פסיכולוג/ית

אני מסכימה איתך לחלוטין ובגלל זה אני לא לגמרי מבינה למה עושים מזה כזה גראנד אישיו , אם לא למען השלמת חסכי צומי ולגיטימציה רגשית כזאת או אחרת .
גם כשאני בזמנו דיברתי על זה עם כמה מומחים בעניני טיפול פסיכולוגי לא הבנתי למה פתאום נפתחות להם כאלו עיניים , הם לרגע צריכים לבלוע את הרוק ולנשום עמוק ואז לעשות מאמץ להסתיר את כול זה לטובת המשך השיחה .
בודדים הם אלו שמודעים שהם בורים ולא יודעים בכלל מה זה , ויחד עם זאת מוכנים לשמוע לנסות להבין מה זה למה מרגישים את זה , איך זה בא לידיי ביטוי ועוד הרבה אחרים.

תתפלא גם כמה מנהלי פקולטה ודוקטורים בחירים בתחום הטיפול עדיין לא הפנימו כנראה שנטיות מיניות זה דבר מגוון ולא הכול סובב מסביב למצוות הפרו ורבו.
אני מסכימה איתך , רק שהמציאות היא קצת אחרת , ובדיוק בגלל שמטופל טוב לא צריך לקחת על עצמו את תפקיד האלוהים ולרוץ להגיד לך למה זה טוב רע יפה מכוער או סוטה, אלא לנסות להבין איתך ביחד למה אתה שם, מה הצרכים ומאיפה הם נוצרו .
חלקם הלא מועט לא עברו את השלב הזה כנראה וזה עדיין קורה , אני מכירה לא מעט כאלו שזה קרה להם בטיפול שלהם כך שזה כנראה לא אגדות אורבניות.

בגלל זה כשאנשים מחפשים מטפל פרו בדסמי , הם צריכים קודם כול לחפש מטפל שיהיה בנאדם שקודם כול בסדר עם עצמו ומוכל להבין שגם הוא באולימפוס הטיפולי שלו סה"כ בנאדם , כן קצת מלומד יותר אולי משכיל , מתיימר להבין אבל לבסוף רק בנאדם, בין אם הוא רופא או פסיכיאטר או פסיכולוג או ואנא בי קאוצ'ר .

דרך אגב אם אנחנו באמת לא היינו נתפסים ככזה סיפור בעיניי אחרים והרבה גם בעיניי עצמנו לא היו עושים עליינו כאלו כתבות בעיתונים ,ולא היו מרגישים צורך לספר לנו שזה סטייה או פראפיליה.

[color=orange]
כשהגבתי לקסנדרה בלייק זה היה על הפסיכולוגים שמשירים מבט, אבל טוב שאתה סופר לי לייקים ומחליט
התשובות שלך לא יזכו לתגובה מעבר.

לנושא הדיון, הפנתי לא מזמן בחור מהכלוב למטפלת שאני מכירה באופן אישי והיא מאד בדס"מ פרנדלי, מכירה יודעת ובעיקר מקבלת ולא שופטת.
זה שהנפתי אותו אליה לא היה רק בגלל ההבנה שלה אלא ובעיקר כי היא אדם מקצועי, שמסוגל להכיל, קשוב ואם הייתי רוצה טיפול הייתי הולכת אליה בעצמי . זה מקל את ההתחלה לפחות בהתחלה./color]

For Bad, אני מבקש ממך, זה בלתי אפשרי לנהל כך דיון.
אם אינך מסוגל לנהל דיון, לך תקרא ספר ותפסיק להפריע לאלו שכן.
ולמרות שמחמיא לי לגלות שאתה עוקב אחריי בפורום ואף מנסה ללמוד את תגובותיי בע"פ, שים לב שזה היה באנג'י עם חוט תפירה ולא ניילון. בבקשה.


סליחה, קסנדרה, אני מתנצל.
אני חושב שאנחנו מדברים על דברים מעט שונים.

א. לגבי כתבות וסטיות. כפי שאמרתי - בעולם הונילי או בעיניים וניליות אנחנו אכן נתפסים כחריגה מהנורמה. זה המקור לכל הכתבות ואני מניח שגם היה מקור להעפה של מועדון הדנג'ן ממקומו הקדום/קודם ביפו בזמנו כאשר השכנים התרעמו על עצם היותו BDsMי. לא עליהם הדיון אלא על מטפלים.

ב. המטפלים עשויים להיות לא בקיאים ברזי עולמנו. אני מסכים אתך ואם את טוענת שהם רבים, לא אתווכח כי לא ערכתי סטטיסטיקה. את לעומת זאת, נשמעת משכנעת מאוד. אני גם מסכים אתך שחבר קהילה יעדיף להיות מטופל ע"י פסכולוג BDsM friendly דווקא מהסיבה הזאת. אך מכאן ועד "זעזוע" יש מרחק. אם נבטל את כל הפטישים שלא נכנסים להגדרה מזעזעת בעיני פסיכולוגיה כי פטישים אינם נדירים ומטופלים ומוכרים ע"י פסיכולגים לא מהיום, נשאר עם השפלה וכאב. אז מקסימום שיכול לקרות הוא שתווצר אי הבנה בין המטפל למטופל והמטפל ינסה "לרפא" את המטופל מצרכים אלו. להזדעזע? להרגיש חסר אונים מול התופעה? נראה לי תלוש.

אתמול קראתי את הבלוג שלך, סוטה, ונורא בא לי להגיד: עזוב אותך מפסיכולוגים, קשקוש-פטפוט...בוא אליי, אני אטפל בך ואעשה ממך בן אדם הגון. בונוס: יש לי גם תואר בפסיכולוגיה. אבל זו אולי הטרדה מינית או תגובה דכאנית-פוגענית ברקמה הכה עדינה של הפורום?
בכל מקרה חזק ואמץ.