Madame T(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
פרלין כתב/ה: אבל אם לא אכפת לכם מהאנשים שקוראים את הבלוג שלכם, אז בשביל מה אתם כותבים בלוג?
האמת שזאת שאלה מעניינת: בשביל מה אתם כותבים בלוג? בלוג הוא קודם כל משהו אישי, שאדם כותב למען עצמו. ונכון שהוא מתפרסם ב'מרחב ציבורי' וזאת אפשרות לשתף אחרים בדברים שמענינים/חשובים/מוצאים חן בעיני וכו'. זה לא אומר שמה שמעניין אותי מעניין בהכרח קהל של אלפים או אפילו מאות, זה יכול להיות גם כמה עשרות בודדות. מה שלא נראה לי הוא שמישהו מנסה 'להכתיב' (בצחוק או שלא בצחוק) מה 'ראוי' או 'לא ראוי' להכנס לבלוג אישי של מישהו ולא משנה איפה הוא מתפרסם. וזה לא 'חוסר אכפתיות' כלפי קהל הקוראים, אלא פשוט ציון עובדה, שאני כותבת בבלוג האישי שלי את מה שמעניין אותי ומשתפת בו אחרים. כמו אותה בדיחה שסיפר דן בן אמוץ בשעתו באחד מספריו - "ירצו-יאכלו, לא ירצו-לא יאכלו". ואין זה נובע מחוסר אכפתיות אלא מתוך הכרה שלא כולם מתענינים או מתחברים לאותם דברים או לטכניקה של כתיבה כזו או אחרת. לא כולם מוכשרים בכתיבת שירים למשל, אבל לפעמים יש שירים שמבטאים בדיוק את תחושותיהם, וזאת הסיבה שהם מעלים אותם. אז א. מקווה שעניתי על שאלתך וב. LIVE AND LET LIVE 
|
|
|
Episode(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
המממ...
טרם יצא לי להעלות פוסט שיש בו רק קליפ.
אבל המון פעמים אני מוסיפה לפוסט קליפ שמבחינתי תואם לפוסט. בלי קשר,המון פעמים שיר יכול לבטא רגש שבני אדם לא מצליחים להוציא בכתיבה. אז מה כואב לאמשלכם? (: שכל אחד יעשה מה שבא לו.זה הבלוג שלו. אם זה מפריע לכם בעין אל תכנסו לבלוג שלו יותר. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
Madame T כתב/ה: פרלין כתב/ה: אבל אם לא אכפת לכם מהאנשים שקוראים את הבלוג שלכם, אז בשביל מה אתם כותבים בלוג?
האמת שזאת שאלה מעניינת: בשביל מה אתם כותבים בלוג? בלוג הוא קודם כל משהו אישי, שאדם כותב למען עצמו. ונכון שהוא מתפרסם ב'מרחב ציבורי' וזאת אפשרות לשתף אחרים בדברים שמענינים/חשובים/מוצאים חן בעיני וכו'. זה לא אומר שמה שמעניין אותי מעניין בהכרח קהל של אלפים או אפילו מאות, זה יכול להיות גם כמה עשרות בודדות. מה שלא נראה לי הוא שמישהו מנסה 'להכתיב' (בצחוק או שלא בצחוק) מה 'ראוי' או 'לא ראוי' להכנס לבלוג אישי של מישהו ולא משנה איפה הוא מתפרסם. וזה לא 'חוסר אכפתיות' כלפי קהל הקוראים, אלא פשוט ציון עובדה, שאני כותבת בבלוג האישי שלי את מה שמעניין אותי ומשתפת בו אחרים. כמו אותה בדיחה שסיפר דן בן אמוץ בשעתו באחד מספריו - "ירצו-יאכלו, לא ירצו-לא יאכלו". ואין זה נובע מחוסר אכפתיות אלא מתוך הכרה שלא כולם מתענינים או מתחברים לאותם דברים או לטכניקה של כתיבה כזו או אחרת. לא כולם מוכשרים בכתיבת שירים למשל, אבל לפעמים יש שירים שמבטאים בדיוק את תחושותיהם, וזאת הסיבה שהם מעלים אותם. אז א. מקווה שעניתי על שאלתך וב. LIVE AND LET LIVE בהחלט. תודה רבה מאדאם. למען הסר ספק: אני לא מאמינה שיש מישהו שבאמת מפריע לו אם אנשים שמים מוסיקה בבלוגים שלהם. מצידי שיכתבו קוקוריקו פוסט אחר פוסט. יש מעט מאוד בלוגים שאני נכנסת אליהם מלכתחילה, כמו לכולנו, אני מניחה. פשוט, כמו יולי, גם לי מאוד אכפת מדעת הקהל ואני בדרך כלל משתדלת לכתוב משהו מובן, שיהיה אפשר להגיב אליו ושיהיה בו תוכן. אני לא רואה טעם בתקשורת חד כיוונית או מקום להשארת ד"שים. בעיניי בלוג הוא פורמט מרתק בגלל האפשרות לתקשורת. עם כל הכבוד, פרסום של שיר ביוטיוב, לא נותן לי יותר מדי אינפורמציה על הכותב ולא משאיר לי הרבה מקום לתקשורת איתו. |
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
פרלין כתב/ה: אבל אם לא אכפת לכם מהאנשים שקוראים את הבלוג שלכם, אז בשביל מה אתם כותבים בלוג?
האמת שזאת שאלה מעניינת: בשביל מה אתם כותבים בלוג? שאלה מצוינת 
מעבר לפורקן של רגשות, חוויות והגיגים שהם כולם שלי, אני מרגישה שהבלוג הוא הדרך הטובה ביותר לגולש להכיר את מי שאני מעבר להתכתבויות/התכתשויות בפורום. זו הסיבה שתמיד אשקיע בכתיבה מעומק הלב והרגש שלי - בתקווה כן לעורר את עניינו של מי שקורא ולעודדו גם לתגובה ולא רק לקריאה. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
אני לא רואה את ההבדל בין ערימת קישורים סתמית לבין כתיבה גרועה.
אני גם לא רואה פסול בערימת קישורים מעשירה ומעניינת כתחליף לכתיבה טובה. מי מכיר את הבלוג של קקלטה? כמעט ואין בו מילים, אבל הוא מאד רחוק מלהיות משעמם. אפשר לתקצר את כל הטענות הנורמטיביות ל"אני מוחה נגד הדברים שאינם לטעמי" שפיה הסבירה כל כך טוב. מה זה חשוב, מה המטרה המקורית לשמה הומצא הבלוג? כל אחד עושה איתו מה שבא לו, מי שמעניין לו קורא. הרי יש ברשת מליוני בלוגים לא מעניינים שאיני קוראת, אז מה? פרלין, שאלת שאלה, הנה התשובה שלי: אני כותבת בלוג בשביל הצומי. אני אוהבת צומי ורוצה כמה שיותר ממנו. לשאלה המובלעת - אני משתמשת דווקא במילים כי כך נוח לי לבטא את עצמי, וזה התחום בו אני מוצלחת יותר מציור, שירה או דרכי ביטוי אחרות, ואני שואפת לצמצם בפוסטים נטולי תוכן לגמרי, כדי הבלוג לא יהיה משעמם מידי ומי ששם אותי במועדפים ימשיך לבוא שוב ולתת לי עוד צומי, וכך יישמר מעגל הצומי ובתקווה יתרחב. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
יולי Yuli כתב/ה: אני לא רואה את ההבדל בין ערימת קישורים סתמית לבין כתיבה גרועה.
אני גם לא רואה פסול בערימת קישורים מעשירה ומעניינת כתחליף לכתיבה טובה. מי מכיר את הבלוג של קקלטה? כמעט ואין בו מילים, אבל הוא מאד רחוק מלהיות משעמם. אפשר לתקצר את כל הטענות הנורמטיביות ל"אני מוחה נגד הדברים שאינם לטעמי" שפיה הסבירה כל כך טוב. מה זה חשוב, מה המטרה המקורית לשמה הומצא הבלוג? כל אחד עושה איתו מה שבא לו, מי שמעניין לו קורא. הרי יש ברשת מליוני בלוגים לא מעניינים שאיני קוראת, אז מה? פרלין, שאלת שאלה, הנה התשובה שלי: אני כותבת בלוג בשביל הצומי. אני אוהבת צומי ורוצה כמה שיותר ממנו. לשאלה המובלעת - אני משתמשת דווקא במילים כי כך נוח לי לבטא את עצמי, וזה התחום בו אני מוצלחת יותר מציור, שירה או דרכי ביטוי אחרות, ואני שואפת לצמצם בפוסטים נטולי תוכן לגמרי, כדי הבלוג לא יהיה משעמם מידי ומי ששם אותי במועדפים ימשיך לבוא שוב ולתת לי עוד צומי, וכך יישמר מעגל הצומי ובתקווה יתרחב. נהדרת
אז אני גם אענה לשאלה של עצמי: אני כותבת כי אני צריכה לכתוב. אני כותבת בלוג כי אני מתה על הפידבקים המידיים ואין לי סבלנות לחכות לתגובות מאוחרות. התרגלתי לזה עד כדי כך שלפעמים כשאני מכינה מערך שיעור ממש טוב, בא לי לפרסם אותו בבלוג, כדי לקבל תגובות ואני מאוד מאוכזבת כשאני שולחת מייל ולא מקבלת תגובות באשר לאיכות הטקסט. בקיצור, נראה לי שאני גם מכורת צומי. והסיבה שאני משתדלת להשקיע בבלוג שלי מעבר לכל מה שכתבתי עכשיו, היא גם בגלל שאני מאוד גאוותנית וחלק גדול מהאגו שלי מושקע בכתיבה שלי בכלל ובבלוג שלי בפרט. הוא חלק עיקרי מהדמות הוירטואלית שלי, שהיא, בעצם, חלק די גדול ממני בכלל. בקיצור, אני משקיעה (השקעתי, יותר נכון) די הרבה במראה הוירטואלי שלי. |
|
|
*מנגינה*{התווים שלו}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
בלוג- רובליקת הנאה נוספת באתר
כשחבר פותח בלוג באתר גדול כמו כאן, ויודע שכל רשימה שלו תועלה אוטומטית בעמוד הראשי, ברור לו שזה מפורסם כדי שחברים אחרים יכנסו, יקראו ויגיבו.
זו היתממות לחשוב שהבלוג הוא מקום פרטי, אישי ואין צורך בתגובות, כשמראש פותחים בלוג שנועד לפירסום תמידי. לא כולם ניחנו בכישרון כתיבה ( וטוב שכך אחרת העולם היה משעמם), אין גם שום דרישה שבלוג יהיה בעל איכות כתיבה משובחת במיוחד ( מי בכלל שופט מהי כתיבה משובחת?) אבל כשאדם פורט את מילותיו ורעיונותיו בבלוג, לעיתים מצרף תמונה או שיר כפי שמרגיש צורך, ברור שזה יותר מעניין לעקוב אחריו. אין שום עניין ציבורי בבלוג מלא קישורים לשירים. גם אם אותם שירים אהובים על בעל הבלוג, הוא יכול לפתוח לו נישה אישית במקום פרטי או מוצנע יותר שרק הוא יהנה מחמריו. ברגע שכלובי בחר לפרסם כל רשימה בלוגית בעמוד הראשי, המטרה שכל החברים יוכלו להחשף אליה ולהנות מימנה, אי לכך מתבקשת התחשבות גם מבעלי הבלוגים. החלטתם לפתוח בלוג בידיעה שהוא מתפרסם בעמוד ראשי של הקהילה, קחו בחשבון שרוצים לגלות בו עניין. רוצים בלוג אישי ורק לצרכים שלכם, כדאי שתפתחו אותו במקום שמראש יהיה פרטי יותר. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
מנגינה, במקום להחליט מה ראוי או לא ראוי שיהיה בבלוג, אולי כל אחד יפרסם מה שבא לו וכל אחד יקרא את הבלוגים החביבים עליו וזהו זה?
בעיני, דרך אגב, גרוע יותר כשאנשים שלא יודעים לכתוב כותבים, מאשר כשאנשים שלא יודעים לכתוב מבטאים את עצמם בדרכים אחרות. אה, כן, "בעיני". אז מה שלא מוצא חן בעיני, אני לא קוראת. שוב? כבר הבאתי פה שתי דוגמאות לבלוגים שלא מכילים כתיבה, ונמצאים ברשימת המועדפים שלי ומאד חביבים עלי, ואני מצטערת כשאינם מעודכנים. יש מגזין שהכתבות בו עוברות סינון, ויש בלוגים בהם כל אחד מפרסם מה שבא לו. במגזין יש רק מלל, בפורום יצירה מקורית יש רק מלל, בבלוגים יש מה שמוצא חן בעיני בעליו. זו נראית לי חלוקה סבירה. |
|
|
| walking dead |
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
Re: בלוג- רובליקת הנאה נוספת באתר *מנגינה* כתב/ה: כשחבר פותח בלוג באתר גדול כמו כאן, ויודע שכל רשימה שלו תועלה אוטומטית בעמוד הראשי, ברור לו שזה מפורסם כדי שחברים אחרים יכנסו, יקראו ויגיבו.
זו היתממות לחשוב שהבלוג הוא מקום פרטי, אישי ואין צורך בתגובות, כשמראש פותחים בלוג שנועד לפירסום תמידי. לא כולם ניחנו בכישרון כתיבה ( וטוב שכך אחרת העולם היה משעמם), אין גם שום דרישה שבלוג יהיה בעל איכות כתיבה משובחת במיוחד ( מי בכלל שופט מהי כתיבה משובחת?) אבל כשאדם פורט את מילותיו ורעיונותיו בבלוג, לעיתים מצרף תמונה או שיר כפי שמרגיש צורך, ברור שזה יותר מעניין לעקוב אחריו. אין שום עניין ציבורי בבלוג מלא קישורים לשירים. גם אם אותם שירים אהובים על בעל הבלוג, הוא יכול לפתוח לו נישה אישית במקום פרטי או מוצנע יותר שרק הוא יהנה מחמריו. ברגע שכלובי בחר לפרסם כל רשימה בלוגית בעמוד הראשי, המטרה שכל החברים יוכלו להחשף אליה ולהנות מימנה, אי לכך מתבקשת התחשבות גם מבעלי הבלוגים. החלטתם לפתוח בלוג בידיעה שהוא מתפרסם בעמוד ראשי של הקהילה, קחו בחשבון שרוצים לגלות בו עניין. רוצים בלוג אישי ורק לצרכים שלכם, כדאי שתפתחו אותו במקום שמראש יהיה פרטי יותר. איני מסכימה איתך כלל וכלל. הנאה מבלוג היא עניין סובייקטיבי לחלוטין, ומה שאני נהנית ממנו הוא לא מה שפלוני יימצא כמהנה. אישית, איני אוהבת בלוגים שמציגים רק קישורים ליוטיוב אך יש מי שכן אוהב ונהנה מזה. אז מה ניתן לעשות? אני, למשל, יכולה פשוט לבחור שלא להיכנס לאותו בלוג שאינו לטעמי. אין לי כל זכות לדרוש מבעל הבלוג שיפסיק לפרסם או שיעביר את פרסומיו לאתר אחר רק כי אותי הוא לא מעניין מספיק. מה הצעד הבא? סוציומטרי בלוגים ואלו שיקבלו את הציונים הנמוכים ביותר יימחקו לאלתר בתואנה של "חוסר עניין לציבור"? 
|
|
|
|
*מנגינה*{התווים שלו}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
אין לי עניין להתוכח עם העדפות או טעם אישי.
אבל בלוג שכולו קישורים, ללא שום מלל, מפספס את המטרה. בלוגים נוצרו כדי לתת מקום לאנשים לספר על עצמם מנקודות ראיה שונות. אני אומרת שוב זה נחמד שיחד עם המילים, מביאים שירים, תמונות וגיוונים אחרים, אבל בלוג הוא לא רשימת קישורים או אלבום תמונות. דוגמא קטנה: אני מאוד נהנת מבלוגה של בריזיט. היא מתבלת את מילותיה, בשירים, תמונות וקישורים שונים. לעניות דעתי, הרבה יותר מעניין לבקר שם מאשר בבלוג שכולו קישורים סתמיים. |
|
|