ג'וליאנו מר נרצח!

אחרי שנאמר כאן כבר מספיק

godisafemale​(שולטת) • 4 באפר׳ 2011

על ג'וליאנו מר ז"ל.


המחשבה הפרגמטית שטורדת אותי היא, עם מי אנחנו צריכים לעשות שלום, או שלא.

אללה יוסטור! איזה שכנים יש לנו. גועל גדול! מטילים עלי אימה וסלידה.

Brave Dwarf • 9 באפר׳ 2011

ריפרפתי.
לדעתי כולכם אבדתם את היכולת להביט מעבר לכלוב. כולל אלו שלא יודעים כי שירת בצנחנים אבל מרשים לעצמם להביע עליו דיעה, וכלה באלו שבאיזו שיחה על בדס"מ, אכזבם. ובמיוחד אלו שמתאבלים עליו רק כי הוא מת.

ג'וליאנו מר עשה את הבלתי אפשרי. הוא בנה תיאטרון חיים במרכז מוות. במחנה פליטים ג'נין. במקום ממנו יצאו 18 פיגועים תוך שנה אחת ללב לישראל:

אתר הג'יהאד האיסלאמי פרסם באפריל 2002 את רשימת 23 הפעילים שיצאו מאזור ג'נין וביצעו פיגועי התאבדות (נושאי חגורת נפץ) או שנשלחו למשימות התאבדות (בפיגועי ירי) נגד אזרחים וחיילים ישראלים. מהם נימנו 18 על הג'יהאד האיסלאמי, 3 על ארגון החמאס ושניים מהפת"ח:(41)

זיד אלכילאני, נימנה על ארגון החמאס. הערה: ביצע פיגוע התאבדות במונית סמוך
לאום אלפחם ב - 28 בפברואר2001.

אוסאמה אבו אלהיג'א, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע פיגוע
התאבדות בחדרה ב -25 במאי 2001.

עלא סבאח [עלאא צבאח - בתעתיק], נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה:
ביצע פיגוע התאבדות בחדרה ב -25 במאי 2001.

ג'יהאד ג'ראר, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. נעצר (בידי כוחות הביטחון הישראליים).

נידאל [ניצ'אל - בתעתיק] אבו שאדוף, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע פיגוע התאבדות בתחנת הרכבת בבנימינה ב - 16 ביולי 2001.

מוראד אלנורסי, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. נעצר (בידי כוחות הביטחון
הישראליים). הערה: נשלח ע"י אחיו מחמוד טוואלבה אלנורסי לפיגוע התאבדות בחיפה
אך נעצר קודם לכן ע"י ישראל.

מוחמד אבו ח'דר [ח'צ'ר - בתעתיק] בשאראת, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי.
נעצר (בידי כוחות הביטחון הישראליים).

עיז א-דין אלמצרי, נימנה על ארגון החמאס. הערה: ביצע פיגוע התאבדות בבית
קפה בירושלים ב - 9 באוגוסט 2001.

מוחמד בכר נסר [נצר - בתעתיק], נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע
פיגוע התאבדות בבית קפה בחיפה ב - 12 באוגוסט 2001.

אחמד דראגמה [צ'ראע'מה - בתעתיק], נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה:
ביצע פיגוע התאבדות באזור בית שאן ב - 7 באוקטובר 2001.

סאמר שוואהנה, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע פיגוע התאבדות
באוטובוס בעפולה ב - 29 בנובמבר 2001.

נימר אבו סופיאן, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי.

עבד אלכרים טחאינה, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע פיגוע התאבדות
בעפולה ב - 5 במרץ 2002.

בלאל וליד עלי, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. נעצר (בידי כוחות הביטחון הישראליים).

ראפת אבו דיאכ, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע פיגוע התאבדות
ב - 20 במרץ 2002.

מג'די ח'נפר, נימנה על ארגון הפת"ח. הערה: ביצע פיגוע ירי לעבר חיילים ישראלים
בבאקה אלררביה [אלע'רביה - בתעתיק] ב - 2 במרץ 2002.

שאדי טובאסי, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה: ביצע פיגוע התאבדות
במסעדה בחיפה ב - 31 במרץ 2002, ארגון החמאס נטל אחריות לפיגוע.

רארב [ראע'ב - בתעתיק] ג'ראדאת, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי. הערה:
ביצע פיגוע התאבדות בחיפה ב - 10 באפריל 2002.

נידאל תיסיר ג'באלי, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי.

מוסטפא פיסל [מצטפא פיצל -בתעתיק] אבו סריה, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי.
הערה: ביצע פיגוע ירי במרכז עפולה ב - 27 בנובמבר 2001.

עבד אלכרים עומר אבו נאעסה, נימנה על ארגון הפת"ח. הערה: ביצע פיגוע ירי
במרכז עפולה ב - 27 בנובמבר 2001.

ספוות [צפות - בתעתיק] עבד אלרחמן ח'ליל, נימנה על ארגון הג'יהאד האיסלאמי.


הוא עמד בפני איומים על חיו בגלל פועלו אחרי ששמח על כי גם ילדים מכפרים הסמוכים הגיעו להצגות אותן הציג התיאטרון.

ילדים:
תפקיד בני הנוער והילדים הפלסטינים בלחימה בג'נין:

כתבת התחקיר המיוחדת שערך השבועון אלאינתיקאד (ספטמבר 2002). הכתבה חשפה את התפקיד שמילאו הילדים והנערים הפלסטינים בהכנת מטעני הנפץ, בהשתתפות בלחימה לצד הלוחמים הבוגרים כולל באמצעות השלכת והטמנת מטעני נפץ שכוונו נגד חיילי צה"ל. ילדים פלסטינים הודו בפני הכתב ולוחמים פלסטינים אשרו, כי ילדים השתתפו בפועל בלחימה. להלן קטעים נבחרים מהכתבה:

"הלוחמים במחנה הפליטים ובעיר ג'נין הפיקו לקחים מניסיונות הפעולות הציוניות הקודמות כדי להעלות את רמת מוכנותם ופיתוח יכולת הלחימה שלהם. אלו באו לידי ביטוי מודגש וברור בפיתוח מיומנויות צבאיות יחודיות אשר פיתחו אותן באופן מדהים צעירי מחנה הפליטים, הם הפסיקו להשתמש באבנים [כדי לידות אותם לעבר חיילי צה"ל] והחליפו אותן
בתקיפות שביצעו באמצעות מטעני הנפץ".

"בכך הם מיסדו את תופעת ילדי המטענים תופעה אשר במסגרתה הפכו להיות מקצועיים יותר בהתמודדות מול הטנקים, הצלפים והכוחות הישראליים ברחבי מחנה הפליטים והעיר ג'נין כולה".

"באותה המידה שילדי פלסטין התמחו בשימוש באבני ארצם כנשק מרכזי בתחילת האינתיפאדה הנוכחית... עתה הם מתמחים בייצור סוגים שונים של מטעני נפץ אשר כל ילד יצליח להכין אותם במחנה הפליטים. כפי שאמר הילד ראמי... מג'נין: החלפנו את האבנים במטענים משום שהשפעתם והיעילות שלהם גדולה יותר. תושבי מחנה הפליטים מספרים בגאווה, כי מחמוד טוואלבה... הוא המייסד האמיתי של תופעת המטענים... כאשר טנקי הכיבוש התקדמו לעבר המחנה, מאות ילדים יצאו מבתיהם, לא מתוך רצון לברוח או מתוך פחד כפי שהסביר עבדאללה אלווחש, מבכירי הנהגת פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של תנועת הג'יהאד האיסלאמי, אלא הם פנו להכין את מטעני הנפץ למערכה".

"חלק מהילדים השתתפו בהכנת מטעני הנפץ וקבוצה נוספת [של ילדים] טמנה את מטעני הנפץ במקומות שנקבעו ע"פ הנחיות הנהגת המאבק. קבוצה אחרת [של ילדים] טמנו מארבים בכל פינת רחוב, כשבידיהם מספר מטענים ועל גבם ילקוט או שק מלא עד לעייפה במטענים. בדרכם זו הביעו ילדי המחנה את המסר, כי אינם חשים מורא מפני האויב, הטנקים שלו ומטוסיו...".

הכתב עלי סמודי מעיד כי "ראה ילדים מקבלים מטעני נפץ וצוברים ניסיון בשימוש במטענים, ברדיפתם אחר הצבא הישראלי. והיום כפי שאמר הילד פאדי...: אנו נפוצץ את ראשיהם במטעני הנפץ, הם לא יכנסו לעולם לתוך מחנה הפליטים אלא על גופותינו. הילד בסאם אשר אך לבש את בגדיו על סף ביתו, רץ במהירות לחדר להביא את המטענים אשר הכין ושם אותם בילקוט בית הספר שלו. הוא הוציא את ספריו [ספרי הלימוד] ושם במקומם את מטעני הנפץ...".

"כאשר הגיעה שעת האפס [הקרב במחנה הפליטים] רעמו קולות הפיצוצים, והתושבים פרצו לעבר מבואות המחנה בתחושת אימה ופחד לאחר שסברו, כי הצבא הציוני, הטיל את הפצצות האלה על הלוחמים [הפלסטינים]. אולם, ההפתעה הגדולה היתה כאשר הסתבר שמקור הפיצוצים הם מטעני הנפץ של הלוחמים [הפלסטינים] וילדי מחנה הפליטים אשר תקפו באמצעותם את הטנקים...".

"הנער מועתסים [מעתצם - בתעתיק] בן ה - 16 נהג לנשק את מטען הנפץ שהחזיק לפני שהשליכם לעבר החיילים הציונים והיה אומר [בזמן שהשליך את המטען]: אללה, עשה שמטען זה יהפוך ללהבת אש אשר תשרוף [את היהודים] ותפצע את ליבם... הנער לואי דבאיה, עמד בראש קבוצה של ילדים במקום גבוה בפתח המחנה ונלחם באומץ עד אשר נפגע בראשו. עדי ראיה אמרו כי החלל לואי נלחם בגבורה: "הוא השליך יותר מ - 50 מטענים לעבר חיילי הכיבוש אשר הצליחו בסופו של דבר לפגוע בו ולאחר מספר ימים הוא מת מפצעיו... הילדים השתתפו לצד שאר הלוחמים בהגנה על מחנה הפליטים: הם הצליחו לפגוע בחמישה טנקים ולנטרל טנק שישי...".

עלא סבאר [צבאע' - בתעתיק], בכיר בגדודי חללי אלאקצה אמר, כי: "פעם אחר פעם התנפצו חלומות הפולשים [הישראלים] על שערי מחנה פליטים, אשר לחמו בו גברים, נשים וילדים כאחד וכל הכוחות והפלגים בשורה אחת מאוחדת במגוון סוגי הנשק וצורות המאבק. זאת, בנחישות פלדה בלתי נרפית כדי להעביר מסר ברור לשרון [ראש ממשלת ישראל] וחייליו לפיו מחנה הפליטים יהא להם בית קברות וכי הם לא יצליחו להיכנס אליו בכל מחיר".

"התפיסה [הזו] היתה הבסיס עליו הסכימו מנהיגי המאבק במחנה הפליטים ג'נין... [ראשי] הארגונים התכנסו [ערב הפעולה הצבאית הישראלית במחנה הפליטים] בכיכר המרכזית של מחנה הפליטים כשעוברים לפניהם מאות ילדים ונערים אשר קראו וחזרו על שבועת העימות, העמידה האיתנה והלחימה עד הניצחון או המוות למען הגשמת דרכו של אללה כפי שאמר עבדאללה אלווחש:"כולם הכינו את מטעני הנפץ שלנו ושל ילדינו. הם אלה אשר פוצצו את חלומם של הציונים לטמא את ארצנו". (36)


על תפקיד הילדים בלחימה סיפר גם אחד התלמידים בג'נין שהזדהה בשם דיא. עדותו פורסמה באתר הרשמי של הג'יהאד האיסלאמי: "הכיבוש ריכז חיילים וטנקים [לעיתים משמשת המילה טנק אצל הפלסטינים גם בהתייחס לנגמ"שים הכבדים שברשות צה"ל מסוג 'אכזרית'] סביב בית הספר של אונר"א. המסוקים העניקו להם חיפוי והפציצו את המחנה מהצד המזרחי. ואולם, צעירי ההתנגדות חשפו את התמרון [הישראלי] והתחלקו לקבוצות שנערכו במספר צמתים. הם סיכמו ביניהם שלא לפתוח באש לעבר הטנקים ובכך הם [הצעירים הפלסטינים] הונו אותם [את החיילים] לחשוב שאין [במקום] התנגדות עד אשר הגיעו לאזור חגורות הנפץ אשר הטמין מחמוד טוואלבה".

"ראינו את הטנקים מתקדמים תוך כדי ירי עד אשר הגיעו לבית הספר. משהבחינו בהם גיבורי ההתנגדות הם פוצצו את המוקשים [מטעני הנפץ]. לאחר מכן הם 'כיתרו' אותם במטעני צינור וזה היה מראה שלא אשכח. הטנקים כותרו והצעירים הסתננו לקרבתם והחלו להשליך מטעני צינור עד אשר שני טנקים נפגעו והוצתה בהם אש. ראיתי כי החיילים מנסים לפתוח את הדלתות ולברוח ואולם הם לא הצליחו בגלל האש... ועוצמת ההתנגדות נמשכה 4 שעות עד שמסוקים הפציצו את האזור...".

"לאחר שהחיילים נכשלו לפרוץ למחנה מאזור הכיכר הם פנו לכניסה הקרובה לבית החולים הממשלתי ג'נין. ואולם, ההתנגדות ארבה להם. הצעירים והילדים החלו לתקוף את הטנקים והחיילים במאות מטעני צינור אשר פגעו בטנקים באופן ישיר וגרמו לפריצת אש ולפגיעה באחדים מהם. ראיתי את החיילים נמלטים מהאזור. בשכונת אלדמג' ניסו החיילים להסתנן
לשכות חוואשין, אך אנשי ההתנגדות וילדי המחנה בהנהגת [מחמוד] טוואלבה ארבו להם, חשפו אותו וכיתרו אותם [בהשלכת] מטעני צינור ורימוני יד ואף הצליחו לפגוע ולפצוע אחדים מהם".



הוריהם של ילדים שהגיעו להצגותיו ספגו איומים גם הם וחדלו מלהגיע. ג'ול, גם אם תוך שהוא הכפיש את ישראל, עשה את המצווה האמיתית. הוא העניק לאנשים אלו ולילדיהם תקווה (ולזיידי תפקיד חשוב מלהיות ראש המרצחים – מנהל אמנות). ובמקביל ובאופן עקיף לנו גם.

אני מאחל לנו מיליוני ג'ולים שידברו סרה על ישראל אבל בו במקביל יתנו לאויבינו סיבה לחיות, סיבה אותה אבדו. כי אז ורק אז, כאשר סיבתם לחיות תהיה מקודשת מלמות, נוכל להבטיח את חייהם של ילדינו.


(פותח את וילאות חלונות הכלוב וקורא לקרני אור של אביב להזדחל אל השחור ולהאירו).



*תרגום מערבית - יהונתן דחוח-הלוי

כל מלה מיותרת.....

Dominanti​(שולט) • 9 באפר׳ 2011

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/230/312.html?hp=1

Re: כל מלה מיותרת.....

godisafemale​(שולטת) • 9 באפר׳ 2011

אלוף אתה כמה שאתה מסתכל למציאות בעיניים ולא נסחף אחרי העדר.[B]

צאו מהכלוב

kakleta​(לא בעסק) • 9 באפר׳ 2011

אני גם מאחלת לנו לפחות כמה אלפי ג'ולים שיתנו לכולנו תקווה ליותר חיים ופחות בורות ואדישות.
אם כבר פתחתם את וילונות הכלוב אחר תגובתו של גמד האמיץ, בואו להכיר את ג'וליאנו מר חמיס מקרוב.

http://www.facebook.com/home.php?#!/event.php?eid=190796577629746&index=1

** אם לא פתחתם, זה בסדר. בוירטואליה יש הרבה יותר מקום מאשר בבית קפה.

להיות הוגנים

dionysus • 12 באפר׳ 2011

ייש לי בעיה בפתיחת שרשור שמטרתו להאדיר שמו של אדם אשר מציגים לכאורה רק את המעשים הטובים שעשה ועל כמה אישיותו היתה "נהדרת" מבלי לציין גם את כל הרעות שעשה במהלך חייו.
האם שרות בצנחנים,יש בו די כדי להכשיר את השרץ?
גם יונתן שפירא ממארגני המשט המקולל ואחד השמאלנים הרדיקליים שמזיק לישראל שירת בתור טייס,SO WHAT?
בעיניי אדם המתבטא בעד פיגועי טרור נגד אזרחים חפים מפשע ומקדם אג'נדה אלימה במטרה של
SO CALLED "קורבנות השלום", אינו ראוי לכבוד שלנו,בכל אופן לשלי.
והאם כבר נשכחה התנהגותו האלימה מעל במת התיאטרון כנגד שחקנית אותה חנק?
אה.. הוא סוס פראי,כפי שכונה על ידי גילה אלמגור,מותר לו.
דווקא הוא היה זה שפיספס הרבה בחייו בכך שיכל להיות באמת גשר מחבר בין יהודים וערבים,אולם הוא בחר צד אחד ללכת איתו בלבד ובצורה רדיקלית, ולא שזה עזר לו הרבה כיון ששילם על כך במוות כפוי טובה מצד "בני עמו".
המוות שלו הוא הוכחה לגבי קיומו של האיסלאם החשוך,הרדיקלי הבינלאומי איתו אנחנו מתמודדים כיום,ולגבי מי באמת הפרטנרים שלנו שם ל"שלום". בל נשכח שהרצח התרחש בגדה המערבית
ולא ברצועת עזה.