האם חובבי פאמדום אלרגיים לזיונים?

Morticia • 19 בנוב׳ 2008

תתאמץ...!!!

{אורגזמה דגדגנית עושה חשק לחדירה... ומה שהמלכה רוצה.... }

על אכפתיות, אינטימיות והשפלה

ליידי תמרה​(שולטת) • 19 בנוב׳ 2008

אנדרפוט, אתה כותב על משהו מאוד כואב, ולמרות שלא כולם שותפים לו, אני בטוחה שגם אחרים חוו. זה מתחבר לי מאוד חזק לשרשור אחר שפתחת, "על חשיבותה של האישה הזרה". אז ייתכן שלך אכן יש בעיה, ושעוצמת הצורך שלך לא תאפשר לך לעולם למצוא אהבה מתמשכת.
אבל תתכן גם אפשרות נוספת, ורק על עצמי לספר ידעתי - כמו כולנו, בעצם.

אכפת לי מהעבד שתחתי. בכל פעם שהתקרבתי למה שאני רוצה במערכת יחסים בדס"מית, היה אכפת לי מהעבד, מהאדם שמולי. היה חשוב לי להכיר אותו. אינני בזה למי שמשרת אותי, כי אין לי עניין בשרות של אנשים להם אני בזה. אין לי עניין בכאב שלהם, במסירות, בהקרבה. אינני רואה אותם כעפר אדם לרגלי.

אבל.

אבל תתכן האפשרות, שלמרות שהם אינם בזויים הם עדיין הרבה מתחתי. לא בגלל מה שהם, אלא בגלל מה שאני. ולמרות הכבוד הבסיסי להם, והחיבה אפילו, הם עדיין במקומם כי אני במקומי. כי אני יודעת מה אני, ומתעקשת שהם לא יישכחו ברגע של חסד מצדי.

האם אתה מסוגל לקבל גם חסד? גם חיבוק, ממישהי שהיא בעליל נעלה עליך? האם מצאת מישהי נעלה עליך, או שאולי אתה מפחד לחפש ולמצוא אחת כזו, או מפחד להכיר בקיומה כשהיא מולך?

ואני יודעת שהפוסט הזה אולי יישמע שחצני להפליא. לא זו כוונתי, אבל עבורי זה חלק גדול מהמשיכה של העולם הזה. לא עוד להתנצל, לא עוד מסכות, לא עוד צניעות מזוייפת. יותר מדי שנים אמרו לי "תהיי יפה ותשתקי" (ותודה לאמא), או "אל תדברי כל-כך הרבה, גברים לא אוהבים נשים חכמות מדי." ויש שם הרבה נשים נעלות, שהורגלו לסתום את הפה. שהורגלו להצטנע, להעלם. ואולי צריך לעבוד כדי למצוא מישהי שהיא באמת נעלה עליך, בכמה רמות, ולשכנע אותה שאתה ראוי להיות שם, לרגליה. ואז תהיה קטן, פשוט בשל גדולתה. ואהוב, כן, גם אהוב. אבל לא כשווה.

אני מאחלת לך כל זאת. אבל אם זה יגיע, האם זה יספיק לך? האם ברגע שהיא תכיר אותך, פנים וחוץ, פה וחלחולת לא תשתוקק להעלם, לברוח לאישה הזרה הראשונה שתראה, בלי להתחשב ברמתה?
בדיוק בגלל החשיפה הזו. בגלל שאתה עירום מולה, ועדיין אהוב.

והיה לי טלפון (שבע וחצי בבוקר, מה טלפון מה?!?) שהשכיח ממני לרגע את האינטימיות. שבעת זיונים אני, עם נשים ועם גברים. וכמו עם אוכל, זה שאני שבעה לא אומר שמשהו טעים לא בא עדיין בחשבון. אבל אינטימיות ניתן להשיג לא רק בזיון. וגם אם זיון, מה מותר הגבר מהלסבית? האין לכם אצבעות ופה? האין לי זין גדול ויפה במגרה, אם אני רוצה משהו קשה וגדול בתוכי? למה דווקא חדירה של הגבר לאישה? למה דווקא זו אינטימיות גדולה יותר מאשר לראות את עיני הכלבלב שלו מתחתי, מתחננות לעוד? לשמוע את נשימותיו בקצב שאני מכתיבה?
אני לא אוהבת לערבב, ולא חושבת שזה הכרחי. יש כאלו שכן, וגם זה טוב. זו אינה הזמנה להתנצחות בסוגיה, שהיא לגמרי עניין של טעם, בעיני.

ואולי אחרי הקפה של הבוקר אזכר בעוד משהו, אבל אז בוודאי ארוץ כבר לעבודה, ואז לעוד עבודה.
אז בלילה. אולי אז אוכל להמשיך, שכן יש לי הרגשה שלא סיימתי, אבל אולי שוב התחלתי לסטות מהנושא.

וכמובן, ניסוחים של בוקר.

ליידי תמרה​(שולטת) • 19 בנוב׳ 2008

כשאמרתי בפסקה השניה "אינני רואה אותם כעפר לרגלי", התכוונתי לאלו שיש לי עניין בשרות שלהם, במסירות ובכאב שלהם. לאלו שאכפת לי מהם, שאני יכולה להפיק מהם עונג.

טעם החיים

שקר • 19 בנוב׳ 2008

באמת שרשור מעניין כפי שכתבו כאן לפני.
אני יכול לשתף אתכם בניסיון שלנו. אנחנו זוג נשוי ( אחד לשני ) שחי ביחד 18 שנה שמתוכם 16 שנים ראשונות כזוג וונילי לחלוטין ובשנתיים האחרונות השתנו היחסים והפכתי להיות העבד של אישתי שהיא המלכה שלי, על כל המשתמע בכך, אפשר לומר 24/7.
בעבר יחסי המין שלנו היו משעממים והיו לצאת ידי חובה. ללא עניין , חדירה וזהו. אני הייתי גומר ובזה היה נגמר העניין.
כיום המלכה שלי משתמשת בי כרצונה. זה לא שאין לי את היכולת להנות מחדירה רגילה ללא קשירות, כאב או השפלה, אני יכול ואף נהנה מזה. אלא שכיום מלכתי אהובתי משתמשת בי כרצונה.

מלכתי אוהבת את החדירות ואוהבת להשתעשע איתי. מלכתי אוסרת עלי לגמור ונהנית מאוד לראות אותי מתפתל מתשוקה, זה מאוד מגרה אותה השליטה שלה בי. מלכתי אוהבת לתת לי לספור חדירות וללעוג עלי שאני לא מסוגל אפילו לחדור כי התשוקה שלי מתפוצצת, ואני רוצה לגמור רק מעצם הקרבה שלה אלי. וכמובן שהלשון שלי שייכת למלכתי אהובתי שאוהבת למאוד לגמור כשאני מענג אותה.
האושר שלי והסיפוק שלי כשהמלכה שלי מאושרת ומסופקת וגומרת.
אני אוהב להישאר במצב הזה של איסור גמירה.
אבל אם המלכה שלי תרצה שאני אלגמור בחדירה ונילית רגילה לחלוטין אני כמובן אציית, וכמובן שאהנה מכך כי זו ההנאה והעונג שלה. הכל למענה.

לסיכום - האושר ההנאה והסיפוק שלי כנשלט הוא לספק ולענג את המלכה שלי כרצונה
גם אם מדובר בחדירה ונילית לחלוטין ללא קשירות, ללא השפלה , ללא שום אלמנט של בדסמ.

Re: בהמשך לכל מה שנאמר פה

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} • 19 בנוב׳ 2008

ומה אם אלו אנשים שמעניינת אותם גם מונוגמיה?...

Re: בהמשך לכל מה שנאמר פה

ליידי תמרה​(שולטת) • 19 בנוב׳ 2008

וואו, מונוגמיה. אני חושבת שהסטונס אמרו את זה הכי טוב:

http://www.youtube.com/watch?v=_vdwbBHmtMc&feature=related

נזכרתי! נזכרתי!

ליידי תמרה​(שולטת) • 20 בנוב׳ 2008

נזכרתי מה כל-כך הפריע לי, ומה רציתי להוסיף.
אנדרפוט, אתה כתבת: "מה שמעניין הוא המשגל הוונילי כבסיס לחיי זוגיות בריאים."

ומנסיוני הצנוע, זה בהחלט לא הבסיס. זה אפילו לא חיוני. אני מכירה זוג שנשוי באושר כבר שנים ובכלל לא עושה דברים כאלו. אני מכירה הרבה יותר זוגות חולים, עם זוגיות אומללה, שאחד מהדברים היחידים שיש להם הוא משגל ונילי.

בסיס לחיי זוגיות בריאים? מה עם כבוד, חיבה, משיכה, עבודת צוות, הומור משותף, תחביבים ותחומי עניין, מטרות משותפות, היסטוריה, עתיד, חברות, בית? אהבה, אולי? סקס, רצוי מאוד. אינטימיות, חובה. חום, חיבוקים. אם אתה לא מסוגל לחבק, זה דבר אחד ובעייתי נורא. אבל אם אתה לא מתגרה מחיבוקים? מה הקשר בין זה לבין זוגיות בריאה? כמובן, אני לא רומזת שזה מזיק לזוגיות.

אם אתה שם הכל על אותה נקודה שבה אתה "נכשל", אין לך אפשרות אלא להכשל.
אבל צר לי על מי שהזוגיות שלו נבנית על בסיס המשגל, מכל סוג שהוא. זה בטח לא מתכון לחיי זוגיות ארוכים.

אנדרפוט • 20 בנוב׳ 2008

ליידי תמרה, כמובן שהעניין עצמו אינו הסקס הוונילי, אבל נוח לי להעמיד את המשגל כסמל ליחסים ווניליים שכוללים - כבוד, חיבה, משיכה, עבודת צוות, הומור משותף, תחביבים ותחומי עניין, מטרות משותפות, היסטוריה, עתיד, חברות, בית, אהבה, אינטימיות,חום וחיבוקים. כניגוד לפנטזיות מיניות פאמדומיות שכוללות - בשבילי לפחות - ניכור, ריחוק, הכאבה, השפלה, דריסה, זלזול וקיומה של ישות נשית שנולדה להנות מהחיים, לצחוק ולהיות מאושרת ולנצל ישות גברית שנולדה בשביל לסבול, לכאוב, לשרת, לשמש ולהיות שפופה.

ברור שיש זוגות ווניליים שמזדיינים אבל שונאים אחד את השני ומשקרים ללא הרף. וגם ברור שזוגות פאמדומיים חיים בשיתוף והגבר אינו מושפל תמידית. אבל אני לא מדבר על מקרים פרטיים אני מדבר על דמויות פיקטיביות שמייצגות נטיה מסויימת.
ביחסי עבד-מלכה אין לי שום עניין לחבק את המלכה או לפתח איתה אינטימיות. כל המתח המיני בנוי על כך שאני מאוהב בה עד יאוש והיא אינה מעוניינת בי. שאין חיבה הדדית אלא הערצה חד-צדדית. אפשר לכופף את המיניות ולהתפשר על אלמנטים חריפים מדי (שנאה, השפלה) אבל אז הריגוש איננו אולטימטיבי וכל העיסוק שלי בפאמדום הוא מתוך רצון להשיג ריגוש מיני עילאי שנובע מקשר עם אישה עילאית. אם אני לא ברפש אז זה לא שווה כלום. סתם לחטוף מכות ולשחק בנדמה לי? להיות מושפל ואחרי זה לקבל חיבוק? מה זה שווה בדיוק חוץ מתיאטרון זימה לא משכנע.

אז אני מחפש זוגיות של אהבה ואינטימיות אבל היא מאיימת להיות אפלטונית משום שאין סקס.
הנשיקות אינן מלאות תשוקה, החיבוקים הם כמו בין אח לאחות, כל המחלקה של הסקס אצלי מלאה בעובדים מסורים ומלאי מוטיבציה אבל הם מכירים רק מלחמה, מלחמת קיום והישרדות בעולם אכזרי של גחינה על ארבע, כאב וציפיה מורטת עצבים של כלב ששואף לרצות את רצון בעליו. פועלי הסקס שלי אינם מכירים ביחסי ידידות, אהבה, חיבה, עינוג הדדי ותשוקה גופנית טהורה. אם אין קונפליקט והשפלה הם פשוט ממשיכים לאכול צהריים ולקרוא עיתון.


****והכוונה בפוסט הקודם שלי היתה לגודיז אפימייל ולא לאף גודיז אחרת פה באתר. גודיז אפימייל נראית כמו פוסטר של קמפיין לסוסים מוזנחים.

פוסט מרתק

dany din • 20 בנוב׳ 2008

נושא מעניין שמגלם בתוכו הרבה על מהותו של התחום.
אים אסווג עצמי לפי הקטגוריות של אנדרפוט אני שייך לנשואים שמוצאים פורקן בסתר עם מלכה עד לפעם הבאה.
לגבי השאלה על הסתירה בין יחסי עבד מלכה לזיונים. זו סתירה מובנת בקשר. כשלא ניתן לשכב עם המלכה היא בלתי מושגת ונעלה. מצד שני המשיכה המינית הבסיסית היא המניע העיקרי ולפחות אצלי הצורך הבסיסי לזיין תמיד קיים. הפנטזיה השלמה שלי היא לשכב עם מלכה ובמקביל גם לשרת אותה. קשה למצוא בת זוג שכזו אך זה אפשרי. היה לי קשר כזה והוא היה גדול כרוך באהבה, משיכה והערצה. לבנות זוגיות שלמה סביב קשר שכזה נראה לי מעייף. זה טוב להתאהבות ולא לחיי היום יום ... לפחות לטעמי.
וכמובן זה עיניין מאוד אישי.

לגבי חוסר היכולת לקיים יחסי מין רגילים בגלל הקשר ב BDSM. אני יכול לראות את הקשר. אצלי זה קיים כמין פחד מובנה בין הצורך לגמור כעבד לרגלי המלכה(הפנטזיה אצלי קשורה לפוט פטיש ומגע כף רגל באיבר) לבין הפחד שלא אוכל לגמור אחרת. למזלי זה לא קרה לי היות ולכל אורך חיי קיימתי מערכת יחסים ונילית חזקה במקביל לגיחות ה BDSM יות . אבל אני משער שזה יכול לקרות. אני אישית הקפדתי שלא לפתח את החלק ה BDSM לפני שחשתי בטוח בעצמי בקשר ונילי. זאת עשיתי ביחוד בגלל החשש שיקרה לי מה שקרה לך אנדרפוט.

האמת אנדרפוט העיניין שלך נוגע לליבי היות ואני מרגיש שגם לי זה יכל לקרות לו נהגתי אחרת. ממליץ לך להסתייע במטפל מקצועי(עשיתי זאת בעצמי) ולנסות להתגבר בעזרת סיוע שכזה על העיניין. אין בדברי התנשאות גם אם זה נשמע כך. כולנו כאן בעולם ה BDSM מכורים במידה כזו או אחרת(האמת גם מחוץ ל BDSM אחרים מכורים לעבודה, ספורט וכו..) השאלה היחידה האם ההתמכרות מפריעה לנו, פוגעת בנו לקיים את חיינו כפי שהיינו רוצים.

מקווה שתרמתי במעט... ובהצלחה בהתמודדות אנדרפוט.

דן

Tish Adams • 21 בנוב׳ 2008

אהבתי את מה שליידי תמרה כתבה ומוסיפה שכאשר חיי המין של זוג תקינים (על פי ההגדרות שלהם כמובן),
הבעיות בזוגיות מהוות אחוז קטן ביחסים. כשחיי המין נדפקים ומשתבשים, גם אם הכל מסביב בסדר,
הבעיה מהווה 90% ומעלה והכל משתבש.
אנדרפוט, אני מבינה לחלוטין מהיכן ואיך המחשבה שלך פועלת. זה המצב הפמדומי האולטימטיבי, זאת הפנטזיה.
פנטזיה בניגוד לחלום, לא יכולה להתגשם.
כפי שכבר כתבתי בפוסט אחר שפתחת אהבה ושנאה הם ביטויים שונים של אותו הרגש.
וכן, לפעמים ממש שונאים את בן הזוג במצבים כאלה ואחרים.
מבחינתי, את אותו אחד שאני מכבדת אני רוצה לרמוס, אותו אחד שיש בייננו משיכה עזה ארצה להתנכר לו,
אותו אחד שאיתו יש לי מטרות משותפות – אותו ארצה להשפיל. אזלזל ואכאיב, הוא ישרת ויסבול למעני אך זה יקרה רק למי שראוי לכך.
במי שראוי לכך, אהיה מאוהבת עד מעל לראש.
אצלנו הנשים יש משהו שמחבר בין הכוס למח. תקרא לזה רגש, תקרא לזה קצר, תקרא לזה אנטי-פאזה,
תקרא לזה מה שאתה רוצה, זה שם בדיפולט שלנו.