אלוהים - קיום או איום

מלך הארץ​(לא בעסק) • 1 במרץ 2009

הרבה זמן אכן לא מצאו כלום..... אבל בסופו של דבר מצאו שם קשרים חשמליים/כימיים/נוירונים מפותחים באופן משמעותי.
גם הצאצאים של אינשטיין לא נפלו רחוק מהעץ ורובם או נדמה לי שאפילו כולם היו יכולים להוות גאווה לכל אם פולניה.
היה גם בארה"ב אחד שהקים בנק זרע לגאונים ויצא שפרט למקרה של מרדן אחד כל הצאצאים יצאו הרבה הרבה יותר אינטיליגנטים מהממוצע.

זהו.. סתם תיקון....תמשיכו הלאה בבקשה..

Tame • 1 במרץ 2009

שמע קראתי על זה מעט בספר ניורולוגיה, יש איזור אחד במוח שלו שהוא מוגדל אבל אין קורלציה בין אנשים אחרים שהאיזור הזה שלהם מוגדל לבין גאונות.
וכן גם אני חושב שזה כנראה עובר בצורה תורשתית אבל עדיין לא הסבירו מהי הגאונות, אנחנו רק יודעים מהחוויה שלנו את העולם שהיא קיימת.
אגב אותו סוג ידע שיש לנו על הגאון יש לנו לגבי המנהיג - רק ששם נעשה מחקר הרבה יותר מקיף ועדיין לא ניתן באמת להסביר את ההדברים או את התכונות וכו'

אבל כמובן שלא ניתן להתעלם מזה שיש מנהיגים גדולים ולפעמים גם זה עובר בצורה תורשתית (וכמובן שלא תמיד).

בדיוק את הנקודות בהם יש תופעה מסויימת ואין הסבר המדע הכי אוהב.
והאמת שגם אני הכי אוהב אותן

מלך הארץ​(לא בעסק) • 1 במרץ 2009

אני גם לא הייתי מוציא מכלל אפשרות שבעתיד למדע יהיו יותר כילים לבדוק את העניין.

כמו שיש דברים שאי אפשר היה לבדוק לפני חמישים שנה למשל.. או שאפילו לא היו מודעים להם... כך אולי בעוד עשר או חמישים שנים או יותר יורחבו גבולות המדע ובין היתר יהיה אפשר לבדוק עוד דברים ... ואולי גם לבדוק האם גאונות או מנהיגות או כל תכונה אחרת היא תורשתית או תורשתית בחלקה.

בינתיים אפשר רק לאמת/לחזק את התאוריות האלו אבל לא לשלול.

.

זעקה אילמת​(נשלטת) • 1 במרץ 2009

Tame,
הבעיה אינה אישית ואינה עניין של עלבון. הבעיה היא קודם כל שאתה דן, גם בהודעתך הקודמת וגם בזו האחרונה, לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. בעיה נוספת היא שמה שאתהאומר פשוט לא נכון. גם ההודעה האחרונה שלך רצופה בהאשמות בלתי-מבוססות כלפי. אין לי כוונה לבזבז זמן בלהתגונן מפני ההזיות שלך.

לגבי הדאיסטים. אתהפשוט אומר לא אמת. לא אמרתי שכל הדאיסטים הם אתאיסטים פחדנים. בכלל לא אמרתי את זה. גם הדגשתי במפורש שאני לא נכנסת למדוע בחר דאיסט ספציפי כלשהו להיות דאיסט ולא אתאיסט. מה שאמרתי הוא שהאתאיזם לא היה אופציה בגלל חוקים ורדיפות קשות, שזו עובדה, ושהיום כשהאתאיזם הוא כן אופציה הוא הרבה יותר נפוץ בקרב הוגי ההארה למרות שהוא עדיין פחות נוח חברתית מהדאיזם, שזו גם עובדה. הטענה שלי היא שהסיבה שהדאיזם עמד בראש ההארה היא שלא היתה שום ברירה אחרת. מי שהצהיר בפומבי על אתאיזם בתקופה מוקדמת זו היה בן מוות. לא היה וזו הסיבה שלא היה אף ביטוי פומבי בולט של אתאיזם באירופה הנוצרית עד ל-1770. הובס ושפינוזה במאה ה-16 לא היו אתאיסטים פחדנים. הם היו אתאיסטים (לפי המומחים בני זמננו) מאוד אמיצים שהלכו רחוק מכל מי שקדם להם אבל הם היו גם מספיק חכמים כדי לא לעבור את הגבול. במה האמינו ג'פרסון ותומס פיין? אני לא יודעת, וגם אף-אחד אחר לו. אבל העובדה היא שגם הם כמו קודמיהם חיו בעולם בו האתאיזם היה עמדה מאוד מסוכנת. בעולם שבנו ראשוני ההארה הדאיסטים, האתאיזם המפורש עלה כאופציה, ומהר מאוד אתאיסטים ואגנוסטים מילאו את השורות והתייצבו בראש תנועת ההארה.
העובדות כן מתאימות. מי שאומר לעזאזל עם העובדות היא לא אני, אני זו שמבקשת עובדות, ראיות בטרם מסקנות.

איש חכם אחד (קארל סייגן) אמר שזה שצחקו על גאונים לא אומר שכל מי שצחקו עליו היה גאון. הם צחקו על פולטון ועל האחים רייט, אבל הם צחקו גם על בוזו הליצן. לא מדובר פה בסגירות. מדובר פה בביקורתיות. כל תאוריה ראויה לשמה צריכה לעבור בחינה ביקורתית. נסיונות למנוע ביקורתיות ולהשיג יחס מיוחד הם סימן ברור לשרלטנות. אתה מבקש לקבל באשראי כבוד שתאוריות מדעיות אחרות זכו לא לאחר ששילמו במטבע קשה של עובדות ותצפיות מאשרות. אתה רוצה שיתיחסו אליך ברצינות בלי שנתת אף לא סיבה אחת לכך. זה לא עובד ככה. אני בהחלט סופרת ומכבדת את הגאונים. את השרלטנים שמשווים את עצמם לגאונים בלי שיש להם שום קבלות אני פחות מכבדת.

שוב, אתה ממציא את ההבדל הזה ביננו. אני בהחלט מוכנה לקבל שאני טועה אם ינתנו לי ראיות מספקות. כל מה שאתה עושה זה להודיע לי שאני טועה ולהאשים אותי באטימות. אין שום סיבה שאני אשתכנע מזה שאתה קובע שאני טועה, כי המציאות אינה מוגדרת כמה שאתה אומר שנכון, וכי הטחת עלבונות אינה בגדר טיעון משכנע.

איך בדיוק אפשר לחקור היבטים לא פיסיים של העולם? נניח שאני טוענת שאין היבטים כאלה. איך אתה יכול לנסח פרוטוקול ניסוי שיוכיח שאני טועה? תקן אותי אם אני טועה אך לדעתי פשוט לא ניתן לעשות זאת. כל מה שנמדד או נצפה ע"י המכשור הפיסי שלנו הוא בהגדרה פיסי.

אם הסיבה שלך היא רציונלית אז בוודאי יש מאחוריה איזה רציונל (בהגדרה לא?). אני לא מכירה רציונל כזה ואתה לא מאיר את עיני, אז למה שאשתכנע? כי אתה אומר. הסביר נא מה ההבדל בין הטענה שלי לטענה שלך, או שתואיל בטובך לשלוח לי בהקדם את הצ'ק. גורל האנושות תלוי בכך וגם יש לי מה לעשות עם הכסף.

זה לא קשור לפגיעה או עלבון. זה קשור לדיון ענייני לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אני משתדלת את התסכולים שלי לא להוציא על אנשים אחרים. אנא נהג באופן דומה.

Tame • 2 במרץ 2009

מצד אחד את אומרת שלא נפגעת מצד שני את תוקפת בחזרה, בכל מקרה אני שוב מצטער אם פגעתי בך. כנראה שאני לא שם לב מספיק לדברי.

בקשר לדאיזם מול אתאיזם בראשות תנועת ההארה/השכלה - את אומרת שאתאיזם לא הייה אופציה ושעדיין היו הוגים אתאיסטים אמיצים. את מסכימה איתי שהיו גם הוגים דאיסטים אמיצים מאחר ובשביל לבקר את הכנסיה מצריך אומץ. את מניחה מראש שאם אתאיזם היה אופציה הוא היה בראש תנועת ההשכלה ולא הדאיזם ואת טוענת שאינך יודעת אם בן פרנקלין ועוד אחרים היו באמת דאיסטים (מה שכן ידוע) ואחר כך את טוענת שהיום בקרב תנועות ההארה הם כולם אתאיסטים מה שאני אשמח לדעת איך את מוכיחה. את טוענת גם שאת לא נכנסת לסיבות למה דאיסט בחר להיות דאיסט ובכל זאת מבלי לדעת את סיבותיהם של אנשים את בכל זאת מחליטה שרבים מהם היו בוחרים באתאיזם אם היה מתאפשר להם.
רוב הדברים פה סותרים אלו את אלו וכולם באו ממך אולי אני פשוט לא מבין אז בבקשה תנסחי בשבילי את העיקרון המנחה מאחורי דברייך כדי שאוכל להיות יותר ממוקד בו.

אני ממש משתדל להישאר ממוקד בנושא הדיון אבל אני מרגיש כאילו אין בינינו הבנה בכלל ואיכשהו המסר שאני מנסה להעביר פשוט עובר בצורה לא נכונה.
עוד ניסיון
אם אני טוען שאני מאמין שיש אפשרות לקיום של עולם רוחני
ממש כפי שאני מאמין שיש אפשרות לקיום של טכנולוגיות חדשניות שעדיין אין לנו
ושיש אפשרות שנגלה דברים חדשים שיעזרו לנו לעשות דברים שנראים לנו כיום בלתי אפשריים.
פשוט מאמין בקיומה של אפשרויות כאלה ומאוד רוצה לחקור בכיוון
- זה לא בא כדי להגיד "אני יכול לדמיין טלפורטר ולכן בטח יהיה" או לא "אני מאמין בעולם רוחני אז בטוח יש" אני רק מאמין שיש אפשרות שכזו אני לא סוגר אותה מראש ואני חושב שצריך לחקור לכיוון הזה בשלבים. אני לא מנסה לכפות עלייך להאמין או לדמיין או שום דבר אחר. אני פשוט מנסה להראות לך שיכולה להיות סיבה לחקור לכיוון דברים שעדיין אין ושעדיין לא גילו כי בכדי להגיע למשהו תמיד צריך לעשות את הצעד הראשון מבלי שתהיה באמת סיבה. דברים כאלה נקראים "מחקרי גישוש" והם לא בלתי נפוצים.

אגב שימי לב שאני לא אומר שכל מה שאינו אמת מדעית הוא בהכרח נכון. אבל אני אומר שלא בהכרח כל מה שאינו אמת מדעית אינו נכון. משמע אם יבוא אדם ויגיד לי שהוא חושב שקיימים סוסים עם 2 זנבות אני עדיין אומר לו תוכיח, אני לא "אאמין לו" רק בגלל שהוא אומר. אבל אני גם לא אהיה מוכן להכריז שאני מאמין בוודאות שמעולם לא התקיימו ולעולם לא יתקיימו סוסים בעלי 2 זנבות, על אף שזה נראה לא סביר.

טוב, אני מתעסק בפוסט הזה כבר יותר מידי זמן וכל מה שאני מנסה לרשום לך נראה לי שיעליב אותך אם לשפוט לפי התגובות האחרונות שלך ואני כל הזמן מוחק ומוחק.
אני באמת לא רוצה לגלוש מנושא הדיון אבל לדעתי אני פשוט חייב לעבור לנושא של תפיסות העולם האישיות שלנו כי זהו הסאבטקסט שאנחנו דנים בו עוד מאז הדיון על האבולוציה, אני מאמין שזה העיקר ועדיף להגיע ישר אל אבן המחלוקת ולא להסתובב סחור סחור סביבה.
אם לא בא לך או שזה אישי מידי או מעליב או משהו אנחנו לא חייבים. אבל אני חושב שזה יהיה עדיף עכשיו אולי גם בגלל שזה יחזיר אותנו לדיון המקורי שהתחלנו בו בעמודים הראשונים של השרשור הזה.


נ.ב
אני הבלגתי כשהתחמקת באלגנטיות מלדון בסחף הגנטי על אף שבדיוק שם אני מוכיח את הנקודה שלי - שהתיאוריה המקובלת רואה באבולוציה בחלקה תהליך אקראי. כשאת כל הזמן טענת שלא. אני מעדיף לדון בשאלת האקראיות מול הסיבתיות באופן ישיר ולא באופן עקיף כפועל יוצא של עיקרון הברירה הטבעית, אני חושב שזו שאלה מרכזית יותר.

Tame • 2 במרץ 2009

עשיתי תימצות קטן של הדיון בינינו החל מהרגע בו עלה הנושא של תנועת ההשכלה או ההארה או איך שנרצה לקרוא לה:
(אני מקווה שלא תראי בזה ניסיון להוציא דברים מהקשר כי דווקא ניסיתי ככל שניתן לקחת רק את החלקים של הדיון שלנו שעסקו בנושא באופן ישיר)
סידרתי לפי סדר כרונולוגי כמובן.

זעקה
הסיבה העיקרית שתנועת הנאורות (תרגום מוצלח יותר מהשכלה ל-enlightenment) היתה ברשיתה דאיסטית בעיקרה היא העובדה שבראשית תנועת הנאורות דינו של האתאיסט היה מיתה.

טיים
בקשר לדאיזם כצורך להתגונן מפני מיתה - בוודאי תסכימי איתי שבעולם הנוצרי של ימי הביניים תנועת ההשכלה (ועדיף לתרגם את זה כך כי ההשכלה היא ההארה האמיתית) שבבסיסה אמונה דאיסטית שאיננה עומדת בקנה אחד עם התפיסות הנוצריות הבסיסיות "האמונה היא באבסורד" ושאיננה מקבלת את דברי הכנסיה והאפיפיור כשליחיו עלי אדמות של האל (הכנסיה הקתולית) ושאיננה קוראת ומקבלת את התנך בצורה מילולית (הפרוטסטנטים) הייתה גם כן מוצאת מחוץ לחוק וחבריה היו מוצאים את עצמם מובלים אל הגרדום.

זעקה
אני נותנת למנהיגי תנועת ההארה הרבה ריספקט. לא היה קל להיות דאיסט אז. הרבה יותר קל להיות אתאיסט היום מאשר דאיסט אז. אבל העובדה היא שהובס והיום וחבריהם חיו בתקופה שאתאיזם פומבי היה פשע בארצם והם היו דאיסטים ונודעו ככאלה, כך שאין שחר לטענה כאילו הדאיזם היה בחירה מסוכנת יותר מהאתאיזם. בבירור ההיפך הוא הנכון. הסיבה שהדאיסטים הנהיגו את המהפכה הזו לבד בתחילתה היא שלא היתה אופציה אתאיסטית. האם הם באמת האמינו באל הדאיסטי? זו שאלה מעניינת שראוי לשאול על כל אחד מהם בנפרד. הנקודה היא שלא היתה להם ברירה אלא להצהיר על אמונה.

טיים
בנוסף אני לא אומר שלהיות אתאיסט זה לא היה פשע, אבל גם לכפור בעיקרי האמונה הנוצרית היה פשע

זעקה
זו פשוט לא אמת. לפחות באנגליה היה חוק בספר החוקים שאסר אתאיזם.
...
זה מה שאתה מסרב לקלוט. גם כשהיה מותר במידה מסוימת לפקפק בנצרות במערב אירופה, עדיין היה אסור להיות אתאיסט בפומבי

טיים
עצם זה שהיה חוק כתוב כנגד אתאיזם גם אינו מוכיח שהדאיסטים בחרו בדאיזם משום שפחדו לבחור באתאיזם כפי שעצם קיומו של כל חוק לא הופך את כל האזרחים אשמים בפוטנציה שרק מפחדים מלעבור על החוק ולכן מתנהגים באופן שאינו תואם את עמדותיהם.

זעקה
לא טענתי כי יש בידי הוכחה חד משמעית לגבי הוגה כזה או אחר. מה שטענתי הוא שהאתאיזם לא היה אופציה באותה תקופה בגלל סכנת המוות. טענה שתחילה התנגדת לה וכעת נראה שחדלת באלגנטיות מלעסוק בה.

טיים
הנושא המקורי התחיל כשהעלינו את הדיבור בתנועת הנאורות/השכלה ואת אמרת שהדאיזם קיים כי האתיאיזם אינו אופצייה. אני אומר שאמנם הדבר קבוע בחוק אבל קיימים עוד דברים רבים הקבועים בחוק ויש להפריד בין עצם קיומו של חוק לבין עצם התנהגותם של בני אדם.

זעקה
מה שאמרתי הוא שהאתאיזם לא היה אופציה בגלל חוקים ורדיפות קשות, שזו עובדה, ושהיום כשהאתאיזם הוא כן אופציה הוא הרבה יותר נפוץ בקרב הוגי ההארה למרות שהוא עדיין פחות נוח חברתית מהדאיזם, שזו גם עובדה. הטענה שלי היא שהסיבה שהדאיזם עמד בראש ההארה היא שלא היתה שום ברירה אחרת.

זהו בערך.

אני חושב שבהרבה מקומות זה נראה כאילו אנחנו פשוט לא מבינים אחד את השני ועונים אחד לשני לגבי דברים שבכלל לא אמרנו או יותר נכון לא ראינו שהשני אמר בדיוק את ההיפך (וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון גם לעצמי כמובן כך שאל תראי בזה האשמה).
אז אם את רוצה אחרי שהחלטנו שנושא הדיון היה בראשונה "הסיבה העיקרית שתנועת הנאורות (תרגום מוצלח יותר מהשכלה ל-enlightenment) היתה ברשיתה דאיסטית בעיקרה היא העובדה שבראשית תנועת הנאורות דינו של האתאיסט היה מיתה." שזו הטענה הראשונה שהתחילה אותו. אז נסכם כך:
יתכן שאם הייתה אופציה להיות אתאיסט אזי אתאיסטים רבים היו מצטרפים לתנועת הנאורות/השכלה אבל זה לא אומר דבר על כך שמי שכן היה דאיסט וכתב מאמרים ומסות בנושאים דאיסטים של חיפוש רוחני לא היה כזה מתוך בחירה אישית שלו.
זה לא אומר שבוודאות מנהיגי תנועת הנאורות היו אתאיסטים אם ניתן היה להם לבחור באתאיזם אבל זה לא אומר באותה המידה שמנהיגי תנועת הנאורות היו דאיסטים גם אם היה ניתן להם לבחור באתאיזם.
לא נחליט שאף אחד מהקבוצות יותר טובה או יותר מתקדמת מהשנייה אלא שלכל אחת מהם יש מקום בחשיבה האנושית ומי שמתאים לו להאמין ברוחני יכול לעשות כך בצורה רציונאלית ואף לשפר את העולם גמו גם מי שאינו רוצה להאמים ברוחני יכול לעשות זאת בצורה רציונאלית ואף לשפר את העולם. ולא נחליט שאף אחת מהקבוצות אטומה או שוגה באשליות.

עכשיו הגענו לעמק השווה?

Tame • 2 במרץ 2009

והנה עוד משהו קטן

In the late 17th century, Deism came to be openly espoused by intellectuals such as John Toland, and practically all the philosophes of 18th-century France and England held to some form of Deism[citation needed]. Despite their ridicule of Christianity, many Deists held atheism in scorn.

זה ציטוט מוויקיפדיה בערך אתאיזם.

בהמשך הפיסקה הם מתאים את תחילת התפתחותו של האתאיזם ובאמת כפועל יוצא של סכנה פחותה. מה שאני ממש מסכים איתו. רק מה שראשי תנועת הנאורות בזו לאתאיסטים מה שאומר שכנראה שתפישת העולם של התנועה הזו הייתה מוכוונת לכיוון אחר.

מקווה שזה סוגר את הפינות האחרונות.

Tame • 2 במרץ 2009

טוב נו עוד דבר אחד

להלן חוק נוצרי מסויים שהונהג במאה ה17
http://en.wikipedia.org/wiki/Blasphemy_Act_1698

רשום שם במפורש שהחוק היה במיוחד מכוון נגד הדאיזם שהיה בראשית דרכו (תקראי תקראי) אז הנה לך הוכחה לטיעון שלי שגם הדאיסטים הוצאו מחוץ לחוק כך שדאיזם גם לא הייתה אופציה מבחינת החוק. אבל בדומה לאתאיסטים גם הדאיסטים לקחו את הסיכון ובחרו להיות דאיסטים דווקא.

כך שלא רמת הסיכון היא שהכריעה את הכף לגבי תנועת הנאורות אלא הבחירה האישית של מנהיגיה.

עכשיו באמת דיי.

Tame • 2 במרץ 2009

רק הבהרה קטנה כי איחרתי את המועד לעריכה - אני עדיין מסכים איתך שאתאיזם היה יותר מסוכן מדאיזם במיוחד במאה ה17 (ב18 פחות) אבל אני רוצה להדגיש את אלמנט הבחירה בכיוון הדאיסטי שגם בו הייתה סכנה ואם מראש הרצון האתאיסטי היה קיים באותם הוגים אז לא היה להם צורך להסתכן במאבק עם הכנסייה מתוך הדאיזם.

כך שהדבר הבטוח ביותר לעשות היה להצהיר על תאיזם ולא על דאיזם.

זעקה אילמת​(נשלטת) • 2 במרץ 2009

אני לא נפגעת באופן אישי כי אתה לא בן אדם שאני יכולה להפגע ממה שהוא אומר. אבל זה לא הופך את ההתקפה שלך לראויה ועניינית. מותר וצריך לבקר התנהגות בלתי הגונה בדיון וזה מה שאני עושה. המטרה בכך שלא תקרא לי בשמות היא לא שאני לא אעלב אלא שאתה לא תעלב בבת שיחך במקום לנהל דיון.

הסתירות הן בעין המתבונן ובאות מקריאה סלקטיבית ומוגבלת של הטקסט שאני כותבת. הפרשנות שאתה נותנן לא נכונה. לא טענתי שכל העומדים בראש ההארה של היום הם אתאיסטים, לא טענתי שכל הדאיסטים של פעם היו בוחרים להיות אתאיסטים, ולא טענתי שאני יודעת למה כל דאיסט ספציפי בחר להיות דאיסט. הדאיסטים של פעם היו אמיצים, אבל הם היו גם סבירים. הם ידעו לא להיות אמיצים מדי. הובס היה בבירור אתאיסט אבל היה מספיק חכם כדי לשתול אזכורים של אלוהים פה ושם כדי לא להסתבך. במקרים אחרים זה פחות ברור. אולי הם באמת האמינו, אבל אין להתעלם מהסביבה שהם חיו בה. אני לא יכולה לדעת במה בן פרנקלין או תומס פיין ספציפית היו מאמינים אם היו נולדים במאה ה-20. אבל בהתחשב בעובדות ובהתחשב בכך שהיום כשאין דין האתאיזם מיתה רבים מהבולטים בדוברי ההארה הם אתאיסטים, אני טוענת שהדומיננטיות של הדאיזם של אז היא תוצאה של סביבה מאוד לא סובלנית לאתאיזם. חלק מהוגי ההארה המוקדמים היו אתאיסטים בארון, כמו הובס, אחרים היו מאמינים באמת ובתמים. אבל גם על האמונה משפיע המצב בחברה. שוב, אני לא אומרת שדאיסט ספציפי שהיה מאמין היה מאמין רק בגלל שהחברה היתה עוינת לאתאיזם. אני לא יכולה לדעת למה אדם ספציפי X הפך ל-Y. הטענה שלי היא טענה סטטיסטית.

אתה מוזמן לעשות איזה ניסוי שמתחשק לך. עדיין מעניין אותי לדעת איך אפשר לגלות עולם רוחני שאינו פיסי.

אני ממליצה למי שרוצה לחזור על הדיון לקרוא את ההודעות במלואן, ולא את התמצות שהבאת.

שוב, לגבי הסיכום. ההתחלה שלך נכונה טכנית. הכל יתכן, אבל אני חושבת שבהנתן שהאתאיזם לא היה אופציה ניתן להניח בהסתבות גבוהה מאוד שאם הוא היה היה מספר גבוה יותר מ-0 אתאיסטים מוצהרים בחבורה המובילה של תנועת ההארה בראשיתה. בקשר לסוף, אני פשוט לא מסכימה איתך. נכון שיש שתי תפיסות עולם. אבל אחת מהן נכונה והגיונית, ואחת לא. אני לא חייבת לכבד מה שאני חושבת שלא ממש ראוי לכבוד. אני מאוד מכבדת את ההוגים הדאיסטים משום שהם עשו עבודה חשובה וקשה בתנאים קשים, אבל אני לא חושבת שהטענה הדאיסטית (יש אלוהים שברא את העולם, אבל הוא מתחבא בעציץ) היא הגיונית באיזושהי דרך. ולא, אני לא חושבת שיש איזושהי רציונליות באמונה ברוחני, כאשר זה מוגדר כהתקיימות שמחוץ לעולם הפיסי. ודאי שאפשר שאדם כזה ישפר את העולם. פרנסיס קולינס שיפר את העולם בעבודתו בראש פרוייקט הגנום האנושי והוא נוצרי פונדמנטליסט. אבל האמונה שלו היא עדיין אי-רציונלית, שלא לומר מגוחכת.

רבים הדאיסטים שבזו לאתאיזם. אולי. זו היתה התפיסה הרווחת בתקופה וזו היתה גם דרך מצוינת לקבל נקודות מהממסד הנוצרי כי "הנה. אנחנו לא כמוהם. ואנחנו גם שונאים אותם כמוכם" (ושוב, זו אינה טענה לגבי אדם ספציפי כזה או אחר, אלא רק הסבר לסיבה אחת אפשרית שהטינה הזו היתה כה פופולארית). חלק מה-"בוז" הזה נבע מהעובדה שהתאיסטים נהגו דרך קבע "להאשים" דאיסטים באתאיזם, והדאיסטים -אם ידעו מה טוב בשבילם- היו חייבים להכחיש האשמות אלה בתוקף. אגב, יש גם ציטוטים של דרווין (ושל איינשטיין) הביקורתיים כלפי האתאיזם, למרות שבאמונה שלו הוא לא היה שונה ממני. הסיבה שדרווין, וגם איינשטיין אחריו, הסתייגו מהאתאיזם והעדיפו את האגנוסטיות כהגדרה היא שלאתאיסטים יצא שם של ווכחנים עיקשים ועוינים, ודרווין היה בחור נחמד שלא רצה בכך חלק.

עכשיו אתה ממש סותר את עצמך. מצד אחד את מודה פעמיים שהאתאיזם היה יותר מסוכן:

"בהמשך הפיסקה הם מתאים את תחילת התפתחותו של האתאיזם ובאמת כפועל יוצא של סכנה פחותה."

"רק הבהרה קטנה - אני עדיין מסכים איתך שאתאיזם היה יותר מסוכן מדאיזם במיוחד במאה ה17..."
ומצד שני אתה אומר:

"כך שלא רמת הסיכון היא שהכריעה את הכף לגבי תנועת הנאורות אלא הבחירה האישית של מנהיגיה."
אבל אין לך על מה לבסס אמירה זו, שהרי רמת הסיכון היתה שונה. דאיזם פירושו היה ביקורת בחוגים נוצריים וממשלתיים, ואתאיזם פירושו היה מאסר ואולי אף מוות.

ודאי שתאיזם היה הבחירה הבטוחה. אבל הוגים אלה רצו לקדם שינוי, והדאיזם נתן להם את האופציה. לא בטוח כמו התאיזם, אבל גם לא אימפוטנטי ומגוחך כמוהו. לא אמיתי והגיוני כמו האתאיזם, אבל גם לא דחוי ומבוזה כמוהו. בחירה פרקטית בעמדת אמצע. חלקם, כמו הובס עשו זאת בחירוק שיניים. אחרים אולי היו שמחים יותר על ההתבוססות במי האפסיים של ההגיגים הרוחניים. העובדה היא שהיתה סביבה אשר הותירה את רישומה. והנה היום הסביבה היא אחרת, ואנחנו רואים שבכל מדינה מערבית האקדמיות הגבוהות למדעים מכילות רוב מוחלט של אתאיסטים. אלוהים מת בהיכלי המדע והפילוסופיה. בבתי הכנסיות עוסקים היום בנקרופיליה.