אהבתם את הכתבה? טקבקו. אבל תיזהרו

ברשותך, אענה לך בסיפור דמיוני שכל קשר בינו ובין המציאות *אינו* מקרי בהחלט.
דנה היא בחורה צעירה בת 20 שחסכה במשך חצי שנה אלפייה לאלפייה בשביל לממן לעצמה טיפול הורדת שיער בליזר במכון מוכר וידוע, שגבה סכום נאה בן 5 ספרות ובתמורה התחייב על טיפולים ללא הגבלה עד להסרה מוחלטת של השיער הסורר. עד כאן הכל טוב ויפה רק שכעבור שנה החליט המכון להתנער באופן חד צדדי מההתחייבות בטענות מטענות שונות, תוך שהוא משאיר לדנה את ההחלטה האם לבזבז עכשיו אלפי שקלים שאין לה על תביעה משפטית שלא בטוח מה תוצאותיה או להסתפק בפיצוי סמלי אך בטוח אותו מציע לה המכון.
תוך כדי נתקלת דנה בכתבה בעיתון על אותו מכון, ובאופן טבעי היא רושמת את התגובה הקצרה:
בתור לקוחה מאוכזבת, ההמלצה שלי היא לא להתקרב לנוכלים האלה

מה שדנה החביבה לא יודעת זה שבעגה המשפטית נוכל הוא מישהו שהורשע בבית משפט, ולפיכך ברגע שהיא סתם מכנה גוף מסחרי בשם נוכלים, בלי קשר לניסיון הרע שיש לה עם אותה חברה, הרי שהיא חשופה לתביעה סטטוטורית של מאות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק.
כמובן שאם דנה היתה משפטנית, הרי שהיא היתה יכולה לנסח את הביקורת במילים אחרות שיעבירו את אותו מסר ואף מסר חריף יותר, מבלי שיהיה קייס לתביעה נגדה. אבל זו בדיוק הנקודה - דנה היא לא משפטנית.

אני מסכים שאנשים צריכים לקחת אחריות על מה שהם כותבים, גם אם מדובר בטוקבק, אבל מצד שני צריך להיזהר ממצב בו גופים עם כסף יוכלו להשתיק בקלות כל ביקורת תוך ניצול ציני של מערכת החוק.

חתול, טוקבקים שייכים לשיח הציבורי ולא לפרטי, מכיוון שהמיקום שלהם הוא ציבורי והחשיפה שלהם היא ציבורית.