אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תהייה והפעם ברשותכם, בשם השליטה הנשית

ריפרף
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
ריפרף • 1 במרץ 2009
ביג-אן כתב/ה:
Morticia כתב/ה:
ביג-אן כתב/ה:
Morticia כתב/ה:
ריפרף כתב/ה:
מורטישי, אמרו לך פעם שאת כותבת כמו ילדת ריטלין? rollingeyes-024.gif

icon_arrow.gif


זה כדי לבלבל את האוייב מר סובלנות
...

תודה על התגובה.


מה עם השטרודל??@@@@
תודה על התגובה@

ככה זה אמור להיות
עם עוגה בצד!
פחח..icon_smile.gif
גם כן מארחת
מורטי
אם לא עוגה, אולי איזה...& קוראסון?&&&&&&&


אני בדיוק מוציאה את התופינים האנושיים מהתנור
את יכולה לעזור לי עם הקצפת?

ושמישהו ידאג לפיזור תותים מסביב
עם סירופ

תודה!

@@@
icon_razz.gif


עזבי בחייך, אני אחרי פיצה
עכשיו נזכרת?
אחרי שנחנקתי מהלחם שום?
איפה היית שרציתי משהו טעים איפה??
עאלק תופינית קצפת ותותים
את כמו הפולנים! רק לדבר. מה לגבי גם להגיש את זה??
חול חול ואין מה לאכול!!
הלו. עכשיו מחובתך באמת לשריין לי תופינית תותים בקצפת.
אני אחתוך תותים ואשים סוכר..

השאר עלייך.
icon_smile.gif


עכשיו אני התבלבתי. מדברים על אוכל או על זיונים?
כי ככה או ככה אני נהיה רעב
ורגע בכלל מה זה אומר, שאני האויב?
אני?? מר סובלנות???
או שאני בכלל הקינוח?

icon_arrow.gif דרוש הסבר אולי עם איזה משהו לנגב ככה על יד
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
ריפרף כתב/ה:
ביג-אן כתב/ה:
Morticia כתב/ה:
ביג-אן כתב/ה:
Morticia כתב/ה:
ריפרף כתב/ה:
מורטישי, אמרו לך פעם שאת כותבת כמו ילדת ריטלין? rollingeyes-024.gif

icon_arrow.gif


זה כדי לבלבל את האוייב מר סובלנות
...

תודה על התגובה.


מה עם השטרודל??@@@@
תודה על התגובה@

ככה זה אמור להיות
עם עוגה בצד!
פחח..icon_smile.gif
גם כן מארחת
מורטי
אם לא עוגה, אולי איזה...& קוראסון?&&&&&&&


אני בדיוק מוציאה את התופינים האנושיים מהתנור
את יכולה לעזור לי עם הקצפת?

ושמישהו ידאג לפיזור תותים מסביב
עם סירופ

תודה!

@@@
icon_razz.gif


עזבי בחייך, אני אחרי פיצה
עכשיו נזכרת?
אחרי שנחנקתי מהלחם שום?
איפה היית שרציתי משהו טעים איפה??
עאלק תופינית קצפת ותותים
את כמו הפולנים! רק לדבר. מה לגבי גם להגיש את זה??
חול חול ואין מה לאכול!!
הלו. עכשיו מחובתך באמת לשריין לי תופינית תותים בקצפת.
אני אחתוך תותים ואשים סוכר..

השאר עלייך.
icon_smile.gif


עכשיו אני התבלבתי. מדברים על אוכל או על זיונים?
כי ככה או ככה אני נהיה רעב
ורגע בכלל מה זה אומר, שאני האויב?
אני?? מר סובלנות???
או שאני בכלל הקינוח?

icon_arrow.gif דרוש הסבר אולי עם איזה משהו לנגב ככה על יד


קודם כל אני מוחה על הביטוי המפלה "מדברים על". אפשר גם לדבר מתחת למשהו, לא חייבים להיות כאלה שתלטנים כל הזמן.

אתה, אם לא תיזהר (מליפול לתנור שמורטי פה השאירה פתוח והלכה) באמת עלול לגמור בתור הקינוח. או שאולי אם תתנהג יפה, תוכל להיות הקינוח? איך זה עובד? כך או כך הסיכויים שלך טובים. רק תיזהר מהאדים החמים.

אני לא מבינה, אתה ביקשת שיגישו לך??? לא לא, פה זה אירוח קומוניסטי, כל אחד מביא משהו.
דוקטור מרטינס​(נשלט)
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
התחלתי לקרוא את המניפיסט ולפתע אני מגלה שהעיניים שלי מרפרפות ואז אני פשוט מגלה שהעיניים עברו לגלישה מעל הטקסט, אופס בום נגמר ההודעה.

וואוו כמה מילים על ?... תשמעי, את כבר ממש מתחרה עם הנאומים הארוכים של מיקי איתן...

אגב, מה השורה התחתונה ?..
Morticia
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
Morticia • 1 במרץ 2009
מי שלא חלק פיצה עם האחרים מתבקש לשבת לשולחן הענישה בו מחלקים תותים עד עילפון

בנתיים שלחתי את הכלב לפורום השכן

שינסה לארגן לנו בירה
...
Morticia
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
Morticia • 1 במרץ 2009
דוקטור מרטינס כתב/ה:

אגב, מה השורה התחתונה ?..


תודה על תגובתך
monkeedance2.gif
שקר
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
שקר • 1 במרץ 2009
התחלתי לקרוא והתייאשתי, ולכן קפצתי לסוף השירשור לכתוב את דעתי
העולם מלא ניגודים, ומאוד מאוד קשה ללכת עד הסוף עם האני האמיתי שלנו
מי באמת רוצה להיות עבד 24/7 עד הסוף
ומי באמת יכולה ורוצה להיות מלכה אמיתית 24/7
זה בלתי אפשרי ללכת עד הסוף עם המאווים שלנו
בחיים יש רצוי ויש מצוי וצריך ללמוד להתפשר ולשלב בין השניים
ולעומת זאת כאן בכלוב באנונימיות הוורטואלית הזו
אנחנו מרשים לעצמנו ללכת עד הסוף עם המאווים הפנימים שלנו
אבל כשמגיעה האפשרות לממש, רובנו עושים במכנסיים ובורחים,
ורק כשיש אהבה אמיתית, שבה ניתן ללא פחד, וללא חשש, לחשוף את המאווים הפנימים שלנו
בידיעה שיש מחיר שצריך לשלם בגין כך, ולהיות מוכנים לשאת במחיר,
רק אז אפשר, אולי, לממש את אותם מאווים, וצרכים ורצונות מוחבאים.
עד כאן
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי}
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
colombos כתב/ה:
התחלתי לקרוא והתייאשתי, ולכן קפצתי לסוף השירשור לכתוב את דעתי
העולם מלא ניגודים, ומאוד מאוד קשה ללכת עד הסוף עם האני האמיתי שלנו
מי באמת רוצה להיות עבד 24/7 עד הסוף
ומי באמת יכולה ורוצה להיות מלכה אמיתית 24/7
זה בלתי אפשרי ללכת עד הסוף עם המאווים שלנו
בחיים יש רצוי ויש מצוי וצריך ללמוד להתפשר ולשלב בין השניים
ולעומת זאת כאן בכלוב באנונימיות הוורטואלית הזו
אנחנו מרשים לעצמנו ללכת עד הסוף עם המאווים הפנימים שלנו
אבל כשמגיעה האפשרות לממש, רובנו עושים במכנסיים ובורחים,
ורק כשיש אהבה אמיתית, שבה ניתן ללא פחד, וללא חשש, לחשוף את המאווים הפנימים שלנו
בידיעה שיש מחיר שצריך לשלם בגין כך, ולהיות מוכנים לשאת במחיר,
רק אז אפשר, אולי, לממש את אותם מאווים, וצרכים ורצונות מוחבאים.
עד כאן


כן כן כן
ועוד הפעם כן

ועוד משהו:
דווקא לממש את המאווים הפנימיים שלי עד הסוף
זה ממש לא להיות מלכה או עבד או כוכבת יודל, 24/7.
כי יש לי יותר מאחד! (מאווים, הכוונה)
Morticia
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
Morticia • 1 במרץ 2009
colombos כתב/ה:
התחלתי לקרוא והתייאשתי, ולכן קפצתי לסוף השירשור לכתוב את דעתי
העולם מלא ניגודים, ומאוד מאוד קשה ללכת עד הסוף עם האני האמיתי שלנו
מי באמת רוצה להיות עבד 24/7 עד הסוף
ומי באמת יכולה ורוצה להיות מלכה אמיתית 24/7
זה בלתי אפשרי ללכת עד הסוף עם המאווים שלנו
בחיים יש רצוי ויש מצוי וצריך ללמוד להתפשר ולשלב בין השניים
ולעומת זאת כאן בכלוב באנונימיות הוורטואלית הזו
אנחנו מרשים לעצמנו ללכת עד הסוף עם המאווים הפנימים שלנו
אבל כשמגיעה האפשרות לממש, רובנו עושים במכנסיים ובורחים,
ורק כשיש אהבה אמיתית, שבה ניתן ללא פחד, וללא חשש, לחשוף את המאווים הפנימים שלנו
בידיעה שיש מחיר שצריך לשלם בגין כך, ולהיות מוכנים לשאת במחיר,
רק אז אפשר, אולי, לממש את אותם מאווים, וצרכים ורצונות מוחבאים.
עד כאן


הכל טוב ויפה
אבל לא ברור לי איך זה מתקשר עם מה שכתבתי

מצד שני לא קראת אז...

על מה אתה מגיב?

בכל מקרה,
תודה על תגובתך
...
שקר
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
שקר • 1 במרץ 2009
אנה דן כתב/ה:
colombos כתב/ה:
התחלתי לקרוא והתייאשתי, ולכן קפצתי לסוף השירשור לכתוב את דעתי
העולם מלא ניגודים, ומאוד מאוד קשה ללכת עד הסוף עם האני האמיתי שלנו
מי באמת רוצה להיות עבד 24/7 עד הסוף
ומי באמת יכולה ורוצה להיות מלכה אמיתית 24/7
זה בלתי אפשרי ללכת עד הסוף עם המאווים שלנו
בחיים יש רצוי ויש מצוי וצריך ללמוד להתפשר ולשלב בין השניים
ולעומת זאת כאן בכלוב באנונימיות הוורטואלית הזו
אנחנו מרשים לעצמנו ללכת עד הסוף עם המאווים הפנימים שלנו
אבל כשמגיעה האפשרות לממש, רובנו עושים במכנסיים ובורחים,
ורק כשיש אהבה אמיתית, שבה ניתן ללא פחד, וללא חשש, לחשוף את המאווים הפנימים שלנו
בידיעה שיש מחיר שצריך לשלם בגין כך, ולהיות מוכנים לשאת במחיר,
רק אז אפשר, אולי, לממש את אותם מאווים, וצרכים ורצונות מוחבאים.
עד כאן


כן כן כן
ועוד הפעם כן

ועוד משהו:
דווקא לממש את המאווים הפנימיים שלי עד הסוף
זה ממש לא להיות מלכה או עבד או כוכבת יודל, 24/7.
כי יש לי יותר מאחד! (מאווים, הכוונה)


ככל שירבו המאווים שלנו כך חיינו יהיו יותר טובים
מכיוון שאז יש לאן לחתור ולהגיע
שקר
לפני 15 שנים • 1 במרץ 2009
שקר • 1 במרץ 2009
Morticia כתב/ה:
colombos כתב/ה:
התחלתי לקרוא והתייאשתי, ולכן קפצתי לסוף השירשור לכתוב את דעתי
העולם מלא ניגודים, ומאוד מאוד קשה ללכת עד הסוף עם האני האמיתי שלנו
מי באמת רוצה להיות עבד 24/7 עד הסוף
ומי באמת יכולה ורוצה להיות מלכה אמיתית 24/7
זה בלתי אפשרי ללכת עד הסוף עם המאווים שלנו
בחיים יש רצוי ויש מצוי וצריך ללמוד להתפשר ולשלב בין השניים
ולעומת זאת כאן בכלוב באנונימיות הוורטואלית הזו
אנחנו מרשים לעצמנו ללכת עד הסוף עם המאווים הפנימים שלנו
אבל כשמגיעה האפשרות לממש, רובנו עושים במכנסיים ובורחים,
ורק כשיש אהבה אמיתית, שבה ניתן ללא פחד, וללא חשש, לחשוף את המאווים הפנימים שלנו
בידיעה שיש מחיר שצריך לשלם בגין כך, ולהיות מוכנים לשאת במחיר,
רק אז אפשר, אולי, לממש את אותם מאווים, וצרכים ורצונות מוחבאים.
עד כאן


icon_redface.gif

וגם

icon_sad.gif



הכל טוב ויפה
אבל לא ברור לי איך זה מתקשר עם מה שכתבתי

מצד שני לא קראת אז...

על מה אתה מגיב?

בכל מקרה,
תודה על תגובתך
...