והוא לא מבטל את היותי, את המהות שלי. אחרי הכל, זה הדדי: הוא זקוק לי כשם שאני זקוקה לו. בואו לא נשכח את זה. אני אוהבת אותך, לורי'שלו |
|
|