כשהזין כבר לא בתמונה..

בעבורי – אין בדס"מ ללא קשר רגשי עמוק מאוד מן הסוג שאנשים מכנים אהבה. לא יתעורר בי הצורך לאפשר לאחר לשלוט בי, אם לא יתעורר בי במקביל הצורך לאהוב אותו להיות נאהבת על ידו. יודעת שיש מי שמסוגל אחרת ממני, אבל לי אין את המזל. גם אין לי את היכולת לספליט שאותה אנדרפוט מתאר, ושאני מתקנאה בה לעיתים. ומכאן שבדס"מ עבורי כולל יותר מאשר פרקטיקות מיניות או גופניות כאלו או אחרות. אינני יודעת מה וכמה, מן הסתם זה משתנה בהתאם לתקופה ובהתאם לבן הזוג ואישיותו. ואיפה נכנסת השליטה לתמונה? קל לי יותר להתאהב במי שאני מוצאת בו תכונות של שליטה, ואם הוא מזיין ב"סטיתיות" או מרביץ טוב על הדרך, זה רווח נקי שלי, ואי אפשר לומר שזה שולי, אבל לא בשל כך אתאהב בו. כאמור בשבילי, שליטה היא אופי, לא פרקטיקה. כך שאולי אני לא דוגמא טובה, בכוח, כי אצלי הכל מעורבב ואחוז זה בזה.

יחד עם זאת אני מכורה די קשה לריגושים ועוצמות רגשיות. ומבחינתי, אחד ההבדלים העיקריים (כמובן לא היחיד) בין קשר זוגי אוהב ונילי לבין קשר זוגי אוהב בדס"מי הוא, שזה האחרון מספק מידה לא מבוטלת של ריגושים, מיניים, רגשיים, קוגניטיביים, פיסיים ומן הסתם עוד אי אלו שאני אפילו לא יודעת לכנות בשמם.

ולכן השאלה שלך הטרידה אותי (וואלכ, אתמול בלילה ממש!) לאור קריאת אותו שרשור, במובן הרחב יותר – לא רק מה יקרה כשהתשוקה המינית תתפוגג, אלא מה יקרה כשהריגוש, ככל ריגוש, יפסיק לרגש וככל התמכרות אזדקק לריגוש חזק יותר. ומה יקרה כשהוא יזדקק....

מובן שמבחינתי, ה@שליטה@ ככל הנראה לא תתפוגג, שהרי אם התאהבתי באדם בין היתר בשל תכונותיו המזוהות אצלי עם שליטה, תכונות אלו לא תעלמנה בתום הריגוש ולפיכך גם לא אופי הקשר הבסיסי. זה לא עניין של "סשן" אחד יותר או פחות, זה לא עניין של "טקס" שמתקיים או לא, זה עניין של גרעין ויסוד המשיכה וההתאהבות הראשוניים, אם תרצי, חוט השדרה של אופי הקשר.

האם הקשר עצמו ישרוד, בתום הריגוש? אין לי תשובות כי טרם הפסקתי להתרגש, אבל מן הסתם היום הזה יגיע. אני מניחה שהכל עניין של @מידה ואיזונים@. זאת אומרת, אם אמות משעמום, אתייבש לחלוטין, ואחוש כאילו נקברתי בעודי בחיים, זה יוביל ככל הנראה להדרדרות הקשר ואולי לסיומו. אולם אחרי הכל, גם אם אני מכורה קשה לריגושים, אני עדיין לא נורא פתולוגית... זה העניין של "מידה". יש בי עוד דברים חוץ מהתמכרות לריגושים, ויש דברים נוספים שגורמים לי אושר וסיפוק, זה העניין של "איזון". אם אלו יתפסו את מקומו של הריגוש שיתפוגג, וזה תלוי באישיות הפרטית והזהות היחודית שלי מול אלו של בן זוגי, אפשר מן הסתם יהיה להתפתח יחדיו למקומות נוספים ולהתמלא באמצעים אחרים. במובן זה, היתי ואשאר תמיד "ונילית", או יותר נכון לומר, שעבורי, קשר הוא קשר הוא קשר, והיכולת שלו להמשיך ולהתקיים כשמוטיבים מסויימים בו הולכים לאיבוד, תלויה בעיקר ברצון הטוב שלי ושל מי שלצידי, להמשיך וליצוק בו תוכן ולשמרו.
ימים יגידו

נ.ב. בהערת אגב, הנושא של בדס"מ ככלי מרפא, הוא מתעתע. ראשית, משום שיש רגעים רבים של קטרזיס בבדס"מ, ולקטרזיס יש את היכולת השקרית לשחק את עצמו כתיקון נפשי. ולא היא. הוא לכל היותר פסק זמן ממכאוב, וזה במקרה הטוב. יתרה מזו, קשר בדסמ"י מוצלח, יכול להוות משום חוויה מתקנת, בדיוק באותה מידה שקשר ונילי יכול להיות, או חוויה הרסנית או משחזרת התעללות רעה, אם איננו מוצלח, בדומה לחברו הקשר הונילי. אין לכך כל קשר לאופי וסוג הקשר, אלא לתוכן היחסים שנרקמים והבשלות האישית של המשתתפים בהם, לחוות אותם כבריאים, דהיינו, התיקון הנפשי שעבר פלוני עוד בטרם... אולי נשאיר את התיקונים הנפשיים, למקצועות הרלבנטים להם ? אם כי קראתי שברוסיה מתפתחת פרקטיקה טיפולית של מכות בתחת כנגד דיכאון. אותיר בצריך עיון.

מי שעוקב אחרי הבלוג כבר יודע את זה -
לפני מספר חודשים איבדתי את החשק המיני לחלוטין עקב מינון שגוי בטיפול הורמונלי. משמע רמות טסטוסטרון 0.0, משמע אין אורגזמות, משמע אין ליבידו.

בצד הנשלט המודחק שלי קיים צורך מנטאלי עמוק וכל הקראפ הזה, והיחסים עם המאסטר האחד והיחיד המשיכו כהרגלם. לליבידו שלי, או להיעדרו, לא הייתה שום השפעה על הקשר בהיבטים שאינם מיניים.

הצד השולט שלי כנראה מונע בעיקר מצורך מיני. כשהליבידו צנח ואיבדתי עניין בשעשועים, ניסיתי למצוא שימושים שונים לצעצועים שכבר היו ברשותי. התחלתי לחפש משמעויות שונות ומעט עמוקות יותר ביחסים שלי עימם, אך ללא הצלחה יתרה. אמנם לרוב היחס של הנשלט אלי הוא כאל פנטזיה - מה שמונע מהיחסים להתקדם בהרבה מקרים, אבל בגדול אודה שגם אותי זה פחות עניין "כשהזין כבר לא בתמונה".

אני חושבת שהיה דיון מרתק בפוסט על החלק הרך והעוטף של השליטה הנשית.
אקסיומה אחת עלתה שם, וככל שניתן לבחון אקסיומות, הייתי רוצה לשאול אתכם את השאלה ההיפוטתית הזו, על מנת לבחון אותה:

נניח שמחר החשק המיני מתאדה לכם לחלוטין, והוא לא פרמטר במשוואה,
האם הצורך בשליטה בקשר מתאדה איתו?
או: עד כמה קשרי שליטה מונעים מריגוש מיני, והאם הם מספקים חלקים אחרים, נוספים?
אם כן, אילו חלקים זה ממלא אצלכם?

אני כמובן לא אחסוך מכם את דעתי בהמשך (:

השתגעת?! החשק המיני מתאדה לגמרי?
ביום שזה יקרה לי, אבכה את נפשי וגופי לדעת.
זה תלוי באדם, לדעתי.
מי שהמיניות היא חלק חזק בחייו, פשוט חייב את זה...
בכל קשר. בלי קשר לכלום.

אני מעדיפה פשוט להנות
כל פעם איךשבא לי
איך שמתאים לנו (לי ולמי שאיתי)
רק להנות בלי לבדוק למה וכמה.
כמו כשאוכלים ארוחה טובה בלי בדיקות הצואה שאחריה.

שיהיה שובע טוב ונעים
N

השתגעת?! החשק המיני מתאדה לגמרי?
ביום שזה יקרה לי, אבכה את נפשי וגופי לדעת.
זה תלוי באדם, לדעתי.
מי שהמיניות היא חלק חזק בחייו, פשוט חייב את זה...
בכל קשר. בלי קשר לכלום.

מסכימה לגמרי עם רוב מה שכתבת, אני גם לא מצליחה לעשות הפרדה בין בדסם לוניל, כי קשר הוא קשר על מגוון רבדיו, ורצוי שהוא ימלא מגוון של צרכים משמעותיים לנו, או לפחות יאפשר סיפוק שלהם באופן עקיף. אחרת יכנס אלמנט של תסכול וחוסר סיפוק, שיזיק למערכת.

למעשה החלוקה הזו למערכת "בדסמית או ונילית", בלתי אפשרית לי אם אני מבקשת לי סיפוק מלא, ככה המבנה הנפשי שלי וממילא אני שונאת שמתייגים קשר או אדם, זה הרי מכניס אותו או את הקשר לקוביית זכוכית ומקשה על התפתחות שונה שלו.

לגבי בדס"ם ככלי, אני שוב אומרת - מדובר בכלי שניתן לשימוש כמו כל אנרגיה - הוא יכול לקרר והוא יכול לחמם, להרגיע, או לתסכל, להצמיח, או למוטט אותך. הוא לא איזו מהות בפני עצמה, אלא כלי המבטא חלקים שלנו. מה אנחנו עושים עם הביטויים האלה? עם החשיפה הזו? לאן לוקחים את זה? תשובות לשאלות האלה יגדירו טוב יותר את הכיוון האישי שלנו, ואת מה שבדס"ם ממלא בעבורנו.

לעניין אנשי מקצוע (:
אני חושבת שאנחנו כל הזמן מטפלים במערכים הרגשיים שלנו, הן אינטואיטיבית והן באופן מודע. אני חושבת שאנחנו, בקשרים שלנו, שולחים ידיים למארגי הנפש של השני, לפעמים מלטפים, לפעמים מכאיבים, לפעמים סתם חושפים. אי אפשר להשאיר את החיים לאנשי מקצוע, ולתחום את ההתפתחות שלנו רק מול מי שקיבל תעודות בגלל שלמד תאוריות כאלה ואחרות, ולא מול עצמנו והאנשים האהובים עלינו, אבל זוהי דעתי האישית כמובן.

ובעניין קתרזיס - לא תמיד תיקונים הם דרמטיים, לפעמים גם קתרזיס הוא סוג של ניקוי מערכות רגשיות, לא?

תודה על התגובה המושקעת (: