הודעה לדייגים

איש אחר​(אחר) • 30 במרץ 2012

אתה גם צודק מאד
אבל
אף שפחה אינה דג, אלא אדם שבחר (עם דגש על הבחירה) להתחבר את מישהו כזה או אחר למטרות כאלה ואחרות, ולא דג שנלכד ברשת כנגד רצונו
והכלוב אינו הדלי הפרטי של אף אחד, זו בדיוק הבריכה הציבורית, ושום אותיות בסוגריים לא ישנו את זה

יש סיבה למה לא לפנות למי שקשורה אל מישהו אחר, והסיבה אינה מוסריות, כבוד, "איכות" וכו', אלא בדרך כלל ביזבוז זמן ואנרגיה.
כל סיבה אחרת היא צביעות

ומשהו בנוגע לקילור

מישלי • 30 במרץ 2012

מבחינתי קילור הוא אקט שקשור לאלו שנתנו וקיבלו אותו.
בין אם הוא בא לידי ביטוי בסוגריים וירטואליים, שינוי שם, קעקוע, ברנדינג או סימן אחר.
הוא מסמל משהו מסויים עבור אותם אנשים שמעורבים בו, והם נותנים לזה את המשמעות האישית שלהם.

לקילור עבורי יש משמעות מסויימת ופרטית.
אני לוקחת בחשבון שלאנשים שונים, יש הגדרות ומשמעויות אחרות מאשר לי,
ועל כן איני מצפה מהם להסכים למשמעות שלי ולנהוג על פיה.


זה גרם לי לחשוב על טבעת נישואין.
אני חושבת שמעבר למוסכמה חברתית או דתית, היא משהו שמסמל את הקשר עבור הזוג עצמו.
האם היא מיועדת להיות סוג של שלט חוצות מזהיר: "תפוס/ה" ?
האם היינו רוצים שזה יהיה סימן שירחיק מחזרים, ציידים, דייגים או מפתים ?
אצל נשים דתיות, כיסוי הראש הוא סוג של סימן היכר חיצוני בולט, שמעביר בין השאר גם את המסר: "אל תתקרב".

אני לא נושאת עליי סימנים כדי שירחיקו ממני מישהו, אלא כדי לחוש קירבה אל זה שנתן לי אותם.

AIR​(נשלט) • 30 במרץ 2012

כשמישהו מתחיל עם חברה שלי ,כייף לי לראות שהיא נאמנה אליי ומקבל את זה כמחמאה שיש לי חברה כל כך יפה.
ואם מישהו ותיק מתחיל איתה עדיין אני מקבל את זה כמחמאה וגם אני יודע שלא אוכל לסמוך עליו בתור חבר.
הכל לטובה