השמש בהתגלמותה
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
Redness כתב/ה: "את שלי" או "את שייכת לי" או "זונה שלי" מעורר בי כל כך הרבה תחושות בבת אחת.
אני חושבת שהתחושה העיקרית היא יציבות. שייכות. "אני אוהב אותך" זה טוב ויפה. זה רגש. אבל "את שלי"? זה אומר שניכסת אותי אלייך. זה אומר שאתה לוקח אותי ודואג לי. שאני בתחום האחריות שלך. הרי אנחנו דואגים לדברים שנמצאים אצלנו... בעיני יש בזה המון. בדיוק ככה. אז את מבינה אותי. ואם אומרים לך את זה תוך כדי זיון לוהט שלא במערכת יחסים יציבה שכבר הכל ברור בה, אלא בשלב יותר התחלתי, מה תסיקי מזה? תייחסי לזה חשיבות או שתייחסי את האמירה ללהט הרגע? |
|
|
|
השמש בהתגלמותה
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
Re: "את שלי." ליתיום כתב/ה: זה צמד המילים הכי מחרמן שהיה, שיש ושיהיה.
הייתי מחליפה כל "אני אוהב אותך" בלי לחשוב פעמיים בצמד "את שלי". מבחינתי, אני יכולה לא לרצות גבר, עד הרגע שהוא יגיד את זה. ואז אני פלסטלינה. אצלי השריטה למילה "שלי" כל כך עמוקה, שהיא יכולה לגרום לתחושה דומה גם כשהיא מגיעה מגבר זר שלא יוצק כל משמעות או תוכן לביטוי הזה. גם את, ליתיום, מבינה אותי. הבעיה שלי מתחילה, כפי שהזכרתי, רגע אחרי. כי ברור שזה מטריף ומחרמן ואני כמעט יכולה לגמור רק מצירוף המילים הזה, הבעיה היא שגם אחרי שאני גומרת, וגם בבוקר שאחרי, ואפילו הרבה אחרי, המילים האלה ממשיכות להדהד לי בראש. ואני מרגישה סתומה מצד אחד, כי איזו משמעות אני מייחסת למשהו שנאמר תוך כדי זיון, וכנראה גם הוא לא היה צלול כל כך וכו' וכו'... אבל מצד שני.. מצד שני הוא אמר את זה. ואני יודעת שאני, למשל, לא אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם, גם לא במהלך זיון, ובמהלך זיון טוב אני מאוד אאוט... ואז אני מתחילה לחשוב... רגע, אם הוא אמר את זה, אז זה מדגיש משהו שהרגשתי שקיים. ואז הוא מתנהג אחרת לגמרי ואני נותרת מבולבלת- הוא אמר משהו מאוד חזק, אבל בסוף ההתנהגות שלו מראה שהוא הרגיש כמעט את ההיפך... ואז אני מגיעה למסקנה שכנראה את המשמעות הגדולה אני יצקתי לתוך צמד מילים שהיה נכון אולי לרגע שהזין שלו היה בתוכי או השוט שלו מעליי, אבל לא אחרי. ואז... אז אני מזדעזעת. כי מי מושך אותך בלשון? הרי כמו שאפשר להנות מהביחד ומהסקס בלי אהבה, אפשר גם בלי שייכות. אולי זו פרשנות יתר, אבל למילים יש משמעות. גם בהקשר מיני. השאלה כמה לגיטימציה יש לי להרגיש מרומה באיזשהו מקום אם נאמר לי צמד המילים הקסום הזה וגיליתי שהוא ריק, או שאולי אני יוצאת הדופן כאן. וזו אגב הסיבה שאני שואלת, כדי להבין איך אני ביחס לאחרים, כי אולי אם אבין שאני המוזרה והשונה, בפעם הבאה אדע שלקחת ביטויים כאלה יותר בקלילות. בשביל זה יש כלוב ויש פורומים ויש אנשים. אני לא מבינה בשביל מה להגיד בכל הזדמנות שכל מקרה לגופו וזה לא חשוב מה נפוץ וכו'. |
|
|
|
השמש בהתגלמותה
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
Re: "את שלי" Opiate כתב/ה: השמש בהתגלמותה כתב/ה: תהיתי לאחרונה עד כמה תמים מצידי לייחס משמעות לצירוף הזה, או אולי עד כמה נפוץ השימוש הריק בו.
מה דעתכם? יש משמעות ל"את שלי"/ "את שייכת לי" אחרי שגומרים או מחוץ להקשר המיני המיידי? האם יש אחריות באמירה כזו כמו ב"אני שלך עשה בי מה שתרצה"? האם יש כאן איזשהו היבט של חוסר יושר בשימוש בביטוי כזה בלי להתכוון, או שאולי הוא נפוץ כזרז אורגזמה ואני צריכה להשתחרר? בעיניי זה כמעט שקול ל"אני אוהב אותך", אלף אלפי הבדלות. מעניין איך זה בעיני אחרים. שתפו. אחד רוצה לבטא שביעות רצון ואלו מילים שמאפשרות לו את זה. למילים יש משמעות אמיתית באותו רגע, לפעמים הרגע חולף ולפעמים הרגש נשאר. שביעות רצון? אם הוא שבע רצון ממני הוא יקבע שאני שלו? באמת? מה רע באת מדהימה/ נהדרת/ סקסית/ מיוחדת וכו' המסורתיים והטובים? |
|
|
|
השמש בהתגלמותה
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
Tainted כתב/ה: כמו הרבה משפטים שיוצאים מהפה של הגברים שרוצים להשתחל לנו בין הרגליים, זה עוד צמד מילים או משפט שצריך לדעת להפריד מהמשמעות שאנחנו נותנות למילים הללו, והמשמעות של מי שיורק את זה מהפה בכל רגע שאפשר. לפעמים המשפט הזה בזמן הרגיש והנכון לנו, יכול להיות ההבדל בין 'עוף לי מהעיניים' לצניחה על הברכיים. גם זה בסדר. אין כמו הצמד מילים הזה שגוהר מאחוריך האחד שחי בתוכך, אמיתי, כנה, מגונן וממלא. עד שנמצא את ההוא, צריך לקרוא בין השורות, כמו תמיד. לברור בין הערימה... ואז, להפוך לשלולית מול זה שאומר זאת בכנות. שבתוך הבטן, את יודעת שזה נכון. דומי, הבטן שלי מסתבר טועה הרבה. כנראה גם האוזניים. מה עושים במקרה כזה? |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
"את שלי" הוא מה שהשולט התכוון אליו.
למה הוא התכוון? זה רק השולט והנשלטת יודעים. |
|
|
Under The Skin
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
Re: "את שלי." השמש בהתגלמותה כתב/ה: ליתיום כתב/ה: זה צמד המילים הכי מחרמן שהיה, שיש ושיהיה.
הייתי מחליפה כל "אני אוהב אותך" בלי לחשוב פעמיים בצמד "את שלי". מבחינתי, אני יכולה לא לרצות גבר, עד הרגע שהוא יגיד את זה. ואז אני פלסטלינה. אצלי השריטה למילה "שלי" כל כך עמוקה, שהיא יכולה לגרום לתחושה דומה גם כשהיא מגיעה מגבר זר שלא יוצק כל משמעות או תוכן לביטוי הזה. גם את, ליתיום, מבינה אותי. הבעיה שלי מתחילה, כפי שהזכרתי, רגע אחרי. כי ברור שזה מטריף ומחרמן ואני כמעט יכולה לגמור רק מצירוף המילים הזה, הבעיה היא שגם אחרי שאני גומרת, וגם בבוקר שאחרי, ואפילו הרבה אחרי, המילים האלה ממשיכות להדהד לי בראש. ואני מרגישה סתומה מצד אחד, כי איזו משמעות אני מייחסת למשהו שנאמר תוך כדי זיון, וכנראה גם הוא לא היה צלול כל כך וכו' וכו'... אבל מצד שני.. מצד שני הוא אמר את זה. ואני יודעת שאני, למשל, לא אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם, גם לא במהלך זיון, ובמהלך זיון טוב אני מאוד אאוט... ואז אני מתחילה לחשוב... רגע, אם הוא אמר את זה, אז זה מדגיש משהו שהרגשתי שקיים. ואז הוא מתנהג אחרת לגמרי ואני נותרת מבולבלת- הוא אמר משהו מאוד חזק, אבל בסוף ההתנהגות שלו מראה שהוא הרגיש כמעט את ההיפך... ואז אני מגיעה למסקנה שכנראה את המשמעות הגדולה אני יצקתי לתוך צמד מילים שהיה נכון אולי לרגע שהזין שלו היה בתוכי או השוט שלו מעליי, אבל לא אחרי. ואז... אז אני מזדעזעת. כי מי מושך אותך בלשון? הרי כמו שאפשר להנות מהביחד ומהסקס בלי אהבה, אפשר גם בלי שייכות. אולי זו פרשנות יתר, אבל למילים יש משמעות. גם בהקשר מיני. השאלה כמה לגיטימציה יש לי להרגיש מרומה באיזשהו מקום אם נאמר לי צמד המילים הקסום הזה וגיליתי שהוא ריק, או שאולי אני יוצאת הדופן כאן. וזו אגב הסיבה שאני שואלת, כדי להבין איך אני ביחס לאחרים, כי אולי אם אבין שאני המוזרה והשונה, בפעם הבאה אדע שלקחת ביטויים כאלה יותר בקלילות. בשביל זה יש כלוב ויש פורומים ויש אנשים. אני לא מבינה בשביל מה להגיד בכל הזדמנות שכל מקרה לגופו וזה לא חשוב מה נפוץ וכו'. אני חושבת שאם לא היית פותחת את הדיון הזה, מתישהו אני הייתי עושה את זה. חשבתי שאני היחידה, אבל הנה, פתאום גם אפיזודה מצטרפת לתחושה הזו שעד לא מזמן שייכתי רק לעצמי. הייתי בטוחה שאני היחידה שפיתחה אובססיה לצמד המילים הזה. את אומרת שהמילים האלה עדיין מהדהדות לך בראש אחרי הסקס, גם בבוקר שאחרי. אז אצלי זה מהדהד גם שנים אחרי. אני יכולה, באופן סלקטיבי לחלוטין, להיתפס רק על צירוף המילים הזה ולא לשמוע כלום. כלומר, אני אזכור שמישהו אמר לי את זה, ואני לא אדע באיזה הקשר או מה נאמר לפני כן. זה קשב סלקטיבי לחלוטין למילים האלה, שנשארות לך בראש גם המון זמן אחרי, דווקא משום שהן לא נאמרות כ"כ הרבה. אני חושבת, ובמילים האלה בואי ניתן קצת קרדיט לגברים, שהם יודעים בדיוק למה הם מתכוונים כשהם אומרים את המילים האלה. כראיה, לא כל גבר שתשכבי איתו יגיד לך את זה. גברים שכן אומרים את זה, יודעים בדיוק למה המילים האלה מתכוונות. בין אם הם בדס"מיים או ווניליים. גברים יכולים להגיד המון דברים דקה לפני שהם גומרים, אבל "את שלי" זה לא חלק מאוצר המילים הזה בד"כ. לכן, אם הוא טרח לפלוט את זה – כנראה שהייתה לו סיבה, עבר לו משהו בראש באותו רגע. אחרת הוא היה פולט משהו נפוץ יותר, כמו "את מחרמנת אותי", "איזה סקסית את", "אני מת על הזיונים איתך". אני אגיד לך יותר מזה – אצלי השריטה כ"כ עמוקה, שהתנאי הכי חשוב לי במערכת יחסים הוא קנאה ורכושנות. לא משנה כמה מושלם יהיה הבחור, אם הוא לא יזדקק לי כשלו בלבד, זה פשוט לא יעבוד. הוונילי הנוכחי שלי הוא סופר קנאי, וזה אחד הדברים שקסמו לי בו. החזרה הזו על המילים "את שלי", "את שייכת רק לי", "אף אחד לא צריך ליהנות ממך" זה גיצים, זה ניצוצות, זה מעיף את הקשר למעלה. זה מין קסם שאי אפשר להסביר אותו. וזה מה שחיפשתי בעיקר, יותר מכל תכונה אחרת. אולי דווקא כי תקופת ההוללות שלי הייתה מאוד סתמית, ריקה וחיוורת, ורציתי משמעות לגוף שלי, לסקס שלי, לגבר שאיתי. שיהיה שם משהו שייחד את כל זה מהיתר. תראי, ההתנהגות ההפוכה שלו פתאום אחרי הסקס בסופו של דבר מאוד נורמטיבית. ולמה? גברים לא מתעסקים כל הזמן ברכושנות ובקנאה הזו. הם מגבילים אותה למקומות שהיא "מתלבשת" טוב עליהם. הוא לא יכול להיות רכושני כלפייך סתם ככה באמצע היום. אבל בסקס, שזה אקט מאוד כוחני וכובש, הוא ימשיך לומר לך את זה. אם את רואה שזה מפסיק לחזור על עצמו הרבה זמן בזמן הסקס, אולי יש שם תקלה. אבל השכל הישר אומר שסקס זה הזדמנות טובה יותר להכניס את המילים האלה. אנחנו בכל מקרה ניצוק תוכן, לעיתים מוגזם, לכל דבר שגברים יגידו. כי אנחנו נשים, אנחנו עסוקות בהרהורים, אנליזות וחיטוט עצמי (אפרופו פסיכולוגיה). אבל לפעמים פשוט צריך ליהנות מהרגע הבודד הזה, להוקיר אותו ולהמשיך הלאה. הרי בסופו של דבר, זה כן משנה מי אומר את המילים האלה, ובכ"ז אנחנו יכולות ליהנות מהן גם כשהן מגיעות באופן אקראי וסתמי (לפחות אצלי). לכן, אם הוא אמר לך "את שלי", תהני מזה בלי יותר מדי מחשבה, ותזכרי שכנראה יש סיבה שהוא אמר לך את זה, כאמור. אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש מרומה. כמו שאמרת, יכול להיות גם סקס בלי אהבה ובלי שייכות. לפעמים זה יבוא כחלק מהאקט המיני כאקט כוחני, ולפעמים זה יבוא מתוך משהו רגשי יותר, רכושנות רגשית. אני הייתי נהנית משני הסוגים, אני לא יודעת מה איתך. אבל כמו שאמרתי, את צריכה לשחרר קצת בעניין הזה. תהני ממה שקורה באותו רגע, באותו רגע שאת כן שלו. ואם זה ממש מפריע לך, פשוט תעלי את זה ותשאלי אותו. מעניינת אותי התגובה הגברית לצירוף המילים הזה. (: אני לא חושבת שאת מוזרה בעניין הזה, דווקא מפני שאנחנו מאוד דומות בתפיסה למילים האלה (גם אפיזודה). אני מודה שכשהמילים האלה נאמרו לי, גם אני עסקתי בהרהורים וחיטוט עצמי, אבל ברוב הפעמים לא לקחתי את זה ברצינות כי לי היה קשה לחשוב, מתך רגשי הנחיתות שלי עם עצמי כבר, שגבר באמת ירצה לשייך אותי אליו (בלי קשר לקילור וכל מיני שטויות כאן). |
|
|
|
השמש בהתגלמותה
|
לפני 10 שנים •
27 בדצמ׳ 2013
Re: "את שלי." ליתיום כתב/ה: השמש בהתגלמותה כתב/ה: ליתיום כתב/ה: זה צמד המילים הכי מחרמן שהיה, שיש ושיהיה.
הייתי מחליפה כל "אני אוהב אותך" בלי לחשוב פעמיים בצמד "את שלי". מבחינתי, אני יכולה לא לרצות גבר, עד הרגע שהוא יגיד את זה. ואז אני פלסטלינה. אצלי השריטה למילה "שלי" כל כך עמוקה, שהיא יכולה לגרום לתחושה דומה גם כשהיא מגיעה מגבר זר שלא יוצק כל משמעות או תוכן לביטוי הזה. גם את, ליתיום, מבינה אותי. הבעיה שלי מתחילה, כפי שהזכרתי, רגע אחרי. כי ברור שזה מטריף ומחרמן ואני כמעט יכולה לגמור רק מצירוף המילים הזה, הבעיה היא שגם אחרי שאני גומרת, וגם בבוקר שאחרי, ואפילו הרבה אחרי, המילים האלה ממשיכות להדהד לי בראש. ואני מרגישה סתומה מצד אחד, כי איזו משמעות אני מייחסת למשהו שנאמר תוך כדי זיון, וכנראה גם הוא לא היה צלול כל כך וכו' וכו'... אבל מצד שני.. מצד שני הוא אמר את זה. ואני יודעת שאני, למשל, לא אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם, גם לא במהלך זיון, ובמהלך זיון טוב אני מאוד אאוט... ואז אני מתחילה לחשוב... רגע, אם הוא אמר את זה, אז זה מדגיש משהו שהרגשתי שקיים. ואז הוא מתנהג אחרת לגמרי ואני נותרת מבולבלת- הוא אמר משהו מאוד חזק, אבל בסוף ההתנהגות שלו מראה שהוא הרגיש כמעט את ההיפך... ואז אני מגיעה למסקנה שכנראה את המשמעות הגדולה אני יצקתי לתוך צמד מילים שהיה נכון אולי לרגע שהזין שלו היה בתוכי או השוט שלו מעליי, אבל לא אחרי. ואז... אז אני מזדעזעת. כי מי מושך אותך בלשון? הרי כמו שאפשר להנות מהביחד ומהסקס בלי אהבה, אפשר גם בלי שייכות. אולי זו פרשנות יתר, אבל למילים יש משמעות. גם בהקשר מיני. השאלה כמה לגיטימציה יש לי להרגיש מרומה באיזשהו מקום אם נאמר לי צמד המילים הקסום הזה וגיליתי שהוא ריק, או שאולי אני יוצאת הדופן כאן. וזו אגב הסיבה שאני שואלת, כדי להבין איך אני ביחס לאחרים, כי אולי אם אבין שאני המוזרה והשונה, בפעם הבאה אדע שלקחת ביטויים כאלה יותר בקלילות. בשביל זה יש כלוב ויש פורומים ויש אנשים. אני לא מבינה בשביל מה להגיד בכל הזדמנות שכל מקרה לגופו וזה לא חשוב מה נפוץ וכו'. אני חושבת שאם לא היית פותחת את הדיון הזה, מתישהו אני הייתי עושה את זה. חשבתי שאני היחידה, אבל הנה, פתאום גם אפיזודה מצטרפת לתחושה הזו שעד לא מזמן שייכתי רק לעצמי. הייתי בטוחה שאני היחידה שפיתחה אובססיה לצמד המילים הזה. את אומרת שהמילים האלה עדיין מהדהדות לך בראש אחרי הסקס, גם בבוקר שאחרי. אז אצלי זה מהדהד גם שנים אחרי. אני יכולה, באופן סלקטיבי לחלוטין, להיתפס רק על צירוף המילים הזה ולא לשמוע כלום. כלומר, אני אזכור שמישהו אמר לי את זה, ואני לא אדע באיזה הקשר או מה נאמר לפני כן. זה קשב סלקטיבי לחלוטין למילים האלה, שנשארות לך בראש גם המון זמן אחרי, דווקא משום שהן לא נאמרות כ"כ הרבה. אני חושבת, ובמילים האלה בואי ניתן קצת קרדיט לגברים, שהם יודעים בדיוק למה הם מתכוונים כשהם אומרים את המילים האלה. כראיה, לא כל גבר שתשכבי איתו יגיד לך את זה. גברים שכן אומרים את זה, יודעים בדיוק למה המילים האלה מתכוונות. בין אם הם בדס"מיים או ווניליים. גברים יכולים להגיד המון דברים דקה לפני שהם גומרים, אבל "את שלי" זה לא חלק מאוצר המילים הזה בד"כ. לכן, אם הוא טרח לפלוט את זה – כנראה שהייתה לו סיבה, עבר לו משהו בראש באותו רגע. אחרת הוא היה פולט משהו נפוץ יותר, כמו "את מחרמנת אותי", "איזה סקסית את", "אני מת על הזיונים איתך". אני אגיד לך יותר מזה – אצלי השריטה כ"כ עמוקה, שהתנאי הכי חשוב לי במערכת יחסים הוא קנאה ורכושנות. לא משנה כמה מושלם יהיה הבחור, אם הוא לא יזדקק לי כשלו בלבד, זה פשוט לא יעבוד. הוונילי הנוכחי שלי הוא סופר קנאי, וזה אחד הדברים שקסמו לי בו. החזרה הזו על המילים "את שלי", "את שייכת רק לי", "אף אחד לא צריך ליהנות ממך" זה גיצים, זה ניצוצות, זה מעיף את הקשר למעלה. זה מין קסם שאי אפשר להסביר אותו. וזה מה שחיפשתי בעיקר, יותר מכל תכונה אחרת. אולי דווקא כי תקופת ההוללות שלי הייתה מאוד סתמית, ריקה וחיוורת, ורציתי משמעות לגוף שלי, לסקס שלי, לגבר שאיתי. שיהיה שם משהו שייחד את כל זה מהיתר. תראי, ההתנהגות ההפוכה שלו פתאום אחרי הסקס בסופו של דבר מאוד נורמטיבית. ולמה? גברים לא מתעסקים כל הזמן ברכושנות ובקנאה הזו. הם מגבילים אותה למקומות שהיא "מתלבשת" טוב עליהם. הוא לא יכול להיות רכושני כלפייך סתם ככה באמצע היום. אבל בסקס, שזה אקט מאוד כוחני וכובש, הוא ימשיך לומר לך את זה. אם את רואה שזה מפסיק לחזור על עצמו הרבה זמן בזמן הסקס, אולי יש שם תקלה. אבל השכל הישר אומר שסקס זה הזדמנות טובה יותר להכניס את המילים האלה. אנחנו בכל מקרה ניצוק תוכן, לעיתים מוגזם, לכל דבר שגברים יגידו. כי אנחנו נשים, אנחנו עסוקות בהרהורים, אנליזות וחיטוט עצמי (אפרופו פסיכולוגיה). אבל לפעמים פשוט צריך ליהנות מהרגע הבודד הזה, להוקיר אותו ולהמשיך הלאה. הרי בסופו של דבר, זה כן משנה מי אומר את המילים האלה, ובכ"ז אנחנו יכולות ליהנות מהן גם כשהן מגיעות באופן אקראי וסתמי (לפחות אצלי). לכן, אם הוא אמר לך "את שלי", תהני מזה בלי יותר מדי מחשבה, ותזכרי שכנראה יש סיבה שהוא אמר לך את זה, כאמור. אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש מרומה. כמו שאמרת, יכול להיות גם סקס בלי אהבה ובלי שייכות. לפעמים זה יבוא כחלק מהאקט המיני כאקט כוחני, ולפעמים זה יבוא מתוך משהו רגשי יותר, רכושנות רגשית. אני הייתי נהנית משני הסוגים, אני לא יודעת מה איתך. אבל כמו שאמרתי, את צריכה לשחרר קצת בעניין הזה. תהני ממה שקורה באותו רגע, באותו רגע שאת כן שלו. ואם זה ממש מפריע לך, פשוט תעלי את זה ותשאלי אותו. מעניינת אותי התגובה הגברית לצירוף המילים הזה. (: אני לא חושבת שאת מוזרה בעניין הזה, דווקא מפני שאנחנו מאוד דומות בתפיסה למילים האלה (גם אפיזודה). אני מודה שכשהמילים האלה נאמרו לי, גם אני עסקתי בהרהורים וחיטוט עצמי, אבל ברוב הפעמים לא לקחתי את זה ברצינות כי לי היה קשה לחשוב, מתך רגשי הנחיתות שלי עם עצמי כבר, שגבר באמת ירצה לשייך אותי אליו (בלי קשר לקילור וכל מיני שטויות כאן). "אותו" אני לא אשאל, כי הוא בחר להתאדות מהחיים שלי. וזה חלק מהתהיה. וכן, גם אותי מעניינת נקודת המבט הגברית ובכלל, ולכן העליתי את השאלה. ואת נהדרת- מפורטת ומדויקת כאחד(: |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 10 שנים •
28 בדצמ׳ 2013
הדינאמיקה הבלתי של נסבלת של הקיום
אני חושב שאם היה צריך לתמצת יחסי בדסם לשתי מילים בודדות, אילו היו המילים, שהייתי בוחר בהן - "את שלי".
אפשר לומר "אני אוהב אותך" בכנות גמורה או ללא כל כוונה אמיתית ובשני המקרים אין שום מחוייבות לאומר אותן. "אני אוהב אותך" - אז מה? מה המשמעות מלבד ביטוי הרגשתי באותו רגע חולף בזמן? לומר "את שלי" זה משפט מסיפור אחר לחלוטין. "את שלי" מביא איתו מייד מחוייבות לקשר בדסמי. אם את שלי, אני יכול לעשות בך כרצוני, אבל אני גם מחוייב לדאוג, להגן ולגונן עליך. בקיצור: To take care כל זמן שהזין עומד - Who cares? ברגע שאחרי - It's me (the Master) who should care... לא כל אחד יכול, לא כל אחד רוצה. ומי שיכול ורוצה - רוצה כאן ועכשו. מחר הוא יכול לרצות משהו (או מישהי) אחר. בדיוק כמוך... וכמו שאמרו לפני כאן ובהרבה מקרים אחרים - אם את רוצה לדעת מה הוא באמת חושב או מרגיש תבחני את מעשיו. דיבורים, בהקשר הזה, לא עולים כסף. |
|
|
A v(שולט)
|
לפני 10 שנים •
29 בדצמ׳ 2013
חלק מהתגובות כאן נונות השראה.
|
|
|
Tainted(לא בעסק)
|
לפני 10 שנים •
4 בינו׳ 2014
השמש בהתגלמותה כתב/ה: Tainted כתב/ה: כמו הרבה משפטים שיוצאים מהפה של הגברים שרוצים להשתחל לנו בין הרגליים, זה עוד צמד מילים או משפט שצריך לדעת להפריד מהמשמעות שאנחנו נותנות למילים הללו, והמשמעות של מי שיורק את זה מהפה בכל רגע שאפשר. לפעמים המשפט הזה בזמן הרגיש והנכון לנו, יכול להיות ההבדל בין 'עוף לי מהעיניים' לצניחה על הברכיים. גם זה בסדר. אין כמו הצמד מילים הזה שגוהר מאחוריך האחד שחי בתוכך, אמיתי, כנה, מגונן וממלא. עד שנמצא את ההוא, צריך לקרוא בין השורות, כמו תמיד. לברור בין הערימה... ואז, להפוך לשלולית מול זה שאומר זאת בכנות. שבתוך הבטן, את יודעת שזה נכון. דומי, הבטן שלי מסתבר טועה הרבה. כנראה גם האוזניים. מה עושים במקרה כזה? לפעמים הבטן שלנו מדברת ואנחנו נותנים לפחדים שלנו, לרגשות שלנו ולרצונות שלנו להשפיע על הצורה שבה אנו מפרשים את הבטן. הלב והרצון הפנימי שלנו משפיע המון. אני מניחה שעם הזמן לומדים להפריד בין ההבטן והלב. רק לא להפריד אותם יותר מדי...אה? מואה. |
|
|