| קתרין(נשלטת) |
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2013
Re: מבחינת המוח סיגורני כתב/ה: הריגוש הוא זהה ואף גורם להפרשה של אותם הורמונים (אנדורפין ואנדרנלין. בניגוד לסקס "רגיל" שמשחרר רק אנדרופין )
אבל בהחלט מסכימה איתך שאחת הבעיות החמורות של אנשים כאן זה שלוקחים את משחק התפקידים הזה יותר מידי ברצינות. גם בלידה מופרשים אדרנלין ואנדורפינים. האם זה הופך אותה להיות זהה לספורט אקסטרימי? 
מערכת יחסים של שליטה וגם סשנים נקודתיים יכולים ליצור ריגוש נפשי עמוק מאוד שהוא מעבר לריגוש הפיזי שיוצרת המערכת הסימפטטית. יתכן סיגורני, שלא חווית זאת מעולם ולכן את לא יכולה לתאר לעצמך שקיים דבר כזה. תצטרכי לקבל את זה כאקסיומה
|
|
|
| up u rs(אחרת) |
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2013
כמובן קתרין
הרי רק את חווית חוויות נעלות. האמת המוחלטת בידיך וידיך בלבד.
על נטית ההתנשאות של אחדים מאנשי הכלוב לחשוב שישנה רק דרך אחת (הדרך שלהם ,כמובן) וכל דרך אחרת היא "לא בידיאסאמ אמיתי" כבר דובר רבות ביותר משרשור אחד. |
|
|
bbqueen(מתחלפת)
|
לפני 11 שנים •
21 ביולי 2013
Re: תודה על התגובות סירופ כתב/ה: תודה על התגובות אבל לא חפרתי מספיק ,
האם האידאה היא לאבד את הקו? האם זו האידאה של השליטה? פעם הבעתי חשש בפני אדוני " אני פוחדת לללכת לאיבוד" לכי לאיבוד, הורה לי. כן, זה כיף גדול, המתיקות הנמסה בגוף. כמו סמים או שוקולד, אבל האם זה טוב? אולי זה רע? רע מאוד? במילים אחרות, מה היחס הנכון והבריא לענין, כשל תיאטרון או כשל מציאות? זה תיאטרון, הסברתי לחבר שלו פעם בנונשאלנטיות, זה היה אחרי שמצצתי לו ביסודיות להוראת האדון. ובתוכי משהו קפץ, כמו בתקליט שרוט " מה תיאטרון? את הרגע סיימת לעשות לזר טיפול עשרת אלפים בחלציו" אז מה זה בדיוק? האם אנשי אינטראקציה סימבולית צדקו לכל אורך הדרך? יותר מאנשי הקונפליקט והקונצנזוס? ( ההערה האחרונה מיועדת לסוציולוגים שביננו) תרשי לי לא לענות לך במושגים, המקום שאני רואה בו את ההבדל בין הדמיון למציאות הוא המקום שאת מותחת קו בין מה שקיים בפנטזיות לבין מה שאת באמת רוצה לחוות ולחיות איתו, לי לדוגמא, מגיל צעיר היו פנטזיות בדסמיות מאוד קיצוניות, הרבה פעמים הפנטזיות לבשו תפאורה מאוד תיאטרלית ויצרו סוג של עולם מאוד קיצוני ומנוגד למציאות. ברגע שהתחלתי "להתערבב" בעולם הזה ולנסות לחוות חלק מהפנטזיות האלה הגעתי להבנה שיש המון דברים שאני מעדיפה שהם ישארו אך ורק במסגרת הדימיון, כשזה הגיע לידי מימוש במציאות, הכל נראה פשוט אחרת, ולא נהנתי מזה. לדעתי, מה ששומר באמת על שפיות הוא שאת מגדירה לעצמך אילו דברים את יכולה באמת לממש. גם כשאת סאבית, השיח הזאת צריך להיות פתוח בינך לבין הדום, ואם לא קיים כזה שיח, הייתי חושבת פעמיים לפני שהייתי נותנת בו אמון. נכון שמצד אחד עומד הרצון לרצות אותו, אבל זה לא צריך לבוא באף שלב על מחיר השפיות שלך. |
|
|
| גבר |
לפני 11 שנים •
23 ביולי 2013
בין דמיון למציאות.
בעיני, הדבר הכל כך יפה, מרגש ובועט כאן (או מסוכן) הוא בדיוק זה שאנחנו הופכים דמיון למציאות.
לחלק מהאנשים כאן זה דמיון או פנטזיות מיניות ולכן אולי "תיאטרון" זה המונח שמדבר אליהם אבל לחלק אחר זו כמיהה פנימית מאוד חזקה, להגשים חלקים מסוימים ומהותיים מעצמם. עבור החלק הזה אין כאן שום תיאטרון או הצגות, הם לא לובשים דמות ופושטים אותה כשנגמר האקט. להם החלק המיני הוא חשוב אבל לא העיקר והוא לא יכול לעמוד בפני עצמו. אני חושב שהאתגר האמיתי הוא להתמסר, לשקוע ולציית בתוך המסגרת, כי רק כך אפשר באמת לממש את הכמיהה אבל בו בזמן להיות מסוגלת להרים את הראש מדי פעם ולהסתכל על המסגרת במבט מלמעלה ולבחון האם היא כמכלול עושה לך טוב, האם מי שמוביל אותך רואה אותך ובאמת דואג ושומר עלייך והאם את לא מאבדת בה את זהותך. אני גם חושב שברוב המקרים מי שבפנים יודעת או לפחות מרגישה חזק באינטואיציות אם המקום טוב או רע לה ואם היא הולכת ומאבדת את עצמה (כי בדרך כלל אין כאן ממש אמצע) אם כי לפחות לחלק מהבנות כאן ייקח זמן וקושי ליזום ניתוק גם במצב כזה בין אם זה כי הן מקוות שזה ישתפר וישתנה (מה שבדרך כלל לא קורה) או בין אם באופיין הן כאלו שקשה להן ליזום ניתוק חד של קשר . |
|
|
|
מאלף סוררות(שולט)
|
לפני 11 שנים •
24 ביולי 2013
לי השרשור הזה עשה משהו
קוראים לזה זקפה.
אבל עכשיו ברצינות, השאלה בשירשור הזה יושבת על משהו עמוק יותר שזה נקודת הפתיחה שממנה כל חבר וחברה בקהילה יוצאים לדרך. האם מדובר בדרך חיים (ואז לשאלות שעלו כאן ישיבו חלק שהם חיים את הפנטזיה) או שזה בעצם תיבלון (ואז באמת זה עשוי להפחיד כשתבלין משתלט על האוכל...). |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 11 שנים •
24 ביולי 2013
ההגדרה הבסיסית הזו של מציאות ודמיון לא מתאימה לי.
לא רואה בזה "דמיון" אלא מציאות חלופית. באחת את במצב "רגיעה" ובשליטה ובסטטוס שונה, במציאות החלופית את מממשת את עצמך בדרך אחרת. מביעה את עצמך אחרת. מוותרת על שליטה, מתחברת בדרך שונה לכאב, מרשה לחלק אחר בך לחיות. ההשלכה ממציאות אחת לאחרת היא לדעתי שגויה משום שבשני העולמות האלה זו את, אבל אחרת. עם תכונות נדרשות אחרות ותגובות נדרשות אחרות. הרגע בו ידעתי להתאחד עם המציאות החלופית שלי לגמרי הוא הרגע בו התמסרתי לגמרי. לעצמי. לא רק למי שמעליי.. |
|
|
teacher(שולט)
|
לפני 11 שנים •
31 ביולי 2013
ואו, השרשור הזה הזכיר לי משהו ממזמן, אז הלכתי ודגתי אותו בגוגל
השנה שנת 2006: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=15817 |
|
|