אשתי הפסיקה להתעניין

אין כאן איזושהי חוקיות אחת. תקשורת בין אנשים היא תמיד תמהיל של דברים.
ולא חושב שצריך לקחת את זה לקיצוניות "שאתה עושה הכל בלי להתלונן , בלי לצפות לכלום, כי אתה פשוט סוגד
לה וכו' וכו'". אנחנו אוהבים לשרת ולעזור לאנשים שאנחנו אוהבים, ולא משרתים אנשים כדי שיאהבו אותנו.
ברגע שזה מגיע למקום הזה של יחסי תן וקח אינסטרומנטליים, אז כן הקשר כבר במקום מאוד לא טוב.

יכול להיות שאפשר לעבוד על זה ולשפר את המצב , יכול להיות שלא.
אם אתה אוהב את אשתך, אז תעשה את המאמץ והצעדים כדי לשפר את הקשר והתקשורת ביניכם.
מצד שני אם אתה מרגיש שיחסי שליטה זה חלק ממך ומשהו שאתה מרגיש שצריך להיות מסופק בקשר ביניכם,
ואשתך פשוט כבר לא בעניין, ללא קשר לתקשורת ביניכם, אז יכול להיות שדרככם נפרדות.

חלק מהחיים.

תסלח לי אבל זו פשוט תשובה של רווק בלי ילדים שפשוט לא יודע מה עובר על הרוב הגדול, הרוב הכמעט מוחלט של נשים נשואות עם ילדים שנמצאות בזוגיות עם גבר, במקרה הזה נשלט שבמקום לעשות לביתו ולאשתו ולגדל ילדיו, הוא נמצא ברשת, מתלונן על אשתו, מזניח את ביתו, ומחפש להוציא את פנטזיות השליטה שלו למיקור חוץ, כשיש לו שולטת מוצלחת לחלוטין בבית שהיא גם אשתו ואם ילדיו (לפחות היא היתה מוצלחת לפני שהוא במו ידיו קילקל אותה וכיבה אותה. נקווה שלא מאוחר לתקן).

ואיך אני יודעת את זה?
כי דיברתי עם עשרות (ואני באמת שלא מגזימה) כאלה בצ׳אט ובאדומות, והסיפור תמיד אותו סיפור מכמיר לב על האומלל הזה שהמיניות הבדסמית חסרה לו ואשתו לא נותנת לו מה שהוא צריך וכשאני שואלת מה אשתו עושה בזמן שהוא מצ׳וטט עם סוטה מהכלוב היא תמיד מנקה את הבית האומללה, או משכיבה את התינוק לישון, או כבר ישנה בעצמה גמורה מיום קשה. האם הוא ישכיב את הילדים? לא. האם הוא ינקה את הבית? שוב: לא. הוא יבחר להשקיע את האנרגיה הזאת בלמצוא שולטת בכלוב ולבגוד באשתו תוך מציאת אלף אלפי הצדקות לכך.

ולמה עניתי את התשובה שעניתי? כי מישהו כזה שהוא נשלט במהותו, בדר"כ (לא תמיד, אבל לרוב) יתחתן עם אשה - שגם כשהיא וונילית - היא איך לומר זאת? בדרכ תהיה מהסוג השתלטני והאסרטיבי. מהסוג שאוהב לנהל. לא סתם הוא נמשך לטיפוס הזה שהיתה מ"כית בצבא או סוהרת.

לכן זה הזמן - בדיוק כמו שבונדמן כפרעליו סיפר שעבד לו לפחות לכמה שנים - להחיות מתוך האפר של הנישואים הגוססים האלה, לזכור מי אתה? נשלט. הרוצה לסגוד ולעשות רצונה של גבירתו.
לזכור מי היא? אשה בוסית שאוהבת לנהל ולפקד (גם אם היא לא הטיפוס, אני מעריכה שהיא עדיין תשמח שיהיה לה מישהו שיעשה בבית מה שהיא תורה לו ללא וויכוחים, בטח במצב השברירי והמאתגר בו היא נמצאת כעת אחרי 2 לידות, מטופלת ב2 תינוקות, ויש לה בעל מניאק ומזניח).
ולהתחיל להחיות את החלקים הללו שוב: בתוך עצמכם, ובתוך הנישואין הללו - זה אחלה פתרון ביניים, לפחות ולו לכמה שנים.

תתגרש

קודם כל לכבד את ההחלטה שלה .
אם היא לא מתעניינת כרגע בתחום לדעתי אין טעם לשלוח לה חומר ובכוח לגרום לה להתעניין.
אהבה זה לדעת לקבל את המקום שהצד השני נמצא בו, גם אם זה לא מה שרצית.
היא בת אדם בסופו של דבר. והיא עברה לידות ומגדלת ילדים ונמצאת בזרם המרכזי של החיים שבניתם.. אולי זה מה שיותר מעניין אותה וזה בסדר וטבעי.
בתור התחלה אני חושבת ששווה לדבר איתה ולהבין למה החשק נעלם. באופן כללי אני תמיד בעד תקשורת כנה וגלויה.
תתעניין בה , מה היא מרגישה , איך היא מרגישה,
תנסה לעזור לה אם יש עומס, ובכללי אני פשוט בעד שתדברו על הדברים.
אולי היא רק רוצה הפסקה ,אולי זה רק זמני.
בגדול, פשוט תדברו על הדברים.
ותזכור שהיא קודם כל אישה. אימא ואשתך. לפני הכול