שרשור האלתורים - איך לא חשבו על זה קודם

Re: עוד אחד, במיוחד לדנדי..

דנדיליון​(שולטת) • 21 ביולי 2005

אני יודעת שלא נהוג לקלל באתר (כוס אמ אמ אמו נשוי) לכן אשמור על לשוני (ושוב, כוסאמאמאמו נשוי).

במה זכיתי? מה עשיתי? איפה טעיתי? למה אני?

ונשוי, רק בשבילך (בטון מאנפף) "אבל זה לא SSC לשבור ולחתוך עם זה. זה לא סטרילי"


(ילדים, אל תקשיבו לנשוי. אף פעם.)

(נ.ב - נשוי מאמץ טקטיקה של סאביות ומשתמש בטיזינג. חוצפה! )

Re: עוד אחד, במיוחד לדנדי..

Adonasuy​(שולט) • 22 ביולי 2005

אז ככה-
סבון מסוג סינטבון עובד נהדר בנקיון פיות של סאביות עם פה מלוכלך... גם מרחיב מחשבות טיזינג עם כל הבועות שיוצאות לה עם כל גיהוק, שיהוק ופיהוק.
חוצמזה- נשוי לא מאמץ טקטיקה- הוא מלמד אותה בבית הספר הגבוה לסאביות משופרות.
ולגבי ערוות ואימהות- לאמא שלך יש פטנט אחר שמה?

בפעם הבאה- השימוש ברצועות שעווה שניתנות לרכישה בכל סופר פארם, ובמה הן עדיפות על מריטה של השפחה בפינצטה.

כמה הבהרות

דנדיליון​(שולטת) • 24 ביולי 2005

"סבון מסוג סינטבון עובד נהדר בנקיון פיות של סאביות עם פה מלוכלך..." - מוצק או נוזלי ?

"נשוי לא מאמץ טקטיקה- הוא מלמד אותה בבית הספר הגבוה לסאביות משופרות" - נשוי, עברת למרכז הליכוד או שתחת הניק שלך מסתתר דוד לוי, או שמא, כדורגלן צמרת הינך?

"הוא מלמד אותה בבית הספר הגבוה לסאביות משופרות" - מי נתן לך רישיון הוראה ?

"ולגבי ערוות ואימהות- לאמא שלך יש פטנט אחר שמה? " - כן, אבל אם אספר לך, אאלץ להרוג אותך.

"...מריטה של השפחה בפנצטה..?!" - היא תרנגולת ?!

Re: כמה הבהרות

Adonasuy​(שולט) • 24 ביולי 2005

אז ככה - תשובות לנשוי

דנדיליון​(שולטת) • 24 ביולי 2005

סינטבון זה מוצר עתיק ולא ממש נעים. היכרותך עם מוצר זה מעידה על קשישותך ושמרנותך (בחייאתקום, יש ליין שלם של סבונים נוזליים בריחות נפלאים ולא גוש הלטש הלא נעים הזה)
סדיסט.

אז אתה אינסטלטור הא? מניחה שאתה עובד בשיטות הישנות, פומפה וזה. (ולא תודה, אין סתימות חוץ מאשר בפה, ואתה לא רופא שיניים).

נשוי, אומנם זה אתר של סוטים אבל לימור זה לא SSC. יש גבול.

אני מספר חמישים ושלוש? זה בטח מספר מזל. אה תראה, כולן הלכו לים

פרה לא מורטים. ישר פושטים לה את העור (חתיכת זואופיל).

(הדיון הזה הופך יותר ויותר ביזארי )

מי אמרה "סכין יפני"?

Adonasuy​(שולט) • 24 ביולי 2005

להזכירך- אנחנו בשרשור אילתורים, לכן:
לא לכולנו יש בית מטבחיים מצוייד בבית, בו נוכל לתלות את הפרה, אופס, השפחה, הפוכה ולפשוט לה את העור- אבל מה קורה ופשיטה כזו אכן נדרשת?

אני מניח שיש בינינו, הותיקים, שעוד זוכרים את השיטות העתיקות ממש (מסרקות ברזל, ע"ע רבי עקיבא), הישנות (הצלפה רצופה בקיין עד שהעור תלוי מהסוררת דבלולים דבלולים) ושיטת הטאליבאן המערבת מספריים חלודים ומשאבת אופניים.
מסיבות SSC ירדו טכניקות אלו מהפרק וכדי לחרוץ בעורה של שפחה תמה (פחות או יותר) נותרו לנו השיטות הבאות:
מזלג משונן- הוזכר כבר קודם. הבעיה- שמירה על סטריליות מפעם לפעם. (לא, גאון שלי, מזלג חד פעמי לא יכול לשמש פה).
מחט- סטרילית. זולה. עושה את העבודה. מעצבן קצת להחזיק ולעבוד איתה עקב מידותיהן הקטנות של המחטים. ניתן לשים בקצה מזרק ולהשתמש בו כבידית אחיזה. לא לשכוח לחטא את העור לפני העבודה- אנחנו לא רוצים פרה משוגעת...
סכין מנתחים- דורש מיומנויות שלא לכל בן תמותה יש. אז מי שלא התנסה בדיסקציה לפני, עדיף שיוותר.

נשוי, מכיוון שאתה נוקט באלימות שאינה משתמעת לשתי פנים

דנדיליון​(שולטת) • 24 ביולי 2005

אני נאלצת להשתמש בכלורופורם, דלי צהוב, מעט מים והפתעה.

מתכננים לדום הסורר (ע"ע נשוי, ולא, הוא לא הדום שלי) "הפתעה", נניח ארוחת ערב או ווטאבר, משהו שמרגיע את החיה שבגבר. בלבוש הנעים והחושני העוטף אותך, את גוחנת אל הקורבן, מעניקה לו שניונת של מבט במחמדייך (ואז הוא הופך ליצור מרייר) ומייד שמה את ידך, שבה ממחטה ספוגה כלורופורם על פיו.

הכרתו מיטשטשת ואחרי חצי שעה נניח כשהוא מתעורר, הוא מוצא את עצמו ישוב על כיסא, בתנוחה לא ממש נוחה, קשור בכל גופו, חסר אונים וזועם.

רגלו הימנית טובלת בדלי צהוב ובו מים.

ידך הימנית אוחזת בכבל, חשוף, מחובר לחשמל.

עכשיו את ממתינה להתנצלות.

מה נהיה פה, צ'כונה?

Adonasuy​(שולט) • 24 ביולי 2005

דנדי, היות ואת מנצלת את מעמדך בתור חברה באגודת השרמוטות הפוריטניות, או איך שאתן קוראות לזה, בכלל, ואת גודל ישבנך , בפרט, כדי לתפוס עלי תחת קבל עם ופורום, בשרשור שכל תכליתו היא ללמד את בני יהודה קיין מהו, החלטתי על תכנית התנתקות חד צדדית ומנקודה זו לא אגיב לפרובוקציות שפלות המאיימות להזרים דם באיבר שמזמן משמש אותי להטלת שתן בלבד.

אי לכך ובהתאם לזאת את מוזמנת לשטוח את תלונותייך בפרטי שלי, אם במייל, בצ'ט, או בזחילה אינדיאנית ברחבי המשרד שלי- תגובה אכזרית מובטחת.

וכדי לחזור לנושא שלשמו התכנסנו, כבל התנעה של מכונית הוא אמצעי אכזרי ביותר ולו שני שימושים אפשריים:
האחד, מצבטי אקסטרים. לעדיני הנפש- נא לעטוף את שיני המצבט במסקנטייפ + ריפוד או חתיכת צינור גומי לפני ששמים אותם על השדיים של בת נעוות המרדות.

השני- אותו דבר, רק עם חשמל מסוללת רכב בצד השני של הכבל. עם יד על הלב (ויד שניה מגרבצת בכבדות)- לא ניסיתי, אז אני לא יודע לאוזה גובה מזקרות שערותיה של הנ"ל, כמה בלטות היא עפה לאחור וכמה זמן לוקח לנקות את כתמי הפיח.

master_of_fat_slave​(שולט) • 25 ביולי 2005

ניתן להשתמש גם בלייסטים פשוטים מפלסטיק - משמשים כ " קיין " . פשוט מעולה .

כמו כן ניתן להשתמש בפטיש חמש ( חמישה ) קילו .
זהירות : מיועד למקצוענים בלבד !!!!!!!!!!!!!! בעיקר בתחום הבנייה / הריסה , וגביית חובות .

גומיה משרדית...

Adonasuy​(שולט) • 26 ביולי 2005

ואיך שזה פתאום חזר, צץ וצף לו בביקור מקרי בסניף הדואר-
הגומיות החומות, העבות שידידיהם הטובים ביותר של כלבי השכונה מאגדים בעזרתן את צרורות הדואר-
איזה כלי עינוי אולטימטיבי:
הבסיסי- להחזיק עם אגודל צמוד לעור הישבן, התחת או השד. למתוח את הגומיה ולעזוב. כאב חד, ממוקד וניתן לשליטה על ידי מתיחה לאורך שונה (לפיזיקאים שבינינו- הפיכת אנרגיה פוטנציאלית לקינטית).
אלטרנטיבי- ליפוף סביב שד או זין. מקדם החיכוך של הגומיה מונע החלקה שלה ולכן, לפעמים, עדיף על חבל.
קונסטרוקטיבי- עם זוג מקלות אכילה סיניים, סדונצ'יק מאולתר לעינויי פטמות, לשון וביצים.
והפסיכו-סקסואלי- לאחוז את הגומיה בשתי ידיים, למתוח, לשים על היד או הרגל ולהעביר נגד כיוון הצמיחה של השער. תמיד, אבל תמיד, ישנן שערות שלא גולחו, הוסרו, נמרטו והועלמו- הצריחה המופתעת של השעירה- לעזאזל תעיד על כך...