בלוסום(לא בעסק) |
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
Re: כמהה
לפני 14 שנים •
22 במאי 2010
בלוסום(לא בעסק) • 22 במאי 2010
E m m a כתב/ה: natti כתב/ה: חתולונת סוררת 1607 כתב/ה: אני כמהה להצלפה, היא מרגישה לי כמו המשך של נגיעה.
אני כמהה להרגיש אחיזת גבר בשדיי, מחשמל אותי במגעו. אני כמהה להרגיש את אחיזת האטבים, צובטים, מכאיבים עד לגבול השגעון. אני כמהה להיות מחובקת על ידי החבלים שעוטפים אותי ומטיסים אותי למעלה למעלה. כמהה לעירפול חושיי - כיסוי עינים כדי שלא אראה למילוי פי במגוון העומד לרשותנו, להחלטתך. כמהה לאטימת אפי כדי שאפתח את פי יותר עמוק, כמהה להרגיש את גבריותך חודרת ומפלחת את גרוני כמהה להרגיש ידיים שבוטשות, שמפשקות, שקושרות, שמפליקות, שמצליפות, שסוטרות, שמטפטפות שעווה, שמושכות בשערי, שמורידות אותי על 4 - הכי גבוה שיש, ידים שמלטפות אותי וחובקות אותי אחר כך. כמהה להוציא את המתמסרת, הפסיבית, הכנועה, המוכנעת, את הנשלטת שבי. הכמיהה שלך היא דבר והיפוכו מצד אחד את רוצה להרגיש את הנשלטת שבך זאת שמתמסרת שכנועה ומצד שני את כותבת הוראות הפעלה, שיביאו אותך לכדי סיפוק התמסרות ולהיות נשלטת אומר לתת לשולט את השליטה, את ההחלטה להתמסר אליו לרצונות שלו, לדברים שלו עושים טוב, לספק את הרצונות והחשקים שלו. ואני בטוחה שביום שתשחררי את השליטה שאת מחזיקה בה, תתמסרי מבפנים באמת ובתמים אז אבל רק אז תוכלי להרגיש את מה שאת כמהה לו בהצלחה. לא יודעת למה אני מזפזפת בדיוני עבר <בטח יש לי יותר מדי זמן היום> אבל זה?? מזכיר לי נשכחות ורעות אני דווקא רואה בשיר כמיהה והתמסרות ומה שחשוב זה מה שמרגישים שזה ולא איך אחרים רואים את זה we dont see things as they are we see things as we are *מסמיקה* מחמיא לי שאת משקיעה זמן ועדין רואה ביצירה שלי כדבר רלוונטי כל כך הרבה זמן אחרי שכתבתי אותה... תודה! |
|