בדס"מ ופסיכולוגיה

בקצרה? גיליתי שביותר מידי מקרים זו לא טובת המטופל שעומדת מול המטפל, אלא טובתו האישית או טובת מקום העבודה שלו. ישבתי עם מטופלים והבנתי שלחלקם תסמיני הפוסט טראומה נובעים או החמירו בעקבות טיפול המערכת עצמה. נחשי עכשיו איך המערכת הגיבה לחשיפה הזו. יותר מזה לא ארחיב כדי לא לחשוף את זהותי.
בכל מקרה מקווה שההקשר והקל וחומר ברורים לגבי הבדסמ כטיפול, ועוד ע"י אנשים שלא רק שאינם בעלי מקצוע, אלא האינטליגנציה הרגשית והמצפון שלהם במקרה הטוב הם הצגה בלבד.

כמו בכל עיסוק... מקבלן שיפוצים ועד רופא או שופט... נדרשת יושרה אישיותית ומקצועית כאחת.
שרלטנות היא עובדה. בכל תחום. 
יושרה בעיסוק הנוכחי המדובר היא לקחת הדרכה, לקחת טיפול, לקבל פרספקטיבה כדי לא להתערבב יתר על המידה.
להתחרמן ממטופל נשלט - זו לא אופציה מבחינתי ואם היא מתקיימת יש מיד ללכת להדרכה. בדיוק כמו בפסיכולוגיה גם בטיפולים אחרים העברה מתרחשת אבל ההעברה הנגדית אנחנו צריכים לתת את הדעת ולבקר מלשון בקרה.
לדעת להפריד בין ההעדפות המיניות שלי לאלו של המטופל... החוכמה להכיל את קשייו אינה שונה גם לו הייתי ונילית או א-מינית. מטופלים מהדהדים לנו. נכון. אבל כמי שדוגלת באתיקה ויושרה .... העבודה האינסופית על עצמי בהקשרי הדרכה וטיפול..... הם המפתח בעיניי.
מידה של צניעות... שבה אני מבינה שגם אני צריכה ג'ימיני קריקט משלי..... היא שומרת עליי ועל המטופלים שלי.