שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקשה

אנימה
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
אנימה • 13 באפר׳ 2009
אני גם חושבת שאי אפשר לשלוט על תוכן הפנטזיות, אבל כן צריך
לדעת לשלוט מה אתה עושה איתם.
גיל לא מחפש לפנטז בכאילו. הוא באמת מחפש קורבנות כדי להתחבר לסבל
שלהם, שהוא רחוק מאוד מבדסמ, כדי לגרום לעצמו להתענג עליו.
הכלוב מטיל עליו שעמום אבל הזה הדבר הכי קרוב מבחינתו. לכן הוא
כאן, סובל לקרוא שיש מילת הסכמה, סובל מקריאת הבלוגים וכשהתסכול
מכריע אותו הוא פורץ לפורום בתחינה לקצת עזרה.
מקבי​(מתחלף)
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
מקבי​(מתחלף) • 13 באפר׳ 2009
אני לא חושב שבקשתו של גילשר אינה לגיטימית, פשוט מנוסחת בצורה איומה ובלתי-מכבדת.

אחשלו - אם רצית שמישהי תשתף איתך פעולה, היה עליך להפגין רגישות, ולא מעושה.
gilsherr
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009

דוגמא לסיפור טוב

gilsherr • 13 באפר׳ 2009
אני רואה שאתם מתקשים להבין, לכן דליתי מתוך הבלוג שלי מעשה שהיה והרי הוא לפניכם:


"חשבתי שאת רצינית" אני אומר לה תוך התעסקות עם הפלפון יומיים אחריי.
מיידית יודע שעליתי על התדר הנכון, התדר שמפעיל את כל הנשים בעולם, תדר ה"רצינות". היא מתחילה להתפתל, להתנצל... ואני בקשיחות: "אל תתעסקי עם אף אחד כשאני לידך".
שעתיים לאחר מכן אנחנו בדירתה הקטנה בשכונת תל-גיבורים. היא מכינה לי ביצת עיין, לבושה עדיין בטייץ השחור שמחמיא כל-כך לתחת שלה. אני נעמד מאחוריה ומפשיל אותו במשיכה אחת . היא מופתעת ונענית....אני מתחיל להרעיף עליה דבריי כיבושין ותשוקה ומנשק בתאווה בלתי מרוסנת. אני מכבה את הגז, שולח יד אל עבר הביצה המטוגנת בחמאה, ומורח אותה על חור התחת שלה. היא מתעשתת, מבינה לפתע מה הולך לקרות(שוב...)ומנסה להיחלץ.
"לא שם....אני עדיין פצועה...לא חירבנתי שלושה ימים רק מהפחד"...אני ממשיך, רועד מתשוקה, "רק טיפה" אני לוחש... ואז בכוס... אני מבטיח.
"מאנייק" היא לוחשת בתאווה. אני מגיב בפתאומיות, כמו אחרון הערסים בעולם..." אל תגידי לי את המילה הזאת" ומנחית מייד סתירה אדירה על לחייה, היא בהלם מוחלט, אוחזת עם ידה את הלחי הפצועה, אני מישיר מבט קר וזועם של מטורף ומחכה שתתעשת..."סליחה" היא מגמגמת בפחד, "לא התכוונתי" הקול שלה רועד, על-סף בכי...".זה היה בצחוק." אני "מתרכך", מבקש סליחה ומנשק אותה בכל הגוף...עכשיו היא תיאלץ לתת לי הכול ואני מנצל את הרגע ומסובב אותה שוב, מוריד את הטייץ לרצפה, מפסק את רגליה כמו במעצר חשוד ומתחיל לחפור. היא מכווצת ואני מתחיל לרכך אותה בנשיקות תאווה על העורף, הגב , אוחז בשיער ומטה את ראשה לאחור, מנשק את שפתיה ותוך כדי משעין את גופה לפנים על השיש. אני מתחיל להיכנס לתחת, מזל שהביצה והחמאה מרככים את העסק והתשוקה גם. אני חודר לאט ובכוח רב, היא מתחילה להיאנח בקול. כואב לה מאוד וכל תנועה שלי בתוכה ניכרת בפניה המתעוותים בכאב, הכאבים שלה מעלים את העונג שלי לרמות בלתי נסבלות ואני ממשיך וחודר, ידיה נשלחות לאחור, מנסות באופן נואש להרחיק אותי, להאט את הקצב....אבל זה חסר טעם. אני חודר עד הסוף, היא זועקת.... היא ממש על קצות אצבעותיה , משופדת באמצעות הזין שלי, לרגע נדמה לי שהיא ממש באוויר, כאילו שאני פיזית מרים אותה עם הזין באוויר ואז אני מתפוצץ בתוכה.
אני מנשק מתוך כוונה אמיתית ויוצא לאט. הדם, מעורבב עם ביצה ושאריות זרע, נראה בבירור על הזין. אני פונה לאמבטיה והיא מדדה אחריי...מחזיקה את הישבן בשתי ידיה, כאילו מנסה לעצור את הדם בתוכה, ובוכה, שוב בוכה לעזעזל.
אני כבר בדרך הביתה, שילמתי את חובי לחברה ודאגתי לאפטר קייר רציני כולל דאגה וחיבה שיבטיחו לי את הפעם הבאה שאתעלל בה.
במכונית, משתלטת עליי תחושת האופוריה, כמו אחריי סקס טוב עם זונה, יודע מניסיון שהיא תארך עוד כמה שעות טובות. לאחר מכן תחזור תחושת האפסות ואיתה יגיע בן לווייתה הקבוע: הפחד.

הבנתם?
אנימה
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
אנימה • 13 באפר׳ 2009
גיל, מה יהיה?

אי אפשר לדחוף יד או אצבע לתוך חמאה מבעבעת, זה שולח אותך ישר
בהיסטריה לעבר ברז המיים.
אי אפשר לדחוף חמאה מבעבעת עם ביצה לוהטת לתוך פי הטבעת של מישהו
בלי שהוא יתחיל להשתולל, ואלף נשיקות או גערות לא יצליחו לעצור את הבעירה
ואת ההשתוללות.

טיגנת פעם ביצה? ניתז עליך אי פעם שמן חם? נכוות פעם מכלי בישול חם?
איך בדיוק אתה מכבה את הגז ושניה אחר כך דוחף את היד לתוך המחבת?
מה הבעיה לכתוב- זו פנטזיה. מה הרעיון? שיחשבו שאתה איזה דון ז'ואן לקטר?
שאולי מישהי כן תשתכנע שיש לך את זה?

איזה אישה בדיוק תתן למישהו לקרוע לה שוב ושוב את המעי הגס, עד כדי
דימום ניכר, במיוחד שהוא ביום יום מבוהל מעצמו, עם תחושת אפסות פנימית,
בלי טיפת כריזמה להביא מישהי בכלל למקומות כאלו. כריזה שטנית, אבל בכל
זאת כריזמה.

בחייך. עכשיו אתה מבין מדוע אתה לא מאמין לאף אחד מכותבי הבלוגים?
gilsherr
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
gilsherr • 13 באפר׳ 2009
אנימה כתב/ה:
גיל, מה יהיה?

אי אפשר לדחוף יד או אצבע לתוך חמאה מבעבעת, זה שולח אותך ישר
בהיסטריה לעבר ברז המיים.
אי אפשר לדחוף חמאה מבעבעת עם ביצה לוהטת לתוך פי הטבעת של מישהו
בלי שהוא יתחיל להשתולל, ואלף נשיקות או גערות לא יצליחו לעצור את הבעירה
ואת ההשתוללות.

טיגנת פעם ביצה? ניתז עליך אי פעם שמן חם? נכוות פעם מכלי בישול חם?
איך בדיוק אתה מכבה את הגז ושניה אחר כך דוחף את היד לתוך המחבת?
מה הבעיה לכתוב- זו פנטזיה. מה הרעיון? שיחשבו שאתה איזה דון ז'ואן לקטר?
שאולי מישהי כן תשתכנע שיש לך את זה?

איזה אישה בדיוק תתן למישהו לקרוע לה שוב ושוב את המעי הגס, עד כדי
דימום ניכר, במיוחד שהוא ביום יום מבוהל מעצמו, עם תחושת אפסות פנימית,
בלי טיפת כריזמה להביא מישהי בכלל למקומות כאלו. כריזה שטנית, אבל בכל
זאת כריזמה.

בחייך. עכשיו אתה מבין מדוע אתה לא מאמין לאף אחד מכותבי הבלוגים?


בחיי אנימה, זה נשמע ממש כאילו היית שם איתי!
את רוצה טלפון שלה? לשאול? בואי ננסח את זה אחרת, אין לי שום עניין וזה גם לא העניין אם זה אמיתי או לא, כנראה ששוב לא הצלחתי להסביר את עצמי. אבל בכל זאת אם בא לך התערבות קטנה:
אני שם 10,000 ש"ח בצד אחד ואת את התחת בצד שני. צד שלישי יקבל טלפון של הבחורה ויזכה גם להפגש איתה בדירתה בתל גיבורים, אותו צד יקבע אם היה המעשה או לא. היה ויפסוק לרעתי תקבלי את שכרך, יפסוק לרעתך, תגידי שלום לעכוזך. יש התערבות?
אנימה
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
אנימה • 13 באפר׳ 2009
טוב, אין לך לשים סכום כזה בצד.
שנית- בוא נלך צעד צעד- ההגיון הפשוט, כזה פשוט שלא צריך להיות איתך שם
כדי לדעת- שמת יד לתוך מחבת עם חמאה מבעבעת, בלי לקפוץ מהכוויה?
הצלחת לשים לה חמאה מבעבעת עם ביצה לוהטת והיא רק התרשמה מהיכולת
הלוהטת שלך כמאהב?

מה אתה מנסה להגיד? שאתה גדם עם תותבת מעץ? שהישבן שלה עשוי מפלדת
אל חלד?


: )
gilsherr
לפני 15 שנים • 13 באפר׳ 2009
gilsherr • 13 באפר׳ 2009
טוב, אין לך תחת.
חשבת פעם שאולי הביצה לא הספיקה להתחמם?, טוב לא משנה בואי תנסי לקעקע את אמינות המקרה הבא, ושוב לא שזה משנה לי אם את מאמינה או לא אבל הנה אני מצליח(בסיוע שלך כמובן...) לפרסם את קטעים שחשוב לי שיקראו...
הפעם זה מלווה באזהרה: היצור שנפגשתי איתו דיי מוכרת בכלביה, תקעקעי ואני אאלץ לפרסם את שמה:


שיעור בקבלת החלטות
פורסם לפני 215 ימים ב - 10 בספטמבר, 2008 בשעה 23:29
"מאנטש דאכט אונד גוד לאכט"(האדם מתכנן ואלוהים צוחק)-פתגם מבית סבא


אתמול בערב נפלה עליי (בכל כובד משקלה,יש לציין) עוד אחת מהכלוב. ביקשה להיפגש עם סדיסט ותיאמנו להיום.
כראוי, נקטה כמובן בכל "אמצעי הזהירות" ונפגשנו לצהריים במסעדה ידועה. מאחר וביקשה לראות אותי עוד בטרם אראה אותה הגעתי עם סימן היכר מוסכם מראש וכנראה שמה שהיא ראתה מצא חן בעיניה (האהבה עיוורת, אומרים).
היא לא ידעה כנראה שאני כבר לא מתאהב ובטח שלא עיוור.
על כורחי נכנסתי למסעדה שם הפגנתי ידע גסטרונומי ואפילו התאמתי את היין הנכון לבשר התפל שאכלנו תוך שאני מתגבר על תחושת הקבס שעלתה בי בכל פעם שנאלצתי להביט לעברה(אם כי מטעמים מובנים לא הצלחתי להקיף במבט את כולה...)
בהתאם למצופה ממני,ובעקבות מה שלמדתי מכמה בלוגים מעודדי הקאה פה, התחלתי להתנהג כ"מאסטר" ופקדתי עליה להיכנס לשירותים, לפשוט את בגדיה ולהתכונן לבאות.

שלוש נקישות שלי, זה היה אמור להיות הסימן אליו הייתה אמורה להגיב בפתיחת דלת השירותים כשהיא כבר ערומה ומוכנה.
לקחתי את התיק המוזר("סימן ההיכר") בידי, פסעתי אל עבר הדלת ויצאתי בצעד קל אל עבר הרחוב הסואן. השמיים חייכו אליי, ואני חייכתי בחזרה...
נילי ונילי
לפני 15 שנים • 14 באפר׳ 2009
נילי ונילי • 14 באפר׳ 2009
gilsherr כתב/ה:

הפעם זה מלווה באזהרה: היצור שנפגשתי איתו דיי מוכרת בכלביה, תקעקעי ואני אאלץ לפרסם את שמה

תגיד, 16 עמודי שרשור רצים ממש בפורום הזה ובמקביל, רק בגלל שראובן העז לחשוף מישהי שיצא איתה פעם. פספסת אותם?

או שאולי חשבת שאתה מספיק פופולרי ואהוד פה, כך שאף אחד לא ישים לב שאתה עושה שימוש בזהותה של אישה שיצאה איתך על מנת לסחוט את אנימה ולכפות עליה שתיקה? איך ריס אמר בשרשור המקביל..? "שפל, בזוי ועלוב".





[רפאל, המלט וכל גולש אחר ששאל את עצמו בהיתממות מעושה (או בתמימות כנה): "איזה מן אבטיפוס הוא ראובן? למה הוא אבטיפוס ולא אינדיבידואל מעפן? למה מה שהוא עשה אינו תופעה יחידנית אלא תופעה כלוביסטית תרבותית גורפת?" - לתשומת לבכם אודה]
kakleta​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 14 באפר׳ 2009

חבל.....

kakleta​(לא בעסק) • 14 באפר׳ 2009
שאין שום פוסט אינטלגנטי ומעניין בפורומים.
למה הכל חייב להגמר בקללות ואאוטינג?

icon_exclaim.gif