עבד בגבירה(נשלט){ספנקינג}
|
לפני 11 שנים •
22 בדצמ׳ 2012
איך זה התחיל
לפני כמה שנים ההייתה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות על עובד סןציאלי שהיה מופקד על עבירות של בני נוער. ומסתבר שבנוסף להליכים הרגילים הייתה לו דרך משלו אותה הוא הציע לנערים/נערות בשביל לסגור עניין: לקבל כמות נאותה של מלקות על הטוסיק החשוף, במקל או בחגורה מעור. מסתבר שברוב המקרים הללו הסכימו . כמובן שזה מעשה לא חוקי ועורר את הדחתו. אבל כך החלה הכניסה לתחום אצלי.
|
|
|
TradeMark(שולט)
|
לפני 11 שנים •
25 בדצמ׳ 2012
שעה מאוחרת מוציאה ממני לא מעט מילים...
אחרי השירות הצבאי טסתי למזרח ועשיתי שם סיבוב של שנה וחצי לפני שחזרתי סחוט מתזוזות, נסיעות והתמקמויות מחדש. את החלק הארי של הטיול העברתי בהודו, שנה שלמה ליתר דיוק. טיול בהודו שתחילתו על דרך המקרה, אבל זו היסטוריה וגם סיפור אחר לחלוטין. מתוך אותה שנה שהעברתי בהודו, ביליתי 4 חודשים שלמים ממש בתחילת הטיול בגואה, ולכל דבר ועניין עשיתי עונה שלמה שם. כמו שחקן כדורגל מושאל ממש...
כשהגעתי לגואה הבחנתי ללא קושי בקהילה הגדולה של יפנים, שלהם נוכחות דומיננטית וגדולה ברצועה הספציפית הזו של המדינה, או כך לפחות היה בזמני. ואני, בתור פטישיסט ידוע בכל מיני תחומים של החיים, סבלתי מפטיש גדול מאוד לבחורות אסייתיות. אומר סבלתי כי הלבנטין המזרח תיכוני לא מזמן לך יותר מדי הזדמניות ממשיות לאינטרקציה מכל סוג עם אנשים מאיזור זה של העולם, ולא... אני לא קורא לאוננות בריאה אך עיקשת על פורנו יפני אינטרקציה. מתוך הערב רב של יפנים הבחנתי מיד במלאכית הקטנה הזו, ולא היה לי שום ספק שאותה אני מוכרח להכיר. לפחות זה. ככה היה, ממש באותו יום, ומאותו יום גם התחברנו במותן כמו זוג התאומים הסיאמים הכי לא תואמים שיש. חיצונית ובעוד מאפיינים, למרות שכך למדתי שאישה לא צריכה להיות דומה לבעלה, אלא משלימה לו. וגם זה שוב, עניין לסיפור אחר. מתוך כנראה נטיה טבעית אצלי ללמעלה, ומתוך נטיה טבעית אצל היפנית הקטנה הזו ללמטה בצירוף המורשת והתרבות היפנית של יחסי גברים נשים מהר מאוד נסחפנו למיניות וזוגיות שמבוססת על דומיננטיות וכפיפות. מעולם לפני לא חשבתי על שליטה כדרך שלי או ההעדפה המינית שלי (למעשה לא חשבתי על דבר כזה בכלל, ולא העלתי בראש שקיימת דרך חיים שכזו), והכל זרם בינינו באילתור יצרי די מאתגר אבל תמיד מעניין והחיבור האישי בינינו איפשר לשנינו לתת חופש אחד לשניה ולהיפך. אז היא לימדה אותי שאישה משלימה גבר, והכירה לי את ארמבול (וערבים הזויים עם בני אדם שמדברים יפנית ומתנהגים כמו עציצים שעות על שעות), לימדה אותי להנות מאורז וגם מדגים, לימדה אותי כמה מילים ביפנית שכבר מזמן הספקתי לשכוח וגם עזרה לי למצוא את הגבר שאני באמת. מאז אני עם הג'וק. לא יכול להגיד שאני מתלונן, למרות שלפעמים תשמעו אותי מקלל את הקללה של הדיבוק הזה. כמאמר המון אנשים ובכלל, דברים שהפכו כמעט לקלישאה: קל להתמכר, בלתי אפשרי להגמל. ובכלל, מי רוצה?. לפעמים באים לי ימים שאני מצטער שלא חתכתי את הטיול וטסתי איתה בחזרה לאוסקה, היות והיא חזרה בסוף העונה ליפן ישר למרות שהאריכה את הטיול בחודש בשביל להיות איתי. מצד שני, אלה החיים וצריך ללכת עם הזרם של הבחירות שלך... מתנצל על המלל הארוך, אבל לא חשבתי על המלאכית הקטנה שלי מאוסקה המון זמן, אז חיבקתי את המילים עוד קצת, כדי לא להפסיק להיזכר. זהו, זה הסיפור שלי... |
|
|
חתולה32(נשלטת){לא מחפשת}
|
לפני 11 שנים •
25 בדצמ׳ 2012
שאלה מצויינת שאלתה.
אני דרך בת זוגתי הראשונה הגעתי לעולם בדסמ אחרי תקופא שהינו ביחד גיליתי שהיא מלכת סאדו..וגם האופי שלי מאוד כנוע וצייתנית..גאה להיות מה שאני נשלטת..
|
|
|
המטפלת המתעללת(שולטת)
|
לפני 11 שנים •
25 בדצמ׳ 2012
לא מתחברת לשאלה
המציאות אינה תמיד התפתחות לינארית של השתלשלות כרונולוגית של מאורעות- אלא לעיתים קפיצה תודעתית למקום חדש ממנו פתאום קשה לנו לדמיין איך היינו אחרים קודם...
לכן אספר שמהרגע בו גיליתי שיש לונה פארק ענק למבוגרים- נדמה היה לי שהתקיימתי בתוכו מאז ומעולם 
|
|
|
|
TradeMark(שולט)
|
לפני 11 שנים •
26 בדצמ׳ 2012
Re: לא מתחברת לשאלה ייעוץ בדסמי כתב/ה: המציאות אינה תמיד התפתחות לינארית של השתלשלות כרונולוגית של מאורעות- אלא לעיתים קפיצה תודעתית למקום חדש ממנו פתאום קשה לנו לדמיין איך היינו אחרים קודם...
לכן אספר שמהרגע בו גיליתי שיש לונה פארק ענק למבוגרים- נדמה היה לי שהתקיימתי בתוכו מאז ומעולם אני חושב שהמציאות היא כן התפתחות לינארית של השתלשלות כרונולוגית של מאורעות. זו הסיבה שבני האדם (וגם אנחנו ביניהם, רובנו לפחות. בני אדם הכוונה) סופרים את מהלך הזמנים בסדרה חשבונית לינארית עולה, של שניות ואז דקות. של דקות ואז שעות. של שעות ואז שנים. עד כמה שנאמין ונרגיש קפיצות מחשבה תודעתיות, גם הן ממוקמות על ציר זמנים אוניברסלי שמתקיים מחוץ למחשבה שלנו, וניתן למקם את הקפיצות האלה (משולשת או לרוחק? לפעמים גם לגובה...) על נקודות ציון שיהיו ברורות ומזוהות לכולם. זמן, שהוא בכלל מושג אנושי כמעט לחלוטין, מתקיים רק ככה: לינארי. זהו, אמרתי לינארי מספיק, זה מרגיש כמו שיעור חדו"א (: הרגע שבו גילית שיש פארק ענק למבוגרים הוא ללא ספר נקודה ספציפית, וקשה לי לדמיין מישהו בעולם הזה והפנימי שלנו שרגע אחד שינה אותו לחלוטין. פטישים זה עניין נרכש בעיניי, אבל נטיות הן (לדעתי הצנועה לפחות) עניין מולד. הכל שאלה של כמה אתה רוצה לחקור ולבדוק, כמה המוח והמחשבה שלך גמישים, וכמובן מהלך חיים ואירועים שנותנים לך פתח לגלות את עצמך ועל עצמך. שאלת השואל הייתה ככל הנראה על האירוע הספציפי הזה, על הרצף הלינארי (שיט... זה אחרון נשבע...) של החיים שלך שנתן לך פתח לגלות שבעצם הנטיה הזו היא דבר מה שבו התקיימת מאז ומעולם. או בפרפרזה על המילים שלך ממש: מתי ואיך מצאת את עצמך על קפיצת המחשבה הזו שבה היה לך קשה לדמיין איך היית אחרת קודם. זו לא ביקורת כמובן, או טרוליות פסאדו-אינטיליגנטית, סתם הערת אגב. הערת אגב ארוכה מדי ככל הנראה, אבל בכל זאת. ולסיים אני ממש חייב: לינארית, לינארית לינארית... מממ... עכשיו אני רגוע (: |
|
|
כלבלב נסתר(נשלט)
|
לפני 11 שנים •
26 בדצמ׳ 2012
תמיד היה
כשהייתי בן 8 ואחותי הגדולה הלכה איתי מכות, והשכיבה אותי על הרצפה וישבה עלי...
הרגשתי מושפל ומובס ובו זמנית מרוצה ונבהל מהתחושה.... אז גיליתי את ניצני הזרעים.... הם היו שם תמיד וחיכו לגשם הראשון שירווה אותם ויאפשר להם לצוץ ולפרוח.... זה היה אך טבעי ששנים אחדות לאחר מכן, בת הדודה שלי אמרה לי באופן הכי טבעי שאני אהיה העבד שלה והכניסה אותי עמוק לעולם השליטה.... |
|
|