שולטים וחארות...

אני מציע שבאמת תראה איש מקצוע, טיפול אינטנסיבי של 4-5 שנים ואני בטוח שתוכל להסתכל במראה ולהיות לפחות מרוצה ממה שאתה רואה.
והיום אפילו שמעתי שקופת החולים השונות יעזרו לך בחלק ניכר של המימון.
.

תארו לכם שאתם נוסעים בשקט לנופש בצפון ואתם בדרככם מירושלים לטבריה...
אתם לא אלו שנוהגים כרגע, אז יש לכם קצת שקט ושלווה ואתם נוסעים בכיף- מדמיינים לכם כבר את הצימר, המזגן, הנופים, הבילוי, השלווה.
פתאום משום-מקום חותך אתכם נהג מסעית בצורה מטורפת לאללה, החושים מייד מתחדדים והמחשבות הנעימות נעלמות במהירות-הבזק.
מעכשיו הוא מפזז לכם על הכביש, חותך מנתיב לנתיב- ואתם רק אומרים לעצמכם שאם הייתם הנהגים אז בוודאי שכבר הייתם נפטרים ממנו, אבל כשאתם רואים איך שהוא מאיים על כל הכביש בנסיעה הפראית שלו, אתם מבינים שגם אתם לא הייתם מצליחים להעלים אותו.
והנהג הזה מלווה אתכם במשך כל הנסיעה כמעט; אתם רואים אותו בכל-מקום, אתם שומרים ממנו מרחק כמה שאפשר וזה קשה כי הוא בכל-זאת נוהג במסעית ואתם רואים איך כל הנהגים סביבכם משתגעים!
ואז... (אמנם לרוע המזל רק לקראת סוף הנסיעה כדרכו המרגיזה של מרפי), אתם רואים מכונית של איזה קצין משטרה שיצא בעצמו לחופש כנראה כי הוא בלי סירנה- רק הלוחית; אמנם אתם כבר למדתם שאין מה לצפות ממש משוטרים, אבל להפתעתכם הרבה, הקצין עוקף את הנהג הפסיכי, נעמד לפניו בנתיב ופשוט מאט לאיטו... כולם נושמים לרווחה והחיוכים של כל הסביבה חוזרים לפרצוף בזמן שהקצין מאט את נהג המסעית ולא עוזב אותו לרגע, גם מחוץ למשמרת.
עכשיו כולם עוקפים אותו כמובן והפרצוף שלו, מלבד שנראה כמו פרצוף של רוצח-סדרתי נטו, כ"כ זועם שאתם מרגישים את הסיפוק מחלחל בגופכם ואומרים לעצמכם "מגיע לו לבן-זונה."

אבל אנחנו מדברים פה על שולטים, אנחנו מנסים לראות את הדברים גם מעבר, הווה אומר שאנחנו מלבד כל הסיטואציה שתיארתי לכם (אמיתית לחלוטין כמובן), אומרים לעצמנו, אולי זה רעיון מצויין! אולי כדאי ללמוד מזה- אנחנו הרי שולטים ולכן גם סוג של "מחנכים"- למה שלא ניישם ונחנך בעצמנו כמה אנשים שראויים לכך ולא בצורה הדבילית של הפוסטמה שנראתה פה בפורומים מקללת ומנסה למשוך בכוח מהאוטובוס חייל מסכן שאני במקומו הייתי מוריד לה סטירה...
אלא בצורה אלגנטית ומתוחכמת.

ולכן אני פה, כדי לשאול מס' שאלות:
1. האם התנסיתם ב"חינוך" שכזה בעצמכם, בחיים שלכם מחוץ לתחום ומחוץ למדים או סמכות שניתנה לכם בזכות עבודה מסויימת, אלא בתור אנשים עצמאיים?
2. האם עשיתם את זה מתוך מחשבה שבתור שולטים ראויים עליכם להיות מחנכים גם בחיים?
3. והרי BDSM זה עניין של הסכמה, האם למרות זאת ראוי להפעיל עקרונות שליטה מסויימים על אנשים שלא קיבלו את מרותכם כדי לטפל בבעיות ציבוריות?
4. והאם כשאתם עושים את זה במטרה להיות גם שולטים ראויים, זה לא צבוע? שהרי האנשים שעליהם אתם מפעילים את הסמכות לא יודעים שזו חלק ממטרתכם...



אני יכול לומר שלי אישית יצא לבצע כמה וכמה פעולות כאלה בחיי וקיבלתי דווקא פרגון רב מהחברה ומהסביבה עליהן... גם היום פונים אלי בבקשה "לחנך" מישהו בצורה זו או אחרת או מסיבה כזו או אחרת.
אבל מעניינת אותי דעתכם האישית. מה אתם אומרים?

LOL


איזה תגובה של ילד פגוע, זה חמוד.

ידיד הקטן והלא ממש חכם, זה שאתה משתמש בהרבה מילים כדי להסוות את העובדה שאתה לא אומר כלום ובעצם אתה מנסה ליצור בלון נפוח של חשיבות עצמית. לא ממש עובדת אבל אתה מוזמן להמשיך לנסות.

רק לא הבנתי ממה אני אמור להיות מאיום? מילד קטן עם פחדים אדפאלים עמוקים וחוסר ביטחון משווע ?
אני מציע שבאמת תראה איש מקצוע, טיפול אינטנסיבי של 4-5 שנים ואני בטוח שתוכל להסתכל במראה ולהיות לפחות מרוצה ממה שאתה רואה.
והיום אפילו שמעתי שקופת החולים השונות יעזרו לך בחלק ניכר של המימון.

אני יודע שעכשיו ממש בא לך שוב להשיב לי , המלצה שלי תראה שאתה בוגר ותבליג.

ולגבי נילי ונילי וטענתה שצעקה "אני מאסטר" הנשמעת ברחוב, באופן מידי גורמת לחברי הכלוב, שנקלעו לשם בשגגה, לשלוף את הזין (אם מדובר בזכר) או את הדגדגן (אם זו נקבה) מתוך מפשעת מכנסיים/חצאית ולשפשף, זה כבר עניין של אסכולה עמה אין ברירה אלא להשלים. כי אחרי הכל היא מאפיינת אך ורק את אלו הדוגלים בה.

לא זוכרת שטענתי כזה דבר.

~גירוד בפדחת~

בנאדם, אתה בטוח שאתה מאופס על השרשור?

תחילה תגיד לי למה שאבליג? בשביל לא לפגוע בך יותר מסכנון?

ושנית ממה אתה אמור להיות מאוים? אולי ממישהו שכותב עם פחות שגיאות-כתיב ממך ולא ממציא מילים כמו "אדפאלים"?
ויותר מכל ממי שבכמה מילים שאתה בוחר לקרוא להן בלון נפוח כי לא הבנת אותן, גרם לך לחרוג מהשטויות שכתבת על עצמך בפרופיל ולהגרר להתנצחויות מילוליות שהצהרת כ"כ יפה שאל לנו לצפות ממך להן?

שלישית, למה אתה אמור להרגיש מאויים, בוא אנסה לעזור לך כי הניסיון שלך עם קופות-חולים לא הוכיח את עצמו מסתבר... "בוא, תשכב פה על הספה, עזרו לנו בחלק ניכר מהמימון שלהן, ותספר לי, למה אתה כ"כ מאויים? אדון ידיד הקטן או איך שלא קראת לזה... למה אתה מרגיש צורך לפנות אל אנשים שאתה לא מכיר ולהתחנן שיצאו מהתמונה כבר פעם שניה?"


מה אתה אומר, יישמתי טוב את ההמלצה שלך? כי אם לא תשכיל אותי, בעצם עזוב, זו מטלה קשה מדי עבורך... אתה יכול פשוט לקום מהספה ולחזור להמשך הטיפול ביום אחר.