Tish Adams |
לפני 15 שנים •
16 בדצמ׳ 2008
לפני 15 שנים •
16 בדצמ׳ 2008
Tish Adams • 16 בדצמ׳ 2008
זלאו, זאת בדיוק הבעיה: אם זה היה הבן שלך...
אני חולקת על דעתך, מסכימה עם מקבי וחושבת שכזאת גישה בהחלט תעשה את המצב לחלילה אפשרי וזה יהיה הבן שלך. כששרתתי בצה"ל גם אני וגם חיילי ידענו שאנחנו הולכים על זה עד הסוף - באש ובמים. למה? כי היה לנו את הביטחון שאם וכאשר - ילכו בשבילנו אותו הדבר, עד הסוף. אין את הביטחון הזה? שום אדם שפוי לא ירצה להתגייס ושום הורה שפוי לא יסכים לכך. אם עשו את זה בשביל סוחר סמים, לחיילים - בטוח מגיע. חרקירי זה של היפנים, לנו יש מספיק משלנו. לשחרר רוצחים עם דם על הידיים? זאת לא תהיה פעם ראשונה ולצערנו, גם לא אחרונה. אי אפשר לקנות משהו במחיר מופקע ואח"כ לצפות שיעשו לנו הנחת סוף עונה. יש טעויות שמשלמים עליהם מאוד ביוקר. צה"ל זה לא הפאוור רינג'רס וקורה שמבצעי חילוץ נכשלים. גם בזה יש לנו ניסיון. סיגור, הם כבר מזמן לא אספסוף פרימיטיבי. בכלל, לעולם אל תזלזל במי שעומד מולך. כמו שכתב בודי: הנבלות למדו. בודי, הלוואי והפעלת לחץ כזה או אחר היה פותר. לדעתי, השנאה כלפינו כה גדולה שאיך שלא נסובב את זה, הם יאשימו אותנו. לכך התחנכו. קח דוגמה מאצלנו, חצרות החסידים - קח אחד מהם תנסה לשכנע אותו שכל מה שהוא יודע והתחנך עליו עד עכשיו הוא פיקציה. גם אם תציג לו את האמת הכואבת מול הפרצוף, זה לא יעבוד לדעתי. בתור עם, כמו כל קבוצה שמורכבת מאנשים שונים ומגוונים כל אחד מגיב לפי דעתו. יש שחושבים כך, יש שחושבים אחרת. עשינו טעויות בעסקות קודמות וכן, אנחנו עם מוסרי, אנושי וחנוני ואנחנו עומדים מאחורי חייל אחד. אני חושבת שזה מה שמאפיין ומיחד אותנו ומצטרפת לתפילה לחזרתו הקרובה של גלעד הביתה. |
|
Halrloprillalar |
לפני 15 שנים •
16 בדצמ׳ 2008
כוחו של ההמון לגרום נזק ...
לפני 15 שנים •
16 בדצמ׳ 2008
Halrloprillalar • 16 בדצמ׳ 2008
אני מודה מראש שלא היה לי סבלנות לקרא את כל התגובות בשירשור, כך שיתכן שאני חוזר
על דברים שכבר נאמרו קודם. אני חושב שהגיע זמן להפסיק עם הפרנוגרפיה הנפשית סביב הטראגדיה של גלעד שליט. אל לנו לשכוח שהוא מוחזק בידי אויב, שמטרתו העיקרית היא לפגוע בחוסנה של מדינת ישראל. כל עצומה, כל הפגנה, כל ביטוי דעת רגשי למען השבוי שלנו משחק בראש ובראשונה לידיהם. כשאנחנו בוכים, הם מתמוגגים. כשאנחנו סופרים ימים בשבי, הם מרגישים קרובים יותר למטרה. כשקבוצת מתנדבים זו או אחרת נלחמת למען שיחרורו, היא עושה עבורם את המלכה. די, הגיע זמן לאיפוק והפגנת כוח. באמצעות הפגנת חולשה ניתן אולי להתמודד עם בן זוג אוהב, אך לא עם אויב המנסה להשמידך. יש הבדל בין עדישות לאיפוק. המתנה סבלנית, עד שאויב לא יהיה מוכן עוד לשאת את מחיר התעקשותו היא הדרך הלגיטימית והבטוחה לטיפול בסוגיה. סגירת מעברים, מצור, פגיע חמורה באיכות החיים של העזתיים יעשו את העבודה, אבל נדרשת סבלנות ואורך רוח. כל הצגת חולשה, המובאת לידי ביטוי באותן הפגנות שנועדו לכאורה לקדם את השיחרור רק יעלו את רף הציפיות של האויב ויעודדו אותו להציב דרישות נוספות. כניעה לדרישות אלו תעודד חזרה על אותם מהלכים פעמים נוספות. אנחנו נהייה חשופים לנסיונות בלתי פוסקים לחטוף חיילים ואזרחים נוספים, בארץ ובחול. כל הבטחון האישי של אזרחי המדינה יתעורר בדרך זו. אני מאמין שאילו משא ומתן לשחרורו של גלעד שליט לא היה מלווה בלחץ ציבורי בלתי פוסק, אשר נתן רוח גבית לדרישות חוטפיו, החייל כבר מזמן היה משוחרר, כי האויב היה כבר לומד שהמחיר לא משתלם ומסתפק בעיסקה שהמדינה מסוגלת לשאת. לחץ התמים והפופוליסטי המופעל על מקבלי החלטות במדינה הוא הנשק העיקרי הקיים היום בידי חמאס, ובאמת חבל שיש כל כך הרבה אנשים, כולל כאן באתר, שבשם אנושיות משחיקים לידי אלו שמטרתם העיקרית לפגוע בנו ככל האפשר. |
|
מלך הארץ(לא בעסק) |
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
מלך הארץ(לא בעסק) • 17 בדצמ׳ 2008
מקבי כתב/ה: ציטוט: יוטל סגר הרמטי על הרצועה כחלק מהאמצעים להפעיל לחץ לצורך הפסקת ירי הקסאמים ושחרור שליט.
במידה ויהיה מחסור באוכל - ישראל תספק לתושבי הרצועה בשר חזיר ללא הגבלה. כך, אם מישהו ימות מרעב זה יהיה מטעמים שאינם קשורים בסגר עצמו. אני מבכר על היצירתיות שלך, ומחזק את ידך. תודה, אני רק מקווה שהם לא יתעקשו על שינקן מעושן כי יש לי רעיון יצירתי גם לגבי ייצור העשן - רעיון שלא נראה לי שימצא חן בעינייהם. |
|
Tame |
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
Tame • 17 בדצמ׳ 2008
משעשע שכותרת השרשור מכילה את המילים "לא לאבד את הצלם".
מעניין האם צלם שאבד ניתן להחזרה (למוצא היקר יובטח פרס כספי?) טירוף.. |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
מקבי(מתחלף) • 17 בדצמ׳ 2008
ציטוט: כששרתתי בצה"ל גם אני וגם חיילי ידענו שאנחנו הולכים על זה עד הסוף - באש ובמים.
למה? כי היה לנו את הביטחון שאם וכאשר - ילכו בשבילנו אותו הדבר, עד הסוף. אין את הביטחון הזה? שום אדם שפוי לא ירצה להתגייס ושום הורה שפוי לא יסכים לכך. תראי, אני לא יודע מתי שירתת, אבל אני מאמין שאני צעיר יותר ממך, ואני שמעתי דברים החל מ- "חברים, די בטוח שאם משהו נדפק, אין לנו איך להוציא אתכם" וכלה ב- "אם תיתפסו, נכחיש כל קשר אליכם.". מה שאת מתארת הוא תוצאה של תרבות ה"אני!!11" - משהו שעובד יפה במדינות שקטות ושבעות, ופחות בספארטה המודרנית. אף-אחד לא חייב לי שום דבר, ואני בתור חייל *מחוייב* לעמוד במשימה ולבצעה, ללא קשר לסיכון. כמובן שאם המשימה מטופשת ולא מתוכננת נכון, אומר... אבל מפה ועד לומר "אם אתם לא יכולים לחלץ כל חייל וחייל שנשבה, אין לכם מנדט לשלוח אותם לקרב" הדרך ארוכה מאוד... כי אי-אפשר לחלץ, חיילים נהרגים ונשבים, זה חלק מהתפקיד. מי שלא מעוניין, שלא יתגייס (לא לקרבי ולא לשום דבר), ויש הרבה שבאמת לא מתגייסים. אבל אי-אפשר לנהל ככה מדינה וצבא. צריך לחשוב מעבר ל-"אוי, מסכן, יושב בשבי, מסכנה המשפחה" וכד', ובאמת, לא מקנא באף-אחד מהם... צריך לחשוב על ההשלכות. האם מישהו כאן מוכן שהוא או אדם שיקר לו *ימות* כתוצאה מפעילות טרור של מי מהמחבלים שנשחרר? האם מישהו פה רוצה להיחטף או שמישהו יקר לו יישבה, כי זה בסה"כ די כדאי לשבות חיילים ישראלים? אני מאמין שלא. |
|
Tish Adams |
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
Tish Adams • 17 בדצמ׳ 2008
נכון, נאמרו משפטים כאלה וחמורים יותר אבל ידענו שבתכלס, יעשו מה שאפשר אם חלילה קורה משהו. נכון שאי אפשר לחלץ כל חייל אבל, יש הבדל עצום בין אי אפשר לבין מה שקורה עם גלעד שליט. לדעתי האישית בכל אופן. |
|
מיינד |
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
לעשות לשתוק להמתין
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
מיינד • 17 בדצמ׳ 2008
ההבדל עצום
לעשות = פעילות אקטיבות לשתוק = לא להגיב לדבר להמתין = אפשר גם להגיב בכלים האזרחיים הקיימים אין לי רצון לנסות ולקבע עמדה כזו או אחרת על חובת החייל כחייל כל אחד יחליט בעצמו מה הוא מוכן ומה הוא לא מוכן אני יודע רק דבר אחד שכל שנה ששמעתי את מה ששמעתי בחמש דקות הבהירו לי שיש רק דרך אחת , יחד. |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
לפני 15 שנים •
17 בדצמ׳ 2008
מקבי(מתחלף) • 17 בדצמ׳ 2008
ציטוט: נכון, נאמרו משפטים כאלה וחמורים יותר אבל ידענו שבתכלס, יעשו מה שאפשר אם חלילה קורה משהו.
אממ... לא. המשפטים האלה כנים לחלוטין, ונכונים כמעט לחלוטין גם כן. ציטוט: נכון שאי אפשר לחלץ כל חייל אבל, יש הבדל עצום בין אי אפשר לבין מה שקורה עם גלעד שליט.
בואי נסתכל על העניין בצורה 'מדעית' קצת יותר: 1) גלעד שליט מוחזק בשבי מאובטח מאוד. מיקומו ידוע, אבל גם ידוע שלא ניתן לחלץ אותו משם בלי שייהרג, פלוס לפחות כמה מהלוחמים שיבואו לשם. פרקטי, כמובן, אבל במה זה יועיל? 2) לשחרר עבורו מחבלים אפשרי, אבל יוצר תמריץ לחטיפות נוספות, בנוסף לכך שהמחבלים שישוחררו קרוב לוודאי יפגעו באזרחים ו\או חיילים. 3) אפשר לקרוע לעזתים את הצורה, לא לתת להם חשמל, מים, אוכל, עזרה רפואית... אפשרות מרנינה, אבל לא תתרום בהרבה לחזרתו של החייל השבוי הביתה. עדיין, שווה לנסות, ולו רק בשביל הצחוקים. בכל מקרה, אין פתרון טוב. אפילו לא פתרון לא-ממש-גרוע. הכל חרא. |
|