צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהו מוסר?

Here And There​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
Here And There​(נשלטת) • 3 ביוני 2010
huan כתב/ה:
פט, את מבלבלת בין הרבה מאוד דברים.

אין שום קשר בין לקיחת אחריות, גילוי הבנה כלפי המעשה, "בסדר", עבריינות וכו לבין מידת מוסריותו של אדם. עירבוב כל הגורמים הנ"ל לכדי עיסה וההתיחסות למעשה עצמו הוא בדיוק סוג הדברים שהצעתי להמנע מהם. במידה ואת מרגישה אי נוחות מהדוגמא שהבאתי אנא החליפי את "לזיין את בנותיו" ב"להאכיל חתולי רחוב" או כל מעשה אחר שמצא חן בעיניך.
מה שבטוח הוא שכל האנשים שתיארתי א-פריורית אחראיים למעשיהם מהסיבה הפשוטה שהם ידעו מה עשו וידעו להבדיל בין מושגי ה"טוב" והרע" של המערכת החברתית שבה הם חיים.

אם זאת טנעתי הבסיסית היא שרוצח יכול להיות אדם בעל רמת מוסר גבוה יותר מאדם שתורם מעשר מהכנוסותיו לצדקה. וזאת מכיוון שאותו אדם תורם מעשר אך ורק בשל נורמות חברתיות ובאותה קלות יעשה כל דבר אחר כמו לעשות מילה לבניו ובנותיו ולסקול הומואים במידה והנורמות החברתיות היו מצוות זאת עליו. בעוד הרוצח נשען על מערכת כללים מוסרית קוהרנטית ומחושבת כך שגם עם כולם מסביבו היו גונבים, אונסים וסוקלים הומואים - אותו רוצח לא רק שלא היה "מצטרף לחגיגה" אל אף היה מסתכן ויוצא להגנתם של ההומואים מפני שלפי מערכת הכללים שלו נעשה להם עוול.

כאלטנרטיבה לרוצח אני יכול מביא לך את ג'ורדנו ברונו שהועלה על המוקד בשל סירובו לציית לדוגמא של הכנסייה ובחירתו לדבוק בטענתו בדבר טבעה ההליוצנטרי של מערכת השמש.
במחינה זו יתכן והוא אדם יותר מוסרי מגלילאו גלילי - וזאת במידה וגלילאו חזר בו מטענתו אך ורק בשל הפחד מהוצאה להורג.
דרך אגב, צארלס מנסון הוא לא דוגמא טובה שכן הוא היה די קוקו ויש בי ספק רב שהוא אכן ידע מה הוא עושה ויכול היה לנמק זאת בצורה קוהרנטית.

כמובן שבשיטה הנ"ל קשה לקבוע את מוסריותו של אדם עם מתבוננים מהצד על המעשה שעשה ויש צורך למבט רחב יותר שיביט אל תוך נפשו ומניעיו של אדם.



אין קשר בין רמת מוסריות לבין לקיחת אחריות?
אתה לא חושב שלהאשים מישהו אחר במעשה שאתה עשית לא מושפע מרמת המוסריות שלך?
וההגדרה של מוסריות" לא מבוססת על "טוב ורע"?
אקיצר, הכל קשור להכל.
יכולת להבדיל בין טוב לרע זהו נדבך של ההגדרה למוסריות.
(ההגדרה של ויקפידיה למילה מוסר: http://en.wikipedia.org/wiki/Ethics)
דוגמא לכך ניתן לראות עם ילדים לעומת מבוגרים.
ילדים, שאצלם רמת המוסריות עדיין לא מפותחת, נוטים להאשים ילדים אחרים במעשים שלהם, בוגרים לעומת זאת, בד"כ לוקחים על עצמם את האחריות.
אתה נותן דוגמא של כאדם שיכול להיות יותר מוסרי מאשר אדם שתורם.
ההנחה הזו נכונה אך ורק במידה ומדובר באדם שרצח חד פעמים ועקב איזשהו אירוע מיוחד!
אתה לוקח איזשהו מקרה שלרוב לא קורה אם מסתכלים על הסטטיסטיקה של הרוצחים, ולכן זה לא ממש רלוונטי.
אם תסתכל על ההיסטוריה של רוב הרוצחים תראה שלרוב הרוצחים יש היסטוריה מאוד ארוכה של פשעים והתנהגות מאוד לא מוסרית.

לגבי התורמים, כמו עם הרוצחים, אם תבחן את ההתנהלות שלהם בצורה יותר רחבה, כלומר ביום יום תראה שיש התאמה בין זה שהם תורמים לבין זה שביום יום הם בד"כ מתנהגים הצורה מוסרית.
טרבולי והקצפת
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
טרבולי והקצפת • 3 ביוני 2010
פט - מוסר morality. אתיקה ethics. אתיקה היא תורת המוסר.
הניתוח של חואן לא מתיחס להיבטים חיצוניים ל-מעשה בלתי מוסרי, כמו נטילת אחריות או פעולות מצטברות. זו כוונתו. כלומר אם הרגתי מישהו זה מעשה אחד (מוסרי או לא), ואם האשמתי את חברי בהרג זהו מעשה אחר (מוסרי או לא).

חואן - אני לא בטוח שאני מבין. האם לשיטתך בשל הפער הרלטיביסטי אין ל-מעשה (deed) משקל מוסרי עצמאי שאינו תלוי במניעים?
אני מבין אם אתה בוחר לוותר על הדיון, אני לא מבין מדוע אתה מוותר על הדיון וכתוצאה מכך קובע שתוצאתו היא בהכרח אחת.
המלט
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
המלט • 3 ביוני 2010
huan כתב/ה:

כך שאדם שזיין את בנותיו כי לא יתפסו אותו - יחשב כאדם בעל מוסר נמוך
אדם שיזיין את בנותיו כי כך עושים כלום/כך אלוהים אמר/כך אבא לימד אותי לעשות/אדם שהתשובה שלו ל"למה זה מוסרי" היא ווריאציה של "ככה זה - יחשב כאדם בעל מוסר בינוני
בעוד אדם שזיין את בנותיו כי אחרי מחשבה מעמיקה הוא הגיע למסקנה שהערך המרכזי בחייו של אדם הוא לאמלל את חיי בנותיו עד כמה שאפשר והוא מוכן להסתכן בענישה וסנקציות חברתיות בכדי לקיים את הערך הנ"ל - יחשב, אל אף מעשיו השפלים, כאדם בעל מוסר גבוה.


הדוגמה המוזרה הזו איננה דוגמה למערכת מוסר ואף לא אם מקבלים את הטענה שמוסר הוא יחסי, כי דוגמה זו מניחה לכל אדם לקבוע את אמות המידה המוסריות שלו, וזה כמעט מנוגד לעצם ההגדרה של מוסר כבלתי תלויה באינדיבידואל זה או אחר.
המלט
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
המלט • 3 ביוני 2010
huan כתב/ה:

כאלטנרטיבה לרוצח אני יכול מביא לך את ג'ורדנו ברונו שהועלה על המוקד בשל סירובו לציית לדוגמא של הכנסייה ובחירתו לדבוק בטענתו בדבר טבעה ההליוצנטרי של מערכת השמש.

במחינה זו יתכן והוא אדם יותר מוסרי מגלילאו גלילי - וזאת במידה וגלילאו חזר בו מטענתו אך ורק בשל הפחד מהוצאה להורג.

כמובן שבשיטה הנ"ל קשה לקבוע את מוסריותו של אדם עם מתבוננים מהצד על המעשה שעשה ויש צורך למבט רחב יותר שיביט אל תוך נפשו ומניעיו של אדם.


ז"א, לשיטתך -- גלילאו היה פחות מוסרי מג'ורדנו ברונו משום שבחר לחיות. ולעניות דעתי המרודה
הצו המוסרי העליון של בני-תמותה הוא לבחור בחיים. בכל סיטואציה בה יש לאדם ברירה בין בחירה בחיים לבין בחירה בעקרון כזה או אחר שמחירו מוות -- הבחירה בחיים היא המעשה המוסרי העליון, ואילו הבחירה במוות מאיינת את האדם, ועל כן את המוסר. אין המוסר חל בואקום חסר אנשים. לפיכך, ג'ורדנו היה איש לא מוסרי שבעיקשותו גרם לעצמו למות, ואילו גלילאו היה איש חכם ומוסרי. הרי ברור לך שהוא הודה רק מן השפה ולחוץ, ושבתוך תוכו המשיך להאמין בכל ליבו בתגליותיו המדעיות. היש לך מעשה מוסרי יותר מזה? מה מוסרי בלמות? כלום.
the_drow​(שולט)
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
the_drow​(שולט) • 3 ביוני 2010
איך פתחתם דיון על מוסר מבלי לדון באופן ישיר על ההצו הקטגורי של קאנט.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%95_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99

ציטוט: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי"

huan נתן כאן את הדוגמא הכי טובה.
ניתן ליצור ליצור כל מערכת של מוסר, גם מערכת מעוותת כמו בגרמניה הנאצית (כמובן שיש בזה המון פסיכולוגיה של העמים - נירוזה חברתית מוקצנת) אבל גם זה מעורב שם.
מוסר הוא כן דבר רלטיווי כי הוא תלוי חברה, סביבה והיסטוריה.
בסופו של דבר הוא נוצר על ידי השלטת סמכות של הפטריאך (בחברה שלנו) או המטריאכית ועוברת מדור לדור בדיוק כמו שפרויד מתאר.
רואים את זה הכי טוב אצל חרדים.
שאלתי פעם איזה רב למה הוא לא מקבל הומואים והוא ענה לי: "אבא שלך אמר, ואם אבא שלך אומר משהו הוא ישקר לך? אז אבא שלי אמר לי ואבא שלו אמר לו עד למשה שהקב"ה, שהוא האבא של כולנו, אמר לו".
אז מה זה מוסר? מוסכמה שנובעת ממניעים פסיכולוגיים.
בסופו של דבר החוק שנחקק אצל כולנו בתועדה מגיל אפס עקב תסביכים אדיפליים הוא איסור גילוי העריות. רוצחים סדרתיים רוצחים בגלל זה, רק כדי להמחיש את העברה ולבצע אותה שוב ושוב (תוך שחזור של טראומה אך לא בשלמותה מאחר שהיא לא בדיוק אותה החוויה, בעגה המקצועית רפיטציה) בצורה שאינה מבטאת את האקט האסור עצמו, דהיינו לשכב עם אמא (רוצחות סדרתיות הרבה יותר נדירות ומתמקדות בתינוקות בד"כ, אבל אני סוטה... בכמה מובנים).
רצח הוא לא מוסרי?
ואם הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן ולרצוח את היטלר עוד כשהוא היה ילד חף מפשע, הייתם עושים זאת?
huan
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
huan • 3 ביוני 2010
ושוב נראה שאינך מנסה להבין את דברי או שמה אינני מסביר את עצמי בצורה טובה כיוון שאת כלל לא מתייחסת לנקודות אותם אני מעלה.

במקום להתסכל על מנגנון קבלת ההחלטות את שוב ושוב עוסקת במעשה עצמו! את מגדירה "טוב" ו"רע" לפי הבנתך ואז גוזרת את מוסריותו של אדם בהתאם לקונפורמיות שלו עם ההגדרות שלך.
יכולתי להתדיין איתך האם רצח - קריא הריגת אדם בכוות תחילה, הוא מעשה מוסרי/לא מוסרי בכל מצב אך אני בטוח שאת בעצמך יכולה לחשוב על מצבים בהם רצח יכול להיחשב כפסגת המוסריות בעיני אנשים מסויימים (וגם בעיני עצמך) אך בכך שנינו נחמיץ את הנקודה שאני מנסה להעביר והדבר לא יתרום דבר להבנה שלנו את הנושא.
מעבר לכך אני לא קראתי מספקי מאמרים הדנים במתאם בין תרומת מעשר לצדקה והתנהגויות אחרות וכך אינני בקיא בביוגרפיות של יותר מידי רוצחים. במידה ואת בקיאה בנושא אשמח עם תפתחי על כך פוסט אחר בו תוכלי להציג את הממצאים - אני אישית אשמח לקרוא אותו ולהעשיר את ידיעותי.

אם זאת אני כן אתייחס לנושא לקיחת האחריות. ילדים ואנשים ברמת המוסר הנמוכה (לפי ההגדרה שהבאתי) יתכן ויבחרו להאשים אדם אחר במעשה לא מפני שאין הם רוצים לקחת אחריות אלה מפני שהמוסר שלהם מתבסס על שכר/עונש והשאיפה להגשים את רצונותיהם תוך מיקסום התועלת ומינימום ההשלכות. במידה ואדם כזה חושב שבכך ש"לא יקח אחריות" הוא ימנה מעונש - הוא לא יקח אחריות. לקיחת או אי לקיחת אחריות איננה משתנה שנלקח בחשבון אלה רק דרך להשיג את המטרה הרצויה.

אצל אנשים ברמת המוסריות הבינונית השאלה האם הם יקחו או אל יקחו אחריות למעשה הינה שאלה של נורמה חברתית. במידה ובחברה בה הם חיים נהוג לקחת אחריות על מעשה איקס אז הם יקחו אותה, עם זאת במידה והנורמה מאפשרת להם שלא לקחת אחריות הם יפילו את האשמה על אדם אחר. אותו אדם לא יראה בלקיחת אחריות אחריות "ערך מופשט" אלה כנורמה חברתית - אם כולם לוקחים אחריות אז גם אני אקח אחריות, אם אף אחד לא לוקח אחריות אז למה שאני אעשה זאת?!
דוגמא לכך ניתן למצוא כאן בעיתונים מהשנים האחרונות המדברות על ההבדלים האדירים בין אנגליה לישראל בנושא "לקיחת אחריות" בקרב פוליטקאים (בשביל הדיון בואי נניח שלפולטקאים כמו למרבית האנשים הבוגרים יש רמת מוסר בינונית).

לעומת זאת עבור אדם בעל רמת מוסריות גבוהה השאלה האם לקחת אחריות או לא לקחת אחריות היא שאלה של הנגזרת ממערכת הערכים המופשטים שלו. לעיתים "אני לוקח אחריות למעשי" יכולה להיות ערך בפני עצמו. עבור אדם שכזה השכר והעונש והנורמות החברתיות הינן מושגים חסרי משמעות בפני עצמם - הם מקבלים מקום ומשמעות רק בקונטקסט של מערכת הערכים שלו.
אדם התומך בזכות האישה לגופה ועושה הפלות בניגוד לחוק ישקר וימנע לקחת אחריות בכדי שיוכל להמשיך ולשרת ערך שלדעתו חשיבותו עולה על זו של לקיחת אחריות.
לעומת זאת אדם שאחריות היא ערך עליון אצלו יקח אחריות על מעשה או אמונה גם עם משמעות הדבר היא עונש כבד או מוות.
שוסי
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010

Re: טיפשות זה עניין מטריד עוד יותר

שוסי • 3 ביוני 2010
מיiחדת כתב/ה:
PussyeL כתב/ה:
פרלין כתב/ה:
כל כך הרבה פעמים משתמשים בו כדי לכפות על צדקנות וצרות עין. על קיבעונות ואפילו אלימות.
אני מנסה לחשוב על מה לא מוסרי בעיניי... הכיבוש לא מוסרי בעיניי. לא מוסרי בעיניי שעם אחד ישלוט על עם אחר. אבל למה? איך מוסר קשור לזה? אולי מוסר בכלל קשור לתפיסת רוע?

קולוניוליזם לא מוסרי. היחס למהגרי עבודה הוא לא מוסרי. ניצול של חולשה הוא לא מוסרי בעיני. שימוש בכוח למטאות ניצול. שימוש ציני במשאבים של אדם או עם אחר.

האם זנות לא מוסרית? תלוי מאיזה כיוון. מאותו כיוון של ניצול כוחני -כן.
אבל סקס לא נכנס לקטגוריה של מוסר. וניאוף הוא לא עניין של מוסר, כמו עניין של אמון ונזק.


מוסרי בעיניך לתת לאויבים כמוך לגור במדינה? כי בעיני זה לא מוסרי.
וגם לא מוסרי לנסות להשמיד את קיומו של עם, זה גם לא מוסרי בעיני..
אבל מעבר לזה אני לא אכנס איתך לדיון הזה.

בסופו של דבר, למוסריות, גם אם זה לא רשום, יש כללים די ברורים ובסיסיים שאין הרבה דרכים לפרש בצורה אחרת.

מה שכן, בדר"כ אנשים אוהבים לנצל את המנוח "מוסריות" כדי להצדיק את עצמם- כמו שמנסה לעשות פרלין- וזה לא מוסרי.

בלי ספק, אדם בעל מוסר הוא אדם טוב יותר.
אבל לפני זה, אדם צריך לדעת מה משמעות המילה מוסר בכלל...


אז למוסריות יש כללים ברורים ובסיסיים שאין דרכים לפרש אחרת?
ניתוח מבריק למוסר. קוהרנטי וקונסיסטנטי.
הרשי לי לפתוח ב"פחחח", שנערה בגילך ודאי מבינה את משמעותו המוסרית.
שנית, אני אצטט לך ציטוט מבלוג עלום כלשהו:

"בורות מרגיזה אותי

אנשים שמפגינים את הבורות שלהם בלי לחשוב פעמיים, עוד יותר מרגיזים אותי

באופן כללי, אנשים עם חוסר מודעות עצמית..מרגיזים אותי


ואף פעם לא הבנתי למה זה כ"כ מעצבן אותי הטיפשות של אחרים.."


איך אומרים, חמודה, הפוסל במומו וגו'.

נו באמת,בתגובה הזו את מעידה על המנטליות האינפטילית שלך(בלי קשר לגילך הביולוגי ) יותר מכל דבר אחר.ובכלל באיזו רשות את מעתיקה לכאן חלקים מבלוגה הפרטי?
טרבולי והקצפת
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
טרבולי והקצפת • 3 ביוני 2010
המלט - כתבת "ההגדרה של מוסר כבלתי תלויה באינדיבידואל". זה חד משמעית לא נכון. David Hume פיתח אסכולה שלמה של מוסר תלוי-אינדבידואל.
Drow - מה אתה טוען? שאין מוסר אחד? או שכתוצאה מריבוי אפשרויות אין מוסר בכלל?
huan
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
huan • 3 ביוני 2010
ציטוט: חואן - אני לא בטוח שאני מבין. האם לשיטתך בשל הפער הרלטיביסטי אין ל-מעשה (deed) משקל מוסרי עצמאי שאינו תלוי במניעים?
אני מבין אם אתה בוחר לוותר על הדיון, אני לא מבין מדוע אתה מוותר על הדיון וכתוצאה מכך קובע שתוצאתו היא בהכרח אחת.


אני טוען שבמידה ואנחנו מקבלים את הרלטיביזם של המוסר אנחנו חייבים לקבל על עצמנו את הטיעון כי למעשה אין משקל מוסרי בפני עצמו והוא תלוי קונטקסט. אז הדיון כבר לא עוסק במוסר אלה בקונטקסט הספציפי ויחסי הגומלין שלו עם המעשה.
ובמידה ואנחנו לא מקבלים את הרלטיביזם של המוסר ורואים אותו כמערכת של ערכים מוחלטים אנחנו נכנסים למלכודת מסוג אחר.
אינני מוותר על הדיון - אני פשוט רואה בו משהו חסר תועלת שכן קיימים 2 תסריטים ידועים מראש ושניהם מובילים למבוי סתום. במידה ואתה יכול לתקוף את תקפותם של התסריטים שהבאתי אתה מוזמן לעשות זאת. יותר מכך אני אשמח לשמוע את דעתך הנושא ולדון בתסריטים אפשריים נוספים.

אי כן אני מציע פרספקטיבה שונה שמטרתה לעקוף מלכודות אילו ולהתייחס למוסר מנקודת המבט של תהליך קבלת ההחלטות. כך שגם לקונטקסט ולמעשה אין משמעות בפני עצמם אלה רק ליחסי הגומלין שהם מנהלים עם מנגנון קבלת ההחלטות.
כאשר ההיררכיה שאני מציג מבוססת על מחקרים בהתפתחות המוסר אצל ילדים בכלל ועל המחקרים של קולברג בפרט.
huan
לפני 14 שנים • 3 ביוני 2010
huan • 3 ביוני 2010
ציטוט: ז"א, לשיטתך -- גלילאו היה פחות מוסרי מג'ורדנו ברונו משום שבחר לחיות. ולעניות דעתי המרודה
הצו המוסרי העליון של בני-תמותה הוא לבחור בחיים. בכל סיטואציה בה יש לאדם ברירה בין בחירה בחיים לבין בחירה בעקרון כזה או אחר שמחירו מוות -- הבחירה בחיים היא המעשה המוסרי העליון, ואילו הבחירה במוות מאיינת את האדם, ועל כן את המוסר. אין המוסר חל בואקום חסר אנשים. לפיכך, ג'ורדנו היה איש לא מוסרי שבעיקשותו גרם לעצמו למות, ואילו גלילאו היה איש חכם ומוסרי. הרי ברור לך שהוא הודה רק מן השפה ולחוץ, ושבתוך תוכו המשיך להאמין בכל ליבו בתגליותיו המדעיות. היש לך מעשה מוסרי יותר מזה? מה מוסרי בלמות? כלום.


המלט, כאן אתה עושה בדיוק מה שפט עשתה לפניך - אתה קובע ערכי מוסר מוחלטים וגוזרת את מוסריותו של אדם מהקונפורמיות שלו עם ערכים אילו. משהו שהראתי שמוביל למבוי סתום ואני רוצה להצמע ממנו.
מעבר לכך אינני קובע שגורדנו ברונו היה מוסרי יותר מגלילאו שכן אינני יודע מה עמד מאחורי מעשיו של גלילאו. אני קובע שהוא מוסרי יותר אך ורק אם השתלשלות הארועים היתה כפי שתארתי.

ציטוט: הדוגמה המוזרה הזו איננה דוגמה למערכת מוסר ואף לא אם מקבלים את הטענה שמוסר הוא יחסי, כי דוגמה זו מניחה לכל אדם לקבוע את אמות המידה המוסריות שלו, וזה כמעט מנוגד לעצם ההגדרה של מוסר כבלתי תלויה באינדיבידואל זה או אחר.


זו אכן לא דוגמא למערכת מוסר, אלה רק לסעיף ממנה (אתה יודע...כמו "לא תנאף" בלוחות הברית).
מעבר לכך אינני רואה שום בעיה במערכת מוסר שהיא פרי הגותו של אדם בודד, שני אנשים או חברה של אנשים. אינני בקיא בתחום כמו ידיד טריבולי קצפת - אך אם תיתן לי את הגדרתך למה הוא מוסר (במקום לדבר עליו על דרך השלילה) נוכל לדון בעניין.