יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
18 בפבר׳ 2011
פעם חשבתי שאי אפשר בלי זה. זה מחרמן אותי, אז ברור שזה קשור למין. פורקן, לא פורקן - בכל מקרה זה מיני, גם אם לא מזדיינים.
אני חושבת שהעניין הוא האינטימיות. נניח שאין אקט מיני - יש פה משהו מאד אישי. אקט של חשיפה, אקט פרטי, אקט של תקשורת פיזית. מאד דומה למין. גם בריקוד יש משהו חושני. גם בעיסוי גב. אני יכולה לעשות אותם באופן אפלטוני לגמרי, אבל יהיה את הפוטנציאל הזה. אם זה מישהו שאני נמשכת אליו, זה יחרמן אותי. זה ישמש מעין משחק מקדים. לסשן תמיד יש פוטנציאל להיות משחק מקדים. ומסג' אפלטוני לגמרי יכול להיות כזה, ואולי אני אלך הביתה לעשות ביד ואחשוב על מה שיכול היה להיות. לפעמים זה קורה לי מדיונים אקדמיים. אבל אני חושבת שאפשר. לפעמים זה עונה על צורך מסויים, לא תמיד הוא מיני. אבל עם פרטנר מיני יותר קל להגיע לזה. סוג היחסים מתאים לזה - קשר גופני, קרוב, חשוף. נוח לצעוק. פעם הייתי מנהלת קשרים נטולי מחוייבות. קרובים, עתירי רגשות, ארוכים - אבל ללא מחוייבות. קשרים שבאו רק לענות על הצורך. לפעמים הייתי מחפשת תחושת פורקן והיו כמה דרכים להשיג אותה ולפעמים הייתי מתבלבלת ביניהן. לפעמים הייתי מגיעה לסיטואציה מינית בשביל לענות על איזה צורך אחר. כמעט כולם עושים את זה לפעמים, לא? אני חושבת אחורה, נזכרת באיזה מישהו שהייתי איתו בקשר. מזמן. הייתי שוכבת איתו לפעמים. הקשר היה מקוטע, התחיל כסטוץ ולפעמים היינו מתקשרים, מציעים פגישה. לא דיברנו הרבה. הייתי מתקשרת אליו כשרציתי שמישהו יפרק אותי. הסקס היה סבבה, אבל זה איכשהו היה משני. נראה לי שחשבתי שאני אמורה לשכב איתו בשביל להרגיש ככה. במבט לאחור - לא בשביל זה באתי. ולפעמים אני רוצה שמישהו פשוט יפרק אותי. אם אפנה למישהו אחר במקום האחד שלי, איכשהו זה ירגיש לי כמו בגידה. אבל אני חושבת שזה ההרגל. אבל אין לי בעיה לקבל ממישהו עיסוי רגליים, גם אם אני יודעת שזה מגרה אותו, גם אם זה מגרה אותי, וזה ירגיש לי בסדר, אם לא יקרה שום דבר. אני לא יודעת לומר, מתי זה באמת משהו מעבר, ומתי זה משהו לא מיני אבל גורם לך לחשוב על מין (ע"ע פטישים), ומתי זה בכלל לא קשור, וכשזה קשור, למה אני רואה את זה ככה? ההרגל? המוסכמה? אני לא חושבת שבין המיני והאפלטוני עובר קו מפריד ורצוף. נראה לי שזה יותר עניין של נקודות השקה שזזות כל הזמן. |
|
|
|
|
|