סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התבלבלתם, זה ממש לא המקום (?)

ללא גבולות'
לפני 18 שנים • 26 באוג׳ 2006
ללא גבולות' • 26 באוג׳ 2006
ראשית לאבחנה בין בלוג לפורום , אני לא מבינה את הטעם לאבחנה ואת משמעותה.
האם מישהו חייב להכנס לפורום ?
האם מישהו יכול להמנע להכנס לבלוג מסויים כי הוא יודע מראש מה כתוב בו ?
האם אסור לי להכנס לכלשהו בלוג כי אולי אהיה חשופה לתכנים בלתי חוקיים וזאת אחריותי עם נכנסתי לבלוג כלשהו ?
האם זה שהוא נכנס הופך את השטח לשטח הפקר ???
אין טעם לאבחנה ובמרחב הזה היא אפילו מטופשת לטעמי .

לא קראתי כל נקודה כאן ואולי פיספסתי אבל אני רואה להתייחס לכך שאני רואה חשיבות בכך שהמדובר כאן באתר בדסמ ...
ועל כן ...אנחנו צריכים להקפיד יותר.
דווקא בגלל שקורא תמים שיכנס לכאן יתקשה לעשות הפרדה , דווקא בגלל זה אנחנו כאן מחוייבים יותר !!!!
לא הייתי רוצה שמישהו שיכנס לאתר יקרא את הסיפור המזעזע שנחשפתי אליו לפני כמה ימים על משכב עם כלבים כאקט של שליטה בבדסמ .....האם זה מה שאנחנו רוצים שאנשים שזרים לתחום או מתעניינים בו יחשבו על מי שעוסק בתחום ???
אחרי זה כשאני מנסה להסביר לאמא שלי או לחברה שלי או לכל מי שזה לא יהיה שבדסמ זה לגיטימי זה קצת מקשה .....
כאן זה לא תפוז , זה אתר בדסמי ויש לנו מחוייבת .

וזה מבלי להכנס לכך שהמדובר בפרסומים לא חוקיים בהמון היבטים , בלי קשר כמובן לאקטים שהם כשלעצמם מזעזעים בלתי חוקיים ודוחים .
המלט
לפני 18 שנים • 26 באוג׳ 2006
המלט • 26 באוג׳ 2006
ללא גבולות כתב/ה:
ראשית לאבחנה בין בלוג לפורום , אני לא מבינה את הטעם לאבחנה ואת משמעותה.
.



הטעם לאבחנה הוא עצם העובדה שקיימים פורומים וקיימים בלוגים. מה לעשות, ככה זה.

הבדל בולט בין בלוגים לפורומים הוא שבבלוג יש לכותבים הרבה יותר אפשרויות עריכה מאשר
בפורומים הכלליים, שבהם ניתן לערוך רק במשך עשר דקות ואחר כך זהו זה.

בלוגים נתפסים על ידי קוראים כאישיים, בראש ובראשונה. אם הדאגה מפני מה יחשבו קוראים
מן החוץ מטרידה את מנוחתך, כאשר הם יכנסו לתוך בלוג ויקראו פנטזיות מסמרות שיער ובלתי
חוקיות בעליל, אולי כדאי לתת קצת קרדיט לאינטליגנציה של הקוראים, שידעו להבחין בין
תוכן המתפרסם בבלוג אישי (כן, אישי, להבדיל מפורום, שאינו אישי) לבין פרסומים בפורומים
אחרים, ובין אלו ואלו לבין המציאות.

המשמעות של דברייך היא, שאנשים צריכים לחשוש לפרסם פנטזיות שלהם בבלוג, שמא
יבוא מישהו מבחוץ, יקרא, וחס וחלילה יחשוב שבדסמ זה גילוי עריות ואונס שכנות תמימות
על לא עוול בכפן. אני לא חושב שיש מפני מה לחשוש. הבלוגים האלה לא קיימים בואקום.
יש הרבה תוכן מסביב, ודי ברור שיש כאן עולם שלם של פנטזיה, באתר הזה.
האם זה מה שאת היית חושבת, אילו היית קוראת בבלוג כזה?
פסיכו לוג​(שולט)
לפני 18 שנים • 27 באוג׳ 2006
פסיכו לוג​(שולט) • 27 באוג׳ 2006
לצנזר סיפורים כאלה. נו באמת, יש גבול. ומה עם אלו שקוראות את הסיפור וזה מעלה להן טראומות? או שהן בדיוק חוות דברים מזעזעים כאלו?
teacher​(שולט)
לפני 18 שנים • 27 באוג׳ 2006

יומני היקר, שלום

teacher​(שולט) • 27 באוג׳ 2006
בלוג אינו יומן פרטי.
הוא ציבורי, במובן שהוא חשוף לכולם, וככזה, מציב את הכותב וכתביו באור הזרקורים,
הפוך מהיומן האישי שרואה את אור המגירה, ולא מיועד להתפרסם.

יש שם גם מקום לתגובות הקוראים, שזה סוג של דו-שיח עם הכותב.

כך שלבוא ולומר שדברים הנכתבים שם הם פרטייים, וככאלה, הם זכאים לאיזו חסינות - זו טעות.



אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה - גם לא באינטרנט
teacher
המלט
לפני 18 שנים • 27 באוג׳ 2006

Re: יומני היקר, שלום

המלט • 27 באוג׳ 2006
teacher כתב/ה:
בלוג אינו יומן פרטי.
הוא ציבורי, במובן שהוא חשוף לכולם, וככזה, מציב את הכותב וכתביו באור הזרקורים,
הפוך מהיומן האישי שרואה את אור המגירה, ולא מיועד להתפרסם.

יש שם גם מקום לתגובות הקוראים, שזה סוג של דו-שיח עם הכותב.

כך שלבוא ולומר שדברים הנכתבים שם הם פרטייים, וככאלה, הם זכאים לאיזו חסינות - זו טעות.



אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה - גם לא באינטרנט
teacher


הוא ציבורי במובן שהוא חשוף לכולם, כן.
אך הוא פרטי במובן של התוכן שלו. לא מדובר שם על נושאים בעלי ענין כללי לציבור, כמו
שיש לצפות מנושאים בפורומים הכלליים, אלא על נושאים מאד פרטיים -- מאד מאד פרטיים.
אז להגיד שבלוג הינו ציבורי, זה גם לא ממש נכון.
פרטי - במובן התוכן; ציבורי - במובן החשיפה.
וכיון שכך -- פנטזיות פרטיות של הכותב בבלוג, שבחר לחשוף אותן לציבור, אינן צריכות
להיות ענין לעסוק בו בפורום הציבורי, ובודאי שלא מטרה לרשויות האוכפות והשופטות של
הפנטזיות באתר הזה.
teacher​(שולט)
לפני 18 שנים • 27 באוג׳ 2006

עם החופש באה אחריות

teacher​(שולט) • 27 באוג׳ 2006
אין לי בעיה עם החופש היצירתי,
יש לי בעיה שהוא אינו בא ביחס ישר לאחריות המוטלת על הכותב.

מסתבר שהבלוג הופך לכלי הניגוח העיקרי, כתחליף לפורום ''המוגבל'' בכלליו,
בו בזמן שהנגישות שלו ביחס לפורום היא כמעט זהה.

אני בכלל לא מתייחס לנושא ה'רשויות', כי אני מסכים מראש, שהתוכן בבלוג, כמו גם התוכן בפורום
''יצירה מקורית'', הינם לשיקולו המלא של הכותב וצריכים להיות הכי חפשיים שאפשר.
(עד האף של השכן או אולי יותר)

הכותבים בבלוג, אגב, צריכים להיות מוכנים לזה שמישהו יצצט אותם בפורום, ולקבל את זה בהבנה,
כחלק מחבילת הנגישות והציבוריות.

אפשר להתייחס לזה כסוג של סלבריטאות בזעיר אנפין icon_wink.gif

teacher