סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוץ למסגרת

אנאלון​(נשלט)
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011

חתול יקר

אנאלון​(נשלט) • 25 באפר׳ 2011
מאחר שגם אני במצב דומה לשלך אז אין פלא שאני אתך לגמרי
רק מה שאני טוען שהכל בחיים זה ענין של מינון
האם מי שמפנטז על סקס עם מישהי אחרת שונה ממי שמעז להגשים?
ומה עם מי שרק נישק מישהי בעבודה?
אז אם כך כנראה שכולם בוגדים קצת
bondman​(נשלט){FLR}
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011

Re: גמד

bondman​(נשלט){FLR} • 25 באפר׳ 2011
בריזיט כתב/ה:
הדמוקרטיה הגיעה גם לכלוב.

הבעת דעה שונה משלך זה לגיטימי בדיוק כמו שלגיטימי שתביע את זו שלך גם אם היא שונה או אף מנוגדת לזו שהובעה.


"הפוסל במומו פוסל". לא אני תבעתי את המושג.


המשפט הגאוני הזה פעול לכל הכיוונים.
נילי ונילי
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
נילי ונילי • 25 באפר׳ 2011
חתול,
זוגיות היא עניין מורכב וקל מדי לצדקנים להתעלם מהמורכבות הזו. גם קל מדי להתעלם מאהבה, מחוייבות הדדית, סיפוק עצמי והרצון לשלב בין השלושה.

אני מאמינה שאת הבחירות שלך- בחרת לאחר שיקול דעת. ובהנתן זה מאחלת לך שתמצא את מה שאתה מחפש.
נילי ונילי
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
נילי ונילי • 25 באפר׳ 2011
ליבנת כתב/ה:
לאור היותי גרושה + מגיל 25 חיפשתי בנרות גרושות -אימהות צעירות(עד 35) ועצמאיות ז"א לא תלויות באף אחד כלכלית, שאינן נתמכות סעד, ולא מסתייעות ו/או מתגוררות אצל ההורים.
עד היום לא מצאתי אפילו אחת .
מסקנותיי הן שהתנאים הכלכליים הלא בשלים גורמים לרוב הסובלים /סובלות לחכות עד אשר התנאים יבשילו (סיום המשכנתא וכו') או לחילופין הבנה כי החובות לא יסתיימו לעולם ואם לא עכשיו אז אמתי? כל השיט הזה לרוב לוקח כמה שנים..

אבחנה יפה. המסקנה גם היא נכונה, אבל למה לא המשכת איתה עוד צעד אחד הלאה?

כשנשים מתגרשות מורע מצבן הכלכלי ורמת החיים שלהן יורדת. הדבר נובע מכך שמשכורת אחת במשק הבית נעלמת, ומוחלפת בדמי מזונות מינימליים. בנוסף, נשים על פי רוב מקבלות משמורת על הילדים והן נאלצות לפרנס אותן מן המשכורת היחידה שנותרה בתוספת המזונות.
גברים, לעומת זאת, כאשר הם מתגרשים עולה רמת חייהם ומצבם הכלכלי הופך טוב יותר. הדבר נובע מכך שהמשכורת, שממילא היא גדולה יותר משל האשה, מפרנסת כעת רק אדם אחד בניכוי דמי המזונות שנקבעו. ואם הוא לא משלם מזונות, על אחת כמה וכמה.

אין גיל מיטבי עבור נשים להתגרש בו, כיוון שגם כאשר הילדים גדלים והם כבר עומדים ברשות עצמם, הרי שדמי המזונות נפסקים ונפסקת איתם התמיכה הכלכלית של הגרוש. מצד שני, כפי שכולנו יודעים, ילד לא מפסיק את הדרישות הכלכליות שלו בגיל 18 וגם לא כשהוא עוזב את הבית. תמיד יש איזו נסיעה לחו"ל, תואר ראשון או שני ובגדים חדשים שצריך לקנות לליל הסדר. כל ההוצאות האלו, גם לאחר גיל 18- נופלות על האשה בדיפולט, והגבר חופשי להחליט האם הוא מעוניין לשאת אותן. הוא אינו מחוייב לכך.

והצעד הנוסף הוא, למקרה שתהית: גירושין, בדיוק כמו נישואין, הם מוסד חברתי ששומר על נחיתות נשים והכפפתן לגבר שבחייהן (הבעל/גרוש).
בטי בום​(שולטת)
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
בטי בום​(שולטת) • 25 באפר׳ 2011

נילי לראשונה אני ממש לא מסכימה איתך,
לכל דבר בחיים יש מחיר, גירושין זה בהחלט לא תענוג גדול מבחינה כלכלית, אבל חיות בשקר הרבה יותר גרוע.
לגלות שהאיש שישן איתך ומחבק אותך בלילה משקר לך על בסיס קבוע זה אחד הדברים הכי כואבים.
כסף מגיע והולך אבל אמון כשהוא נשבר הרבה יותר קשה לבנות.
את יכולה לדבר עד מחר על צדקנות אבל הבקשה לחיות בתחושה שאתה יכול לבחור ולא מסתירים ממך מידע היא בעייני הא' ב' בדרישות לפחות שלי לחיים.
זאלופון​(שולט)
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
זאלופון​(שולט) • 25 באפר׳ 2011
ציטוט: גברים, לעומת זאת, כאשר הם מתגרשים עולה רמת חייהם ומצבם הכלכלי הופך טוב יותר. הדבר נובע מכך שהמשכורת, שממילא היא גדולה יותר משל האשה, מפרנסת כעת רק אדם אחד בניכוי דמי המזונות שנקבעו. ואם הוא לא משלם מזונות, על אחת כמה וכמה.

לא סביר בעליל, אלא אם האישה בלאו הכי לא עובדת ואין ילדים או שהם כבר גדולים. במקרה שהאישה עובדת ויש ילדים קטנים, הגבר מאבד את ההכנסה של האישה, מאבד נתח נכבד מהכנסתו שלו לטובת מזונות, וסובל מכך שכל ההוצאות שהיו קודם לכן משותפות (ובראשן כמובן החזקת דירה ורכב) נופלות על מה שנותר ממשכורתו. ברור שרמת החיים שלו צונחת, ובאופן חד ומכאיב.

יש נתונים אמפיריים שתומכים בהצהרה הזו?

כשאני ניסיתי לחפש, מצאתי רק נתונים שסותרים אותה. למשל (שם המאמר בלבד, אפשר לגגל ולמצוא):
"Marriage and divorce’s impact on wealth" - שבו נטען כי גם גברים וגם נשים מפסידים כלכלית מגירושין, וההבדלים קטנים. או:
"Losers and Winners: The Financial Consequences of Separation and Divorce for Men" - שמצביע על כך שבמקרים רבים הפגיעה בגברים קשה יותר, והדפוס שתיארת תקף רק לגברים המעטים שהכנסת נשותיהם כמעט אינה משחקת תפקיד בהכנסת משק הבית שלהם בעודם נשואים (וכמה כאלה כבר יש היום, כשכולם עבדים ואף אחד לא יכול לעולם לחסוך לדירה במילא?)
בריזיט
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
בריזיט • 25 באפר׳ 2011
בטי בום כתב/ה:

נילי לראשונה אני ממש לא מסכימה איתך,
לכל דבר בחיים יש מחיר, גירושין זה בהחלט לא תענוג גדול מבחינה כלכלית, אבל חיות בשקר הרבה יותר גרוע.
לגלות שהאיש שישן איתך ומחבק אותך בלילה משקר לך על בסיס קבוע זה אחד הדברים הכי כואבים.
כסף מגיע והולך אבל אמון כשהוא נשבר הרבה יותר קשה לבנות.
את יכולה לדבר עד מחר על צדקנות אבל הבקשה לחיות בתחושה שאתה יכול לבחור ולא מסתירים ממך מידע היא בעייני הא' ב' בדרישות לפחות שלי לחיים.




icon_exclaim.gif
bondman​(נשלט){FLR}
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
bondman​(נשלט){FLR} • 25 באפר׳ 2011
את ידועת מה אני חושב?
בעולם הונילי קיים מושג כזה ,שיחת בנות
ואיזו שהיא תקשורת נחותה שנקראת שיחת גברים
שם מספרים בינהם הבנות או הבנים מה עובר להם בראש ומה הם רוצים וחושבים לגבי התחום המיני והמין השני..וגם מתארים חוויות לעיתים .

כאן והיום באינטרנט השיחות הן רב מיניות ויכול להיות שמה שקורה זה שעובר הרבה מידע שאמור להשאר בתוך בני מין אחד,
בהרבה פורומים אני רואה שיש את אותה בעיה שעובר מידע שלא יכול להיות מוכל תמיד ועל ידי כל הפרטים בצד השני . יש ציור סוריאליסטי שנקרא "בל ידעו הגברים דבר על כך " שמתאר פנטזיות של נשים שמדבר בדיוק על הנושא הזה. נזכרתי בו וירד לי האסימון שזה מה שקורה לנו.

באיזה שהוא מקום הקסם מת....כאילו גרים ביחד בדירת חדר ואין דלת לשירותים ...הכל פתוח, הכל פרוט וגלוי יותר מידי, כל הסירחון הטבעי יוצא. איך יהיה הסקס אחר כך?

יכול להיות שזאת הבעיה....אתן לעולם לא תבינו באמת גברים ואנחנו לעולם לא נבין באמת נשים. ואולי אסור שנבין באמת את הצד השני עד הסוף
כי אין מי שיראני וחי......
חבל שאני דווקא בפוסט הזה מחפש אשה חחחחח
טיפש שכמותי...........................
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011

Re: גמד

Brave Dwarf • 25 באפר׳ 2011
בריזיט כתב/ה:
הדמוקרטיה הגיעה גם לכלוב.

הבעת דעה שונה משלך זה לגיטימי בדיוק כמו שלגיטימי שתביע את זו שלך גם אם היא שונה או אף מנוגדת לזו שהובעה.


"הפוסל במומו פוסל". לא אני תבעתי את המושג.


בריזיט, עם כל הכבוד ולא חסר, יש להביע דיעה ויש לנסות ולפגוע באדם. אני לא אצטט כאן את שלל הגינויים להם זכה כי כרגע שטפתי את הידיים ולא בא לי ללכלך אותן, אבל האמיני לי שלא לשווא בשלב מסויים, אדם שהגיע לכאן, נפתח, סיפר על ילדיו ועל 23 (אוהו! בעוד 21.5 שנים בלבד גם אני אהיה שם) שנות נישואיו ועל חלק זעיר ומאוד ספציפי מהבעיות עמן הוא מתמודד, לפתע עשה "אחורה פנה".

צחוק צחוק, אך זה לא לעניין. שאלותיו מציאותיות, כאלו שעשויות לגעת בשלב זה או אחר של החיים בחיי כולנו ומשקפות יותר מזוגיות אחת ולכן לי, למשל, חבל. מה עוד, וזה כבר מניסיוני האישי, העצות, גם כאשר הן נבונות ויש בהן מן האמת, ברגע שהן מהולות בציניות ובנסיון לפגוע, חכמתן נופלת בין הכיסאות ולכן במקרה שכזה אינן משמשות לא את מטרתו של המייעץ ולא של המיועץ.

זאת דעתי.
נילי ונילי
לפני 13 שנים • 25 באפר׳ 2011
נילי ונילי • 25 באפר׳ 2011
זאלופון כתב/ה:
יש נתונים אמפיריים שתומכים בהצהרה הזו?

כשאני ניסיתי לחפש, מצאתי רק נתונים שסותרים אותה. למשל (שם המאמר בלבד, אפשר לגגל ולמצוא):
"Marriage and divorce’s impact on wealth" - שבו נטען כי גם גברים וגם נשים מפסידים כלכלית מגירושין, וההבדלים קטנים. או:
"Losers and Winners: The Financial Consequences of Separation and Divorce for Men" - שמצביע על כך שבמקרים רבים הפגיעה בגברים קשה יותר, והדפוס שתיארת תקף רק לגברים המעטים שהכנסת נשותיהם כמעט אינה משחקת תפקיד בהכנסת משק הבית שלהם בעודם נשואים (וכמה כאלה כבר יש היום, כשכולם עבדים ואף אחד לא יכול לעולם לחסוך לדירה במילא?)

לא יודעת מה המאמרים שמצאת ומה המהימנות שלהם. מבלי להישמע מתנשאת, אל תמהר לאסוף הביתה כל דבר שגוגל מוצא לך ברחוב.

מה שכתבתי מתבסס בעיקר על כתיבה אקדמית של החוקרות הפמיניסטיות ד"ר דפנה הקר ושל ד"ר אסתר הרצוג בכל מה שנוגע למודל משמורת על ילדים.

בנוסף, בוא ותן את הקרדיט הראוי לארגונים פמיניסטיים: באתר של "איתך- משפטניות למען צדק חברתי" אפשר למצוא עוד חומר.
# ועדת חקיקה: ילדים ונוער, בלשכת עורכי הדין 19.9.02 הצעת עו"ד שמואל מורן לבטל חזקת גיל רך.
# ועדת חקיקה: מעמד האישה, בלשכת עורכי הדין 8.8.04.
# נשים ומשפחה בישראל, דו-שנתון סטטיסטי, עורכות: ד"ר רות הלפרין-קדרי, ענבל קארו, המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רקמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, התשס"א, 2005