אתיקה, טראומה וגבולות אדומים: האם הכל מותר בהסכמה? (טריגר אונס)

מבחינתי, כשולטת, הסכמה לבד לא מספיקה אף פעם.
הסכמה היא רק חלק אחד מ"שפוי, בטוח ובהסכמה".
הסכמה יכולה להגיע ממקומות מאוד הרסניים, ואני לרגע עוזבת את המקרים של שולטים שמשיגים הסכמה מתוך מניפולציה, כי זה לא הנושא של הפוסט.
אתמקד בענייננו, כשהצד הנשלט טוען שהוא מסכים ואפילו דוחף להגשמת פנטזיה מסוימת- אם אני קולטת שזה מגיע ממקום של טראומה לא מעובדת או פגיעה עצמית של ממש, אני לא לוקחת בזה חלק. וזה לא משנה לי שהצד השני רצה בזה.

כי הוא בעצם מבקש ממני לקחת אחריות על מצבו הנפשי המורכב ועל הטראומות שלו, ועם כמה שזה מחמיא שמישהו סומך עלי ככה זה לא עונה על ההגדרה של בטוח מבחינתי.
לצערי הרבה נשלטים, בעיקר גברים, שחונכו לטאבו של לא לדבר על רגשות ובטח לא על רגשות סביב פגיעות מינית שעברו, חושבים שבדס"מ יהיה עבורם חוויה מרפאת ומתקנת.
אבל בדס"מ הוא אף פעם לא תחליף לטיפול, בדיוק כמו שמדקיל פטיש הוא לא תחליף ללכת לרופא אמיתי כשיש לך בעיה פיזית.
טיפול מקצועי נותן לך כלים להבין את עצמך, ולזהות גבולות בזמן ולתקשר אותם.
ארגז הכלים הזה נעדר ממי שמנסה לדלג ישר לבדס"מ וחושב שזה יפתור לו הכל, ואף שולטת לא יכולה להעניק לו אותו.

יש בי את הענווה להודות שזה גדול עלי, שאני לא יודעת לקרוא מחשבות ולהבין גבולות שאפילו הנשלט לא מודע שיש לו ולכן גם לא ידע לתקשר אותם, שאני חסרת הכשרה (וזה אחרי תואר בפסיכולוגיה, כן?), שאהיה בניגוד עניינים כי גם הסיפוק שלי אמור להיות חלק מהמשוואה בהגשמת פנטזיה (לעומת אצל פסיכולוג שחושב רק על טובת המטופל), ולכן זה לא הוגן שאקח אחריות על להוליך מישהו בשדה המוקשים של הנפש שלו כשיש סבירות עצומה ללחוץ לו בטעות על טריגר, ולהכניס אותו חלילה למצב נפשי שרק איש מקצוע מנוסה יצליח לחלץ אותו משם.

מניסיון, בכל פעם שאפילו בטעות נגעתי בקצה קצהו של טריגר של נשלטים שרצו להגשים פנטזיות הרבה יותר לייט ממה שאתה מתאר, האווירה הייתה קשה לאחר מכן.
הם סלדו מעצמם אחרי שהחרמנות עברה, כל הרגשות ששמרו בבטן צפו אצלם בשיטפונות בראש, אני הרגשתי אשמה שלא קלטתי משהו שככל הנראה לא היה לי שום סיכוי לקלוט לא משנה מה, כי זה לא תלוי רק בי אלא בעבודה רגשית שהם לא עשו מספיק מול איש מקצוע, או אפילו בכלל לא.
אבל בגלל שזה היה לייט יותר, אז אפשר היה לצאת מזה יחסית בקלות ולקבוע שיותר לא נוגעים בזה.
אני יכולה לתאר רק מה היה קורה אם היינו נוגעים ישירות בטראומה ומתפלשים בה. יותר דברים יכולים לצוף ולהשתבש בתרחיש כזה מאשר לעבוד חלק ומצויין.