L איה
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
בסד"ו
בפרשת 'כי תצא' מובאת סוגיית אשה יפת תואר כמשל להתנגדות האדם לדחפים לא מוסריים שהם מותרים רק בחזקת התקופה, עפ"י רש"י -'במלחמת רשות' בלבד לוחם הרואה אשה יפת תואר , יכול לקחתה בשבי, וזאת מפני שהצליח לראות יופי שגם הוא ביטוי לשכינה- במקום בו נעדרת שכינה. שכינה, היא תנאי הכרחי בין איש ואישה, ועל כן התורה מחייבת את הלוחם לבדוק (בדרך איומה ופרמיטיבית זו) האם זו 'שכינה' היא שעתידה לשרור בינהם, או שמא עיניו סומאו מיופי חיצוני בלבד- שהוא כידוע מתכלה, ואז עלולה האישה להיות נתונה בסבל כל ימיה. לא מדובר בהקרבה, אלא בדרך פרמיטיבית לבדוק פוטיציאל לקשר שאינו מבוסס על מראה. בזמננו ומקומינו אנו, רוב הנשים הן בעלות חופש בחירה בבני זוג ו/או קשרים רומנטיים. נשאלת השאלה האם באמת קיים צורך בהוכחה כי קשר אינו מבוסס על מראה בלבד? ובפרט במקרה כשלך, שבו גילוח שיערך לא יגרע מאומה מיופיך עוצר הנשימה. לעניות דעתי. כניצולת "המגזר" ובנימה אישית משק הטראומות הפרטי, כל פגיעה בסממן נשי ובזכות להבעת מיניות חורה לי, ומייצגת סרוס, טרם נמצא האיש שיעז להסתכן בגזיזת שערה משערות ראשי, ויעיד על כך הספר שעדיין חושש לחייו, לאחר שבטעות נמדדו גזרי שיער באורך 2 ס"מ בשעת רענון קצוות. נורית כתבה- שההחלטה להתקרח עבורו היא פתח מסוכן למצב של אי יכולת לסמן גבולות, הדבר מגוחך בעניי , זהו טיעון מהסוג שמזלזל ביכולתך לקבל החלטות באופן שרירותי ולהפעיל שיקול דעת בהתאם לנתונים משתנים. כל שעשועי ה-אדון-שפחה, שמעולם לא היו מנת חלקי, הם בגדר בדיחה גרועה שנשתרשה בעולם הסאדו בטעות. כולנו תמיד בעלי זכות בחירה. בין אם אנו משתמשים בדימויים המייצגים כניעה טוטאלית לבין אם אנו בוחרים לעשות סאדו ללא שמות תואר ושאר דימויים מונעי אינטימיות. אל חשש מ"פריצת גבולות", עפ"י הגישה הזו הייתי אמורה להיות זרוקה בתחנה מרכזית הישנה עם שלל מזרקים בווריד, או להתערב עם חבריי למחלקה ב'גהה' על כך שאני הפכתי לדולפין במנאלי, זה לא קרה. למרות היותי חובבת מתמידה של מיני מתעשנים. יש מצב, שבחירה בקרחת לא תעיד עלייך דבר מלבד גחמה שנסתיימה בתספורת מדליקה.-(רק על אחרות כמובן) רק בתענוגות, ליבנת |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
gili כתב/ה: נוריתE כתב/ה: Sparafucile כתב/ה: נורית, גילי במפורש ביקשה לא לדבר על אדונה.
למה את עושה דווקא? כי אני כועסת. כי אני מרגישה את מה שהיא מרגישה אני נדרשתי לוותר על הבת שלי היא נדרשת לוותר על שערה הקרבה קטנה כביכול אבלשוב התנאי הזה שלו אם ארצה אותך קרחת אשאיר אותך ואם תהיי מכוערת בעיניי אז אשלח אותך הכל תלוי על קצה השערה?תרתי משמע? זה?מה שגילי בשבילו? ערמת שער על הראש? איפה הלב והנשמה הנפש,האוהבות המתמסרות והמסורות אליו? ברור ,לי,אם היא תרצה או שלא שהוא האישיו ולא היא ולא השער שלה. כמו שאמרה תמיד אמא שלי תנאים,עושים רק בחתונה. ועניתי פה גם לפוניקס לתגובה שלה אלי לתגובה שלי אליה נורית אני לא "נדרשת". הוא לא הציב לי תנאי. הוא מבקש לבחון אותי. טוב, להשוות ת זה לעקידת יצחק זה קצת מוגזם. זו הקרבה גדולה ואני באמת לא חושבת שאני יכולה לעמוד בה, אבל זה בפירוש לא תנאי, אדוני לא מתייחס לזה כאל הקרבה קטנה, ובשום אופן הוא לא אמר שישלח אותי אם לא אמצא חן בעיניו. למרות שאףאחד מאתנו לא מחזיק את השני בכוח. אני לא ערימת שיער בשבילו. השיער הוא דרך של משל לבחינת הנכונות שלי להעניק לו, להיכנע לו, עד כמה רחוק אני מוכנה ללכת. זה לגיטימי לגמרי בעיני, כמו שבעיניו זה לגיטימי שאני לא אסכים. אם הוא היה אחד מאותם שולטים גסים אטומים ויהירים, היתיי שולחת אותו לכל הרוחות. אבל בגלל שאני מקבלת ממנו הרבה מאד לב, רוח ונשמה, אני מתייחסת לבקשה שלו בשיא הרצינות. אני אחזור לתגובה הראשונה של נורית - מבחינתי היא קולעת בול - וזאת בגלל שאת *כבר* מתמסרת אליו בכל נימי נפשך - והוא עדיין רוצה את חלב עצמותייך. מעלה תהיות, הלא כן? [שלח/י הודעה מיידית] נוריתE(נשלטת) הצטרף:06 מרץ 2003 חומד הודעה 19:18 30/03/11 תגובה וציטוט אני קוראת וקוראת שוב ושוב ושואלת את עצמי אחרי שתגלחי את שער ראשך כאות לכניעותך אהבתך והערצתך אליו מה,הוא יבקש אז? ואני שואלת את זה מאוד ברצינות, זה לא,נגמר בזה כי אני הייתי במקום שאת היית,לפני הרבה שנים אני מזהה אותי של פעם בכתיבה שלך אצלי,הגבול עבר,בלשלוח את הילדה בת ה 15 שלי אז,לפנימיה{דרישה שהחלה לסמן את הסוף כי לא נענתה,כמובן} ואני שואלת איפה,יקירה,עובר הגבול,שלך? ואני שואלת אותו למרות שאני בספק אם יענה לי עד כמה,תמתח איש? לא מספיק לך כל מה שיש לך,עכשיו? |
|
|
stephanie(נשלטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
ליבנת כתב/ה: בסד"ו
כניצולת "המגזר" ובנימה אישית משק הטראומות הפרטי, כל פגיעה בסממן נשי ובזכות להבעת מיניות חורה לי, ומייצגת סרוס, טרם נמצא האיש שיעז להסתכן בגזיזת שערה משערות ראשי, ויעיד על כך הספר שעדיין חושש לחייו, לאחר שבטעות נמדדו גזרי שיער באורך 2 ס"מ בשעת רענון קצוות. ליבנת ליבנת, גם בשבילי שיער - השיער שלי - הוא בבחינת כמעט קדוש. ומכאן הדילמה. הוא מבקש ממני לוותר על דבר שחשוב לי. שמיצג אותי. אחרת לא היתה כל בעיה. פה נמצאת ההתלבטות הקשה שלי. |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
Re: הכול בעניני פרווה אנושית:) kasandra כתב/ה: יכול להיות שהוא בודק עד כמה את באמת משוחררת מהאג'נדה האישית שלך לגביי עצמך, עד כמה את מסוגלת להרגיש את אישה יפה, נינוחה ואמיתית בלי סממני יופי מקובלים או כאלו שחונכת אליה זה מאוד נחמד, על הנייר, לחשוב שאפשר לגלח עד העצם את הסממנים החיצוניים ועדיין להשאר עם מספיק אמונה עצמית שאנחנו אטרקטיביים, יפים, מושכים - הענין הוא, שהסממנים החיצוניים הם קריטיים, בעיני, למהות הזו. אי אפשר בלעדיהם. בתור מישהי עם בטחון עצמי בינוני פלוס, שהוא חדש לי מאוד, אני יכולה לומר שבלי הסממנים החיצוניים כמו איפור ושיער - לא היתי מחשיבה את עצמי יפה כמו שאני מחשיבה את עצמי. אולי נוריד גם את החזה והישבן?... את השפתיים? העינים? אפשר לנסות להיות יפים מבפנים ולהחשיב את זה כיופי חיצוני גם?... (זה היה בציניות, מקווה שכוונתי הובנה..). |
|
|
kasandra(מתחלפת){jegularis}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
Re: הכול בעניני פרווה אנושית:) לומדת מההתחלה כתב/ה: kasandra כתב/ה: יכול להיות שהוא בודק עד כמה את באמת משוחררת מהאג'נדה האישית שלך לגביי עצמך, עד כמה את מסוגלת להרגיש את אישה יפה, נינוחה ואמיתית בלי סממני יופי מקובלים או כאלו שחונכת אליה זה מאוד נחמד, על הנייר, לחשוב שאפשר לגלח עד העצם את הסממנים החיצוניים ועדיין להשאר עם מספיק אמונה עצמית שאנחנו אטרקטיביים, יפים, מושכים - הענין הוא, שהסממנים החיצוניים הם קריטיים, בעיני, למהות הזו. אי אפשר בלעדיהם. בתור מישהי עם בטחון עצמי בינוני פלוס, שהוא חדש לי מאוד, אני יכולה לומר שבלי הסממנים החיצוניים כמו איפור ושיער - לא היתי מחשיבה את עצמי יפה כמו שאני מחשיבה את עצמי. אולי נוריד גם את החזה והישבן?... את השפתיים? העינים? אפשר לנסות להיות יפים מבפנים ולהחשיב את זה כיופי חיצוני גם?... (זה היה בציניות, מקווה שכוונתי הובנה..). יקירתי אני ציינתי מפורשות שזה אני ולא כולם ושזה לא מתאים לכולן. אני כותבת מנסיון אישי שלי ולי ברור מצוין שהוא לא מתאים לכולם, תעשי טובה תכעסי על אנשים שלא אפשרו לך לבנות את הביטחון העצמי הזה ביסוד ,לאלו שגרמו לך להאמין בזה שאיפור טוב הופך אותך לבאמת יפה, ולא על אלו שמעזים לא להיות ממורמרים על היקום ואשתו בתסכולם. תשאלי את עצמך למה יש כזאת אופנה לניתוחים פלסטיים, סיליקון בכול חור ועוד הרבה דברים אחרים,לא את המנתח אלה את אלו שרצים לקפוץ מתחת לסכינו, ועוד יותר את אלו שמבטיחים להם אהבת אמת אחריי התיקון פגמים שלהם. |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
ברצינות, זה עד כדי כך חשוב?
לומדת, על נשלטת כמוך הייתי מטילה לצאת לבילוי בטרנינג, שיער פרוע וללא איפור. רק בשביל ללמד לקח  בנות, שיער זה רק שיער, בסופו של דבר. כל אחת יכולה לשרוד תספורת, אפילו תספורת גרועה. השאלה היא, כמה זה רעיון טוב לעשות את זה כשאת לא רוצה, כמה זה רעיון טוב לעשות את זה רק כי ככה הוא אמר.
אגב, גרמתן לי לתהות: באמת החיצוניות היא חלק כל כך חשוב מהמכלול שלכן? כלומר, אני לא מזלזלת בצורך להיראות טוב וכל זה, אבל זה הרי לא חלק מהמהות... לא? גילי, בפרשה שהבאת מדובר לא בהוכחה מצד האשה אלא מצד הגבר: זה אקט שנועד לוודא שהוא רוצה בה גם ללא היופי החיצוני שלה. אם בזה היה מדובר ביניכם, הייתי הרבה יותר נוטה להגיד "לכי על זה! זה משחרר!" אבל כל העסק הזה של להוכיח שאת מוכנה לעשות את זה בשבילו, קצת מערער אותי. כמו שאמרת, זה עוסק מאד בך - בתחושות שלך, במוכנות שלך. לעשות דברים כאלה "בשביל מישהו" הרבה פעמים לא עושה תחושה טובה. גם כשהמישהו הזה הוא השולט המדהים והאהוב שלך. במידה מסויימת, כשזה השולט זה אפילו יותר: דווקא האדם עליו את אמורה הכי לסמוך, מעמיד אותך במצב הזה. מאד מעניין אותי מה המניעים שלו, בינו לבין עצמו (סביר להניח שמה שאמר לך, הוא חלק מהאתגר שהוא מציב לך ובהשראת הפרשה, יותר מאשר מניע טהור). זה נראה לי רלוונטי להחלטה. מאד מעניין אותי: מה האקט הזה משרת, בעצם? מה המטרה שלו? עבורו, ועבורך. להוכיח שאת מוכנה? אבל שניכם הרי יודעים שאת מוכנה להתגבר על עצמך בשבילו, הוכחת את זה כבר מספר פעמים וזה גם משתקף בהתנהגות היומיומית שלך. לבדוק אם עדיין ירצה בך? נשמע תלוש משהו, ממה שאת מספרת עליו לא סביר שזה העניין. אז מה? מה עומד בבסיס, בעצם? (אני מאד מתעניינת בכל הסיטואציה הזו כפי שכבר הבנת זה כי אני נמשכת אליה בעצמי וגם ביני לבין טדי היו שיחות על הנכונות לעשות הכל לעומת האמונה כי ישמור עלי, אמנם פחות מרחיקות לכת מבחינת קריאה לפעולה)
|
|
|
| מעל לממוצע(מתחלף) |
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
ומה...אפעס...השלב הבא?
"קחי לך את בנך יחידך אשר אהבת...(?!)
להבדיל אלף...גם כאן מדובר בטקסט מהמקורות (שזה כאילו מה? מעניק משנה תוקף לעניין), גם כאן מדובר במבחן, ואני מקווה שגם כאן התוצאות יהיו דומות. אז תעצרוו את הסוסים. אני מקצין ובכוונה. שאלת המיליון היא איפה הגבולות? האם השולט שלך, בקטע של גחמה המצלצלת יופי תחת טרמינולוגייה "מבחן נאמנות" מסמן לעצמו עוד V על האגו ועל הדרך, ככה...בקטנה. מבטל אותך ברגל גסה, לוחץ ומסובב. את נראית נפלא. שמרי על מה שיש בך ושאת הניסויים שלו יבדוק בפוטושופ. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
Re: ומה...אפעס...השלב הבא? מעל לממוצע כתב/ה: "קחי לך את בנך יחידך אשר אהבת...(?!)
להבדיל אלף...גם כאן מדובר בטקסט מהמקורות (שזה כאילו מה? מעניק משנה תוקף לעניין), גם כאן מדובר במבחן, ואני מקווה שגם כאן התוצאות יהיו דומות. אז תעצרוו את הסוסים. אני מקצין ובכוונה. שאלת המיליון היא איפה הגבולות? האם השולט שלך, בקטע של גחמה המצלצלת יופי תחת טרמינולוגייה "מבחן נאמנות" מסמן לעצמו עוד V על האגו ועל הדרך, ככה...בקטנה. מבטל אותך ברגל גסה, לוחץ ומסובב. את נראית נפלא. שמרי על מה שיש בך ושאת הניסויים שלו יבדוק בפוטושופ. לא. זה לא מעניק משנה תוקף, זה מעביר רעיון. גילי, הרי רק את יכולה להחליט. את הרי יודעת עד כמה הוא אוהב אותך, עד כמה את יפה בעיניו, עד כמה את הרכוש שלו, ועד כמה כל פגיעה בך תצרוב בו. רק את יודעת כמה את מאמינה בו, ורק את יודעת מה תתן לך ההרגשה להראות עירומה בפניו גם בפן הזה ועדיין לראות שאהבתו לא נפגעת, אלא מועצמת מכוח הנתינה המופלא שלך. את החבל ניתן למתוח בדיוק עד לגבול החוזק שלו. את יודעת מה חוזק החבל שלכם. ויכול להיות, רק יכול להיות שמה שהוא מבקש זה לא את ראשך הקרח, אלא את זה שתבטחי בו, שתאמיני ברעיון שאם זה יכול להרוס משהו, הוא לא יאפשר את זה, כי את הרי חלק ממנו. אולי אני טועה, אבל את בטוח יודעת. |
|
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
יולי Yuli כתב/ה: ברצינות, זה עד כדי כך חשוב?
לומדת, על נשלטת כמוך הייתי מטילה לצאת לבילוי בטרנינג, שיער פרוע וללא איפור. רק בשביל ללמד לקח בנות, שיער זה רק שיער, בסופו של דבר. כל אחת יכולה לשרוד תספורת, אפילו תספורת גרועה. השאלה היא, כמה זה רעיון טוב לעשות את זה כשאת לא רוצה, כמה זה רעיון טוב לעשות את זה רק כי ככה הוא אמר.
אגב, גרמתן לי לתהות: באמת החיצוניות היא חלק כל כך חשוב מהמכלול שלכן? כלומר, אני לא מזלזלת בצורך להיראות טוב וכל זה, אבל זה הרי לא חלק מהמהות... לא? גילי, בפרשה שהבאת מדובר לא בהוכחה מצד האשה אלא מצד הגבר: זה אקט שנועד לוודא שהוא רוצה בה גם ללא היופי החיצוני שלה. אם בזה היה מדובר ביניכם, הייתי הרבה יותר נוטה להגיד "לכי על זה! זה משחרר!" אבל כל העסק הזה של להוכיח שאת מוכנה לעשות את זה בשבילו, קצת מערער אותי. כמו שאמרת, זה עוסק מאד בך - בתחושות שלך, במוכנות שלך. לעשות דברים כאלה "בשביל מישהו" הרבה פעמים לא עושה תחושה טובה. גם כשהמישהו הזה הוא השולט המדהים והאהוב שלך. במידה מסויימת, כשזה השולט זה אפילו יותר: דווקא האדם עליו את אמורה הכי לסמוך, מעמיד אותך במצב הזה. מאד מעניין אותי מה המניעים שלו, בינו לבין עצמו (סביר להניח שמה שאמר לך, הוא חלק מהאתגר שהוא מציב לך ובהשראת הפרשה, יותר מאשר מניע טהור). זה נראה לי רלוונטי להחלטה. מאד מעניין אותי: מה האקט הזה משרת, בעצם? מה המטרה שלו? עבורו, ועבורך. להוכיח שאת מוכנה? אבל שניכם הרי יודעים שאת מוכנה להתגבר על עצמך בשבילו, הוכחת את זה כבר מספר פעמים וזה גם משתקף בהתנהגות היומיומית שלך. לבדוק אם עדיין ירצה בך? נשמע תלוש משהו, ממה שאת מספרת עליו לא סביר שזה העניין. אז מה? מה עומד בבסיס, בעצם? (אני מאד מתעניינת בכל הסיטואציה הזו כפי שכבר הבנת זה כי אני נמשכת אליה בעצמי וגם ביני לבין טדי היו שיחות על הנכונות לעשות הכל לעומת האמונה כי ישמור עלי, אמנם פחות מרחיקות לכת מבחינת קריאה לפעולה)יולי, כשאנחנו ילדות, אנחנו גדלות ומתחנכות על כך שמתאהבים ביופי, במראה חיצוני, שככל שאת יפה יותר את זוכה ליותר אהבה. זה אפילו לא משנה אם זה נכון או לא, אבל התחושות שלנו, כנשים בעיקר, משתנות כשאנחנו נראות טוב יותר, והאמת היא שהעולם נדיב יותר לנשים יפות. זה נכון שמערכת יחסים משקללת נתונים רבים ומשמעותיים נוספים, אבל מראה הוא משמעותי בהחלט. ועוד משהו - יותר מיופי טבעי, רוב הגברים מחשיבים נשים מטופחות כנשים יפות. רוב הנשים הן בעלות מראה ממוצע, אבל סידור שיער, איפור, כושר, לבוש, עושים הבדל. גברים מחשיבים משיכה מינית כמשהו מאוד משמעותי, ומשיכה מינית אצל גברים מוזנת מאוד מויזואל. ככה זה. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 במרץ 2011
סבבה, אבל מלהבין את הדבר הפשוט הזה ועד ללייחס לו את המשקל העצום והמכריע שנתנה לו לומדת יש מרחק משמעותי.
ברור שאני מרגישה הרבה יותר טוב כשאני לבושה טוב, מסורקת ומאופרת היטב, וגם הרבה יותר מושכת ככה. אבל זה לא שאם תקחי ממני את הדברים האלה אני אאבד את תחושת הערך העצמי שלי או משהו, זה גם לא הגיוני - אני *גרה* עם הגבר שלי, אם הוא לא יכול לאהוב אותי גם כשאני עם שפעת, פרועת שיער ואדומת אף, כל הזוגיות בכלל לא הייתה מתקיימת. אתנחתה קומית משהו: שמעי, אני די צעירה, ולפני טדי לא הייתה לי זוגיות עד כדי כך מחייבת, שקונים רהיטים יחד וכל זה. וכמה חודשים אחרי שעברתי לגור איתו, היה רגע שהכתה בי ההכרה שלא משנה כמה אשתדל להתעסק בגוף שלי בכל פעם שהוא לא בבית או אצל השכנה, מתישהו יגיע היום שבו הוא יראה את הרגליים שלי עם שיערות עליהן. זה רגע מזעזע, אבל מאד מרגיע אחרי שמתרגלים למחשבה הזו
|
|
|