המתת חסד

Re: אם תתקל בנושא באופן אישי

האמפרי • 6 ביולי 2007

אל תבנה/י יותר מדי על ה"נקי ופיכח".

האמפרי

דובדבן • 6 ביולי 2007

זו עמותת חסד. אל תתבלבל.

NEVER

דובדבן • 6 ביולי 2007

החלטה קרה ללא רגש ומעורבות אישית?

ללא פן אישי ועניין אישי מה משמעותה של החלטה?

NEVER TAKE THE SOUL AWAY

. NEVER

ישראל כמדינת עולם שלישי.

Agni​(מתחלף) • 6 ביולי 2007

Tish,
אני מכיר הרבה שמתביישים להיות חלק מהעם הזה ובהרבה נושאים אנו רחוקים שנות אור מהתחיקה בעולם המערבי.
כשאני מסתובב בעולם אני נפגש בכל כך הרבה בורות בקרב המטיילים שפשוט מפתיעה אותי,
ההתנהגות הברברית של הישראלי הממוצע הורסת כל פתח לשינוי דעת הקהל העולמית על ישראל והישראלים וזה מצב שייקח המון זמן לתקן אותו.
גם אני מתבייש במקרים מסויימים להודות שאני חלק מהעם הזה, אבל אנו פה סוטים מהדיון לשמו נתכנסנו.

לדעתי אין מקום לשנות את התחיקה בישראל כל עוד אין הפרדה בין דת ומדינה, כך שהדיון שהעליתי נותר כאוטופיה בלבד.
הופתעתי מאוד מחלק מהתגובות פה, כולל התגובות הבלתי ברורות של huan ...
בכל מקרה,
המתת חסד לדעתי היא אחד הזכויות הבסיסיות של כל אדם.
אמנם אף אחד לא שאל אותך אם אתה רוצה להיוולד לעולם זה, אך,ההחלטה האם להמשיך בחיים או לא היא לא בידי האדם, אלא בידי האל.

אנשים שבוחרים לא להמשיך בחייהם לא רק שמוקעים ע"י החברה, אלא גם גורמים סבל לקרובים אליהם, והתאבדות היא המעשה האגואיסטי והבלתי מתחשב ביותר שאני מכיר,
זה לא נושא הדיון.

Tish Adams • 6 ביולי 2007

אגני, לא הבנת את התגובה שלי.
לקחת מילה, שתיים ממנה וסטית לגמרי מהפואנטה.
אי אפשר לעשות בלט על הקרח ב12 הצהריים במדבר סהרה.
יותר ברור עכשיו?

נוריתE • 6 ביולי 2007

אני
רק חושבת על דבר אחד כשקוראת את זה

כשהבת שלי היתה בתרדמת.
אז ידעתי ש
אם חלילה ,היא לא היתה מתעוררת
היתי נשארת איתה עד היום האחרון ,הטיבעי,
של כל אחת מאיתנו.

כל העיניין הזה, תודו
הוא לא למען החולה
זה שבתרדמת או זה ש"איכות חייו" אינה "ממוצאת" כמו אצל ה"רגילים"
אלא למען אילו שבשלב כל שהוא הוא מהווה נטל נפשי/כלכלי או מה שלא יהיה.
פשוט ככה.כמה שזה דוקר ומציאותי?זה ככה.ואני חושבת שהנטל הנפשי משחק יותר גורם אצל כל בן אנוש.

ויש עוד דבר
לגבי הטראנד הזה בייחוד מאז ימי קבורקיאן לסייע לחולים סופניים שרוצים למות ,
זה, אם הם בדעה צלולה ואין סיכוי להחלמה ונותר רק סבל נוראי,שלא ידוע לכמה זמן
זה אני תומכת. בזכותו שלאדם למות על פי בחירתו, אם הוא בתנאים שכאלו.בלבד.

huan • 6 ביולי 2007

טיש להגיד ש"בואו לא נעשה כלום כי האנושות ממילא תחרבן את זה" זו גישה מאוד פאטליסטית ולא דווקא ריאליסטית כפי שאת מנסה להציג אותה.

יש דברים שמצליחים, יש דברים שמצליחים פחות, יש את הרע במיעוטו ודברים שנכשלים טוטאלית. לבוא ולהגיד שהסוציאליזם למשל זה רעיון רע כי גם ככה האנושות תחרבש אותו - ולהביא "תרחישים בדיוניים" הדומים למה שעשו פולפוט,מאו וסטאלין...ובאותה נשימה להתעלם לחלוטין מ"תרחישים בדיוניים" הדומים לאירופה, קנדה ומקרים נוספים בו המודל פורח ושיפר את חייהם של מיליונים.

כדי לחזק את טענתי אביא דוגמא נוספת - רק לפני 100 שנה רבים חשבו שלתת זכות בחירה לנשים זה להחליק על קרח בסהרה, במבט לאחור נראה שהם צדקו ב100% ואתם?
כך שאם גישה כזאת כנראה שהיינו עוד נמצאים תחת שילטון פאודלי - וזה עוד במקרה הטוב.

אני חושב שבעזרת המנגנונים הנכונים וההשקעה הנכונה ניתן יהיה למקסם את הטוב שניתן להפיק מרעיון מסויים תוך מיזעור הרע.

*לנבר הטוען שגם היום יש דרכים הומניות לבצע התאבדות כמו למשל כדורים כנראה אף פעם לא פגש ולא שמע על הסטטיסטיקה ועל אותם אנשים רבים ששרדו לאחר מכן ולפעמים גססו במשך ימים בבתי החולים, לפעמים שקעו בתרדמת ולפעמים יצאו "רק" עם הרס טוטאלי של המערכת ההורמונלית והמטאבולית או עם פגיעה קשה בכבד.
הסעיף השלישי בדבריך מעדי על בורות בדתות השונות - בבודהיזם הרציונל המתנגד לכך הוא פגיעה בקרמה של מבצע ההמתה ובנצרות יש את האלמנט שהאדם ילך לגיהנום עם ירצה המתת חסד - שכן מדובר למעשה בהתאבדות, חטא שאין עליו כפרה. וכך גם מבצע ההמתה מיתוך הרציונל שהבאת והוא רציונל ה"לא תרצח" .
הגורם האגואיסטי דרך אגב בהחלט כולל את כל נושא התיקווה והאמונה שיקרה נס שכן מדובר בצורך של הסביבה לחשוב זאת בעוד האדם שנמצא בתרדמת לא ממש חושב, מקוה או מאמין בדברים אילו.

never • 6 ביולי 2007

כמה דברים (הנה שוב הסעיפים):
1. אני בת
2. לא לנסות לשנות דברים כדי לא להגיע למצב של כשלון - הוא אבסורדי, מיותר וממש לא חכם. מצד שני, המתת חסד אינה ענין של מה בכך ויותר מזה - זה מביא למצב בלתי הפיך!!!
כשלא *יודעים* מה נכון לעשות, לעיתים נכון פשוט לא לעשות, עם כל הקושי שכרוך בכך.
זה ענין של סיכון מול תועלת. אני מבינה שאינך סובר כי האמונה הדתית היא האמת ולכן אתה תומך בהמתת חסד. אבל קיימת האפשרות שאתה טועה ונכונה היא? קיימת. ואם באמצעות המתת חסד תביא לייסורים נצחיים של הנשמה?
אני לא חושבת שבידי אדם, כל אדם, הסמכות או הרשות לקחת סיכון כזה לגבי אחר. אם החליט להתאבד - שיערב לו. אם לא החליט, אין שום סיבה שתחליט במקומו (מבחינתי שכל אחד יחתום על יפוי כח לאדם שהוא בוחר, והאחרון יחליט עבורו במידה והוא לא יכול לעשות זאת בעצמו).
3. בנוגע להתאבדות הומנית... תראה, לתואר אתה לומד 3 שנים. כדי להתאבד נכון, מותר לך ללמוד ולחקור במשך חודש מה הדרך הנכונה לעשות זאת. תאמין לי, יש לכך תשובות מוחלטות. ויש דרכים שלא מסכנות/ מייסרות אותך תוך כדי.
אז עם כל הכבוד לסטטיסטיקה... זה רק בגלל שאנשים לא חושבים מספיק לפני שהם מבצעים.
4. אתה ממהר לייחס לי בורות בנושאים האלו. התייחסתי בדברי למה שאמרת מפורשות: המשכיות הנשמה ולא למה שאמרת כרגע - שהינו שכר ועונש.
אגב, משעשע שטרחת לציין מספר דתות, אבל את הדת היהודית, שכחת. היא, אגב, טוענת שאדם שמתאבד לא מגיע לגיהנום המוכר אלא נשאר במקום הרבה פחות סימפטי. אין לו חלק בעולמות האלו (גן עדן או גיהנום) וצפויה לו חוויה הרבה יותר קשה בעיני - מגיהנום. ועוד דבר, אדם שממיתים אותו, גם אם בהסכמה, אינו בגדר מתאבד מבחינה זו. כן יחשב למתאבד אם לא הצטער וחזר בו מרצונו טרם המוות. אני מקווה שאני מדייקת בדברי, הרבה זמן חלף מאז התוודעתי לענין הזה בדת. בכל מקרה, גם אם איני מדייקת - איני טועה לחלוטין.
5. אדם בתרדמת שקול לאדם ישן. אתה לא יכול להחליט שהוא תומך בדעתך רק בגלל שכך אתה מאמין. אם יש לך השפעה על אחר אתה חייב להתחשב בדיעותיו הוא, ולא בדיעותיך.
שאם לא כך, מצבנו יהיה עגום.
אגב, אם הוא לא חושב ולא מרגיש וכו' אז מה הקטע עם ההמתה? שיבזבז קצת את כספי המיסים שלנו וימות בדרך טבעית. לו זה לא יפריע. הוא לא מרגיש, זוכר?
ואם הוא כן מרגיש.. אולי הוא גם חושב... ואולי הוא חושב אחרת ממך..

בענין הזה מרובה הסמוי על הגלוי. אמונה/ השקפה של אחד אינה הופכת למציאות.
אם מישהו רוצה ליטול את חייו, בבקשה. שאחר *יניח* שזה מה שאותו אדם רוצה ויעשה זאת בשבילו?

וכל זה עוד מבלי להתייחס לכך ש*יש* מצבים שבהם היה שינוי בלתי צפוי ובלתי מוסבר במצב חולים סופניים/ צמחים. שהמתת חסד, תמנע ממצב שכזה להתרחש, מן הסתם.

huan • 6 ביולי 2007

הממ כו, תהיתי באמת מתי ישלף טיעון פסקל, אני משער שהסבל שאדם אותו יש על האדם לסבול בעולם הזה במידה והאמונה הדתית טועה פשוט לא נחשב, אני בטוח שבמקרה ונפלה טעות וצמח הומת בהמתת חסד אלוהים הכל יכול מסוגל להבין זאת ונשמתו לא תיזכה ליסורים.
באותה נשימה חבל שלא הוספת שעל כולנו למלא אחר תרי"ג מצוות או אחרי נוהגים אחרים של דתות אחרות שכן אנחנו לא יודעים אם הדת צודקת או טועה ובמקרה והיא צודקת אז תצטרך לעבור תיקון ארוך וכואב אך אם היא טועה כל מה שנצטרך זה לחיות חיים אומללים ומקובעים.

ובאשר לדרכי ההתאבדות באמת שאין לך מושג על מה את מדברת, את יכולה ליחס את זה לחוסר ידע ולמיליון ואחד דברים. העובדה הפשוטה היא שיש לך מקרים רבים של תרדמת,שיתוק, פיגור וסבל - במקרה זה משנה מה התוצאה בתכלס ולא מה הדרך שאדם עבר או לא עבר בכדי להגיע למצב הזה.

נולי • 6 ביולי 2007

אני אישית בעד המתת חסד לקשישים מעל גיל שמונים או אפילו שבעים, אם ברור שאחרי שיחזירו אותם לחיים הם בכל מקרה יהיו תלויים לחלוטין באחרים, או לא מודעים למצבם ולסובב אותם ויהוו נטל רגשי לכולם, ובעיקר לעצמם אילו היו מודעים למה שקרה.
בקיצור: כשמגיע אדם מעל שבעים וחמש למיון במצב אנוש - תחסכו לוכולם את הכסף. תנו לו למות בלי יסורים נוספים. (כן. הייתי שם. כששאלו אותי אמרתי לא להחיות. אני חיה עם זה בשלום.)

ואם כבר המתת חסד, הפלות זה סוג של המתת חסד. החסד בעיקר עם ההורים לעתיד. אולי גם עם האחים.

ובנוגע לאמא שלא רוצה את הילד שלה: זכותה. אבל למה לא עשתה הפלה בזמן? היום יש מספיק בדיקות שעוזרות לקבל החלטות. ובעיקר למה לא השתמשה באמצעי מניעה?