| Adonasuy(שולט) |
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
ממש חייב-
על הכלב בלק של ש"י עגנון, אותו כלב שמישהו צייר עליו במכחול "כלב משוגע", התפתח דיון תורתי שלם בקרב כל אושיות הספרות בארץ. דיברו עליו כעל מטאפורה וכעל דימוי ועוד ועוד- עד ששאלו את בעל הדבר עצמו- את ש"י עגנון והוא ענה בחיוך - "הכלב? כלב."
בהשאלה, ובלי להשוות את ביב השופכין המילולי ליצירות ספרותיות שזיכו את כותבן בפרס נובל- לפעמים החרא הוא פשוט חרא. |
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
לאדונשוי
אם זה פשוט חרא, ואני בחיי לא מוצא בזה איכות.
תסביר לי למה זה מרגיז אותך ? כי זה כמעט הדבר היחידי, שגורם לי לחשוב שזה לא. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
קיבלת הסבר מאד מפורט אתמול , כמדומני,
ואתה תראה, שלאחר 500 עמודים של גיבובים זה יעלם. ולמה? כי זה חסר תוכן וטעם, חסר עמוד שידרה. רוצה לדבר מלוכלך? יש קל מזה? אבל היכן המסר, הפואנטה??? |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
באדי נשמה
למה כולם קופצים וכועסים לכל הרוחות ? מה מקפיץ אותם ? יש שם משהו בכתוב, שנגע להם בנקודה רכה. ואני, לא מבין מהי הנקודה הזו, שהחדשה הצליחה לגעת בה. |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
צ'יטה - אתה ממש מעייף, בחיי!
למה מרגיז? את מי מרגיז? איפה אתה רואה מרגיז? אתה לא קורא שעשוע כאן אצל האנשים? גם לי מהר מאוד עברה הרצינות בקשר לקטע הראשוני שהכיל שום כלום מרוכז של רפש לשוני.. אנשים משועממים ומוצאים רק סיבה למסיבה.. לתקשר בינהם. להתבדח. לגרום לחיוך. איפה אתה קורא כעס או סערת נפש או השד יודע מה.. תשתחרר, איש. תשתחרר.. |
|
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
בוא נדבר מלוכלך, צ'יטה...
עברתי ליד ערימת חרא, זה מסריח... לא דרכתי על זה, אבל זה עדיין ריח של חרא.. כמו לעבור ליד חיריה, שבעוד כמה שנים תהייה מגדלי מגורים אל תוך השמיים המזויינים האלה... עדיין יהיה לי ריח של חרא, כי חיריה היא חיריה... ואולי תתפלא שזה לא מרגיז אותי, וגם אני הלכתי לבלוג הזה, למען ההגינות עברתי עליו, ניסיתי למצא בו את האנדוקטה שעליה סובב הכל... לא מצאתי. זה ערימת חרא. זה מקלקל לי את הבוקר. איזו שפה...אני לא מאמין שזה יצא ממני..
|
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
Re: לאדונשוי צ'יטה כתב/ה: אם זה פשוט חרא, ואני בחיי לא מוצא בזה איכות.
תסביר לי למה זה מרגיז אותך ? כי זה כמעט הדבר היחידי, שגורם לי לחשוב שזה לא. מרגיז? דווקא לא. לפעמים גם אני נהנה לשחק בקקה. ביחוד בתחילת השבוע, כשהגויים ימח שמם עוד לא התעוררו ויש לי זמן פנוי. חוצמזה- זה כר פורה להפגין את עומק ידיעותי ביצירות ג'יימס ג'וייס, ש"י עגנון ואבי ביטר. איזה מוכשר אני, כפרה עלי. (מנשק את הכתף של עצמי). (וגם כדי לנפח את הפוסט לשלושה עמודים, רק כדי שלמיוחדת תירשם פאדיחה קטנה בניבוי העתיד  )
|
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
לבאדי: נשמה, עדיין לא ראיתי משהו שיכול להוציא אותך משלוותך. וגם לא זה.
זהו שאין פואנטה כנראה. אני מצטער נריסה שאני מעייף אותך, שוב, אבל בחיי, תראו בבלוג שלה. אנשים יצאו מכליהם. יש בזה עוצמה. אין צורך לחפש משהו שם מאחרי הכתוב, כי אין. וואללה אין. אבל בכל זאת, ביצירה הספרותית הזו, יש משהו, שגורם לרייטינג פראי. הוולגריות ? לא חושב. הרי מה בעצם אומרת החדשה מאד. בוא תכיל אותי במקום הזה הוולגרי, במקום של המיצים של החרא, ואז אראה לך את המקום הרך והנעים שלי. היא מבקשת הכלה. היא אומרת בוא אלי לא כדי לזכות באברי הרך והנעים, בוא אלי עם כל מה שאני. לא עושה הצגות בשבילך, הנה אני בוטה עכשיו. יכול לקבל את זה ? לא ? קישטה. ושם היא משתלחת בשיא של הזבל, בכדי לחפש את אותו ראוי. זה בדיוק בעצם, כמו שני חתולי רחוב, שהחתולה לא תיתן לחתול להרביע אותה, אלא אם כן הוא מראה לה שהוא יכול. זה מה שהחדשה מחפשת, הכלה. קודם כל במקום הבוטה הזה. היא חכמה החדשה מאד. רק דרכה שונה. מבקשת שיקבלו אותה. מבקשת לעשות פרובוקציות. בבקשה, למה לא בעצם ? מה לא בסדר בזה ? שיבושם לה. ולגבי שיטת החיפוש להכלה, וואללה, לא מושכת אותי. אבל אני בטח לא בז לה, או חלילה כועס. זו דרכה, וזכותה. |
|
|
| Adonasuy(שולט) |
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
מזכיר לי בדיחה, השרשור הזה.
שני פרענקים, לא חשוב מאיזו עדה, הולכים ברחוב.
רואים ערמה של משהו חום. מן תלולית כזו, חמימה וריחנית. אומר הכורדי למרוקני- "זה שוקולד!" עונה לו הלה- "השתגעת? זה חרא!" הכורדי- "שוקולד!" מרו' - "חרא!!!" כ' - מתעקש מ'- אדום מעצבים. פתאום המרוקני יוצא בהברקה- "בוא נטעם!" טועמים. הכורדי יורק ואומר- "וואלה חרא..." ואז המרוקני, בהברקה ראויה לציון עונה לו- "איזה מזל שלא דרכנו על זה?!" |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
מצטערת. חשבתי שאתה מתכוון לכאן, לשרשור.
לא נכנסתי לבלוג שלה ואין לי כוונה להיכנס. אין לי מושג מה קורה שם ולא מעניין במיוחד. ממש הספיקה לי ההקאה שלה כאן. |
|
|