הקול(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
איזה ראש ?
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
הקול(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
שרוניתלי(האה) כתב/ה: ו-הקול- "על ראש הגנב..."? שרוניתלי, כשזה יהיה המצב, אחזיר את המפתחות..... אבל כשמגיע, מגיע...... |
|
Yosefus(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
כנראה
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Yosefus(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
לדעתי, הנושא הזה שייך למשפחת הנושאים שאפשר לחלום (לפנטז) עליהם, אבל אי אפשר לממש "באמת" (כמו אונס למשל, או כמו להיות שפחה חסרת זכויות לחלוטין).
לעולם המימוש שלו יהיה תחת בקרה וגבולות, ובמסגרת הסכמות והבנות. ומכיוון ששאלת על אובדן בקרה וגבולות, הרי שכל התשובות הגורסות שזה לא בדסמ/לא אחראי/לא יפה וכיו"ב נכונות. לפחות אצלי הדיון מעורר את השאלה כמה נשלטות באמת מפנטזות על "השתוללות" שכזו (כי לפחות לגבי אונס ידוע שזו פנטזיה די שכיחה). לסיום, אם כבר מחפשים להאשים את הקול במשהו (בחיוך כמובן), אז נראה לי שהוא אשם באי אובדן שליטה. בברכת הקול קול יעקוב והידיים ידי לחישה |
|
Tuff(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: ללחישה
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Tuff(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
וחוזרים קצת אחורה בשירשור.. (לא חיכיתם לי )
teacher תודה על ההבהרות. מהתגובה הראשונה שלך בשירשור, ציטוט: --- יכול להיות שאת מתכוונת שהוא יאבד שליטה בתגובתו, ונגיד, "יעיף לך כאפה מצלצלת"? קורה שאנשים מאבדים שליטה בעצמם. בלהט הרגשות, תחת לחץ, לפעמים זה בכלל לא בגללך. --- :סוף ציטוט והשימוש במילים "קורה" ו "לפעמים" הנחתי שאתה מדבר על משהו שיכול לקרות מידי פעם. אולי פעם בחודש או שניים או שלושה או... זה כבר ארוע סידרתי ועם זה יש לי בעיה. עם ההבהרות, כשאתה אומר "אולי פעם גם לנו זה יקרה", אז באמת אולי. אין מוחלטות כפי שאמרת. שוב תודה על ההבהרות, ומקווה שזה לא יקרה לנו אף פעם. (והיתרון של הגיל שלי שהוא משאיר לי הרבה פחות זמן לעשות משהו כזה ) |
|
מאסטר יקיר(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: כמה דרכים לדעת שאתה לא שם בשבילה
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
מאסטר יקיר(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
Dan_Kap כתב/ה: - כשאתה מרגיש שאתה מנותק ממנה - במגע, ביכולת ל"קרוא" אותה, בלראות אותה, בלהקשיב לה. - כשאתה מגלה שאתה מחפש תירוצים להעניש אותה או משנה את כללי המשחק, מבלי שזה תואם את סגנון המשחק שלכם. ...ולא יוסף! ידידי, כתבת את כל התורה על רגל אחת! ורצוי שיפנימו! |
|
אדון החלומות |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
מסכים מאוד לדעתו של טי'צר
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
אדון החלומות • 2 בפבר׳ 2005
אכן אנו חיים בעולם של שליטה, ושליטה עצמית.
הכוונה היא שברמת האידיאל, אסור שיהיו פאשלות, אסור שיהיה אובדן שליטה. במיקרה כזה הסאבית תמיד יכולה להפעיל את מילת הביטחון, אם היא שמה לב שהדום לא בפוקוס, או סתם מוציא קיטור. אני חושב שדום טוב - לא ירשה לעצמו לעולם לאבד שליטה, הוא יכול להתחיל את הסשן במדיטציה והתרגעות (עושים את זה גם כהכנה, להמון פעילויות שדורשות מאמץ מחשבתי ופיסי) והוא יכול להתחיל במיקלחת קרה/חמה או ג'אקוזי. בכל מקרה, אנו אנשים ותקלות עלולות לקרות, כפי שטיצ'ר ציין. ועל כך פתחתי שירשור חדש... |
|
הקול(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
שליטה עצמית
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
הקול(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
אין לי אלא להסכים עם רוב הנאמר כאן, ולהוסיף כי שליטה עצמית היא תנאי בסיסי
לשליטה באחר, ואבדן שליטה עצמית, הוא ביטוי נחרץ לחולשה. מילת בטחון, כמוה כשסתום חירום. שימוש בה, הוא במידה רבה אות לכשל במערכת הבונה את הלחצים, כשל ברגישותו של השולט לבלום שניה אחת קודם, כשל לחוש את שהופקד בידיו, וכשל לווסת את עוצמותיו. לחץ, פיזי או מנטאלי, המורעף על הנשלט/ת בשל אבדן שליטה-עצמית, אינו הלחץ שהשולט מפעיל כי הוא שולט מיומן, אלא לחץ שיוצא ממנו בלא שתהא לו בקרה עליו, והרי בקרה היא שם המשחק....הכל מבוקר, הכל מודע ומכוון. |
|
לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
לחישה{הקול} • 2 בפבר׳ 2005
שרוניתי, איזה גנב ואיזה כובע...
מישהו פעם סיפר לי על סיטאציה שלו עם מישהי במסגרת משחקי שליטה. לא מערכת מלאה של בדס"ם, אלא משחקים, כאמור. היא "עשתה לו טיזינג" כי רצתה שיכאיב, ובסופו של דבר, הביאה לו ת'סעיף, והחטיף. האם קיבלה את אשר ביקשה?... האם נהג כראוי כשהניח לעצמו לשחרר את האחיזה בעצמו? אהבתי מאד לקרוא את הצפוי להיקרא בינות אנשי בדס"ם ראויים... אכן, כל הענין הוא בשליטה העצמית המוחלטת, לפני ששולטים באחר... ועם זאת... אפשר, אולי, שזה יסתדר עם מה שמזכיר יוספוס ברמיזה?... כן.. זו בהחלט פנטזיה.. זה בהחלט קצה רחוק... אני משערת שזו הסיבה שהאנטנות שלי הגיבו לסיפור שסיפר לי אותו ידיד משכבר... הבעיה היא, שאני פשוט לא מצליחה להביא את האדון שלי שיכעס עלי ממש... וכאן כתמיד הדילמה ...ואין צורך שארחיב בענין.... רגע רגע.. האם היתה הבטחה של אדוני שאני עומדת לשלם?... |
|
מאסטר יקיר(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
מאסטר יקיר(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
לחישה{הקול} כתב/ה: רגע רגע.. האם היתה הבטחה של אדוני שאני עומדת לשלם?... אם את עומדת, זה בסדר... אם תצטרכי לשלם בכריעה... אני לא מקנא בך |
|
הקול(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
הבטחות, צריך לקיים
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
הקול(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
היתה, וכמו שלמדת להכיר,
וכמו שתמיד דבק, ביקיות חסרת תקנה, הבטחות - צריך לקיים. |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
זאלופון(שולט) • 2 בפבר׳ 2005
בעקרון אני כמובן מסכים עם כל החברים הנכבדים, אבל זו לא חכמה גדולה. הרי ברור שכולנו נדקלם שמי שלא שולט בעצמו שלא ישלוט במישהו אחר, כי כולנו חכמים וכולנו יודעים את התורה וגם כי זה הגיוני מאד ותואם את האידיאל שיש לרובנו (וגם לי) לגבי מהות היחסים הבדסמיים ותפקיד השולט.
הבעיה היא שכשיש כזה קונצנזוס, הדיון לא ממש מעניין. לכן ברשותכם אסבך אותו קצת, כרגיל בסיוע אותו טריק הידוע במחוזותינו כשליטה מנטלית וכן באמצעות טריקים נוספים כמו YKINMK או SSC זה פאסה. לפני כן רק אציין שאני אישית מכיר בערך אותו אחוז דומים/ות שיש להם בגרות רגשית של כלבלב בן יומו כמו בשאר האוכלוסיה הלא-דומית, ולמרות זאת הסאבים/ות שלהם דווקא לרוב מאושרים ובטוחים מרע, כך שמדובר כאן בכלל שהוא טוב כאידאל, אך במציאות לאו דווקא בא לידי ביטוי. עכשיו לביקורת: פעמים רבות כשמועלה על נס השליטה המנטלית לצורותיה, הכניעה הנפשית לדום והציות כנגד רצונה או דעתה של הסאבית (ולא משום שהסאבית נהנית מכך או מתוך אהבתה או הערכתה השקולה והמחושבת לשכלו, שכן אז אין מדובר בשום "שליטה"), אני שואל את עצמי מה גורם לנו לעשות אידאליזציה לכניעה ולמסירות כשהן חלק מעולמנו אך לבוז להן ולבקר אותן כשהן בעולמות אחרים, כגון העולם החרדי לדוגמה. כשלעצמי לא הצלחתי למצוא תשובה והתופעה הזו היא מהבודדות שאני מרשה לעצמי לשפוט אותה לשלילה ולקבוע כי לטעמי היא שלילית אפילו אם האנשים המעורבים בדבר חשים עמה בטוב. אך בהנחה שהשיפוט השלילי שלי מבטא רק את דעתי ולכל אחד זכותו לדעתו ולמה שעושה לו טוב - האם סאב אשר במסגרת מסירותו לדום שלו מוכן או אף מעוניין לאפשר לדום לפרוק עליו מתחים, מעורב בסוג לא לגיטימי של יחסים? או שמא זוהי רמה גבוהה של התמסרות? יתר על כן, במידה והמצב מתרחש בהסכמת שני בני הזוג, האם הוא לגיטימי פחות מאקטים אחרים שאנו מבצעים פה? הרי הסאב לא חייב לקבל זאת, ממש כפי שאינו חייב לקבל שום דבר אחר. הוא יכול לקום וללכת, ובוחר להשאר. מכל הניתוחים של SSC בדיונים השונים לרוב נותר עומד לבדו רק ה consensual כגבול שמפריד בין בדסמ ללא-בדסמ, אם בכלל. הסכמה הדדית יש כאן. גם לדום וגם לסאב אין בעיה עם מצב בו הדום פורק עצביו על הסאב שלו, או שאפילו אם הסאב לא מרוצה מזה, הוא מקבל זאת כחלק מהיחסים ובוחר להשאר בהם. אילו תנאים אם כן מופרים במקרה שלפנינו? מדוע זה אינו בדסמ "תקני" ולגיטימי? דעתי האישית, כאמור, עדיין תומכת בעמדה הפופולרית ש"מי שלא שולט בעצמו שלא ישלוט באחרים", אלא שהיא מבוססת על שיפוטיות והסתכלות ביקורתית של תופעות שלאו דווקא נחשבות שליליות במקומותינו. יעניין אותי לשמוע דיעות אחרות. |
|