Here And There(נשלטת) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Re: עובדה
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Here And There(נשלטת) • 14 ביוני 2011
מUחדת כתב/ה: " ** אוהב לשמור את ה**יות שלו על הקצה. בגיל ** הוא לא מוכן להשתנות. בטח שלא להתרכך.
הוא מקניט את ה**יות שלו, מגיב אליהן בתנועת ביטול ולא מוכן לשמוע אותן מבקשות מים.. כי "**יות צריכות להיות צמאות". בתמורה ה**יות שלו מביטות בו במבט מעריץ וקורעות את עצמן.." למה? כי ככה הצליח ** הידוע בשמו ד"ר אריה זלינגר (75) להביא את ה***יות שלו, שחקניות נבחרת ישראל בכדורעף נשים, להשגים חסרי תקדים בדרך (הקשה מאוד) לאליפות אירופה. לכתבה המלאה של יגאל מוסקו ב'עובדה': http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2011-00e4731c7cfdc210/Article-6fc79aaff13cd21006.htm כל אחד והאימון/מאמן המתאים לו. חלק זקוקים לעינוג ונעימות בדרך ל"פסגה" וחלק צריכים לעבור מסע של דמעות כדי להרגיש..בכושר. הבנתי. אז "כי ככה זה" זו התשובה שלך? אם כן, מצטערת אבל "ככה" וכל שאר הוריאציות של המילה לא מתקבלות אצלי כתגובה לגיטימית (מאדם מעל גיל 7 לפחות). לא כתגובה עם עומק ותוכן בכל אופן. אבל אם אותך זה מספק, שיהיה לך לבריאות. |
|
kasandra(מתחלפת){jegularis} |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
kasandra(מתחלפת){jegularis} • 14 ביוני 2011
Sparafucile כתב/ה: קסנדרה, סוררת ותום, תודה רבה על התגובות.
שאלה אחרת, אם מישהי מתחצפת, לגבר, ובתגובה הוא מסנן "צריך לשבור אותה עד שהיא תזחל ותבין את מקומה", כשהגבר הוא לא השולט שלה ואין לו שום קשר איתה, האם זה "תקני" לומר זאת ? הרי מה בעצם ניתן להבין מהתנהגותו? יהירות ילדותית? (למרות שאני מנסה לא להכניס מונחים "פסיכולוגיים" ואחרים...) אז בלי פסיכולוגיה . הצורך בלהחזיר בחזרה , להראות למי יש גדול יותר וחזק יותר היא התנהגות ילדותית של אנשים קטניי נפש , שמלך התחילה לא היו צריכים להגיע ללשלוט במישהו אחר. תחשוב שזה כמו לעבוד בעבודה עם מהל שיש לו יותר אגו משכל ובמקום לחשוב על הארגון שהוא מנהל והעובדים שבאחריותו הוא עסוק בלפאר את עצמו על חשבונם. |
|
kasandra(מתחלפת){jegularis} |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Re: עובדה
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
kasandra(מתחלפת){jegularis} • 14 ביוני 2011
pet כתב/ה: מUחדת כתב/ה: " ** אוהב לשמור את ה**יות שלו על הקצה. בגיל ** הוא לא מוכן להשתנות. בטח שלא להתרכך.
הוא מקניט את ה**יות שלו, מגיב אליהן בתנועת ביטול ולא מוכן לשמוע אותן מבקשות מים.. כי "**יות צריכות להיות צמאות". בתמורה ה**יות שלו מביטות בו במבט מעריץ וקורעות את עצמן.." למה? כי ככה הצליח ** הידוע בשמו ד"ר אריה זלינגר (75) להביא את ה***יות שלו, שחקניות נבחרת ישראל בכדורעף נשים, להשגים חסרי תקדים בדרך (הקשה מאוד) לאליפות אירופה. לכתבה המלאה של יגאל מוסקו ב'עובדה': http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2011-00e4731c7cfdc210/Article-6fc79aaff13cd21006.htm כל אחד והאימון/מאמן המתאים לו. חלק זקוקים לעינוג ונעימות בדרך ל"פסגה" וחלק צריכים לעבור מסע של דמעות כדי להרגיש..בכושר. הבנתי. אז "כי ככה זה" זו התשובה שלך? אם כן, מצטערת אבל "ככה" וכל שאר הוריאציות של המילה לא מתקבלות אצלי כתגובה לגיטימית (מאדם מעל גיל 7 לפחות). לא כתגובה עם עומק ותוכן בכל אופן. אבל אם אותך זה מספק, שיהיה לך לבריאות. אני חושבת פט יקרה שזה הכול עניין של המאמן עצמו, מו גם של השולט. איך אפשר לצפות מבנאדם שאף פעם לא זכה לקבל יחס חם תומך ומעריך לעניק זאת בחזרה למישהו. אם הוא אף פעם לא ישב והבין שזה שהוא לא קיבל יחס כזה בחיוו , סימן שעשקו את עולם הצרכים הנפשיים שלו, עשו לו נזק אוליי אפילו בלתי הפיך. אם הוא לא התבונן בעצמו מספיק טוב , למה שיתרך לבזבז זמן על אחרים? אני אתן לך דוגמה אישית. יש לי מנהלת בית ספר מתעללת להפליה , היא בנאדם קשה מלא במצביי רוח עקשן ותמיד צריכה להרגיש שהיא המנהלת החשוב . היא מסוגלת לריב עם בעלה או בנותיי על הבוקר לבוא ולהוציא את זה על התלמידים שלה בהתפרצות, ועם שואלים אותה שאלה שלא נראת לה היא פשוט תעשה ממך מפגרת באמצע כול הכיתה. יש בנות בכיתתי שזכו לבכות ממנה דמעות תנין על היחס ה"צודק והמחנך" שלה ויחד עם זאת אם תשאלי אותם היום בסוף הדרך הם יגידו לא אבל תראי איזה מחזור מוצלח אנחנו. ואני תמיד שואלת את השאלה למה אם היא הייתה קצת יותר בנאדם ופחות בת זונה מתעללת שיש לה את הכוח לעשות זאת היינו יוצאים אוסף של מפגרים? אחריי כמה דקות של דממה וצידוקים לכיוונה הטענות שלהן הופחות להיות בסגנון של להצדיק את ההתעללות שלה.אם זה לא מזוכיזם עיור ולא סדיזם טיפשי ומתעלל אז חינוך זה בטוח לא. היא חונכה כך , ומכיון שיש לה היום את הכוח וחוסר מודעות והתפתחות תודעתית היא מחנכת כך, והן טיפשות מדיי להפנים זאת. האם זה חייב להיות כך? תשובתי הכנה היא לא, האם הם מבינים זאת באמת גם לא. אם הם יצתרכו להבין את זה יהייה קשה כואב ומעיק להכיל את ההתעללות והמחיר ששולם , אז למה פשוט לא להגיד שכך זה וזהו. פתרון הרבה יותר פשוט וקל. |
|
T O M(שולט) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
T O M(שולט) • 14 ביוני 2011
פט, לא התכוונתי שאחד יותר טוב מהשני. שניהם בסדר גמור וכל אחד איפה שהוא אוהב.
זה נועד רק להדגיש שב"מים העמוקים" יש טיפה יותר לקיחת סיכון וגם גילוי לפעמים של דברים יותר עמוקים שצצים מעל פני השטח. אז יש שנהנים יותר בללכת קצת יותר רחוק. ויש כאלה שנהנים בלי להרגיש את הצורך בללכת עד הקצה. מה שחשוב הוא ההנאה, לא דרגת הקושי איפה שאתה נהנה - לשם אתה מתאים. המטרה העיקרית מבחינתי היא תמיד - ההנאה. ויש כמה דרכים להנות |
|
T O M(שולט) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
T O M(שולט) • 14 ביוני 2011
ציטוט: בכל אופן, השאלה שלי בסופו של דבר היא, למה להגיע למצב כ"כ קיצוני של בכי ומצוקה?
הרי יש הרבה דרכים לשבור גבולות, ניתן לעשות את זה בעדינות ובהדרגה, למה להביא אותה למקום שקשה לה בו? (ואולי בזה גם לקשור את פעולת שבירת הגבולות למשהו מאוד קשה). כי יש אנשים שיותר מתחברים למצבים הקיצוניים. יותר עושה להם את זה. בדיוק כמו אחרים שמעדיפים את העדינות והדרגתיות. יש אוהבים את הבדסמ שלהם רך ועדין. יש אוהבים אותו נוקשה, עם דיסטנס. יש אוהבים אותו במערכת יחסים זוגית בלבד. ויש כאלה מעדיפים אותו ברמה בדסמית אך לא זוגית. הדגש הוא על המשפט שלך "יש הרבה דרכים לשבור גבולות". הבחירות הן שונות לכל אחד |
|
Here And There(נשלטת) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Here And There(נשלטת) • 14 ביוני 2011
Tom. כתב/ה: ציטוט: בכל אופן, השאלה שלי בסופו של דבר היא, למה להגיע למצב כ"כ קיצוני של בכי ומצוקה?
הרי יש הרבה דרכים לשבור גבולות, ניתן לעשות את זה בעדינות ובהדרגה, למה להביא אותה למקום שקשה לה בו? (ואולי בזה גם לקשור את פעולת שבירת הגבולות למשהו מאוד קשה). כי יש אנשים שיותר מתחברים למצבים הקיצוניים. יותר עושה להם את זה. בדיוק כמו אחרים שמעדיפים את העדינות והדרגתיות. יש אוהבים את הבדסמ שלהם רך ועדין. יש אוהבים אותו נוקשה, עם דיסטנס. יש אוהבים אותו במערכת יחסים זוגית בלבד. ויש כאלה מעדיפים אותו ברמה בדסמית אך לא זוגית. הדגש הוא על המשפט שלך "יש הרבה דרכים לשבור גבולות". הבחירות הן שונות לכל אחד אוקיי- תודה על ההסבר . kasandra- בגדול אני מסכימה איתך- גם לי נראה שהצורך הזה בכאב בא ממקום של כאב. |
|
lori{ע_מ} |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Re: המילה "שבירה"
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
lori{ע_מ} • 14 ביוני 2011
pet כתב/ה: גרייס כתב/ה: pet כתב/ה: בנוסף, אני לא חושבת שהויכוח כאן הוא סביב הטרמנולגיה אלא על התפיסה של המעשה עצמו. כלומר, אני חושבת שהמשמעות של המילה "שבירה" היא אותו הדבר לכולנו, לעשות משהו שהוא קשה עבורנו. אני חושבת שאלו שכן אוהבים ששוברים אותם פשוט רואים את השבירה כאתגר. (לפי מה שהבנתי ממך גרייס, ותקני אותי אם אני טועה). לא. לא לזה התכוונתי. זה לא אתגר מבחינתי ואני לא לוקחת חלק בתוכנית הישרדות או אפקט הפחד.. :-) התשובה לזה היא מעט יותר מורכבת ואין לי כרגע אנרגיות או רצון לשתף מעבר. אולי בהזדמנות. אוקיי. (מקווה שלא נפגעת מהתגובה הקודמת). התכוונתי לכך שזה משהו שהוא מעבר למה שקשה לנו לעשות. לא התכוונתי לשבירת מחסומים שיש בכולנו, אלא למצבים קיצוניים שבהם משהו מתפרק, נשבר. לא פיזית, אלא נפשית. אני מנסה למצוא מילים מדוייקות יותר שיסבירו וזה קצת קשה לי כרגע. מצד שני, לאחר דיון עם אדוני, אולי אין אפשרות בכלל להסביר. זה לא מושג מילוני כמו "עגבניה" או "כסא". כאן מדובר במושג שהוא מופשט עבור רובנו. the rain song: עכשיו, אם אפשר שאלה נוספת - בשביל מה זה טוב? השבירה הזאת? === אני לא יודעת בשביל מה זה טוב. אני לא יודעת למה אני נמשכת למקומות האלה. אני כן יודעת להסביר ששם אני מרגישה שאני לא משחקת. שזה מעבר למשחקי שליטה וזה באמת יחסי שליטה. === איך מרגישים אחרי זה? איך מרגישים למחרת? === אני לא חושבת שעוד הגעתי למקום כזה באופן מוחלט. אז אני לא יכולה לענות בצורה נכונה. אבל כשאני מגיעה ככה לקצה, אני מניחה שהמחשבות פשוט מתרוצצות. לפעמים יש לילה או שניים של חוסר שינה/נדודי שינה. אבל מעבר לזה, התפיסה שלי אותו, את אדוני כאדם ששולט בי היא חזקה פי כמה, וזו תחושה שלא מרפה הרבה מאוד זמן. (אני מניחה שלי זה מאוד חשוב כי אנחנו גם בני זוג לכל דבר, שעובדים ומנהלים משק בית משותף ופשוט יש שקט בידיעה הזו שהמקום הזה מולו, הוא בטוח. אני לא חוששת למעמדי :-)) |
|
Here And There(נשלטת) |
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
גרייס-
לפני 13 שנים •
14 ביוני 2011
Here And There(נשלטת) • 14 ביוני 2011
ממש לא נפגעתי.
ואני בהחלט יכולה להבין את הקושי בלהסביר תחושות ורגשות במילים. כשתמצאי את המילים/הדרך, אני אשמח לשמוע : -). |
|
Red Leaf |
לפני 13 שנים •
15 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
15 ביוני 2011
Red Leaf • 15 ביוני 2011
שבירה יכולה להיות בריאה, ושבירה יכולה להיות מסוכנת - הכל תלוי איך היא נעשית, מתי היא נעשית ויותר חשוב, על ידי מי היא נעשית ובאיזה מצב שלו(הצד השובר) היא נעשית.
אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר". בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני. הדבר עלול להיות מאוד מסוכן, שכן לרוב לא תמיד ידוע עד כמה עמוק נכנסים, מה מימדי התופעה, מה בדיוק קרה, כיצד זה השפיע על הצד הפגוע, מה ההשלכות, ויותר מזה - אם בכלל ניתן ויש ביכולתו של הצד השובר אמצעים לתקן ולאחות את אותה פגיעה. הסיכון מאוד גבוה, שכן אין זה מן הלא אפשרי שהצד הנשבר יהפוך לשבר כלי, יתנתק מכל אשר קורה מסביבו, לא יוכל לדבר ולתקשר עם הסביבה בדיוק ברגעים שבהם אמור להתבצע ה"איחוי", או שפשוט לא יסמוך ויבטח בצד השובר. בכל אופן, רק דבר אחרון נותר לי לומר -- אם כבר קרתה הסיטואציה והגיעה השבירה -- לעולם לא משאירים פצעים פתוחים, לעולם לא פועלים על בסיס אגו, אין כבר שולט-נשלט/ת - יש רק בני זוג שנמצאים שם האחד בשביל השניה ברגע הקריטי והמסוכן הזה. משחק בנפש של אדם לעולם לא יעשה ממקום של "אגו" או פוזה כלשהי, לשבור כל אדם זה עניין של מה בכך, לאחות ולתקן פציעה נפשית, זהו מעשה רכבה סבוך ומסובך, שאם לא נעשה עם המון קשב ואהבה, עלול להזיק ולהריע לשני הצדדים. פה למעשה מגיעה ה"שליטה" - הכיוון, ההדרכה והאיחוי. נ.ב - חלק מהסיבות שנושאים שכאלה לא מדוסכסים באופן פתוח וחופשי, לדעתי, היא כי יש שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה, הם לא מספיק אחראים וחזקים לוותר על האגו והכבוד שלהם, והם לא מספיק שלמים עם עצמם כדי לאחות ולטפל בצד השני ברגעים כל כך קריטיים. |
|
nomorenomore |
לפני 13 שנים •
15 ביוני 2011
לפני 13 שנים •
15 ביוני 2011
nomorenomore • 15 ביוני 2011
Red Leaf כתב/ה: שבירה יכולה להיות בריאה, ושבירה יכולה להיות מסוכנת - הכל תלוי איך היא נעשית, מתי היא נעשית ויותר חשוב, על ידי מי היא נעשית ובאיזה מצב שלו(הצד השובר) היא נעשית.
אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר". בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני. הדבר עלול להיות מאוד מסוכן, שכן לרוב לא תמיד ידוע עד כמה עמוק נכנסים, מה מימדי התופעה, מה בדיוק קרה, כיצד זה השפיע על הצד הפגוע, מה ההשלכות, ויותר מזה - אם בכלל ניתן ויש ביכולתו של הצד השובר אמצעים לתקן ולאחות את אותה פגיעה. הסיכון מאוד גבוה, שכן אין זה מן הלא אפשרי שהצד הנשבר יהפוך לשבר כלי, יתנתק מכל אשר קורה מסביבו, לא יוכל לדבר ולתקשר עם הסביבה בדיוק ברגעים שבהם אמור להתבצע ה"איחוי", או שפשוט לא יסמוך ויבטח בצד השובר. בכל אופן, רק דבר אחרון נותר לי לומר -- אם כבר קרתה הסיטואציה והגיעה השבירה -- לעולם לא משאירים פצעים פתוחים, לעולם לא פועלים על בסיס אגו, אין כבר שולט-נשלט/ת - יש רק בני זוג שנמצאים שם האחד בשביל השניה ברגע הקריטי והמסוכן הזה. משחק בנפש של אדם לעולם לא יעשה ממקום של "אגו" או פוזה כלשהי, לשבור כל אדם זה עניין של מה בכך, לאחות ולתקן פציעה נפשית, זהו מעשה רכבה סבוך ומסובך, שאם לא נעשה עם המון קשב ואהבה, עלול להזיק ולהריע לשני הצדדים. פה למעשה מגיעה ה"שליטה" - הכיוון, ההדרכה והאיחוי. נ.ב - חלק מהסיבות שנושאים שכאלה לא מדוסכסים באופן פתוח וחופשי, לדעתי, היא כי יש שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה, הם לא מספיק אחראים וחזקים לוותר על האגו והכבוד שלהם, והם לא מספיק שלמים עם עצמם כדי לאחות ולטפל בצד השני ברגעים כל כך קריטיים. למה לדבר בכמה שורות, אנשים נתנו פה דוגמאות ודעות מאד רלוונטיות, שלהיפך, יעזרו לסקרנים להבין. "אני לא רואה כל טעם לדבר על נושא כל כך מורכב בכמה שורות פה, בפורום, לעיני כל. דברים מסוג זה לא צריכים להאמר בריש גלי, שכן עשויים חלק מהקוראים למצוא לגיטימציה לעשיית מעשים כאלה ואחרים, יתכן גם כי ממקום טוב, אבל התוצאות תיהנה הרות גורל עבור הצד ה"נשבר". אז איפה לדבר אם לא בפורום? במאנצ' שאם כל הכבוד לרעיון, אחוז קטן מהקהילה מגיע? או בפיקניקינקי, שאנשים באים לשבת בכיף ולא לדבר על שבירות, או אולי נדבר על זה במסיבה, עם העשן סיגריות והמוזיקה הרועשת מסביבנו. הפורומים זה בידיוק ה-מקום לדבר על זה. "בכל מקרה, שבירה "טובה", מגיעה ממקום של רצון להקל על מועקה, צלקת רגשית כלשהי לרוב, שמהווה אבן ריחיים על צווארה/ו של הצד השני." -- אתה אומר שאם מישהי מצלקת, אז "לשבור" אותה יכול להועיל לה? איך בדיוק. נקח דוגמא אחרת. מישהי עברה התעללות על ידי השולט שלה. יום יומית. הוא שבר איתה גבולות קיצוניים כמו לסרסר אותה לחבריו. משהו קיצוני בעליל. משהו שהשאיר עליה צלקות(וזה לא משנה אם היא אמרה או לא אמרה אדום) אתה טוען שצריך לשבור אותה בשביל "לטפל" בצלקת שנותרה לה מהשולט ההוא ? ואני יותר סקרן, איך שולטים "מאחים"?! על ידי דיבור? על ידי חיבוק? על די לחישה של מילים טובות כשהנשלטת בוכה בזרועותיו ? המשפט המסיים שלך לא הגיוני... כלומר, אם יש יותר מידי שולטים וואנבי או מתחלפים שלא מבינים עניין, אז הנושא לא מדוסקס?! מה זה קשור לכמות המתחלפים או לכמות "שולטים/מתחלפים שליבם נוטה לגאות במהרה" ? |
|