בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השתתפות במחקר

הוא​(שולט)
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009

הנושא המקורי

הוא​(שולט) • 25 במרץ 2009
אני נמשכת ל"סאדו" ואם אחשף לזה בכיסוי אקדמי
זה יהיה פחות מאייםicon_smile.gif
לא קשורה
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009
לא קשורה • 25 במרץ 2009
Lanya Colson כתב/ה:


מה באמת היה הנושא המקורי?


איך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל, באופן איכותני
פפריקה
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009
פפריקה • 25 במרץ 2009
זלאופון כתב:
"מחקר איכותני, אגב, לא חייב שתהיינה לו השערות מקדימות. אפשר לגבש אותן מתוך התצפיות והראיונות. למעשה מחקר איכותני לא חייב שום דבר כמעט, ומשום כך הוא אינו מדעי יותר מאשר עיתונות חוקרת או ספרות יפה".

בעצם מה שאתה אומר, אתה שולל את כל המחקרים של אנתרופולגיה, סוציולוגיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה.
ותחת מוסד אקדמי מקובל, מחקר איכותני שווה ערך למחקר כמותי ואין מקום להשוואה כי שניהם בודקים נושאים מהיבטים שונים.
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 25 במרץ 2009

Re: תרשה לי לא להסכים

נילי ונילי • 25 במרץ 2009
זאלופון כתב/ה:

אני חולק עליך. מחקר שתוצאותיו תלויות כל כך בחוקר אינו יכול להקרא מדעי.


אבל כל מחקר, אפילו מחקר פוזיטיביסטי, תוצאותיו תלויות לחלוטין בחוקר. זה מתחיל באילו שאלות אתה מנסח, ממשיך באיזו מתודה אתה בוחר לבדיקה, איך אתה מפרש את התוצאות ולבסוף- איך אתה כותב אותן, לאיזה ז'ורנל אתה מגיש ואיזו כותרת אתה נותן למאמר.

אידאל האובייקטיביות המחקרית הוא אידאל כוזב שלא ניתן להגיע אליו. זו אולי אגדה נחמדה לספר לכימאים שנה א', אבל זו לא באמת מתודת עבודה. המדע פשוט לא בנוי ככה וגם לא עובד ככה.

זאלופון​(שולט)
לפני 15 שנים • 26 במרץ 2009
זאלופון​(שולט) • 26 במרץ 2009
טוב, לא נראה לי שיש עוד סיכוי שהשרשור ישוב לנושא המקורי שלו, אז ארשה לעצמי להמשיך לסטות.

ציטוט: בעצם מה שאתה אומר, אתה שולל את כל המחקרים של אנתרופולגיה, סוציולוגיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה.
ותחת מוסד אקדמי מקובל, מחקר איכותני שווה ערך למחקר כמותי ואין מקום להשוואה כי שניהם בודקים נושאים מהיבטים שונים.

בפסיכולוגיה כמעט שאין עושים מחקר איכותני. גם בסוציולוגיה מרבית המחקרים משתמשים בנתונים כמותיים. מחקרים אנתרופולוגיים אני בהחלט שולל, במובן הזה שאינני רואה שוני בינם לבין כתבת תחקיר עיתונאית: זה וגם זה מספקים מידע ומסקנות, שיכולים להיות מדויקים ומעניינים כשלעצמם, ויכולים באותה מידה להיות מוטים ומסולפים לגמרי, כיוון שהם נובעים מרשמיו הסובייקטיביים של החוקר.
אילו מחקרים אמפיריים יש בפילוסופיה?

ציטוט: אבל כל מחקר, אפילו מחקר פוזיטיביסטי, תוצאותיו תלויות לחלוטין בחוקר. זה מתחיל באילו שאלות אתה מנסח, ממשיך באיזו מתודה אתה בוחר לבדיקה, איך אתה מפרש את התוצאות ולבסוף- איך אתה כותב אותן, לאיזה ז'ורנל אתה מגיש ואיזו כותרת אתה נותן למאמר.

אידאל האובייקטיביות המחקרית הוא אידאל כוזב שלא ניתן להגיע אליו.

זה קצת כמו לומר: אפשר לרוץ לכביש עם עיניים מכוסות כשהאור אדום ושומעים מכוניות באות, כי ממילא לעולם לא ניתן למנוע לגמרי את הסיכון להפגע. מחקר פוזיטיבסטי עושה את מה שאפשר כדי לצמצם את בעיית הסובייקטיביות, ואפשר המון. לא לגמרי, אבל המון. מחקר איכותני נוטש את ההמון שאפשר לעשות בגלל שלא ניתן להגיע לשלמות, וזה שגוי לטעמי.

מחקר פוזיטיביסטי ממש לא תלוי לחלוטין בחוקר. את שאלות המחקר המחקר שלו עליו לנסח באופן מוגדר ואופרטיבי, שיאפשר הפרכתן גם אם זה מאד מבאס אותו. המתודה שלו צריכה להיות בלתי תלויה בו אישית במידת האפשר - ואפשר. בניתוח ופירוש התוצאות יש לו גמישות מעטה יחסית, והוא מוגבל על ידי אופן ניסוחן של שאלות המחקר שלו, הנתונים שקיבל, שהם מספריים ולא ניתן לשחק איתם יותר מדי, הניתוחים הסטטיסטיים בהם הוא משתמש (שגם אותם הוא אינו יכול לבחור באופן חופשי לגמרי אלא לפי מערך המחקר שלו) ותוצאותיהם. לכותרת ולז'ורנל אין השפעה ממשית על התוכן.
כל אלו(ואחרים) יוצרים מערך מחקר הרבה יותר חזק, שמתמודד עם הרבה בעיות בצורה לא רעה, ונבדל מהתרשמות אישית פרשנית. מושלם? לא. מחקר כמותני הוא כמו דמוקרטיה - יש לו את הבעיות שלו, אבל האלטרנטיבות גרועות יותר.
הזייה​(נשלטת){Tיפוס}
לפני 15 שנים • 26 במרץ 2009
זאלופון כתב/ה:

אידאל האובייקטיביות המחקרית הוא אידאל כוזב שלא ניתן להגיע אליו.
זה קצת כמו לומר: אפשר לרוץ לכביש עם עיניים מכוסות כשהאור אדום ושומעים מכוניות באות, כי ממילא לעולם לא ניתן למנוע לגמרי את הסיכון להפגע. מחקר פוזיטיבסטי עושה את מה שאפשר כדי לצמצם את בעיית הסובייקטיביות, ואפשר המון. לא לגמרי, אבל המון. מחקר איכותני נוטש את ההמון שאפשר לעשות בגלל שלא ניתן להגיע לשלמות, וזה שגוי לטעמי.
.


המחקר האיכותני לא "נוטש" כהגדרתך את השיטות הכמותיות בגלל שלא ניתן להגיע לשלמות. במחקר האיכותני יש איכויות שלא ניתן ולעולם לא יהיה ניתן להגיע אליהן במחקר כמותי, ולכן בחירה בדרך זו, בתחומי מחקר מסויימים, היא בחירה מושכלת בהחלט.

בתור אחת שהשתתפה בקורס בנושא, ראיתי איך אני ועוד 30 חבר'ה מאוד מאוד סקפטיים ומזלזלים לומדים מהו מחקר איכותני לעומק ותוך התנסויות, ומשנים לחלוטין את דעתם עליו. למעשה, בסוף הקורס הרבה משיטות המחקר הכמותיות נראות מגוחכות למדי בעצמן, במיוחד לתחומי מחקר הומניים.
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 26 במרץ 2009
מיתוסית​(שולטת) • 26 במרץ 2009
המחקר הכמותי בא בעיקר להסיק מסקנות על כלל האוכלוסייה והחיסרון העיקרי שלו הוא להסתכל על כל בני האדם באותה קבוצה שנבחנת כעל מיקשה אחת. אנשים הופכים רק למספרים ולא ניתן להבין התנהגות כל אדם בנפרד.
המחקר האיכותני מסתכל על הנחקרים שלו כעל פרט ייחודי ובלבדי ולא כחלק מקבוצה והמסקנות שאתה יכול ממחקר איכותני והמידע שאתה צובר יכול לתת לך כיוון למחקר כמותי.

לדוגמה בדיוק סיימתי לקרוא ספר העוסק כולו בגילוי עריות ושם יש מחקרים איכותניים וכמותיים ואתה רואה יפה איך צביר המידע הזה תורם אחד לשני לתמונה שלמה יותר.
אינך יכול לדעת כלום על אישה שחוותה גילוי עריות רק לפי מקבץ תסמינים שנתקלה במחקר סטטיסטי אם אינך שומע עדות שלה ודרכי התמודדות ואיך ומתי בדיוק התפתחו התסמינים שלה בלי לעשות מחקר איכותני.

טיפולים רבים מתחילים לבסס את מעמדם המדעי רק לאחר שממציאם ניסה אותם ובדק קודם מטופלים וכתב סיפורי מקרה (שמועילים רבות למטפלים) ואז את התפתחות הטיפול. רק לאחר שהוא חושב שלדעתו יש מספיק חומר מחקרי ומקרים לבדוק עליהם האם הטיפול יעיל או לא, הוא יכול לפנות למחקר הכמותי ולבדוק מספרים.

לא כל שאלה יכולה להיענות בכן או בלא או באיזה גיל ויש שאלות שקשה מאוד להפוך אותן למספריות.
אנימה
לפני 15 שנים • 26 במרץ 2009
אנימה • 26 במרץ 2009
כחולית כתב/ה:

לדוגמה בדיוק סיימתי לקרוא ספר העוסק כולו בגילוי עריות ושם יש מחקרים איכותניים וכמותיים ואתה רואה יפה איך צביר המידע הזה תורם אחד לשני לתמונה שלמה יותר.



.


את מתכוונת לספר "הסוד ושברו"?

בכל מקרה יש הבדל בין המחקרים בספר הזה, למחקר של תלמידות שנה ב'.
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 15 שנים • 27 במרץ 2009

Re: השתתפות במחקר

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 27 במרץ 2009
מיימו כתב/ה:
שלום רב, למשתתפי הפורום

אנו סטודנטיות בשנה ב', המעוניניות לבצע תצפיות וראיון
עם אנשים אשר לוקחים חלק בפעילות בברים של סאדו.
כמובן שהכל בעילום שם.

אשמח ליצירת קשר

maaynissim@walla.com

מיימו


סטודנטיות יקרות, הנה דוגמה לפניה להשתתפות במחקר שאני מכבד:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=127587#127587

מיצאו נא את ההבדלים ושתפו בהם את המרצה/מנחה של העבודה שלכן...

בהצלחה
מיתוסית​(שולטת)
לפני 15 שנים • 27 במרץ 2009
מיתוסית​(שולטת) • 27 במרץ 2009
אנימה כתב/ה:
כחולית כתב/ה:

לדוגמה בדיוק סיימתי לקרוא ספר העוסק כולו בגילוי עריות ושם יש מחקרים איכותניים וכמותיים ואתה רואה יפה איך צביר המידע הזה תורם אחד לשני לתמונה שלמה יותר.



.


את מתכוונת לספר "הסוד ושברו"?

בכל מקרה יש הבדל בין המחקרים בספר הזה, למחקר של תלמידות שנה ב'.


זה בדיוק. הספר הראשון (ולצערי הרב אפשר לומר היחיד) שקראתי בו הרבה מאוד מחקרים איכותניים. גם אני חשבתי לפני כן שזה פחות מעמיק ומדעי ממחקר איכותני, אבל אחרי שאתה קורא מאמרים על מחקרים איכותניים כאלה, אתה לא יכול שלא לחשוב שמדובר במחקר אקדמי ומדעי לכל דבר.

בעצם, קראתי ספר נוסף שהתגבש מתוך מחקר איכותני בלבד והוא מומלץ- "דברים שרציתי לגעת" ששם בעצם החוקרת (תזה של תואר שני בלימודי מגדר) חילקה לפרקים נושאים שונים שחקרה וריאיינה עליהם בתחום המיניות הנשית העצמי ובעיקר אוננות והיחס של האישה כלפי איבר מינה ומיניותה. חתיכת פרויקט שארך חמש שנים ורואיינו עשרות נשים בגילאים שונים. זהו תחום שאני לא יכולה לחשוב על צורה טובה בתחום המחקר הסטטיסטי שניתן לקבל בו מידע כמו שהתקבל בתיזה המיוחדת הזו.

וברור שיש הבדלים, אבל גם במחקר סטטיסטי יהיו, כי סמינריונים נועדו להיות הכנה למחקר רציני יותר בתארים מתקדמים, מעין תירגול.