שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הכוס המגולח והפתולוגיה הגברית

סוכרת פי
לפני 12 שנים • 8 ביולי 2012

להרחיב או סתם להגיב?

סוכרת פי • 8 ביולי 2012
לפני כמה ימים, בהגיע הפוסט ל - 25 עמודים, הנחתי בצד את העט
(אותה הרמתי בכוונה לכתוב סופסוף משהו), בהנחה שזהו, הפוסט גווע.
אני רואה שהתבדיתי.
אלא שכעת לא ברור לי אם אליבא דתום, אני רשאית להגיב על דברים אחרים שעלו,
מבלי להקדים ולהרחיב בגילוי נאות מה מצב גידולי (החסה?) בשטחים הפרטים שלי.
Red Leaf
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

Re: מה שברור..

Red Leaf • 9 ביולי 2012
A v כתב/ה:
אחרי 29 עמודים

שכוס זה כוח עצום...מגולח שעיר מעוצב

תשתמשו בו בתבונה


חבר.. אל תזלזל - על רומו של דגדגן עומד השרשור - ואם תביט היטב תוכל לזהותו בין שלל מסיחי הדעת icon_smile.gif

(למרות שבמקרה הזה, קצת יותר קשה לזהות ולמצוא).
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
פפריקה כתב/ה:
סליחה, יולי, אבל יש נשים שלא נולדו עם כפית של סכין גילוח בפה.


ברור ונלקח בחשבון icon_smile.gif
(איכס, שיערות בשיניים).
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

Re: להרחיב או סתם להגיב?

מUחדת • 9 ביולי 2012
סוכרת פי כתב/ה:
..אני רואה שהתבדיתי.
אלא שכעת לא ברור לי אם אליבא דתום, אני רשאית להגיב על דברים אחרים שעלו,
מבלי להקדים ולהרחיב בגילוי נאות מה מצב גידולי (החסה?) בשטחים הפרטים שלי.


איזו שאלה. את רשאית לכתוב כל מה שבא גם בלי לצרף שירטוט של תוואי השטח הערוותי שלך.

icon_smile.gif
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
מUחדת • 9 ביולי 2012
יולי Yuli כתב/ה:
את אומרת את זה כאילו שלך יש שרטוט. אפשר לראות?


אני בונה עכשיו דגם על שולחן חול. במלחמה כמו במלחמה.
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
מUחדת • 9 ביולי 2012
מUחדת כתב/ה:
יולי Yuli כתב/ה:
את אומרת את זה כאילו שלך יש שרטוט. אפשר לראות?


אני בונה עכשיו דגם על שולחן חול. במלחמה כמו במלחמה.






דגם טופוגרפי ו/או השו"כ שלי (שולחן-כוס).


שיער הערווה בצד השני. כל המשטח- ערווה. אל דאגה.
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012
מUחדת • 9 ביולי 2012
צריך לבלבל קצת את האוהב/יב.
סימנתי את נקודת הג'י. את הדגדגן שיחפשו לבד.
מUחדת
לפני 12 שנים • 9 ביולי 2012

זה לא נגמר עד שאני אשיר, יש?

מUחדת • 9 ביולי 2012
הו, מה יש לי בשבילכם. מטעמים.
גם על איך הגוף הוא כלי במשחק פוליטי וגם על איך אנו הנשים בהחלט מולחצות ונלחצות.

הנה, למשל:
"..טרנדים שונים של הפיגורה הנשית התפתחו בזמנים שונים ובתרבויות שונות. הם משקפים אובססיות ועיסוקים חברתיים שעד היום לא הובנו במלואם. היום, כוח, מאסיביות ושפע גופני הם לא הטרנד.. הפיגורה המועדפת היא גוף מתוח, עם חזה קטן, ירכיים צרות, ורזון שגובל בכחישות. זו סילואט שמתאימה יותר לנער או נערה בתחילת גיל ההתבגרות מאשר לאישה בוגרת. כיוון שלנשים רגילות יש מידות די שונות מאלו המתוארות, הן חייבות, כמובן, לעשות דיאטה.

מגזיני נשים מפרסמים מאמרים על דיאטות בכמעט כל גיליון, וככל שמתקרבים לקיץ הכותרות שלהם הופכות ללשון ציווי. הרבה יותר נשים הולכות לדיאטנים מאשר גברים, ובשומרי משקל ודומיהם יש רוב מוחלט של נשים.

דיאטה ממשטרת את הרעב של הגוף – חייבים לפקח על התיאבון ולשלוט בו ביד ברזל. כיוון שהצורך התמים של הגוף באוכל לא יכול להיעלם, הגוף הופך להיות האויב. אנורקסיה נרבוזה בסוף המאה ה-20 היא מה שהיסטריה היתה עבור נשים בשנים עברו – מצב פתולוגי שנובע מאובססיה חברתית נרחבת. ראיינו 260 סטודנטים וראו הבדלים מטורפים בין גברים לנשים במידת החשש מהשמנה (27% מהנשים ורק 6% מהגברים תיארו זו כ"אימה"), מידת העיסוק בהימנעות מהשמנה, ומידת התפיסה העצמית כשמנים (פי שלוש נשים מגברים חושבות שהן שמנות למרות שאחרים אומרים להן שהן לא)."

אתם תקראו ואני אעמיד סיר עם התגובה הבאה ובה קטעים נוספים שניתן לריב בגללם.
icon_smile.gif