ספרות אירוטית ורמיזות דקות.

איזה ספר?

אשלח לך בפרטי, שמא תזהה את עצמה ותדע שאנחנו מרכלים עליה, זאתי.

לא מחמיא לך ה"אני לא כמו כל הנשים", פרלין.
חברותייך כאן לא אמרו שום דבר שסותר את מה שכתבת בפסקה הזו.
אני אישית סירבתי לעשות עבורו את השיעור הפרטי שאת בחרת כן לעשות. זה לא אומר שאני חושבת שאי אפשר ללמוד על איזה מתוך זה - זה אומר שאני חושבת שאפשר ללמוד, ואני בוחרת למנוע ממנו את הידע על מה אפשר ללמוד ואיך.

אולי, למה את מתעצבנת עליי? ברצינות? הניסוח גרוע, אבל לא אמרתי שום דבר רע עלייך או טוב עליי.
למעשה חשבתי שצידדתי בכל התאוריה שלך בצורה די טובה, ממש נהניתי מעצמי! חשבתי שהשאלה של ארסן משטיחה והראיתי בדיוק עד כמה, בלי לחזור על מה שכבר נאמר.

ואם משהו לא מתאים לי, אז אולי זאת לא הייתה הכוונה? תני לי קצת קרדיט, בחייאת.

האמת שהנושא הזה מעניין בעיניי ולכן אענה גם ברצינות, כמי שבזמנו גילה במקרה את העולם של הרומן הרומנטי (חשבתי שזה רומן היסטורי וטעיתי) ושל ה-dark romance (חשבתי שזה פורנו וצדקתי), התעניין בו מאד, שאל כמה נשים וגברים כל מיני שאלות וגם קיבל תשובות. אם תשובה של גבר לא רלוונטית, אפשר לדלג עליה כאילו היתה סוריה עבור מטוס בדרך לטהרן.

מה אפשר ללמוד על מישהי שזהו הטעם הספרותי שלה?
כנראה שלא הרבה יותר ממה שאפשר ללמוד על גבר שסידני סוויני מושכת בעיניו.
הטעמים האלה כל כך נפוצים באוכלוסייה עד שקשה ללמוד מהם משהו מעבר לגנרי, ואת זה אתה כבר יודע: נשים (בהכללה, בוודאי שבהכללה) נמשכות לגברים חזקים, כריזמטיים, בעלי ביטחון עצמי, אינטליגנטים ובעלי אמצעים. מה שקרוי בשם המאוס "אלפא". כמעט כל הגברים ברומנים הרומנטיים לסוגיהם הם כאלה, כנראה גם בספר הנדון, ולכן הטעם הספרותי בפני עצמו מלמד בעיקר על הארכיטיפ הגברי הכללי.

אלא שגם מזה יש מה ללמוד. ככל שהתרשמתי משיחותיי בנושא, גברים מזהים בקלות את מאפייני הארכיטיפ שתיארתי לעיל, אבל מתקשים יותר לזהות מאפיינים נפוצים אחרים של גיבורי הספרים הללו: הם נאמנים עד כאב. היא מיוחדת עבורם באופן חד משמעי. הם מגוננים ודואגים לאחר. והם מסוגלים - אמנם לרוב לאחר תלאות רבות - לדבר על הרגשות שלהם בכנות ובפתיחות. קל לצחוק על השיבוט הפלקטי של הגיבורים ברומנים, אבל את מה שאפשר ללמוד מהם, מחקרים רבים איששו וגברים רבים טרם הפנימו.

מעבר לכך, אני חושב כמו פרלין שהבחירה איזה מן הסוגים הרבים של רומן רומנטי היא בוחרת לקרוא יכולה ללמד עליה ספציפית יותר מאשר חיבתה הכללית לז'אנר.

האם תוכל למדל את ההתנהגות שלך על פי הגיבור בספר כדי לשפר את סיכוייך?
סביר שלא, מכמה סיבות. ראשית, כפי שכבר צוין, הגיבור הנחשק מהספר הוא לאו דווקא הגבר שאותה אישה מחפשת בחיים. ממש כמו שגברים יכולים להמשך לאישה הקרה והביצ'ית על המסך אבל יעדיפו את הדייט שלהם חמה ונעימה.
שנית, רבות מהתכונות של הגיבור אי אפשר לזייף. או שיש או שאין. אם אתה חסר כריזמה, ניסיון לזייף רק ידגיש זאת.
הרגיש שצריך להיות פה שלישית, אבל אין לי.

אחלה תשובה, תודה.

אני מרגיש שלא העברתי נכון את מה שחשבתי עליו כשכתבתי "למדל", אז אני ארחיב.

בשבילי, דייטינג היא חוויה ארוכה של חוסר אותנטיות. אני, בצורה טבעית, רוצה לרוץ נורא מהר במערכת היחסים - אם אני מחבב מישהי והיא מחבבת אותי, אני רוצה שהיא כבר תהיה בת-הזוג שלי, שנהיה ביחד, אני רוצה לבשל לה ארוחות בוקר, כאלו. אבל זה לא עובר טוב, וזה מלחיץ ולא נעים כלכך לרוב הנשים שיצאתי איתן (לא כולן, היו כמה שאהבו את זה, אבל רובן לא), מה שאומר שאני צריך להאט, לכבות את החלק הנלהב מידי בי, ולשחק את המשחק הזה של דייטינג - לא לשלוח הודעות בכמות שאני רוצה, לא להחמיא בכמות שאני רוצה, כאלו דברים. להיות יותר קר ומרוחק ממה שטבעי לי, בעיקרון.

אז על זה אני מדבר. נניח, אם מישהי ממש אוהב טרופים של אהבה ממבט ראשון, האם זה אומר שאני יכול, שכדאי לי אולי, להיות קצת יותר פתוח לגבי הרגשות שלי, קצת יותר מוקדם? או שלהפך? זאת השאלה ועל זה חשבתי.

‏אני אענה בתכלס. אישה שקוראת אהבה ממבט ראשון יכולה לאהוב את הז׳אנר הזה ובאותו הזמן גם לאהוב pining ארוך ואי הבנה, ויכולה לאהוב enemies to lovers ויכולה לאהוב המון המון דברים שהיא לא תרצה במציאות. כמו שאנחנו אוהבים הומור מהרבה סוגים, אבל אם אנחנו נהיה בתוך מצב מצחיק לא בטוח שנזרום עליו.
המציאות מפחידה יותר, גברים הם מסוכנים יותר, וכנראה יש סיבה שנשים שיצאת איתן הרגישו שמתקדם להן מהר מידי. אותן נשים יכולות לקרוא אהבה ממבט ראשון וסקס בפגישה ראשונה וגם ז׳אנרים אפלים יותר ולהימשך לזה יותר מרוב הדברים שהן באמת חוו בחייהן.
בספרים ובמדיה הכתובה זה קל יותר, זה בטוח יותר. אפשר לבטוח באדם שאת קוראת עליו כי את יודעת שיש סוף טוב בסוף, כי לפעמים קוראים את נקודת המבט של הפרטנר, כי, כמו שזאלופון כתב, יש להם יכולת תקשורת נחוצה ומסוגלות לרפלקציה פנימית, וגם רצון לעבוד על עצמם עבור הפרטנרית בסיפור, לא ש״תקבל אותם כמו שהם וזהו״.
ממה שאתה אומר אתה מחפש איך להבין אם מישהי תהיה פתוחה לדרכי החיזור שלך. אמרו לך הרבה פעמים, הדרך לנסות היא תקשורת, לשאול. אין דרך קיצור, אין דרך להכליל על כל מי שקוראת ספר מסוים אם זה הסגנון של אהבה או מיניות שהיא תרצה.
אם אתה מחפש דרך להיות אותנטי בקשר, אז חלק מזה הוא גם שלא תמיד יתאים לצד השני מה שאתה מביא (דבר שאנחנו לומדים וחווים כל פעם מחדש, ואני בעצמי לומדת).
אני כן אגיד שאם זה מה שחיפשת על ההתחלה, אתה מביא את עצמך בכתב מאוד לא נכון. כמו הרוב כאן, אני קראתי את הפוסט כמזלזל ומקטין כלפי הז׳אנר והנשים שקוראות אותו. מעבר לכך, שאלת האם תחום שעוסק במיניות נשית למען מיניות נשית (לשם שינוי) הוא בעצם משהו שאתה יכול להשתמש בו למען עצמך (סבבה, כדי ללמוד על מישהי משהו, אבל כדי ללמוד על מישהי את הדבר הזה אתה יכול גם לשאול אותה מה היא אוהבת בזה, ולא להכליל).
חשוב לי מאוד לומר, לך חשוב לצאת אותנטי, אולי גם למי שאתה מדבר איתן. כשאתה מספר על זה שאתה קורא, גם הן קוראות. למה שישקרו על הז׳אנר? למה שלא יספרו שגם הן מבצעות את הפעולה הזאת?
אתה לא אמור להבין מזה שהיא חולקת איתה את המידע הזה שהיא רוצה להתקדם איתך למשהו מיני, או שזה מה שהיא אוהבת במציאות. כנראה שיש נשים שזה סגנון התקשורת שלהן, אבל יש המון שלא, ואי אפשר לדעת מי זו מי.
יש לי חברה שקוראות ספרים אירוטיים של גברים אחד עם השני, כשהם ביקום קסום בו אנשים הם משני צורה ואחד מהם יכול להפוך לקנגורו ואחד (לא זוכרת אם באותו הספר) פשוט מכשף. האם היא גבר טרנג׳נדר שרוצה להיות furry? לא. האם היא רוצה שהmeet cute שלה עם אהבת חייה תהיה בכך שהוא ישכר להתנקש בחייה והיא תישכר להתנקש בחייו ואחרי ששניהם נכשלו הם יגלו שאחים שלהם מתחתנים? לא
האם היא כנראה אוהבת אהבה והומור? כן, וזה כן משהו שכנראה אפשר להבין מזה שהיא קוראת ספרים כאלו, אבל גם מהטעם שלה בסרטים, בטלוויזיה, ועוד הרבה.
אם באמת מעניין אותך תנסה לקרוא. אולי אתה תראה בעצמך מה נחמד שם.