| איש אחר(אחר) |
לפני 12 שנים •
18 באפר׳ 2012
פייה כתב/ה: איש אחר כתב/ה: פייה כתב/ה: בתור אחת שאף פעם לא התחברה יותר מיני לכניעה והתמסרות,
לי אישית הרבה יותר כיף להתנגד תוך כדי, ובמקרה כזה נראה לי די הכרחי שתהיה דרך לבטא ״לא״ אמיתי.  קוראים לזה משחק מכור ואם אינך יודעת לבטא לא אמיתי, אינך צריכה להיות שם אם העסק מוסכם מראש, הכל מאבד מטעמו כמובן שזה משחק מכור. זה כל הכיף. ואני יודעת לבטא ׳לא׳ אמיתי, אבל אני רוצה גם את האופציה לבטא ׳לא׳ שאינו אמיתי. אם כך המצב אצלך, אז אינך זקוקה לשום מילת ביטחון, אלא רק לפרטנר אינטליגנט ורגיש |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 12 שנים •
18 באפר׳ 2012
אני קוראת כאן את אלה שלא עושים צעד בלי מילת ביטחון ואני יכולה להבין ולהסכים עם הדברים שהם כותבים ועדיין, אצלי לא מצאתי במילה הזו תועלת.
אחד האדונים שהיו לי בעבר, היתה לנו מילת ביטחון והוא התעלם ממנה. לא היה איזה משהו "גדול" או "קריטי", פשוט פחדתי ממנו ושלפתי את המילה. באותו יום היא בוטלה. מאז לא היתה לי מילת ביטחון עם אף אחד יותר. אני לא מתכוונת או מנסה לשכנע את אלה שכן משתמשים במילת ביטחון, אבל עבורי או יותר נכון, עבורנו - זה נראה סתמי ומאולץ. תמיד BDSM היה עבורי חלק ממערכת יחסים כלשהי. בין אם זוגיות לכל דבר ובין אם יחסי מרות בלבד נטולי אופי ונילי בשאר הזמן. קרה לי לא פעם שהייתי במצוקה, לא יכולתי יותר והמשכנו בזכות (!) העדר רשת הביטחון הנ"ל והגענו למקומות קשים, לא פשוטים ועם זאת נפלאים. אני מחשיבה את עצמי כאדם מאוד פתוח, כשכואב לי אני אומרת ולא מעמידה פנים בשביל הטיזינג או "המשחק". כשקשה לי, אדוני יודע ורואה שקשה לי ומחליט אם להמשיך או לא. הוא לא "קורא אותי", הוא לא מדיום, אבל הוא כן אדם בריא בנפשו שיודע להפעיל שיקול דעת, מכיר אותי לא מהיום ומבחינתי, ההחלטה לגבי היכולת שלי להמשיך מצויה בידיו. מאחר ואנחנו חיים את זה ביום יום ולא בסשנים מזדמנים בלבד, זה הפך להיות חלק ממי שאנחנו אחד מול השני, חלק מהתקשורת בינינו וזה הפך להיות טבעי. |
|
|
Here And There(נשלטת)
|
לפני 12 שנים •
18 באפר׳ 2012
מילת ביטחון טובה
בעיניי בעיקר לתחילת הקשר, בתקופה שבה השולט והנשלטת נמצאים עדיין בתהליך ההיכרות ולומדים את הגבולות הדקים אחד של שני.
אני מאמינה שאחרי שלב מסויים השולט אמור להכיר את הנשלת שלו ולדעת לזהות מתי קשה לה גם מבלי שתצטרך להגיד את המילה. |
|
|
Uranus
|
לפני 12 שנים •
18 באפר׳ 2012
כשאת בוכה את יפה אבל תני לי להתרגל אלייך קודם...
יש משהו בתחילת קשר כשעדיין מתוודעים שדורש לאו דוקא מילת בטחון אלא סבלנות, הקשבה, הכלה וחוסר שיפוטיות. הרבה סיפורים אומללים מתחילים ונגמרים בצורך של הצדדים להוכיח משהו - להוכיח שאני שולט, להוכיח שהיא נשלטת...
ובהוכחה הזו אין הקשבה הדדית והתמזגות של רצונות אלא כל אחד עסוק בשלו וברושם שהוא רוצה לעשות. העצוב הוא שהצורך להוכיח הוא תולדת האינסטנט והרצון להסחף בבת אחת ושהכל יהיה מושלם. גבר שיהסס עם מישהי ויפסיק ואז ישמע ממנה אכזבה ושהוא לא מסוגל לשלוט עליה, אז עם הנשלטת הבאה הוא יתעלם מההיסוס שלו ואז יהמר בשלומה כי הוא לא היה קשוב לה אלא רק לרצון להמנע מהאכזבה דומה. כנ"ל לגבי נשלטת, היום היא תשלוף מילת בטחון לשולט שלה שיתאכזב ממנה ויגיד לה שהיא לא מסוגלת לו ואז בשולט הבא היא כבר תהסס להשתמש במילת הבטחון. וזה לדאבוני מקרה הרבה יותר שכיח מהראשון. במילת הבטחון יש איזשהו תירוץ לא להקשיב ולכן אני נגד השימוש בה. המוטו שלי תמיד אומר, בתחילת הקשר כשמהססים - עדיף להפסיק כשאפשר היה להמשיך, להתבאס קצת ואפילו לצאת "פארש" ואז ממקום חזק וזוגי לדבר על זה ולחזק אחד את השניה ואפילו להוסיף קצת הומור עצמי ופלפל לשיחה, מאשר להמשיך איפה שהיתה חובה להפסיק, ואז להאשים ולתרץ ולרוץ בחוצות העיר ולזעוק דום מסוכן וכו'... רק שולט אמיתי יהיה מספיק חזק כדי להפסיק ולומר - "נבהלתי קצת", "יש מצב שטעיתי", "יצאתי פיתה" וכו'. כמי שניסה את האופציה הראשונה אני יכול לומר לכם שקשר של התעללות מבורכת וכיפית שנמשך הרבה זמן התנהל ללא מילות בטחון או נזק כלשהו, עם המון אהבה והכלה וכיף לא נורמלי. אני כמובן מסייג ומדגיש שכל זה דעתי לגבי קשרים בדסמיים ארוכי טווח. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 12 שנים •
18 באפר׳ 2012
אני חשבתי שמילת בטחון המציאו בשביל למלא פונקציה מאד מסויימת: לאפשר לבן אדם בסשן לצעוק "לא" מבלי לחשוש שזה יגרום למסשן לעצור הכל. אני לא רואה שימוש אחר למילה הזאת, בבדס"מ. אני באופן אישי צריכה מילת בטחון, כי יש לי נטיה להתנגד פיזית ולפלוט "די" דווקא כשאני הכי נהנית, ואני מניחה שזה די מתיש כל הזמן לנתח את ה"די" שלי ולחשוש שאולי הפעם זה אמיתי. אני מצפה להקשבה, אבל עודף זהירות מצד השולט הורס לי, ומילת בטחון זה כלי שמאפשר לי להשתחרר ולקבל ממנו את המעט כפיה שאני זקוקה לה. בסך הכל כלי טכני.
לא זכור לי שזה הגיע לידי זה שהשתמשתי בה. כלומר, לא קרה לי שהרגשתי שאני צריכה הפסקה והצד השני לא שם לב לזה. לטדי אין מילת בטחון כי הוא לא צריך אחת. כשהוא אומר "לא" הוא תמיד מתכוון ל"לא", אז למה לו מילות קוד? לא נראה לי שקיומה פוגע איכשהו באמון או מפריע לדחיקת הגבולות, כי אני לא מזהה "מילת בטחון" עם "אופציה לעצור" אלא רק עם הפירוש המילולי "אני רוצה להפסיק". זה רק אמצעי לשוני. כל הנ"ל מקרה פרטי. ברמה הכללית, אני מאמינה שמשמעותם של מושגים היא זו שיוצקים לתוכם. לא רק בבדס"מ אפשר למצוא שימוש במילות קוד כטריק לשיפור תקשורת. |
|
|
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed }
|
לפני 12 שנים •
18 באפר׳ 2012
כימיה.
כשהיא קיימת, אין שום צורך במילת בטחון. |
|
|
| רק אני(נשלטת) |
לפני 12 שנים •
19 באפר׳ 2012
מקופלת כתב/ה: כימיה.
כשהיא קיימת, אין שום צורך במילת בטחון. בדיוק ככה. אף פעם לא הרגשתי צורך במילת ביטחון. אם זה ישתנה, כנראה שאין לי כימיה מספיק טובה עם הפרטנר שלי. |
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 12 שנים •
20 באפר׳ 2012
מילת ביטחון ככלי עזר
מילת ביטחון היא בעיני כלי עזר.
ואני לא מצליחה להבין בכלל את כל אלו היראים כל כך מפניה. לרשותנו עומדים הרבה מאד כלים, אמצעי תקשורת ישירים ועקיפים העומדים לרשותנו בבאנו לנהל דיאלוג כלשהו עם מי שמולנו. בעיקר אם מי שמולנו הוא יחסית זר. אם אחד מאיתנו לא קורא מחשבות או מודע לכל המצוקות והקשיים הקיימים אצל האדם ממול אנחנו יכולים להביע את עצמנו מילולית , בעזרת שפת סימנים ולגוף יש את הדרך שלו לבוא לידי ביטוי. מי שרוצה להשתמש במילת ביטחון, ומרגיש נוח איתה יבורך, ומי שמרגיש שהיא מיותרת עבורו, ולא עוזרת גם זה בסדר, אבל שולט שיבוא ויגיד לנשלט שלו אני לא מרשה לך להשתמש במילת ביטחון, ואם תשתמש בה לא אכבד אותה זה פסול בעיני מה גם שאני חושבת שזה כלי עבור שני הצדדים כאחד. אי שימוש במילת ביטחון אינה פוטרת את השולט או הנשלט מאחריות על מה שקורה או קרה כי מילת ביטחון היא רק כלי תקשורת ותו לא |
|
|
שלגי
|
לפני 12 שנים •
20 באפר׳ 2012
איף, עוד משהו שלא ממש היה לי - מילת בטחון.
ילדות עשוקה של ממש. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 12 שנים •
20 באפר׳ 2012
אני מסכימה עם יולי, שמדובר באפשרות לתקשורת טובה יותר. זה הרי ברור שבתוך כל החופש הזה להתנהג איך שרוצים: להתנגד, לצעוק, להגיד לא באופן נחרץ ועדיין לא להתכוון לו, מתקיים לו חשש שה"לא" האמיתי ילך לאיבוד.
ראשית, בקשרים ארוכים ופתוחים, החשש הזה הולך ומתמעט בדר"כ, וזה מה שאחרים אומרים, וגם עם זה אני מסכימה. ועם כל זה, לי מעולם לא היתה מילת בטחון, ומעולם לא נתתי אחת כזו. הסיבה העיקרית היא שמדובר בהעברת שליטה לנשלט, דווקא בזמן בו הוא הכי פחות בשליטה והפריזמה שלו מעוותת. לדעתי קל מאוד להבין מתי נשלט רוצה "לקפוץ החוצה" או "להפסיק את הסשן". כל מי שלא משתמש במילת בטחון יודע את זה. ככלל, בחיים שלנו אין מילות בטחון אלא תקשורת, ורוב הזמן זה עובד מצוין. אלא מה? לפעמים זה לא הזמן להפסיק את הסשן, כי דווקא עצירה תשאיר "כוויה". לפעמים בדרך לחצות משהו, צריך ללחוץ קצת יותר כדי לחצות שם. מי שלמעלה רואה את המהלך, אבל מי שלמטה לא, ולהשאיר את ההחלטה על הדרך אצל מי שלא רואה אותה, זה לא תמיד אחראי, ומנגד גם לא תמיד מאפשר עומק. זה לא מתאים לכולם, ואני לא מחילה את זה כ"דרך נכונה". כך אני רואה את הדברים, וכך אני צריכה. אני רוצה לדעת שכשאני שולטת השליטה היא שלי באמת, וכשאני נשלטת, השליטה היא כולה שלו. אחרת מה? ההתמסרות שלי צומחת מהידיעה הזו שאני מוכנה ללכת אחריו, ואיך אני "הולכת אחריו" אם לי יש את המילה האחרונה? |
|
|