|
|
לפני 6 ימים •
15 בינו׳ 2026
לפני 6 ימים •
15 בינו׳ 2026
TheCollarmaker(שולט) • 15 בינו׳ 2026
שוסי כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! איזו תגובה גועלית. היית מגיבה ככה לנשלטת? תודה לך, זה בדיוק מה שהייתי צריך לשמוע 🙏 מעריך את זה מאוד |
|
|
| Shish(שולטת) |
לפני 4 ימים •
17 בינו׳ 2026
Re: הן נשמעות ילדותיות, אבל הן לא...
לפני 4 ימים •
17 בינו׳ 2026
Shish(שולטת) • 17 בינו׳ 2026
TheCollarmaker כתב/ה: Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות ספציפית זו נכתבה באמת בצורה שיפוטית ואפילו פוגענית, אבל אם תסתכל מעבר למילים, יש שם מסר של אמת. אתה נדרש ותידרש להתמודד. אתה נאלץ ותיאלץ לבחור. לחיות את הכאב שוב ומחדש, או להמשיך הלאה. התקרבנות היא מילה שגם אותי מעצבנת, מותר לנו להרגיש שנפגענו או שכואב לנו, אבל בסופו של יום החוסן הנפשי מחוייב במציאות אם אתה רוצה לחיות חיים טובים ומפותחים רגשית. זו או זה או ניתוק ואדישות. בהצלחה בהתמודדות. קראתי, ואני אגיד ישר הדרך שבה זה נכתב משיפוטית ומההקטנה, זה בדיוק מה שלא מקדם חוסן אלא סוגר אנשים. לתת מקום לרגש, לדבר, לפרוק, לעבד זה לא “התקרבנות” מבחינתי, זו התמודדות. מי החליט שהדרך היחידה להתמודד היא להשתיק את זה ולזרוק סיסמאות כמו “תתמודד”? יש אנשים שמתמודדים דרך פעולה ויש אנשים שמתמודדים דרך מילים, ושני הדברים לגיטימיים. חוסן אמיתי לא נבנה מהדחקה או מביטול, הוא נבנה מהיכולת להרגיש ואז לבחור איך ממשיכים הלאה. אבל בלי קשר לכל מה שנכתב אני מעריך מאוד שקראת וכתבת, גם אם אני לא מסכים עם תוכן המלל אני שמח שהגעת לפה, זה לגמרי עוזר לי בבניית החוסן תודה קודם כל, אם המילים שלי גם עברו כשיפוטיות או מקטינות, אני מתנצלת, הן לא נכתבו ממקום כזה בכלל. להיפך - הן נכתבו ממקום שמזהה ומזדהה. ממש לא התכוונתי שלסגור או להיסגר היא הדרך היחידה, או אפילו הנכונה, להתמודד או לבנות חוסן. לגמרי מאמינה בלתת מקום לרגש ולמילים, לשתף, בין אם בפומבי או בפרטי, לבחירתך. זה הכל חלק מתהליך ההתמודדות שעליו דיברתי. זו בדיוק הבחירה שאתה נאלץ ותיאלץ לעשות, שאנחנו כולנו נאלצות ונאלצים. אני לא מהמשתיקים התמודדות כזו, ושוב, צר לי אם הובנתי שלא כהלכה. חוסן באמת נבנה מהיכולת להרגיש ומהיכולת להמשיך, ומנסיוני, זה יכול להיות מאד מאד קשה. לזה התכוונתי כשכתבתי שהאופציה השנייה היא ניתוק ואדישות, שאם לא הייתי ברורה, זו בחירה גרועה בעיניי. מקווה שעכשיו תוכן המלל מתקבל אצלך אחרת... |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
עננית(נשלטת) • 18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker כתב/ה: את לא רוצה לחסום כי החסימה סוגרת סופית את הדלת.
זה כואב כי אני לא רוצה להיפצע שוב, אבל גם לא מוכן לוותר לגמרי על הקשר הקטן שנשאר. מה שאתה חווה ממש ממש טבעי. יש בך צורך לגשר על הפער, דיסוננס קוגניטיבי, זה שם המצב; המוח רוצה סגירת אירוע, אישור ותיקוף שלא יגיעו מבחוץ לצערנו. סובלנות והסטת הפוקוס אליך עצמך, וכן. גם להתרחק מפה אם צריך. זה עובר, יא חיים. |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
עננית(נשלטת) • 18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות אתה ממש צודק ועם זאת טועה. מבטיחה לך, שכשתפסיק להזדהות עם הסבל שלך, תתחיל להבין את משמעות המילה "התקרבנות" ושם יתחיל הריפוי שלך. זה מינוח שקשה להגיד לאנשים בשגרה, גי צריך לעבור וואחש תהליך כדי שזה ישב בנינוחות באוזן. יש לי פוסט בנושא אפשפש ואשלח לך, אם זה מעניין אותך. |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker(שולט) • 18 בינו׳ 2026
עננית כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות אתה ממש צודק ועם זאת טועה. מבטיחה לך, שכשתפסיק להזדהות עם הסבל שלך, תתחיל להבין את משמעות המילה "התקרבנות" ושם יתחיל הריפוי שלך. זה מינוח שקשה להגיד לאנשים בשגרה, גי צריך לעבור וואחש תהליך כדי שזה ישב בנינוחות באוזן. יש לי פוסט בנושא אפשפש ואשלח לך, אם זה מעניין אותך. אני מקבל את מה שאת אומרת, גם אם זה יושב לי קצת לא נוח לשמוע את זה ככה ישר בפרונט. אני מסכים שיש הבדל ענק בין להרגיש כאב אמיתי לבין להזדהות איתו ולהפוך אותו לזהות. ואני גם מבין למה בחרת במילה “התקרבנות” למרות שהיא מילה שקשה לאנשים לבלוע, כי היא נוגעת בדיוק בנקודה שאף אחד לא אוהב להסתכל עליה. אם יש לך פוסט על זה אני לגמרי אשמח לקרוא. מעניין אותי לשמוע איך את מנסחת את זה בצורה שלא שופטת אלא באמת מקדמת ריפוי. |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
Re: הן נשמעות ילדותיות, אבל הן לא...
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker(שולט) • 18 בינו׳ 2026
Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות ספציפית זו נכתבה באמת בצורה שיפוטית ואפילו פוגענית, אבל אם תסתכל מעבר למילים, יש שם מסר של אמת. אתה נדרש ותידרש להתמודד. אתה נאלץ ותיאלץ לבחור. לחיות את הכאב שוב ומחדש, או להמשיך הלאה. התקרבנות היא מילה שגם אותי מעצבנת, מותר לנו להרגיש שנפגענו או שכואב לנו, אבל בסופו של יום החוסן הנפשי מחוייב במציאות אם אתה רוצה לחיות חיים טובים ומפותחים רגשית. זו או זה או ניתוק ואדישות. בהצלחה בהתמודדות. קראתי, ואני אגיד ישר הדרך שבה זה נכתב משיפוטית ומההקטנה, זה בדיוק מה שלא מקדם חוסן אלא סוגר אנשים. לתת מקום לרגש, לדבר, לפרוק, לעבד זה לא “התקרבנות” מבחינתי, זו התמודדות. מי החליט שהדרך היחידה להתמודד היא להשתיק את זה ולזרוק סיסמאות כמו “תתמודד”? יש אנשים שמתמודדים דרך פעולה ויש אנשים שמתמודדים דרך מילים, ושני הדברים לגיטימיים. חוסן אמיתי לא נבנה מהדחקה או מביטול, הוא נבנה מהיכולת להרגיש ואז לבחור איך ממשיכים הלאה. אבל בלי קשר לכל מה שנכתב אני מעריך מאוד שקראת וכתבת, גם אם אני לא מסכים עם תוכן המלל אני שמח שהגעת לפה, זה לגמרי עוזר לי בבניית החוסן תודה קודם כל, אם המילים שלי גם עברו כשיפוטיות או מקטינות, אני מתנצלת, הן לא נכתבו ממקום כזה בכלל. להיפך - הן נכתבו ממקום שמזהה ומזדהה. ממש לא התכוונתי שלסגור או להיסגר היא הדרך היחידה, או אפילו הנכונה, להתמודד או לבנות חוסן. לגמרי מאמינה בלתת מקום לרגש ולמילים, לשתף, בין אם בפומבי או בפרטי, לבחירתך. זה הכל חלק מתהליך ההתמודדות שעליו דיברתי. זו בדיוק הבחירה שאתה נאלץ ותיאלץ לעשות, שאנחנו כולנו נאלצות ונאלצים. אני לא מהמשתיקים התמודדות כזו, ושוב, צר לי אם הובנתי שלא כהלכה. חוסן באמת נבנה מהיכולת להרגיש ומהיכולת להמשיך, ומנסיוני, זה יכול להיות מאד מאד קשה. לזה התכוונתי כשכתבתי שהאופציה השנייה היא ניתוק ואדישות, שאם לא הייתי ברורה, זו בחירה גרועה בעיניי. מקווה שעכשיו תוכן המלל מתקבל אצלך אחרת... הבנתי אותך. האמת שכן, בהתחלה זה הרגיש לי קצת שיפוטי, אבל אחרי ההודעה שלך זה התיישב לגמרי אחרת. תודה שדייקת והסברת, זה היה חשוב ונעים. |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
עננית(נשלטת) • 18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker כתב/ה: עננית כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות אתה ממש צודק ועם זאת טועה. מבטיחה לך, שכשתפסיק להזדהות עם הסבל שלך, תתחיל להבין את משמעות המילה "התקרבנות" ושם יתחיל הריפוי שלך. זה מינוח שקשה להגיד לאנשים בשגרה, גי צריך לעבור וואחש תהליך כדי שזה ישב בנינוחות באוזן. יש לי פוסט בנושא אפשפש ואשלח לך, אם זה מעניין אותך. אני לא הראשונה שהשתמשה אבל תומכת בשימוש בהקשר הנכון והמסביר. שלח לי הודעה ואעביר אני מקבל את מה שאת אומרת, גם אם זה יושב לי קצת לא נוח לשמוע את זה ככה ישר בפרונט. אני מסכים שיש הבדל ענק בין להרגיש כאב אמיתי לבין להזדהות איתו ולהפוך אותו לזהות. ואני גם מבין למה בחרת במילה “התקרבנות” למרות שהיא מילה שקשה לאנשים לבלוע, כי היא נוגעת בדיוק בנקודה שאף אחד לא אוהב להסתכל עליה. אם יש לך פוסט על זה אני לגמרי אשמח לקרוא. מעניין אותי לשמוע איך את מנסחת את זה בצורה שלא שופטת אלא באמת מקדמת ריפוי. |
|
|
| Shish(שולטת) |
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
Re: הן נשמעות ילדותיות, אבל הן לא...
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
Shish(שולטת) • 18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker כתב/ה: Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות ספציפית זו נכתבה באמת בצורה שיפוטית ואפילו פוגענית, אבל אם תסתכל מעבר למילים, יש שם מסר של אמת. אתה נדרש ותידרש להתמודד. אתה נאלץ ותיאלץ לבחור. לחיות את הכאב שוב ומחדש, או להמשיך הלאה. התקרבנות היא מילה שגם אותי מעצבנת, מותר לנו להרגיש שנפגענו או שכואב לנו, אבל בסופו של יום החוסן הנפשי מחוייב במציאות אם אתה רוצה לחיות חיים טובים ומפותחים רגשית. זו או זה או ניתוק ואדישות. בהצלחה בהתמודדות. קראתי, ואני אגיד ישר הדרך שבה זה נכתב משיפוטית ומההקטנה, זה בדיוק מה שלא מקדם חוסן אלא סוגר אנשים. לתת מקום לרגש, לדבר, לפרוק, לעבד זה לא “התקרבנות” מבחינתי, זו התמודדות. מי החליט שהדרך היחידה להתמודד היא להשתיק את זה ולזרוק סיסמאות כמו “תתמודד”? יש אנשים שמתמודדים דרך פעולה ויש אנשים שמתמודדים דרך מילים, ושני הדברים לגיטימיים. חוסן אמיתי לא נבנה מהדחקה או מביטול, הוא נבנה מהיכולת להרגיש ואז לבחור איך ממשיכים הלאה. אבל בלי קשר לכל מה שנכתב אני מעריך מאוד שקראת וכתבת, גם אם אני לא מסכים עם תוכן המלל אני שמח שהגעת לפה, זה לגמרי עוזר לי בבניית החוסן תודה קודם כל, אם המילים שלי גם עברו כשיפוטיות או מקטינות, אני מתנצלת, הן לא נכתבו ממקום כזה בכלל. להיפך - הן נכתבו ממקום שמזהה ומזדהה. ממש לא התכוונתי שלסגור או להיסגר היא הדרך היחידה, או אפילו הנכונה, להתמודד או לבנות חוסן. לגמרי מאמינה בלתת מקום לרגש ולמילים, לשתף, בין אם בפומבי או בפרטי, לבחירתך. זה הכל חלק מתהליך ההתמודדות שעליו דיברתי. זו בדיוק הבחירה שאתה נאלץ ותיאלץ לעשות, שאנחנו כולנו נאלצות ונאלצים. אני לא מהמשתיקים התמודדות כזו, ושוב, צר לי אם הובנתי שלא כהלכה. חוסן באמת נבנה מהיכולת להרגיש ומהיכולת להמשיך, ומנסיוני, זה יכול להיות מאד מאד קשה. לזה התכוונתי כשכתבתי שהאופציה השנייה היא ניתוק ואדישות, שאם לא הייתי ברורה, זו בחירה גרועה בעיניי. מקווה שעכשיו תוכן המלל מתקבל אצלך אחרת... הבנתי אותך. האמת שכן, בהתחלה זה הרגיש לי קצת שיפוטי, אבל אחרי ההודעה שלך זה התיישב לגמרי אחרת. תודה שדייקת והסברת, זה היה חשוב ונעים. שמחה מאד לשמוע, רק בלילה קלטתי שפירשת את הטון של הדברים כשיפוטי ומקטין. החוויה מוכרת כמעט לכולנו, התהליך לוקח זמן, ותמיד נצטרך לבחור (חוץ מכשהבחירות ייעשו עבורינו חיצונית, ולזה יש חסרונות ברורים). גם את התגובה הראשונה שלי לגבי וויתור כתבתי מהשלכה על עצמי ועל נסיוני, אבל היא נכונה בדיעבד בהמון מהמקרים. אם המילה 'התקרבנות' מטרגרת, אפשר להחליף אותה בראש במשפט 'לקיחת אחריות על איך שאנחנו מרגישם ובוחרים להגיב, במקום לשים אותה על הצד השני.' |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
Re: הן נשמעות ילדותיות, אבל הן לא...
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker(שולט) • 18 בינו׳ 2026
Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: Shish כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! השיפוט הזה דוחה. לקרוא לזה “התקרבנות” זה פשוט חוסר רגישות וזלזול. ולשים את זה בפורום מבחינתי זו לא חולשה זה בדיוק חלק מההתמודדות והחוסן. הסיסמאות של תתמודד, הן ילדותיות ספציפית זו נכתבה באמת בצורה שיפוטית ואפילו פוגענית, אבל אם תסתכל מעבר למילים, יש שם מסר של אמת. אתה נדרש ותידרש להתמודד. אתה נאלץ ותיאלץ לבחור. לחיות את הכאב שוב ומחדש, או להמשיך הלאה. התקרבנות היא מילה שגם אותי מעצבנת, מותר לנו להרגיש שנפגענו או שכואב לנו, אבל בסופו של יום החוסן הנפשי מחוייב במציאות אם אתה רוצה לחיות חיים טובים ומפותחים רגשית. זו או זה או ניתוק ואדישות. בהצלחה בהתמודדות. קראתי, ואני אגיד ישר הדרך שבה זה נכתב משיפוטית ומההקטנה, זה בדיוק מה שלא מקדם חוסן אלא סוגר אנשים. לתת מקום לרגש, לדבר, לפרוק, לעבד זה לא “התקרבנות” מבחינתי, זו התמודדות. מי החליט שהדרך היחידה להתמודד היא להשתיק את זה ולזרוק סיסמאות כמו “תתמודד”? יש אנשים שמתמודדים דרך פעולה ויש אנשים שמתמודדים דרך מילים, ושני הדברים לגיטימיים. חוסן אמיתי לא נבנה מהדחקה או מביטול, הוא נבנה מהיכולת להרגיש ואז לבחור איך ממשיכים הלאה. אבל בלי קשר לכל מה שנכתב אני מעריך מאוד שקראת וכתבת, גם אם אני לא מסכים עם תוכן המלל אני שמח שהגעת לפה, זה לגמרי עוזר לי בבניית החוסן תודה קודם כל, אם המילים שלי גם עברו כשיפוטיות או מקטינות, אני מתנצלת, הן לא נכתבו ממקום כזה בכלל. להיפך - הן נכתבו ממקום שמזהה ומזדהה. ממש לא התכוונתי שלסגור או להיסגר היא הדרך היחידה, או אפילו הנכונה, להתמודד או לבנות חוסן. לגמרי מאמינה בלתת מקום לרגש ולמילים, לשתף, בין אם בפומבי או בפרטי, לבחירתך. זה הכל חלק מתהליך ההתמודדות שעליו דיברתי. זו בדיוק הבחירה שאתה נאלץ ותיאלץ לעשות, שאנחנו כולנו נאלצות ונאלצים. אני לא מהמשתיקים התמודדות כזו, ושוב, צר לי אם הובנתי שלא כהלכה. חוסן באמת נבנה מהיכולת להרגיש ומהיכולת להמשיך, ומנסיוני, זה יכול להיות מאד מאד קשה. לזה התכוונתי כשכתבתי שהאופציה השנייה היא ניתוק ואדישות, שאם לא הייתי ברורה, זו בחירה גרועה בעיניי. מקווה שעכשיו תוכן המלל מתקבל אצלך אחרת... הבנתי אותך. האמת שכן, בהתחלה זה הרגיש לי קצת שיפוטי, אבל אחרי ההודעה שלך זה התיישב לגמרי אחרת. תודה שדייקת והסברת, זה היה חשוב ונעים. שמחה מאד לשמוע, רק בלילה קלטתי שפירשת את הטון של הדברים כשיפוטי ומקטין. החוויה מוכרת כמעט לכולנו, התהליך לוקח זמן, ותמיד נצטרך לבחור (חוץ מכשהבחירות ייעשו עבורינו חיצונית, ולזה יש חסרונות ברורים). גם את התגובה הראשונה שלי לגבי וויתור כתבתי מהשלכה על עצמי ועל נסיוני, אבל היא נכונה בדיעבד בהמון מהמקרים. אם המילה 'התקרבנות' מטרגרת, אפשר להחליף אותה בראש במשפט 'לקיחת אחריות על איך שאנחנו מרגישם ובוחרים להגיב, במקום לשים אותה על הצד השני.' עכשיו ברור לי שהטון לא הגיע ממקום מקטין אלא ממקום שמכיר את זה מבפנים ומנסה לדייק אמת. וגם מה שכתבת על “השלכה על עצמי” בעיניי הכי אנושי שיש, זה בדיוק מה שהופך את זה לכנה ולא מטיפני. והניסוח החלופי שהבאת במקום “התקרבנות” יושב לי הרבה יותר נכון בראש. לקחת אחריות על מה שאני מרגיש ועל איך אני בוחר להגיב, בלי להפיל את זה רק על הצד השני. תודה רבה על ההבהרה והרגישות |
|
|
|
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
Re: חזרה לכלוב אחרי חודשים - הכאב שבלראות אותה שוב
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
פשוט אורי • 18 בינו׳ 2026
TheCollarmaker כתב/ה: יש בזה איזו תחושה כפולה של כאב וגעגוע לראות אותה שוב בתוך הכלוב אחרי כל החודשים האלו. מצד אחד, יש איזה רצון לא לחזור לשם כדי לא להיתקל בה שוב, אבל מצד שני יש גם את החיפוש המתמיד הזה, להציץ מפעם לפעם ולראות אם היא עדיין אונליין. ככה זה מרגיש, באיזושהי כנות פשוטה.
לפלטפורמה הזו. הכלוב יש המון כוח על נפש לכן התחסנות היא עניין של זמן המילה השנואה ביותר בכל פרידה, " זמן " אמרו כאן לא מעט עצות שלמדתי על בשרי. פרידה כשהקשר היה עמוק מספיק עבור אחד הצדדים היא כואבת, מסובבת את הקרביים ולעיתים קשה למצוא את הדרכים להמשיך הלאה לעתיד אישי טוב יותר. בלי האומללות שמקיפה אותך באתר , על אף מגרעותיו, נפלא. אני מזכיר לעצמי כמה דברים להימנע מכאב בלי להבין למה, לא נכון עבורי. לא מאמין בחסימות מהסיבה הזו. בסופו של דבר אני צריך להפסיק התנהגויות שפוגעות בי . מרצון ולא מתוך כפתור שאני יכול להפוך כל שני וחמישי. זה שכואב לא אומר שאתה לא בדרך הנכונה. אנשים יכולים לתרום לך ידע. אבל את הדרך לשם תצטרך לעשות בעצמך . לא הולך להיות קל. אבל אלרי זה אתה תבין מי אתה יותר. |
|
|

