עינבר |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
Re: אני חושבת
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
עינבר • 18 בדצמ׳ 2006
גם לי צורמות ורדית וימים 2000 , אני לא חושבת שהן מעוררות דיון.
אני חושבת שהן בוחרות להאשים את הקורבן, אני חושבת שיש בזה רוע. לגבי האשמת הקורבן, אני חושבת שמבחינת המוסר הפילופספות, אין לזה חשיבות. בדיוק כמו שברור היום שלכל אחד שלא משנה כמה את שיכורה, פרובקטיבית או מטמטמת, אסור בתכלית האיסור לאף אדם לבצע בך פעולות בעלות אופי מיני ללא הסכמתך. כך צריך להיות ברור לכולנו שיש דברים שאסור לעשות, גם ובמיוחד במסגרת BDSM ולצערי, ובניגוד לדעה המתנשאת של חלק מהכותבים בפורום, וזה לא מובן מאליו לכולם. כל הדברים שאנחנו נהנים מהם במסגרת משחקי השליטה: החפצה, הכנעה, השפלה, אינם יכולים להתקיים בואקום. צריכה להיות כאן הדדיות, תקשורת, צריך להיות אפטר קר. BDSM איננו תעודת הרשאה ל התעללות, לניצול, לפגיעה ולהתעלמות מהאדם הנשלט. וזה לא משנה אם הקורבן לא יודע להגן על עצמו, זה חבל, אבל האשמה היא של הפוגע. האפשרויות לנזק נפשי ב BDSM הם מורכבות וצריך ידע, ניסיון ומודעות כדי להמנע מהן. ולפעמים פשוט צריך הרבה מזל, כי אם את צריכה ללכת אחרי שפגעו בך, אז כבר נפגעת. זה לא שאני לא בעד נשים חזקות , חכמות - גם אני הייתי שכל הנשים יהיו בדיוק כאלה. וזה גם שאני לא מסכימה שצריך לפתח בשלות נפשית בסיסית בשביל לעשות BDSM. זה שאני חושבת שאי אפשר להדגיש יותר מדיי שיש דברים שפשוט אסור לעשות כאן. ואני בטוחה שאף אחד לא ניסה להטיף לנשלט שהפטיש שלו זה להיות שטיח קיר |
|
איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
איימי_(נשלטת) • 18 בדצמ׳ 2006
Buttercupe כתב/ה: ישנו דפוס קבוע בין נשים
לא רק פה ישנן נשים שנימשכות במודע או שלא במודע לגברים פוגעים והרסניים יש כאלו שמסיבות שהן הן "ניפגעות סידרתיות" לא שכל הגברים פה הם כאלו אבל ישנו חלק ואפילו קטן מאוד אבל משמעותי שמוצאים מחסה פה ואין להם מה לעשות ולא שייכים מחקרים מוכיחים את זה (בין ייתר הפגמים שלי אני גם חורשת קבועה של ערוץ שמונה ונשיונל ג'יאוגרפיק ) אני יודעת שיש לי דפוס קבוע אחרת לא היתי כאן כבר מזמן אני פגועה מאוד בחודש ומשהו האחרונים ואני מוציאה את הכאב הזה ככה כי אין לי דרך אחרת אני מוציאה כאב ושנאה עצמית והלקאה עצמית של שנים לא שינאת אחרים (חוצ מאלו שמגיע להם) ואני יודעת את הלקחים ולרוב היישום הכי בריא שלהם אצלי זה פשוט להשאר לבד עד הפעם הבאה שהצרכים שלי ייגברו על ההגיון הישר ולא אין פה שום השלכה על אף אחת אבל זה לא אומר שאני פוסלת מבטלת מזלזלת במה שאחרים ואחרות עושים זאת אולי צורת ההתבטאות הישירה שלי אבל לכו שנו את זה עכשיו... וזו לא בעיה שלי אם יש כאלו שזה כל אבל כל מה שהם רואים בדברים שלי ביקורת על עצמם, אילו הםן שצריכים וצריכות לעשות בדק ביית,אם זה ככה ,לא אני בשבילם, אלו שהדברים שלי פוגעים בהם ומפריעים להם ומעליבים אותם אישית ושנימאס להם כבר לקרא אותי אבל חוזרים שוב ושוב לדברי כדי להשליך ארס ולצעוק כמה אני מעצבנת אותם אז תמשיכו אתם לקרא אותי ולהתעצבן ולחשוב שמאחורי כל מילה שלי מסתתרת כוונה המכוונת ישר אליכם או שצאו מזה אל תכנסו ואל תתעצבנו. כל ההתקפות שלכם/ן רק מראות שיש דברים בגו. ובשביל זה אני לא צריכה תאר PHD אני לעולם לא אסתום לכם את הפה גם אם הדברים שתאמרו או תכתבו יעצבנו אותי ברמות ולא אצעק לכם שלא לכתוב ושאתם מביאים לי את הסעיף רק כי אתם קיימים יש גם צורה למתוח ביקורת. מי שלא נאה לו ,שישוב ויצפור לביתו. אני לא סותמת לך את הפה, באטרקאפ, ואין לי כוונה לדלג על הפוסטים שלך באופן קבוע. זה מה שהיית רוצה? להיפך, אני חושבת שכן יש לך הרבה מה לתרום, אבל תשמעי, פוסט כמו זה שפירסמת הוא פוגע לדעתי. "אתה רשאי לדפוק אותי בכל כיוון ובכל צורה שבא לך כי אתה חושב ש אני סמרטוט חסר דעה ורצון משלו ומי אני בכלל שאסתור את דעתך? אתה יכול להוציא לי את הנשמה לאט לאט עם התעללויות פיזיות ומנטליות ואני תמיד אגיד לך תודה ואבקש עוד. ואז אני אלך לספר לכולם שידעו גם הם." ברור שזה סוג של פרודיה על "אנה שלו", אבל מה את אומרת כאן בעצם? שאנה שלו היא קורבן? אני הייתי נעלבת אם הייתי במקומה. שפלג היא קורבן? שאני, אם אני אומרת למישהו שהוא רשאי לדפוק אותי איך שהוא רוצה- קורבן? זה שדום, בסיטואציה מסויימת, מתנהג בצורה משפילה, עוד לא הופך אותו למתעלל. זה בדס"מ כאן. את ואני ועוד אחרות נפגענו... אבל אני מבקשת ממך- את בעצמך מודה שמדובר בכאב אישי שלך שאת מוציאה כאן- יש לשם כך בלוג. כשאת כותבת כאן, את בעצם משתתפת בדיון, כדי להעביר מסר, והמסר שלך לא ברור לי... את אומרת שצריך להזהר? אני מסכימה איתך. אבל התחושה שאני מקבלת מפוסט זה שלך ומפוסטים אחרים, היא שאת שוללת בדס"מ ב כ ל ל. את של כולם, או.. לא יודעת. כל מה שנראה לך כקצת יותר ממשחק קינקי. אין הצדקה לדעתי לתגובות הגועליות שקיבלת כאן במשך הזמן, אבל חושבת שגם את צריכה לבדוק את התנהלותך (וזאת במידה וחשוב לך להעביר את המסר שלך מבלי לפגוע ו/ או להפגע) |
|
איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
Re: אני חושבת
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
איימי_(נשלטת) • 18 בדצמ׳ 2006
עינבל כתב/ה: כך צריך להיות ברור לכולנו שיש דברים שאסור לעשות, גם ובמיוחד במסגרת BDSM ולצערי, ובניגוד לדעה המתנשאת של חלק מהכותבים בפורום, וזה לא מובן מאליו לכולם. כל הדברים שאנחנו נהנים מהם במסגרת משחקי השליטה: החפצה, הכנעה, השפלה, אינם יכולים להתקיים בואקום. צריכה להיות כאן הדדיות, תקשורת, צריך להיות אפטר קר. BDSM איננו תעודת הרשאה ל התעללות, לניצול, לפגיעה ולהתעלמות מהאדם הנשלט. וזה לא משנה אם הקורבן לא יודע להגן על עצמו, זה חבל, אבל האשמה היא של הפוגע. האפשרויות לנזק נפשי ב BDSM הם מורכבות וצריך ידע, ניסיון ומודעות כדי להמנע מהן. ולפעמים פשוט צריך הרבה מזל, כי אם את צריכה ללכת אחרי שפגעו בך, אז כבר נפגעת. זה לא שאני לא בעד נשים חזקות , חכמות - גם אני הייתי שכל הנשים יהיו בדיוק כאלה. וזה גם שאני לא מסכימה שצריך לפתח בשלות נפשית בסיסית בשביל לעשות BDSM. זה שאני חושבת שאי אפשר להדגיש יותר מדיי שיש דברים שפשוט אסור לעשות כאן. ואני בטוחה שאף אחד לא ניסה להטיף לנשלט שהפטיש שלו זה להיות שטיח קיר אני מסכימה איתך במאה אחוז, אבל חושבת שיש דרך להעביר דברים. התחושה שאני מקבלת מהפוסטים של באטרקאפ, על בסיס קבוע, היא שלילה כמעט מוחלטת של הבדס"מ. גם ככה אנחנו מקבלים את זה מהעולם הוונילי. כאן, קיווינו לקצת יותר רגישות. שוב, מדגישה שהאמת היא באמצע. יש בדס"מ שהוא התעללות, ויש בדס"מ טוב. זה שאני לא שוללת דברים קיצוניים, כגון הפנטזיה של אנה שלו או של פלג, לא אומר שאני מסכימה להתעללות, כחלק מהבדס"מ. |
|
איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
איימי_(נשלטת) • 18 בדצמ׳ 2006
גלתיאה כתב/ה: איימי, יכול להיות שאנשים נפגעים כי הביקורת הזו נופלת על הספקות שלהם?
למה יש מספיק דומים וסאביות שלא מרגישים מאוימיים מבאטר ולא מתרוממים על שתי רגליים אחוריות? אם את מנהלת את הבדסמ שלך ממקום של יחסי שליטה מלאים ומספקים, ממקום שממלא אותך באושר, ולא ממקום שמחפש את התליין שלך, או את הקורבן לדחפים הרסניים שבך- ומישהו יגיד לך, אוולה את חמורה איימי, לא תחייכי ותמשכי בכתף? הרי במקום כזה, שהערכה העצמית שלך יושבת לך טוב, ביחד עם הסיפוק והאושר אף אחד לא יכול להגיד לך מה את. אבל אם המיקום שלך שברירי ולא בטוח הערכה שלך על עצמך ועל מעשייך לא תהיה אצלך, אלא אצל אחרים. ואז כל ביקורת או אמירה לא מלטפת תרגיז אותך. ואנה צודקת, אני לא חושבת שצריך לפחד מביקורת, לכאן או לכאן. שכל אחד יחליט מה הוא לוקח ממה שכותבים. באטר אולי טועה כשהיא שמה את כל הביצים בצד אחד. אין רק דומים מניאקים. יש גם סאביות שלא שולטות על הצדדים ההרסניים שלהם, וומחבלות ופוגעות בעצמן דרך דום שגם בו יש צדדים הרסניים והוא חווה אותם דרך סאבית כזו. ההבדל רק שבאטר ועוד סאביות למדו לשלוט על הצדדים האלו, מתוך הבנה שהצרכים האלו משרתים איזה סוג של חבלה עצמית, לעומת סאביות אחרות שהצרכים האלו עדיין שולטים בהן בלי להבין מה הן בעצם גורמות לעצמן. ודווקא המקום הזה הוא ממכר, סוחף ומשכר. שאתה בקלות יכול ללכת לאיבוד שם. והחשבון תמיד ימתין לך בסוף הדרך. נדרש המון כוח והמון הבנה כדי לא ללכת שבי אחרי המקום האפל הזה. אבל נדרשת עוד יותר הבנה לא לבקר ממקום חסר סבלנות, אלא ממקום של הבנה לגבי התהליך של כול אחד כאן. לכל אחד יש האמת שלו, ויש את האמת לאמיתה. והמרחק הוא עצום בין נקודה אחת לשניה. כפי שכתבתי מספר פעמים, טענתי היא לא על הביקורת שבאטרקאפ משמיעה, אלא על הדרך שבה היא עושה זאת. דרך שבעיני נתפסת כמתנשאת ומעליבה, וכן- שוללת בדס"מ בכלל. את צודקת במליון אחוז שיש סאביות שלא מודעות לכך שהן במערכת מזיקה, אבל יש דרכים להביע בפניהן את דעתנו גם מבלי לעשות מהן צחוק. ואני חושבת שלהרבה אנשים לא נעים להגיד לבאטרקאפ את תחושותיהם, כדי שלא "יצאו הרעים". אז מקווה שהמסר שלי יועבר נכון, שאני אכן מעריכה אותך, באטרקאפ, אבל חושבת שאת שוגה בדרך בה את מביעה דברים. מאה אחוז שזו דרכך לפרוק כאב, אבל זה פוגע באחרים, ואני בכללם. למה אנחנו צריכים לדלג על פוסטים בכללי? יש בלוג. |
|
עינבר |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
Re: אני חושבת
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
עינבר • 18 בדצמ׳ 2006
איימי_ כתב/ה: אני מסכימה איתך במאה אחוז, אבל חושבת שיש דרך להעביר דברים. התחושה שאני מקבלת מהפוסטים של באטרקאפ, על בסיס קבוע, היא שלילה כמעט מוחלטת של הבדס"מ. גם ככה אנחנו מקבלים את זה מהעולם הוונילי. כאן, קיווינו לקצת יותר רגישות.
שוב, מדגישה שהאמת היא באמצע. יש בדס"מ שהוא התעללות, ויש בדס"מ טוב. זה שאני לא שוללת דברים קיצוניים, כגון הפנטזיה של אנה שלו או של פלג, לא אומר שאני מסכימה להתעללות, כחלק מהבדס"מ. אני לא מתיימרת לדעת מה לא אצל אנשים שאני מכירה רק בפוסטים. ומי כמונו יודעות שבהתעללות יש מערך שלם של רמייה של הסביבה? פנטזיות הן כמובן רק פנטזיות ועל כן אינן מסוכנות כשלעצמן, רק הישום. אני כן יכולה להגדיר את ההבדל בין התעללות ל BDSM בברור, לעצמי וגם בהכללה לאחרות. אבל נדמה לי שנריסה עשתה את זה בעבר טוב ממני, אבל בגדול: שבהתעללות אין בסיס תקשורת וצד אחד מתקיים על חשבון האחר. וב BDSM שני הצדדים נהנים ויוצאים מסופקים מהקשר בניהם. ב BDSM יש הדדיות בקשר, שניהם נותנים משהו, למרות שאין שוויון. אני יכולה לכתוב שאין שום פעולה BDSM שתחשב התעללות, אם אינה מסכנת את שלומו ובטחונו של הנשלט, אבל ההקשר חשוב. האם יש תקשורת? האם יש אפטר קר? האם נחצו גבולות? ועוד . . . |
|
איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
Re: אני חושבת
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
איימי_(נשלטת) • 18 בדצמ׳ 2006
עינבל כתב/ה: איימי_ כתב/ה: אני מסכימה איתך במאה אחוז, אבל חושבת שיש דרך להעביר דברים. התחושה שאני מקבלת מהפוסטים של באטרקאפ, על בסיס קבוע, היא שלילה כמעט מוחלטת של הבדס"מ. גם ככה אנחנו מקבלים את זה מהעולם הוונילי. כאן, קיווינו לקצת יותר רגישות.
שוב, מדגישה שהאמת היא באמצע. יש בדס"מ שהוא התעללות, ויש בדס"מ טוב. זה שאני לא שוללת דברים קיצוניים, כגון הפנטזיה של אנה שלו או של פלג, לא אומר שאני מסכימה להתעללות, כחלק מהבדס"מ. אני לא מתיימרת לדעת מה לא אצל אנשים שאני מכירה רק בפוסטים. ומי כמונו יודעות שבהתעללות יש מערך שלם של רמייה של הסביבה? פנטזיות הן כמובן רק פנטזיות ועל כן אינן מסוכנות כשלעצמן, רק הישום. אני כן יכולה להגדיר את ההבדל בין התעללות ל BDSM בברור, לעצמי וגם בהכללה לאחרות. אבל נדמה לי שנריסה עשתה את זה בעבר טוב ממני, אבל בגדול: שבהתעללות אין בסיס תקשורת וצד אחד מתקיים על חשבון האחר. וב BDSM שני הצדדים נהנים ויוצאים מסופקים מהקשר בניהם. ב BDSM יש הדדיות בקשר, שניהם נותנים משהו, למרות שאין שוויון. אני יכולה לכתוב שאין שום פעולה BDSM שתחשב התעללות, אם אינה מסכנת את שלומו ובטחונו של הנשלט, אבל ההקשר חשוב. האם יש תקשורת? האם יש אפטר קר? האם נחצו גבולות? ועוד . . . בוודאי שההקשר חשוב, אבל כל זה כבר עניין לפוסט אחר, ונפתחו דיונים רבבבבביייים בנושא. העיקר שאנחנו נדע בשביל עצמנו, כשנעמוד ת'כלס במצב כזה. |
|
עינבר |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
Re: אני חושבת
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
עינבר • 18 בדצמ׳ 2006
איימי_ כתב/ה: העיקר שאנחנו נדע בשביל עצמנו, כשנעמוד ת'כלס במצב כזה. לדעתי, אם כבר כותבים בפורום. אז העיקר הוא לשמור את הידע לעצמך.
כמו שButtercupe ניסתה לעשות. לגבי הסגנון שלה, זה פשוט היא. איימי_ כתב/ה: בוודאי שההקשר חשוב, אבל כל זה כבר עניין לפוסט אחר, ונפתחו דיונים רבבבבביייים בנושא אז על מה נפתח את הפוסט הבא?
|
|
איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
Re: אני חושבת
לפני 17 שנים •
18 בדצמ׳ 2006
איימי_(נשלטת) • 18 בדצמ׳ 2006
עינבל כתב/ה: איימי_ כתב/ה: העיקר שאנחנו נדע בשביל עצמנו, כשנעמוד ת'כלס במצב כזה. לדעתי, אם כבר כותבים בפורום. אז העיקר הוא לשמור את הידע לעצמך.
כמו שButtercupe ניסתה לעשות. לגבי הסגנון שלה, זה פשוט היא. העיקר הוא לשמור את הידע לעצמך? לא הבנתי... איימי_ כתב/ה: בוודאי שההקשר חשוב, אבל כל זה כבר עניין לפוסט אחר, ונפתחו דיונים רבבבבביייים בנושא אז על מה נפתח את הפוסט הבא? עלי כמובן! או עליך. ניקח תורות |
|
עינבר |
לפני 17 שנים •
19 בדצמ׳ 2006
יקירה
לפני 17 שנים •
19 בדצמ׳ 2006
עינבר • 19 בדצמ׳ 2006
Buttercupe כתב/ה: ואני יודעת את הלקחים ולרוב היישום הכי בריא שלהם אצלי זה פשוט להשאר לבד עד הפעם הבאה שהצרכים שלי ייגברו על ההגיון הישר ולא אין פה שום השלכה על אף אחת. זה נשמע לי עצוב, הלקח הזה, כי BDSM מסכן אותך, את בוחרת לבטל לחלוטין את צרכיך ולהדחיק אותם. ובנוסך, את גם בוחרת להשאר לבד, בלי זוגיות. עושה רושם שזה מעבר מקיצוניות אחת לשנייה. תמיד יש לי חשש שברגע שמדכאים לחלוטין צרכים, הם מתחזקים ועלולים להתפרץ. ואז, להכניע אותך שוב. החוכמה היא למצוא דרך לתת להם פורקן שפוי ובטוח, בקשר שעושה לך טוב. ברור לי שזה לא קל למצוא. את אומרת שרק מעטים מצאו את זה, אני מכירה רבים. מניסויני, הסוד מצוי דווקא בבניית חוויה הדרגתית. ילדות טובה בונה את חוויות האהבה הטובה בשבילנו בנעורים אחנו מתנסים באהבות בוסר למינהם, לומדים ואם אנחנו מפתחים זוגיות טובה בסביבות גיל ה20, החוויות הטובות נשמרות בזכרון, אפילו צרובות בשריר. לאדם שנפגע שוב ושוב, יש יותר מדיי הכרות עם רע ופחות מדיי הכרות עם קשרים טובים, חוויות טובות. על כן הייתי מציעה לך לבנות בהדרגה חוויות טובות. יש הרבה דרכים איך, מקווה שתמצאי את הדרך שלך. |
|