אוטיזם ובדסם: הכלה או ניצול?

Master Bruce​{©} • 6 בינו׳ 2026

אוטיזם זה מושג מטריה עצום שכולל כמות אדירה של סימפטומים שלא בהכרח קשורים אחד לשני, ובחלק מהמקרים אפילו סותרים.

יש אוטיסטים שאם הם לא אומרים לך שהם אובחנו ככאלו לא היית יודע שבכל סובלים מאתגרים מסויימים, ויש כאלו שהם לא מסוגלים בכלל לתפקד בחברה או לנהל את עצמם בצורה בסיסית וצריכים אופוטרופוס גם בגיל מאוחר.

וחלק מכל אלו מסוגלים לקיים מערכות יחסים רומנטיות, מיניות, ו/או בדסמיות, בריאות ומתפקדות.

וחלק לא.

בכל מקרה לטעון שבגלל שאחד הצדדים מאובחן כמתמודד עם אוטיזם מערכת היחסים הופכת לניצול זה בעייתי מאד מבחינה לוגית, כי אז התשובה המתבקשת היא "ומה אם שני הצדדים אוטיסטים?"

פישוטו • 6 בינו׳ 2026

אני אגיד לך מה אני רואה שקורה, וזה לא בהכרח מרוע.
יש אנשים שתמיד שואלים איך להתנהג, מה הקודים המקובלים, מה צריך לאמר ואיך צריך לפנות או לנשום.

הרבה פעמים הם גם אומרים מראש שהם אוטיסטים, או בעלי מוגבליות חברתיות כאלה ואחרות.

אנשים כאלה הם יותר קלים לשכנוע מהאדם הממוצע.
הם מחפשים סט של כלים וחוקים לעקוב אחריו, לא בהכרח מתוך הבנה של החוקים, אלא מתוך רצון להשתייך.

כישבוא אדם שיציע להם את אותו סט חוקים והנחיות שהם צמאים לו, הם יקשיבו.
לא בהכרח מתוך הפנמה והתאמה.
שם הפתח לניצול גדול, בתמימות או בכוונת מזיד.

פותחת מוסך​(שולטת) • 6 בינו׳ 2026

אוטיזם על גווניו היא לקות נוירולוגית. כמו אדם שמרכיב משקפי ראיה, יכול להיות עם מספר גבוה או נמוך - עדיין הוא לקוי ראיה. יש אנשים שלא אובחנו ובהחלט אפשר לזהות שהם אוטיסטים. כנ"ל לגבי אלו עם קשיים ו/או הפרעות נפשיות, וכמו שכתבה סושי מצבם יכול להיות חמור פי כמה. רובנו לא בחרנו להיות בדס"מים, ואוטיסטים לא שונים משאר הסוטים שבכלוב... לצערי, יש אנשים שמנצלים את הכוח שבשליטה ופוגעים באחר למרות מורכבותו. יש כאלו שהאגו מנהל אותם, ולא לוקחים אחריות על עצמם ולא על הנשלט. במצב האידאלי אנשים צריכים להיות מודעים לסיבה שהם בבדסמ, נשלטים ושולטים כאחד. במצב האידאלי מצופה משולטת לזהות את הקושי של הנשלט, גם אם הוא בעצמו לא מודע לכך, ולדעת לנתב או לעצור את הסיטואציה.
ניצול לצערי קיים עם ובלי קשר לאוטיזם. מודעות ורגישות של שני הצדדים הכרחית, על אחת כמה וכמה של אלו האוחזים בשוט.

Gordweil​(נשלט) • 6 בינו׳ 2026

אני רגע רוצה לעמוד על הנקודה הזו, בעיקר מהפרספקטיבה שלי, כי אני גם נוטה לשאול אם הדרך שבה אני מתנהג היא בסדר או לא.
אני משתדל לא להגיד מראש שאני בספקטרום. כן, אני פתוח לגבי זה, אולם זה לא משהו שאני ממש רוצה להציג כמעין טייטל למי שאני. יש בי הרבה תכונות טובות, ואני מודע לכך שהספקטרום האוטיסטי הוא חלק מהאישיות שלי, אולם זה לא מה שקובע את מי שאני.
עם זאת, אני מודע לכך שיש אנשים שהרגישו בחוסר נוח בחברתי, אולם הם מתקשים להגיד לי את זה, בעיקר כי הם פוחדים לפגוע בי. למרות שאני מבקש מהם להגיד לי מה מפריע, כדי שאוכל להבין מה כדאי לתקן ואיפה להשתפר, עדיין יש את התחושה מהצד שלהם שאני לא יכול לקבל ביקורת.
ואני יכול להבין זאת. אני יודע שקשה לי עם ביקורת, ואני יכול להגיב בצורה רגשית בעקבות זאת. אולם אני יודע שביקורת זה דבר חשוב, ושחשיפה הדרגתית לביקורת יכולה דווקא להטיב עבורי, כי אז אני יותר לומד איך להשתפר.
אני יכול להגיד שאם יש בן אדם שיגיד לי "אני אלמד אותך איך להתנהג" או "אני אתן לך חוקים", זה מבחינתי נורה אדומה. מבחינתי, הלמידה של החוקים הקטנים מגיעה מתוך ניסיון בסביבות חברתיות. כן, אני עושה טעויות, ואני עושה דברים שגורמים לי להתבייש בהתנהגות שלי, אבל אני יודע להתנצל, ואני לומד מתוך הטעויות האלו כדי להשתפר יותר בעתיד.
אולי יש רצון מהצד שלי להשתייך אל תוך הקהילה (ואני חושב שאני עושה זאת בהצלחה בעקבות הכתיבה שלי בפייסבוק ועצם זה שאני הולך למסיבות ולאירועים), אבל יש באמת רצון להשתפר ולהפנים. עם זאת, אני לא הולך לעשות מאסקינג כדי להיות מישהו שאני לא. זהו תהליך של למידה, גם כשזה נוגע לעולם הבדס"מי.

פישוטו • 6 בינו׳ 2026

ערבבת פה המון נושאים שלא ממש קשורים לתגובה שלי.
הנושא עוסק בפגיעות וניצול של אוטיסטים.
לא על מקרים בהם אנשים נפגעים מאוטיסטים כמו שתיארת בתגובתך.

אבל אם כבר, אז אשתף אותך שטעויות ופגיעות קורות לכולם.
ולא תמיד הצד שנפגע ירצה לדבר על זה, הוא ירצה שההתנהגות הפוגעת תפסיק ואין לו רצון או כוונה להסביר את עצמו.

זו חוויה שקוראת לכל האנשים, אוטיסטים או לא.

גם ממני אנשים נפגעו ולא היו מוכנים להסביר למה, לקבל התנצלות או להשיב ביקורת.
והאחריות ללמוד ולהפיק לקחים היא תמיד על הצד הפוגע, לא הנפגע.
לא משנה אם הפגיעה קרתה בכוונה או במזיד.

פישוטו • 6 בינו׳ 2026

.

itchyqouteg​(שולט) • 6 בינו׳ 2026

פינדום, למשל
סקס בלי הסכמה
קל יותר לעשות גאזלייט
וכו' וכו'

Gordweil​(נשלט) • 6 בינו׳ 2026

אני מתנצל אם ערבבתי נושאים שלא היו קשורים לתגובתך, אולם הרגשתי צורך לציין שהרצון להשתלב בחברה, יכול גם להגיע מתוך רצון להשתפר ולהיות יותר מודע לגבי התנהגות שאיננה הולמת כלפי הצד השני. בגלל שציינת לגבי הקטע שלפעמים אוטיסטים שואלים איך להתנהג, אז רציתי רק להבהיר למה זה לפחות מהצד שלי. זהו משהו שגם אני מנסה להבין, וגם בזמן האחרון חוויתי חוויות דומות שגרמו לי לערער באיך שאני מתנהג ביחס לאנשים בסביבתי. יכול להיות שהניצול של אוטיסטים מגיע בצורה שמתבטאת כgaslighting בעקבות אותה מנטליות.

אני אבל כן חושב שיש צורך להסביר מה גרם לפגיעה, במיוחד כשזה נוגע לאנשים שיש להם קושי בהבנה חברתית, ולא ממש מצליחים להבין מה גרם לפגיעה הזו. במקרה הזה זה יכול לגרום לתחושת בלבול וספק, ולנסות בדיוק להבין מה קרה ומה אפשר לשפר, מבלי שאפשר יהיה לתקשר על כך. זה גם אחר כך יכול להוביל לתחושות של דחייה, שנאה עצמית, והתחבטות עצמית בשאלות כמו "האם אחרים חושבים עליי אותו הדבר" ו "האם אני בן אדם רע." לפחות מהצד שלי, תמיד עזר לי לדבר ולהבין מה אני יכול לעשות כדי להשתפר.

כחש​(נשלטת) • 6 בינו׳ 2026

הסכמה בבדסם היא לא רק כן או לא טכני. היא הסכמה מדעת. תסכימי איתי שבשביל שמישהו יוכל לתת הסכמה מדעת, הוא צריך להבין את הניואנסים של מה שקורה? מכאן, ההסכמה שלו תקפה בדיוק כמו של כל אדם אחר, בתנאי שהמידע שהוא מקבל הוא נכון וברור. האחריות הגבוהה יותר של השולט היא לוודא שהמידע הזה אכן נכון וברור ולא לפגוע בתקפות ההסכמה.

מתוך זה, אם צד אחד יודע שהשפה שבה הוא משתמש (מניפולציות, רמזים, משחקי מילים) לא עוברת אצל הצד השני בגלל חיווט מוחי שונה והוא ממשיך להשתמש בה, הוא למעשה פוגע ביכולת של הצד השני לתת הסכמה מדעת. זה לא הופך את האדם על הרצף לילד, בדיוק כפי שאדם שלא שולט בשפה העברית וחותם על חוזה הוא לא ילד. זה פשוט הופך את מי שמחתים אותו לאחראי על כך שהוא לא מערבב אותו בגלל פערי השפה שלו.

אז בעקבות השאלה שלך למה להם לעסוק בבדסם, אדייק ואומר שהאחריות לא מופחתת, היא פשוט לא סימטרית. הם בוגרים ומיניים בדיוק כמו כל אחד אחר, אבל לבקש אחריות שווה על זיהוי וניהול מניפולציות מאדם שהמוח שלו לא מחווט לזהות אותן זה קצת כמו לבקש מעיוור לזהות דגלים אדומים ויזואליים.
האחריות היא שווה במובן ששני הצדדים חייבים לשמור על גבולות, אבל היא לא סימטרית במובן של הבנת הסיטואציה. האחריות של האדם על הרצף היא להצהיר על המגבלה שלו, אבל האחריות של מי שמולו היא לא לנצל את זה כדי להגיד לו שהדגל ירוק כשהוא בעצם אדום.

dilon • 6 בינו׳ 2026

לדעתי אדם שמנצל זאת הוא טורף מהסוג הנחות שיש לו קושי ואי יכולת להתמודד עם אתגרים רגילים אז אנשים עם קושי הם טרף קל עבורם.
השאיפה היא לסמן אותם ולדאוג לסרס אותם חברתית אם לא פיזית