קצת על ריכוזיות: נוחי דנקנר והישראלים

Re: נוחי דנקנר והישראלים: כתבה שניה בסדרה

רצסיבי​(נשלט) • 13 בספט׳ 2011

הצפת בעיות נכונות וידועות (אני מניח שגם לכל אחד באוצר).
אבל מהחלק הקשה התחמקת. מה הפתרון?

עם כל הכבוד לאמירה הזו שלך - היה לא תשובה מספקת:



קודם כל, הפתרון שלמעלה מאוד אוורירי ולא ממוקד.
לא הייתי קורא לטיעון הזה סיסמה, כי הוא יותר מזה, אבל הוא לא פתרון, אלא ראשי פרקים לפתרון מוצע.

דבר שני, הוא טומן בחובו בעיות לא פשוטות:

א. אם תכריח מישהו (גם חברת ביטוח) למכור עם דד-ליין בכפייה, יהיה מי שיקנה בזול ובתת-מחיר, (בייחוד בנק) וינצל את זה.

ב. היתה סיבה שבגינה הפרידו בין הבנקים לחברות הביטוח. אם תחזיר בנקים לתמונה, תכניס חזרה את הרעות החולות שניסו למנוע (בראשן ניגוד עניינים בתפקידם בין סוכני ביטוח, יועצי ביטוח ומנהלי תיקים).

ג. מרבית דמי הניהול (אם אני לא טועה, למעט קרנות פנסיה ותיקות) מוגבלים בחוק, כך שהמטרה שלך בעקרון היתה אמורה להיות מושגת בלי קשר.

ד. אין מונופולין בתחום הזה. חכן המסקנה שריבוי שחקנים יביא ליעילות, היא לא מובנת מאליה.

ה. יש עוד בעיות, אבל זה כבר יהפוך למשמים.

ומה מוסר ההשכל?
(שלא מופנה אליך, כלל וכלל לא, אלא למתרעם הממוצע, זה שאפילו לא טורח לקרוא מאמרים כאלה)
קל נורא להתלונן, קשה עד מאוד למצוא פתרון מיטבי.

המלט • 13 בספט׳ 2011

אבל הכי הכי גרוע זה להתייגע בפסילת פתרון של מישהו אחר (במקרה הזה של ירון זליכה), להגיד
על הדרך ש"קשה למצוא פתרון מיטבי", ולא להציע רבע בדל של אלטרנטיבה.

הניתוח שלך, אגב, לא משכנע אותי בכלל, אבל אין טעם להיכנס ל"הגנה" על הפתרון של ירון זליכה. אני
משוכנע שהוא יוכל לעשות את זה הרבה יותר טוב ממני.