יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
29 ביוני 2011
תחרה שחורה כתב/ה: יולי,
התשובה לדעתי טמונה בכותרת הפוסט "חדוות הסטוץ בתוך אושר המונוגמיה" ואם יורשה לי להרחיב, חדוות הקשר האינטימי והסודי מחוץ למערכת הזוגית הקבועה. לרובנו אין כושר משחק והשכלה בימתית כשלך ולא פשוט לנהל עם בן/בת הזוג משחק של כאילו ברצינות תהומית. לא תמיד בן/בת הזוג מתאימים למשחקים כאלה או יכולים להתאים עצמם לסיטואציות משחקיות, להמצאות וחידושים. אך גם אם מתקיימת הבנה מלאה ושיתוף פעולה בין בני הזוג, בחלוף השנים ההתלהבות פוחתת, מרבית האפשרויות כבר מוצו, המשחקים חוזרים על עצמם, נשארים עם הסקס השגרתי וריגוש משמעותי הופך נדיר. כנשוי ותיק עם לא מעט דמיון ונסיון, עם סטיה חביבה ואשה אוהבת ומבינה שאין לו על מה להתלונן, אני מצהיר שהריגוש האמיתי נמצא בחוץ - קסם המים הגנובים. לא סטוץ חד פעמי או מזדמן אלא קשר מתמשך שכולל מפגשים במרווחי זמן, שיחות טלפון, סמסים. זה מה שיוצר ריגושים, עושה שמח בלב, משחרר תסכולי כבלי הזוגיות ובניגוד למה שמקובל לחשוב, יכול לתרום לזוגיות שלנו ולאו דווקא לגרום לפירוק ופירוד. בשבילך. זה מה שאתם בחרתם ואני לא הולכת להתווכח עם זה. אני בוחרת במשהו אחר ואעריך את זה אם לא תנסה לשכנע אותי שאני טועה. אני חושבת שאפשר להכניס את הריגוש הזה פנימה. כן, יש בזה פשרות, ידוע, כן, לא לכולם זה עובד, אוקיי. אז מה כן אפשר לעשות, *בהנחה שהאקסקלוסיביות עקרונית*. האתגר העיקרי הוא להתעלם מההרגלים. כשלא ידעתי מה הוא אוהב, ניסיתי כל מיני דברים ואחד מהם היה "וואו" וזה היה נורא מגניב. עכשיו אני כבר יודעת מה נורא עושה לו את זה ונורא קל לי, כשאני נכנסת איתו למיטה, לגשת ישר לדבר הזה. זה אחלה, אבל זה גם גורם לתחושה שכבר יודעים הכל. אפשר להישאר שם ולהיות מרוצים, אבל אפשר גם להגיד אוקיי, מה עוד יש. אני אנסה לא לחשוב עליו כעל המוכר והידוע, אלא כעל קצה של קרחון. כשאני אהיה נשואה עשרים שנה אני אדע ואחווה דברים אחרים. כרגע אני בזוגיות בערך שנתיים. יש עוד דברים שלא עשינו. יש עוד דברים שלא גילינו זה על זה. יש עוד דרכים בהן לא הפתענו. כל עוד אני יכולה להמשיך לחפש אותן, זה מעניין אותי הרבה יותר מאשר משהו שנמצא בחוץ. אני שואלת את עצמי, מה כל כך מושך אותי בסטוץ כשאני בזוגיות? אני מנסה לבודד את זה. מה יש בו, בסטוץ, שמושך אותי? הרי הסקס פחות טוב, בתכלס, מאשר עם הקבוע. האם אלה המים הגנובים? בשבילי, אישית, לא. אף פעם לא אהבתי את זה. אז מה כן? מה אני מחפשת בעצם? אם אבודד את זה, אולי אוכל לייצר אותו בדרך אחרת. אני הרי זקוקה לא ספציפית לסטוץ אלא למשהו מסויים שאני מקבלת ממנו. אוקיי. אז מה זה? אוקיי. במקרה שלי, זה החידוש. זו התחושה שלא הכל ידוע. זו התחושה שאני חוקרת את האדם הזה, מגלה מה עושה לו טוב, מגלה מה משפיע עליו, מגלה את הדרכים להוציא ממנו את התגובה שאני רוצה. אני לא יודעת איך "לכבוש" אותו בדיוק. למצוא את הדרך לגרום לו ל"וואו". אז עכשיו שהבנתי את זה, מה אני עושה עם זה? אני חושבת שאני יכולה להפנות את זה כלפי בן הזוג. אני חושבת שאני יכולה לגשת אליו בגישה הזאת, להגיד אוקיי, אז איך אני מגלה עליו משהו שאני לא יודעת, איך אני גורמת לו ל"וואו", איך אני מוציאה אותו מתחום הנוחות שלו. וזה בעצם יותר מעניין מאשר מישהו חדש, כי זה יותר מאתגר. זה מה ששומר אותי בתוך זה, זה מה ששומר את העניין שלי בפנים, החיפוש הזה. תמיד עוד פסגה לטפס אליה, תמיד עוד גבול לחצות. כשייגמרו לי הגבולות שאני מוכנה לחצות נראה מה נעשה אז, אבל בינתיים יש לי עוד הרבה. ככה אני עוקפת את זה. מפרידה בין האקט עצמו לצורך שהוא עונה עליו, ומוצאת משהו אחר שיענה לצורך. שיטת התחליפים הזו, שרלוונטית להרבה דברים, לפעמים מספקת תחליף זול ולא מספק, אני יודעת. במקרה הזה, גיליתי שהתחליף מוצא חן בעיני *יותר* מהדרך הקודמת שהייתה לי לענות על הצורך. טוב, אז נקודה אחת היא להפריד את המטרה מהאמצעי, בשביל להשאיר את המטרה ולהחליף את האמצעי. נקודה שניה היא לאתגר את עצמי ולחפש קירות לשבור וגבולות לחצות. מספיק בינתיים. |
|
|
תחרה שחורה(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
יולי, אין לנו ויכוח כלל, השנים הראשונות הן שנות ההתלהבות והחקרנות ההדדית.
הזוגיות שלך בת שנתיים, אתם עדין בירח הדבש. השאלה שלך צריכה אולי להתחלק בין זוגיות טריה לזוגיות ותיקה שבה אמור כבר הכל להיות גלוי וידוע, אין הרבה לחדש, כל ה"וואו"ים כבר נדושים וקשה לייצר ריגושים וזיקוקים.. מציע שתעלי את הפוסט הזה מחדש בעוד 20 שנה ותביעי את דעתך הנחרצת מחדש, אולי ביתר הבנה לגישתי. אם אשרוד אשמח לקרוא 
|
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
בסדר, ידוע שאנחנו במצב שונה.
אבל חבל לי שאתה מנסה לעבור נושא. אם מבחינתך *אין מה לעשות*, וריגוש ועניין אחרי עשרים שנות נישואים *אי אפשר להשיג* - בסדר, הבנתי. ככה אתה חושב. אבל אני שואלת - *בהנחה וכן אפשר* - מה אפשר לעשות. נתתי מהנסיון שלי. אם יש לך מה לתרום מהנסיון שלך, אנא, תרום. אם מישהו יכול, בבקשה, דברו. אני מבינה שאתה לא מקבל את הנחת היסוד, זה בסדר. הבנתי שאתה חושב שאני טועה כשאני חושבת שהאפשרות בכלל קיימת, גם זה בסדר. אני אמשיך לחשוב ככה ונתראה עוד עשרים שנה, איי גס. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
יולי, אני יודעת שמה שמדליק אותי זו ההרפתקה.
לא חסר לי גוף חדש ואני אחוזת חלחלה מלהסתיר משהו כל כך גדול. אני בטוחה שהמים הגנובים לא ימתקו לי, הם יעשו לי כל כך הרבה חרדה עד שתהיה לי צרבת. אבל אני לא יודעת איך להפוך את זה להרפתקה. בטח לא כמו פעם, כשלא ידעתי איך הלילה יגמר. אני יודעת איך הלילה שלנו יגמר ואני שמחה על כך. אבל כן, גורם ההפתעה חיוני. ואני חושבת שרוב הזוגות מפחדים מהפתעות כי תכל'ס יציבות זה ה-דבר שאת יכולה להשיג במערכת יחסים זוגית. מעבר לאהבה מתמשכת, כמובן. שהיא עמוקה ומסעירה בדרכה. אני יודעת שבפעם היחידה שמו"מ המסכן ניסה להפתיע אותי כדי להציע לי נישואים, עשיתי לו את המוות. אני לא טובה בספונטניות, למרות שכן טובה בהשתרמטות. זה אכן פרדוקס. תחרה שחורה, שאלה שמסקרנת אותי. חשבת שתוכל להסתדר במונוגמיה? בהתחלה? או שהרגשת שאתה עלול לוותר על משהו חיוני כבר מההתחלה? |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
30 ביוני 2011
אהה, הרפתקה. למזלי זה החלק הקל אצלנו. לי מאד מאד חשוב שיפתיעו אותי, וכשעובר כמה זמן בלי הפתעות אני מרגישה כמו עציץ ששכחו להשקות אותו. אבל אני מאפשרת את זה. אני לא שואלת אותו מה הוא עושה, עם מי הוא מדבר ולמה הוא איחר - כי חשוב לי לא להכשיל אותו. אם הוא מתכנן משהו, אני לא רוצה לדעת. למה את מכשילה?
ואני לגמרי מבינה את הצורך האובססיבי ביציבות, איתו. גם לי יש את זה, זה נשמע סותר אבל זה לא. אני צריכה יציבות מושלמת והפתעות בתוכה. אז למה לא לאפשר הפתעות? למה לא לתכנן אותן בעצמך בשביל לשדר לו שזה טוב לעשות דברים כאלה? בפעם הבאה שאת לבד בבית, תעשי משהו. מסיבת הפתעה, או סתם למלא את כל הבית בבלונים. תשכרי טרמפולינה. מותר לעשות את זה! יש לך יתרון, את מכירה אותו, יש לך מושג מה יעבור טוב ומה לא. מה הוא הכי אוהב? הרפתקה. היה לנו איזה טיול, עם מלא אנשים, וניסינו להסתיר מהם שאנחנו בכלל ביחד וכל לילה היה אתגר מחדש איך לעשות סקס בלי להיתפס. הלך לנו לא רע בהתחלה אבל לקראת הסוף תפסו אותנו וזה איכשהו התדרדר יותר ממה שניתן היה לצפות והיה מאד מביך. אבל גם מאד מצחיק. אני חושבת גם על קטע שהיה לי עם מישהו אחר בכלל, שיצאתי איתו לפני טדי, שחטף אותי. היינו בדרך הביתה מפאב, והוא סטה לאיזה יער וקשר לי את העיניים וקשר אותי לעץ וכל זה, ובאמת מה שהיה הכי הכי מגניב בזה זה שלא היה לי מושג שזה יקרה ולא היה לי מושג בשום רגע מה הולך לקרות הלאה. אבל בשביל זה הייתי צריכה להסכים, כשהוא שאל אם אני עייפה או שאני זורמת על לעשות עוד עצירה. הייתי צריכה להסכים בלי לשאול בשביל מה ואיפה ואיך. חוצמזה, איזה כיף להיות בקטע של סאדו? אפשר לעשות סשנים! זה נשמע דבילי, סשנים זה הכי צפוי, אבל אני מתכוונת - אם אני רוצה לעשות לו סשן אז דבר ראשון אני חושבת - מה אני יכולה לעשות שהוא לא מצפה. איך אני יכולה להכניס אותו לאיזור של חוסר ודאות. איך אני מוציאה אותו משליטה. או לחליפין - איך אני מגישה לו את עצמי באריזה חדשה, בתיבול חדש, מעורר תיאבון. הרפתקה. פרלין, יש לך שולט בבית. לא? הוא לא מת לשגע אותך ולהוציא אותך מהנוחות והודאות? תני לו להתעלל בך. תני לו להפחיד אותך. מה, הכנסת לו לראש לא לאיים עלייך או משהו? |
|
|
|
תחרה שחורה(נשלט)
|
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
פרלין,
לשאלתך, התחתנתי בגיל צעיר ולא ערכתי חשבונות ארוכי טווח, בקושי הכרתי את עצמי.. המושג בדסמ לא היה מוכר שלא לדבר על פורומים, אתרים או מועדונים כאלה. כניסה למסגרת מונוגמית מהווה בכל מקרה ויתור - על החופש, על העצמאות ועל הספונטניות. איכשהו רובנו מסתדרים במונוגמיה, הרי זו הדרך בה הולכים כדי להקים משפחה וילדים. יש כאלה שלא זקוקים לחופש, הבעיה אצל אלה שהחופש בנשמתם והם נחנקים מחיבוק המונוגמיה. אפשר לוותר ולהשאר מתוסכל, אפשר להתגרש ולא לוותר ואפשר לא להתגרש ולא לוותר, רק להחליק פה ושם להרפתקות קטנות שמצמצמות תסכולים ומטעינות מצברים... יולי מצאה את הפתרון בהדמיית הרפתקות בתוך המסגרת המונוגמית - פתרון חיובי שעובד היטב עבורה אך לא עבור כל זוג מצוי. הזוגיות שלה רק בת שנתיים והיא תצטרך להפעיל דמיון וכושר משחק יוצאים מהכלל כדי להמשיך להשתעשע כך לפחות ב 30 השנים הבאות. האם גם בן זוגה שחקן מוכשר כמוה? |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
תחרה שחורה, תודה על התשובה שלך.
הסקפטיות שלך מבאסת אותי נורא. היא מעידה על תפיסת עולם קצת צרה. תן ליולי (וגם לי) להנות מהספק. אולי תופתע? אולי יש שני אנשים שאכן מסוגלים לנהל אחלה זוגיות מונוגמית סקסית ופרועה לאורך שנים? מה אתה יודע? נסיון החיים שלך הוא אכן - שלך. הוא מבורך ומעניין ומספק עוד זווית ראייה, אם כי הרלבנטיות שלו בשרשור שעוסק בפתרונות בתוך מונוגמיה, מוטלת בספק. אני גם חושבת שאף אחד פה לא משלה את עצמו שזוגיות מונוגמית יכולה להוות אתגר לא פשוט לאנשים שמטבעם הם מאוד מיניים וסוערים. יחד עם זאת אני מעדיפה את יתרונות ההכרות האינטנסיבית עם מאהב אחד, על פני החסרונות שלה, ואני מנסה למצוא פתרון מתמשך לשחיקה הכרוכה בדבר. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 13 שנים •
4 ביולי 2011
נו, אז תעני!
 למה מו"מ לא מפחיד אותך? כי שכנעת אותו שאת ממש לא רוצה? כי כבר לא בא לו? כי אתם כבר מכירים ושום דבר לא מפתיע אותך? וכו'? הממ?
|
|
|