אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחיר ההתמסרות הטוטאלית

צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 17 בפבר׳ 2006

לממתין בסבלנות וחתולתו המנומרת

צ'יטה​(שולט) • 17 בפבר׳ 2006
פשששששששששששש.....................
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 17 בפבר׳ 2006

לעינבר

צ'יטה​(שולט) • 17 בפבר׳ 2006
אני חושב שהתמסרות ואפילו טוטאלית, לא מחייבת וויתור על תעצומות הנפש שלך. נהפוך הוא. אני סבור שזו עשוייה להיות דרך לקבל ים כאלה, מהמקום הזה, של ההתמסרות.
העוצמות הללו שמקבלים מהתהליך הזה, נשארות גם לאחר מכן.
לדעתי, הן לא נשארות, אם התהליך של ההתמסרות, לא טוב עבורך. אין בזאת כדי לומר שהשולט טעה חלילה, או אפילו שאת. זה אומר לדעתי, שהחיבור לא היה טוב. וזה יכול לקרות.
לטעמי את תולה יותר מדי, באותו שולט, מוסרת לו תפקיד הרבה מעבר לשליטה, וזה לא תפקיד שראוי למסור אותו. הוא שלך מלכתחילה, וראוי שכך יישאר, תמיד.
חתולהמנומרת
לפני 18 שנים • 17 בפבר׳ 2006

לאדון שלי

חתולהמנומרת • 17 בפבר׳ 2006
ציטה כתב...
quote="צ'יטה"]באמונה שלי, צריך לבחור בקפדנות את זה שמתמסרים אליו. ויש שם עניין מי הוא, ואיך הוא שולט.
בתפיסתי, השליטה באה ממקום של כבוד, ממקום של לבקש מהנשלטת, להיות שם גם, להביא לידי ביטוי את אישיותה. ומהמקום הזה להפקיד עצמה, בסשנים. ומחוץ להם, לחזור להיות אדם חושב, שוקל, האם הגבולות שנפרצו אכן צריכים היו. ואין בזה בכדי לפסול את הביטחון שמפקידים נשמתך בידי אדונך. שסומכים עליו.
לכאורה יש פה סתירה, אבל לא............

תבחרו נכון את השולט שלכן, ולא תוותרו על כלום מעצמכן. רק תקבלו, על ידי נתינה והתמסרות מוחלטת.[/quote]

ואכן אדוני בחרתי אותך ושום דבר מכל מה שכתבת לא סותר את דברי.
הייתי שם עימך בגלל מה שאתה , בגלל מה שאני .
הכבוד שאני רוחשת לך...הערצתי אליך ואהבתי מובילים אותי,
ולכן בשום רגע נתון כשאני חנוטה לא העלתי על דעתי להפסיק.
סמכתי עליך ..נתתי את מבטחי בך..התמסרתי אליך בגופי ובנפשי.
ולא טעיתי..בחרתי נכון.

הוא אשר אמרתי קודם..בבחירת האדם המתאים..
בכבוד...בלב שלם ..בשיקול דעת..באנטליגנציה רגשית חזקה ...באינסטינקטים נכונים..בהתמסרות...אפשר להיות שם.
" טוטאליות" ..?...זאת כבר אנטרפטציה אחרת...
חתולהמנומרת
לפני 18 שנים • 17 בפבר׳ 2006

לציטה

חתולהמנומרת • 17 בפבר׳ 2006
איזה חמוד אתה..... : icon_wink.gif icon_wink.gif icon_wink.gif
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 17 בפבר׳ 2006

לחתולה המנומרת ובן זוגה הממתין בסבלנות

צ'יטה​(שולט) • 17 בפבר׳ 2006
icon_redface.gif
עינבר
לפני 18 שנים • 18 בפבר׳ 2006

Re: לעינבר

עינבר • 18 בפבר׳ 2006
צ'יטה כתב/ה:
אני חושב שהתמסרות ואפילו טוטאלית, לא מחייבת וויתור על תעצומות הנפש שלך. נהפוך הוא. אני סבור שזו עשוייה להיות דרך לקבל ים כאלה, מהמקום הזה, של ההתמסרות.
העוצמות הללו שמקבלים מהתהליך הזה, נשארות גם לאחר מכן.
לדעתי, הן לא נשארות, אם התהליך של ההתמסרות, לא טוב עבורך. אין בזאת כדי לומר שהשולט טעה חלילה, או אפילו שאת. זה אומר לדעתי, שהחיבור לא היה טוב. וזה יכול לקרות.
לטעמי את תולה יותר מדי, באותו שולט, מוסרת לו תפקיד הרבה מעבר לשליטה, וזה לא תפקיד שראוי למסור אותו. הוא שלך מלכתחילה, וראוי שכך יישאר, תמיד.


1. אני מאוד אשמח עם תפסיק להגיב לי אישית, לא הכל קשור אליך בעולם.
אני מבינה שיש לך זכות להגיב על כל דבר, אבל אני מבקשת ממך לא להגיב אלי, תודה.

2. אתה מוציא אותי מטומטמת ואני לא, להיפך.
דיברת על בחירת שולט בחוכמה
השולט שלי היה אדם שהייתה בנינו משיכה מינית וחיבה מאוד גדולה, שהוכיח לי את אמינותו כאדם,
דברת על חיבור לו טוב החיבור שלנו היה מדהים, סוחף, טבעי ומהפנט. ברגע שהוא הייתה בינינו אינטרקציה של שיטה , לראשונה, הוא שידר לי מצאתי את כל מה שחיפשתי באישה. היו שם הרבה יצרים.
אני לא מסרתי לו שום דבר מעבר לשליטה מינית וטכנית ביחסי 24/7, מאיפה הגעת למסקנה הזאת?
יש לנו כל מיני סוגים של תעצומות נפש, אני מטבעי דומיננטית, בעבודה אני מובילה פרוייטק ואנשים
יש פער גדול בין מי שאני כסאבית, לבין מי שאני שלא. שהייתי איתו "איבדתי" התנהגויות טבעיות לי.
זה לא טבעי לעשות מה שאומרים לך, ללכת על ארבע, לחטוף מכות, זה מפר משהו באיזן הנפשי וצריך למצוא את השיטה להחזיר את האיזון, אני לא ידעתי בכלל מה זה אפטר קר והוא לא הבין גם.
אם הייתה לו עלי השפעה מעבר להשפעה של אדון, זאת הייתה ההשפעה של החבר הכי טוב שלי.
עוצמת המשחק שלנו הייתה כל חזקה ששנינו איבדנו שליטה.

3. פעם מישהי כתבה בפרופיל, אני אתן את עצמי רק למי שידע להחזיר אותי לעצמי שלמה וחזקה.
היום אני מבינה את משמעות המשפט הזה, פעם חשבתי שהחזרה לעצמי מיחסי שליטה היא מובנת מאליה אבל הניסיון לימד אותי שככל שהקשר מעמיק והשליטה מצטברת, כך השולט צריך לתת יותר, לאזן יותר, לעשות יותר אפטר קר , להרגיע ולעזור לי לחזור לדומננטיות הטבעית שלי.
עינבר
לפני 18 שנים • 18 בפבר׳ 2006

Re: הלו הלו

עינבר • 18 בפבר׳ 2006
איימי_ כתב/ה:
Yosefus כתב/ה:
איימי_ כתב/ה:
laila כתב/ה:
התמסרות טוטאלית יכולה להביא במיקרים הקיצוניים לאבדן אישי טוטאלי
ומה עושים אז?
מי ישאר שמה כדי לאסוף את השברים?


כן ליילה, זה בדיוק החשש שלי. שכאשר ה "הוא" ילך, לא תשאר "אני" בכלל. היא יכולה להביא לאובדן הכל, כולל השפיות.


כולל השפיות ? את לא טיפ טיפה נסחפת ?
אולי את קצת יותר חזקה ממה שנדמה לך ?


אתה יודע מה, יוספוס? יש דברים שלא מהמרים עליהם. שפיות זה אחד מהם. או שאני מתמסרת לגמרי, או שלא. או שאני מסירה כל אחיזה מהמושכות, או שלא.

אי אפשר לוותר לגמרי על שליטה, ובה- בעת להחזיק עדיין בקצת ממנה. זו דעתי לפחות.

אמרה פעם ליילה חכמה אחת- "להתמסר מבלי לאבד את האני- העצמי".


איימי היקרה,
אם יש משהו שלמדתי בחיים, זה להאמין לאינטואציה שלי,
כל אישה חווה שליטה אחרת, את יודעת מה אפשרי ומה לא מבחינתך
את יודעת מהי התמסרות , מהי שפיות וכך השאר הם סתם מזייני שכל.

(זאת תגובה רשמית, אך לא עשיתי הגהה , תסלחו לי)

בתחילת דרכי אמרתי לאדון שלי שאני מפחדת מזה שאני יודעת שבסשן
אני אעשה כל מה שיאמר לי, בניגוד לרצוני והוא אמר לי שזה לא כך ולהאמין בעצמי יותר.
זאת הייתה טעות, ידעתי בדיוק מה עובד עליי ומה אני מרגישה , לצערי הוא לא האמין לי.

מניסיון שלי, אם את מוותרת לחלוטין על השליטה , סימן כרגע אין לך אותה
אם יש בסוף כל סשן תהליך של אפשר קר, בו השולט מרגיע אותך, מחזיר אותך לגובה העיניים
ואפילו מנהל איתך שיחה בה כל אחד מספר לשני מה עבר עליו בסשן, בתחושות,
אין סיבה שהשליטה לא תחזור אליך, למרות ההתמסרות הטוטאלית.

אם השולט ילך ברגע שהתמסרת לחלוטין, ייקח לך זמן רב לחזור לשליטה לבד,
אם תפרדו לחלוטין , הוא יעלם מחייך , זה ייקח אפילו יותר זמן.

כמובן שבשביל להגיע לכזאת עצמה של התמסרות, דרוש יותר מסשן או שניים,
כי אחרי הסשן השלישי נעלם השולט שלי לחלוטין והרגשתי נפלא , בגדול
קבלתי מתנה שזכיתי להכיר את הנטיות שלי, נרשמתי לאתר הזה ופנו אלי גברים,
הרגשתי היפה בנשים בגלל שאהב אותי קצת וחופשייה לחיות את חיי.
ההתמסרות המוחלטת , הטוטאלית, זאת של איבוד שליטה,
היא אצלי תהליך של לפחות חודשיים של יחסי מאוד שליטה אינטנסיביים.
נוריתE
לפני 18 שנים • 18 בפבר׳ 2006
נוריתE • 18 בפבר׳ 2006
למה אנחנו צריכות להתמסר ולתת עצמנו טוטאלית?
מאיפה באה הדרישה הזאת? הדי מופרכת אם לאמר את האמת,
אם לא נהיה "טוטאליות" 100 אחוז,זה לא מספיק?
צריך לתת כביכול ה- כל?
נוסח" כל כולי נפשי נישמתי גופי ורוחי"
ואם נשאיר קצת לעצמנו כמו למשל שיקול דעת ושכל ישר
לא מספיק?
עוד לא שמעתי על שולט שנידרש לתת עצמו טוטאלי לנישלטת שלו.
מUחדת
לפני 18 שנים • 18 בפבר׳ 2006
מUחדת • 18 בפבר׳ 2006
אין גבולות= טוטאלי.

אין שלא תסתכלו על זה, אולי כדאי שתשאלו עצמכן שאלה {מנוסח בנקבה אך מיועד לשני המינים}:
- תעזבי את מקום העבודה כי הדום שלך אמר לך?
- תשני את יחסך עם ילדיך/ משפחתך כי נדרשת לכך?
- תוותרי על חלקים חזקים וטובים באישיותך ע"מ להיות כנועה יותר?
- תתני לו את פרטי חשבונות הבנק שלך?
- במידה ואת חולה, ואדונך "לא מאמין ברפואה הקונבנציונאלית", תפסיקי את הטיפול שניתן לך ע"י רופא?
- אם אדונך יבקש שתנתקי קשרי עבר חשובים עם חברייך- תעשי זאת?

בכדי לענות על השאלות האלו, קחנה בחשבון שאותו אדון יוכל לספק לכן את כל הצידוקים האפשריים למה כדאי לכן לעשות זאת.
בחתימה של ליילה כתוב:" אם תשכנע מישהו מספיק זמן במשהו, בסופו של דבר הוא יאמין לזה."

קוראים לזה שטיפת מוח.

אין דבר כזה טוטאלי.
יש נתינה אדירה, יש רצון, יש המון דברים.

אבל אם עניתן על כל השאלות ב-כן,
שאלו את עצמכן אם הייתן מוכנות להוריד לאדונכן אצבע, אם היה דורש מכן.
אחר כך תחשבו על השאלה הזאת שוב.
T O M​(שולט)
לפני 18 שנים • 18 בפבר׳ 2006
T O M​(שולט) • 18 בפבר׳ 2006
בהתמסרות טוטאלית אני מבדיל בין הרגש למעשה.

ברגש, ההתמסרות היא אין סופית ולא מוגבלת. לתת את כולה עבור הדום.
במעשה, יש דברים קיצוניים שלא תעשה כי הם פוגעים בה.
היא למשל לא תתאבד עבורו.

יכאב לה כשלו יכאב
כי ברגש היא איתו
אבל היא לא תפצע את עצמה כאות הזדהות.

בקשר טוב אפשר לסמוך על הדום שלא יתן לה להגיע למצב כזה של
התמסרות טוטאלית במעשים. כי אז מדובר בביטול עצמי והקשר הוא חד צדדי
שיביא בסופו של דבר לפגיעה קשה בנשלטת.
לא לתת לה ליפול למקום שבו שלא תוכל לעלות חזרה למעלה.

כשנשלטת כותבת שהיא מעוניינת להתמסר טוטאלית, אני יוצא מנקודת הנחה
שהיא מתכוונת לרגש. כי היא אדם רציונלי וחושב ובטח שלא תהרוג אנשים
לפקודת אדונה.

ברגשותיה היא תהיה מוכנה לעשות עבורו הכל.
במעשים היא שומרת על קו של שפיות.

זה מקביל גם לאהבה בין בני זוג
הצהרה "אני מוכן לעשות הכל בשבילך" היא הצהרה של רגש ולא של מעשים.
והיא יותר מחייבת.