דיאט סשן - או כיצד מסייע הבדסמ להוריד במשקל

ים_yam​(לא בעסק) • 4 ביוני 2005

הקטונים הם סוג של אצטילים (:

חוצמזה - לא זוכרת על ניסויים לטווח ארוך או קצר, בכל זאת למדתי לפני די הרבה שנים ולא עסקתי בזה, אבל מנסיון אישי של אנשים שניסו את הדיאטה אני יודעת שלחלק זה ממש עשה טוב ולחלק זה עשה ממש רע.

הסבר מפורט יותר

אליס​(נשלטת){crazy_toas} • 4 ביוני 2005

כמה דברים הפריעו לי כאן:
1.ההצעה שלך לעזור לה להוריד במשקל. היא לא ביקשה זאת, לא התלוננה שהדבר מפריע לה (אלא אם כן ופשוט לא תיארת זאת כאן).
2.עוד דבר שמפריע לי היא העובדה שמדובר כאן ביחסים קצרצרים. אתה בעצמך דיברת על כך שבאותו החודש התחלת להפגש עם בחורה אחרת, ושבכלל במהלך החודש הזה ראית אותה פעמיים מכל מיני סיבות. איך אפשר לנהל מעקב ככה על בן אדם שבקושי פוגשים, שבקושי מכירים?
3.חוסר הידע שלך. אולי הכוונה הייתה טובה, לגרום לה לרדת במשקל ולהרגיש יותר טוב עם עצמה, אבל הדרך הייתה כל כך שגויה. כדי לרדת 3 קילו בשבוע זאת לא דיאטה, אלא פשוט הרעבה עצמית. לאורך זמן זה יכול לפגוע בגוף, שלא לדבר על הסימפטומים הנפשיים שמתפתחים כתוצאה מהרעבה.
אבל מה שהכי הפריע לי זה שהדרך שבה בחרת יכולה בקלות מאוד לגרום להפרעות אכילה למיניהן כדי להמשיך ולרדת באותו קצב מפחד שלא תעמוד במכסה של 3 הקילו בשבוע. ומי אמר כשירדו 20 הקילו האלה היא תהיה מסוגלת להפסיק?(עבדה שבשבוע שבו היא הייתה צריכה לשמור על משקל קבוע היא בכל זאת המשיכה לרדת) ומי אמר שכבר לא תהיה שם לפקח עליה כל המשקל שירד יחזור?
אם היה מדובר פה בסיפור פנטזיה כלשהו שלא באמת קרה הייתי מחייכת לעצמי ומברכת אותך על הדמיון המפותח. אבל זה לא. שליטה או לא שליטה, לא עושים דברים כאלה לבני אדם.

ואני חושב.............

דוקטרינה​(שולט) • 4 ביוני 2005

ואני חושב שקודם הסיפור לא מצא חן בעינייך ורק אז חיפשת ים של סיבות ושל תירוצים למה הוא לא מוצא חן בעינייך.

רק לידיעתך, לא, היא לא ביקשה ממני להיות המטפל שלה ואני לא המטפל ולא הפסיכולוג ולא הרופא שלה. פשוט אדם שבא לעשות איתה חיים משוגעים ולגרום להנאה ולכאב לבוא ביחד.

אם הצלחתי לסייע לה במקום בו היא כשלה מספר רב של שנים בגלל - בעיקר בגלל - העדר יכולת להגיע למשמעת עצמית, מה רע בזה?

אגב, תקראי עוד פעם את מה שכתבתי. בטוח שתמצאי עוד נקודות שלא מוצאות חן בעיניך.

דוק.

עוד על משקל ושליטה....

Mentordom​(שולט) • 4 ביוני 2005

כאן...

GainerWeb

Re: ואני חושב.............

crazy_toast​(שולט){אליס} • 4 ביוני 2005

כל הנקודות שלא מוצאות חן עולות וקופצות מול העין כבר בקריאה ראשונה.
אין צורך לקרוא את ה "Award Winning Story" הזה מעבר לפעם אחת- שבמבט לאחור אולי גם היא יותר מדי.

זאלופון​(שולט) • 4 ביוני 2005

הרעיון של לרתום את הבדסמ ואת המשמעת שכרוכה בו למטרות שטובות עבור הסאבית בהחלט נראה לי, אבל כפי שכתבו קודמיי גם לי יש השגות על הדרך.

בזמנו עשיתי דבר דומה, אך בדרך אחרת: כיוון שלא למדתי תזונה קלינית ואפילו לא רפואה, שלחתי את לוטוס לדיאטנית והוריתי לה לפעול בדיוק לפי הדרכתה, כאשר על כל חריגה צפויה עליה לבקש רשות ממני ולהסביר מדוע בדעתה לחרוג.
על התוצאות היא כבר קיבלה לא מעט מחמאות

דוקטורינה

אליס​(נשלטת){crazy_toas} • 4 ביוני 2005

ובכן, אתה יכול לחשוב שלא אהבתי את הסיפור ורק אז חיפשתי סיבות למה אני לא אוהבת אותו, אז אני רק אציין שאין זה כך. למה ישר לחשוב שאני מבקרת את הסיפור? אולי באמת האירועים עצמם מפריעים לי?
אם אתה אדם ש"בא לעשות איתה חיים משוגעים ולגרום להנאה וכאה" יש הרבה דרכים אחרות לעשות את זה.
האם באמת הצלחת לסייע לה? עם היית באמת רוצה לעזור היית שולח למישהו שמבין קצת יותר בעייני תזונה במקום להציב לה נקודות כמעט בלתי אפשריות של ירידה במשקל, או לפחות מנסה קצת יותר לעקוב אחרי מה שקורה איתה. מה שמפריע לי הן הסכנות הבריאותיות והנפשיות, והניתוק שלך ממנה.
זאת לא משמעת עצמית, ההחלטה לא באה ממנה. היא לא החליטה שהיא רוצה להרזות 3 קילו בשבוע, היא הסכימה למה שביקשת ממנה. ותאמין לי שקראתי פעמיים את מה שכתבת. ובכל פעם העינין מצא חן בעיני עוד פחות.

מיתוסית​(שולטת) • 4 ביוני 2005

אני עם אליס.

ולמרות שאני חושבת שיחסי שליטה עשויים להועיל כמו במקרים של שינוי הרגלים רעים שמפריעים לנשלט, כל הסיפור, איך שתיארת אותו עשה לי רע.

האם פתאום נמשכת אליה יותר כי איבדה משקל?
האם רק נשים רזות הן יפות?
האם לסאביות במשקל עודף יש עדיפות פחותה מהחטובות?

"שפחה כמעט מושלמת – למעט העובדה שהיה לי כמעט ברור לחלוטין שגם השבוע היא הורידה במשקל." ?!

וכו וכו

וכמובן בגלל העובשה שהדבר הכי חשוב בדיאטה זה לא קיצוניות אלא הקניית הרגלי אכילה נכונים והרבה תמיכה נפשית.

וכמו שציינו קודמיי- 3 קילו בשבוע זה טירוף.

Re: דיאט סשן - או כיצד מסייע הבדסמ להוריד במשקל

רפאל • 4 ביוני 2005

דוקטרינה,

צ'כוב קבע כלל ספרותי: אם הכנסת אקדח במערכה הראשונה, אז הוא חייב לירות באחת מן המערכות שאחריו. אחרת - אל תכניסהו לשם. בסיפור שלך, או בדו"ח שלך, ישנם כמה וכמה אקדחים שאינם יורים. ואינני יודע אם סיבת הדבר היא הפרה מכוונת של הכלל של צ'כוב, או שפשוט יש באקדחים שלך מעצור. הנה כמה דברים שהטרידו אותי כקורא:

1. רחלי, מה הוחלט בעניינה? האם היא שפחה אמיתית או לא אמיתית? - זרקת רמזים לכאן ולכאן, אבל לא הכרעת בשאלה.
2. החתול הלבן של הסבתא של רחלי, מה בדיוק הפונקציה שלו בסיפור? האם המיסה קריאולה השפיע עליו באופן דומה לאופן שבו התשיעית של בטהובן השפיעה על אלכס בתפוז המכאני?
3. רחלי פוחדת מהחושך. וכעונש סגרת את עינייה בצעיף. מה זה עשה לה? האם היא חוותה את הדבר כחושך ופחד? חסרה אינפורמציה ביחס לנתון הזה, שהוא הכי חשוב והכי מעניין בסיפור. ציינת עובדה, - ומייד המשכת למיסה קריאולה, ולסדרה של הצלפות והפרשות של נוזלים.
4. המישהי האחרת שהתחלת לצאת איתה, מה פתאום הזכרת אותה? זה לא אקדח. זו מכונת ירייה המוצבת על חצובה במרכז הבמה. ואין היא יורת כלל.

Jake​(שולט) • 5 ביוני 2005

ההתלהמות סביב סיפורו של דוקטרינה קצת צורמת לי.

חלק ממהות השליטה המנטלית היא השליטה על הרגליה של הסאבית, בין אם על הרגלי האכילה שלה ובין אם על הרגלים אחרים.

לעניות דעתי, חלק לא מבוטל של השולטים המנטליים משתמשים בכלי זה. יש כאלו שישתמשו בשליטה על הרגלי האכילה כעוד כלי להמחשת השליטה ויש כאלו שישתמשו בכך כעונש.

למרות שקצב הורדת המשקל נשמע לי קצת אקסטרימי, אני לא מוצא עצמי מעביר ביקורת על כך. אילו דובר בסאבית אשר פיתחה תלות אדירה בשולט או בסאבית חסרת ישע אולי הייתי מבקר זאת, אך מהסיפור עולה כי המדובר בסאבית בוגרת, בעלת ניסיון, שהרעיון של שילוב דיאטה עם בדס"מ קרץ לה מלכתחילה.

הנושא הבריאותי הוא אכן חשוב ביותר ואין להתעלם ממנו, אך יש לזכור כי המדובר בסאבית אשר הצהירה כי היא ירדה במשקל ועלתה חזרה מספר רב של פעמים. אני משוכנע כי התייעצה על כך בעבר והשתמשה באחד מהשיטות בהם אף השתמשה בעבר. אמנם טוב היה עושה אילו ברר זאת עמה, אך כפי שאמרתי, אין זה מחובתו מאחר והמדובר בסאבית בוגרת, בעלת נסיון ובתחילת מערכת היחסים, כך שטרם פיתחה בשולט תלות.

לא פעם ולא פעמיים מצאתי עצמי מתערב בהרגלי האכילה של הסאביות שעברו תחתיי. אצל חלקן ההתערבות נעשתה כעונש, אצל אחרות מתוך דאגה לשלומן ואצן חלק מהן - אף לפי בקשתן המפורשת. איני רואה בכך דבר חריג אלא ההיפך - כמובן מאליו. הדאגה לשלום הסאבית כולל בחובו גם דאגה להרגלי האכילה שלהן.

לבסוף, אף איני מוצא מקום לבקר את העדפתו של הכותב לעניין משקל הגוף הרצוי. על טעם ועל ריח אין להתווכח, ובמידה והסאבית מצאה חן בעיניו מבחינת אישיותה, סביר וטבעי שיעדיף שיעדיף כי תמצא חן בעיניו גם פיסית. נראה לי מאוד מצטדק וצבוע לטעון כי המראה של הסאבית לא אמור להוות שיקול. משיכה פיסית היא לא דבר של מה בכך. אף איני מוצא הבדל בין הרצון שהסאבית תפחית למשקלה לבין הרצון כי הסאבית תשנה פרט אחר במראה החיצוני שלה, כמו סגנון לבוש, תספורת, פירסינג, קעקוע וכיוב'.

אל לשכוח, כי במידה והדבר לא מוצא חן בעיני הסאבית או לא בכוחה, יש את הכלים המתאימים להתעסק בכך, קרי, שיחה או העלאת העניין בעיני השולט. איני מוצא הבדל בין פעילות זו לבין כל פעילות בדס"מית אחרת.