Tame
|
לפני 15 שנים •
1 במרץ 2009
איזה יופי, אני נהנה לקרוא פה.
newoldone - אמרת דבר חכם מאוד 
|
|
|
| IvoryDom |
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Morticia כתב/ה: הדבר הכי טוב ששולטים ושולטות יכולים לעשות זה להזכיר לנשלט או נשלטת שלהם ש"נעשה ונשמע" שמור בלעדית לאלוהים.
שמעתם? עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. אני רק מוסיף נעשה ונכאב. בלעדי לשולטים. |
|
|
נוריתE
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Morticia כתב/ה: הדבר הכי טוב ששולטים ושולטות יכולים לעשות זה להזכיר לנשלט או נשלטת שלהם ש"נעשה ונשמע" שמור בלעדית לאלוהים.
שמעתם? עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. *(מורטישיה? זה לא הנישלטות/ים שצריכים/ות להזכיר לשולטות/ים את הדבר הזה? לא רגע, "נעשה ונישמע" אמרו העם... לא מסתדר לי  ההה ,ההההה חחח
נכון נכון. ) מעבר לזה, קראתי הכל ודיברו פה על גבולות וחציית או אי חציית ועל "ציות עיוור" בעד ונגד, ורצון חופשי וממש דיון דיון רציני,אהבתי, והכל טוב ויפה, נישארה לי השאלה ואולי תגידו שאני חוזרת על עצמי כי לא ממש מצאתי את התשובה, נישאלתי .. "את עושה את זה (ולא משנה מה זההזה)כי את אוהבת את זה או כי אדונך מצווה עלייך?" זאת השאלה הבסיסית, כי הרי גם כשהוא מצווה ודורש או פשוט סתם לפעמים, מבקש,אז העשיה צריכה לבוא מאהבת העשיה למענו וזהו. זאת הנקודה, לא? מה זה משנה מה אני אוהבת או לא אוהבת,ולא מדברת על גבולות של בל יעבורלכל אחת יש כאלו וכבר דננו בזה פה ובכלל. אז אם במקרה אני אוהבת אקט זה או אחר שהוא מבקש אז מה טוב ואם לא,אז מספיק שאני עושה את זה בשבילו ולא משנה שדבר זה או אחר אינו "כוס התה המועדפת עלי" לא? כי שוב, אני מרגישה שאם אני עושה משהו לשם העשיה בלבד רק כי הוא אומר בלי באמת להנות ולרצות ולאהוב את האקט עצמו אז ישפה איזה שהו זיוף,לא? וחוק מספר אחד אצלי לפחות ובטח אצל רבות אחרות הוא "לא לזייף"! פעם הספיק לי הצורך של לעשות למענו ולא משנה היה מה הירגשתי לגבי האקט (ושוב,לא משנה ,כל דבר) וממש לא חשבתי שאני מזייפת, אבל ,עכשיו ..נו ,היבנתם. וגבר אדון, איכפת לו זיוף או לא זיוף העיקר שזה נעשה? או שגם אתם שולטים, לא מקבלים זיופים על סדר היום גם במחיר סרוב לעשות זה או אחר? (הסתבכתי?סיבכתי? מסובך לי) |
|
|
|
Tame
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
גם איתך אני מסכים לחלוטין
הצורך האמיתי בשליטה מתבטא בעיקר כשהדברים אינם נוחים. באותם מקומות גם ניתן יותר להסתכל בעצמנו בצורה העמוקה, לראות את הצורך שלנו בשליטה בצורה הכי נקייה שיש. כשזה נוח אז קל לייחס סיבות אחרות, כשזה לא נוח אנחנו מתמקדים בסיבה היחידה שנותרה - השליטה. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
אני אנסה לענות
אני כמעט ולא מסוגלת לצפות שיעשו רק כי אני ביקשתי. כי רואים את הזיוף. אם הוא לא רוצה זה לא זה.
אבל! אם זו התחלה של קשר אני לא עושה שום דבר שלא ממש בא לי ולא מגיבה טוב לנסיונות לגרום לי. אבל בהמשך, האבחנה בין "אני רוצה" לבין "הוא רוצה" מתמוססת, עצם זה שהוא רוצה גורם לי לרצות גם, והרצון לעשות לו כיף משתלט על שאלת הפעולה הספציפית. זה לוקח זמן, אבל זה קורה. ואז כן, מה שאני רוצה תלוי במידה רבה במה שהוא רוצה, והרצון שלו מנחה אותי ומגמיש אותי. ואני מצפה לאותו היחס. אני לא כופה שום דבר ולא מבקשת מאף אחד להתגבר על עצמו בשבילי, אבל אם עם ההתקרבות הרצונות לא מתערבבים ועצם זה שאני רוצה משהו לא הופך את זה למושך עבורו... לא יודעת איך לאכול את זה. עניתי הפעם? (אני לא בטוחה. אני שואלת את עצמי הרבה את השאלה הזאת לכל מיני כיוונים ולרוב לא מרוצה מהתשובות שלי) |
|
|
רפאל
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
אני תמיד עושה את מה שאני רוצה. אבל בשביל לרצות אני צריכה שהוא ירצה. וכל פעם שהוא רוצה, אני גם צריכה להגיד לו: "אבל..." ושהוא ישיב לי בתקיפות: "בלי אבל!" רק אז אני יכולה לרצות.
אני כל כך אוהבת להגיד "אבל". לפעמים אני פשוט או אומרת "רוצה" או פשוט "לא רוצה", אבל זה מרגיש לי מזוייף. אז מייד אני חושבת לעצמי: "אבל אולי אני לא רוצה..." או "אבל אולי אני כן רוצה...", ופתאום אני מרגישה הרבה יותר טוב. הרבה יותר מסופקת. אני חושבת שהכל מתחיל בכך שאני אוהבת שהדברים פשוטים, אבל לא יותר מדי פשוטים. זה גם קשור בכך שאני אוהבת ששולטים בי, אבל לא מוכנה באמת שמישהו יגיד לי מה לעשות. זה ממלא אותי מאוד להגיד משפטים שיש בהם "אבל". פעם הרגשתי לא בסדר עם זה. חשבתי שלהיות נוירוטית זה רע. חשבתי שאני צריכה להחזיק בעמדה ברורה ומגובשת. ככה חונכתי. אבל היום אני יודעת שזה לא נכון, ושאם זה עושה לי טוב, אז בעצם למה לא? בעניינים רבים אני אמנם עוד מבולבלת מאוד, אבל אני כבר רוצה מאוד למצוא מישהו שאוכל לממש איתו את כל זה. |
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Buttercup כתב/ה: Morticia כתב/ה: הדבר הכי טוב ששולטים ושולטות יכולים לעשות זה להזכיר לנשלט או נשלטת שלהם ש"נעשה ונשמע" שמור בלעדית לאלוהים.
שמעתם? עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. *(מורטישיה? זה לא הנישלטות/ים שצריכים/ות להזכיר לשולטות/ים את הדבר הזה? לא רגע, "נעשה ונישמע" אמרו העם... לא מסתדר לי ההה ,ההההה חחח
נכון נכון. ) מעבר לזה, קראתי הכל ודיברו פה על גבולות וחציית או אי חציית ועל "ציות עיוור" בעד ונגד, ורצון חופשי וממש דיון דיון רציני,אהבתי, והכל טוב ויפה, נישארה לי השאלה ואולי תגידו שאני חוזרת על עצמי כי לא ממש מצאתי את התשובה, נישאלתי .. "את עושה את זה (ולא משנה מה זההזה)כי את אוהבת את זה או כי אדונך מצווה עלייך?" זאת השאלה הבסיסית, כי הרי גם כשהוא מצווה ודורש או פשוט סתם לפעמים, מבקש,אז העשיה צריכה לבוא מאהבת העשיה למענו וזהו. זאת הנקודה, לא? מה זה משנה מה אני אוהבת או לא אוהבת,ולא מדברת על גבולות של בל יעבורלכל אחת יש כאלו וכבר דננו בזה פה ובכלל. אז אם במקרה אני אוהבת אקט זה או אחר שהוא מבקש אז מה טוב ואם לא,אז מספיק שאני עושה את זה בשבילו ולא משנה שדבר זה או אחר אינו "כוס התה המועדפת עלי" לא? כי שוב, אני מרגישה שאם אני עושה משהו לשם העשיה בלבד רק כי הוא אומר בלי באמת להנות ולרצות ולאהוב את האקט עצמו אז ישפה איזה שהו זיוף,לא? וחוק מספר אחד אצלי לפחות ובטח אצל רבות אחרות הוא "לא לזייף"! פעם הספיק לי הצורך של לעשות למענו ולא משנה היה מה הירגשתי לגבי האקט (ושוב,לא משנה ,כל דבר) וממש לא חשבתי שאני מזייפת, אבל ,עכשיו ..נו ,היבנתם. וגבר אדון, איכפת לו זיוף או לא זיוף העיקר שזה נעשה? או שגם אתם שולטים, לא מקבלים זיופים על סדר היום גם במחיר סרוב לעשות זה או אחר? (הסתבכתי?סיבכתי? מסובך לי) איני יוצאת מנקודת הנחה ששולט או שולטת הם אלוהים כפי שאני יוצאת מנקודת הנחה ששליטה היא אקט מלא באחריות אני לא עושה מה שאני לא רוצה לעשות ואם מישהו עושה עבורי משהו נעים לי לדעת שזה רצונו |
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
רפאל כתב/ה: אני תמיד עושה את מה שאני רוצה. אבל בשביל לרצות אני צריכה שהוא ירצה. וכל פעם שהוא רוצה, אני גם צריכה להגיד לו: "אבל..." ושהוא ישיב לי בתקיפות: "בלי אבל!" רק אז אני יכולה לרצות.
אני כל כך אוהבת להגיד "אבל". לפעמים אני פשוט או אומרת "רוצה" או פשוט "לא רוצה", אבל זה מרגיש לי מזוייף. אז מייד אני חושבת לעצמי: "אבל אולי אני לא רוצה..." או "אבל אולי אני כן רוצה...", ופתאום אני מרגישה הרבה יותר טוב. הרבה יותר מסופקת. אני חושבת שהכל מתחיל בכך שאני אוהבת שהדברים פשוטים, אבל לא יותר מדי פשוטים. זה גם קשור בכך שאני אוהבת ששולטים בי, אבל לא מוכנה באמת שמישהו יגיד לי מה לעשות. זה ממלא אותי מאוד להגיד משפטים שיש בהם "אבל". פעם הרגשתי לא בסדר עם זה. חשבתי שלהיות נוירוטית זה רע. חשבתי שאני צריכה להחזיק בעמדה ברורה ומגובשת. ככה חונכתי. אבל היום אני יודעת שזה לא נכון, ושאם זה עושה לי טוב, אז בעצם למה לא? בעניינים רבים אני אמנם עוד מבולבלת מאוד, אבל אני כבר רוצה מאוד למצוא מישהו שאוכל לממש איתו את כל זה. בשם מי אתה מדבר כאן? השפחה שבפנים? |
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
IvoryDom כתב/ה: Morticia כתב/ה: הדבר הכי טוב ששולטים ושולטות יכולים לעשות זה להזכיר לנשלט או נשלטת שלהם ש"נעשה ונשמע" שמור בלעדית לאלוהים.
שמעתם? עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. אני רק מוסיף נעשה ונכאב. בלעדי לשולטים. כאן אין בינינו הסכמה לגיטימי... |
|
|
|
רפאל
|
לפני 15 שנים •
2 במרץ 2009
Morticia כתב/ה: בשם מי אתה מדבר כאן? השפחה שבפנים? בשם מי את שואלת? |
|
|